גמרא
פירוש
אַף בְּמוֹצִיא אֶת הַמֵּת לְקוֹבְרוֹ אָמַר רָבָא וּמוֹדֶה כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות שבת ט״ו:כ״ב
רמב״ם הלכות שבת כ״ו:כ״ג
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ה
טור אורח חיים שי״א:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים שי״א:ב׳
רמב״ם הלכות שבת כ״ו:כ״ג
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ה
טור אורח חיים שי״א:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים שי״א:ב׳
ט רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגוים י״ב:י׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ס׳
טור אורח חיים ש״מ:א׳
טור יורה דעה קפ״ב:ו׳
שולחן ערוך אורח חיים ש״מ:א׳
שולחן ערוך יורה דעה קפ״ב:ו׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ס׳
טור אורח חיים ש״מ:א׳
טור יורה דעה קפ״ב:ו׳
שולחן ערוך אורח חיים ש״מ:א׳
שולחן ערוך יורה דעה קפ״ב:ו׳
ערך טס טס – א(שבת סג:) הציץ היה כמין טס של זהב. (שבת צד:) לעשות לו טס. (כלים פרק יג) השן שבטס שבו פותחת המפתח טמאה בפני עצמה (כלים פרק יא) והסובב של גלגל ומן הטסים (כלים פרק יב) והטסים והציפויים פי׳ טסין הן רדודים ופחים כדכתי׳ וירקעו את פחי הזהב תרגום ורדידו טסי דדהבא (א״ב פי׳ בלשון יוני רקיע פח). ערך פרק פרק – באימוראה כבר פירשה בערך אמר הא במותיב פרקי הא במקרי שמע (עירובין לז) פירוש שיושב וקובע פרק ומלמד תורה כך שנינו בא חכם מן מזרח עירובו למזרח שרוצה ללמוד ממנו במקרי שמע שאין ממנו הנאה שיש אצלן כמה כמותו שמקרין שמע אלא שהוא מבקש מהן ממון שיתנו לו ורגיל לבא אצלן ולתבוע ממון לכן בורח ממנו (ירושלמי) מאן דאמר במזרח באילן חכימיא מאן דאמר במערב ברגיל. מזבלין ומפרקין כבר פירש׳ בערך זבל פ״א משברין התלמין (עוקצין פרק ב) התחיל לפרק אוכל התחיל לפרק באגוזין פי׳ לפרק כמו לפרש האגוזין יש להם ב׳ קליפות זו על גבי זו וכשעושין אותם חמרים חמרים מפרקין מהן קליפה החיצונה (שבת קנו.) מהו לפרק אמר ליה מותר פירוש ליקח מלפני בהמה זו ולהניח לפני הבהמה אחרת פ״א לפרק טעינה בשבת כגון מפרק עול שמים פ״א לפרק להתיר פקיעים חולב חייב משום מפרק (שבת צד: יבמות קיד.) ואבא שאול אומר נוהגין היינו שיונקין מבהמה טהורה בי״ט וכו׳ עד לא צריכה דאיכא צערא וקסבר מפרק כלאחר יד הוא שבת דאיסור סקילה גזרו ביה רבנן יום טוב דאיסור לאו לא גזרו רבנן (כתובות ס) תניא ר׳ מרינוס אמר גונח יונק חלב בשבת מאי טעמא מפרק כלאחר יד הוא ובמקום צערא לא גזרו רבנן. ערך כחל כחל – ג(שבת עח:) כחול כדי לכחול עין אחת (גמרא) עין אחת הא לא כחלי אמר רב הונא שכן צנועות כוחלת עין אחת פי׳ כוחלות עין אחת של שמאל ומכסה פניה כולו ואין נראה מפנים אלא אותו עין ויוצאה לשוק וקרא מסייעני לבבתיני באחת מעיניך זה פי׳ ר׳ מצליח ז״ל כי נותנת כחול בעיניה שנראין יפין (שבת צד:) וכן הגודלת וכן הכוחלת וכן הפוקסת (גמרא) כוחלת משום כותבת. (כתובות יו סנהדרין יד) לא כחל ולא סרק ולא פירכס ויעלת חן (חולין פח) תנא השחור והכוחל ונקרת הפסלים ויש אומרי׳ אף הזרניך (חולין צה) אמר רבא אמאי כי כוחלא כשרה פי׳ כגון הכוחל כשרה אבל שחורה כדיו טרפה ככבדא כשרה שגוון הכבד קרוב הוא לגוון הכוחל כביעתא טרפה פי׳ לבנה כביצה ויש מי שאומר כחלמון של ביצה והדעת נוטה שהיא כמו חלמון (א״ב תרגום ותשם בפוך עיניה וכחלת בצרידא עינהא). ערך פקס פקס – ד(שבת צד:) וכן הגודלת וכן הפוקסת (בגמ׳) גודלת ופוקסת משום בונה (שבת סד:) והדוה בנדתה זקנים הראשונים אמרו שלא תכחול ושלא תפקוס. (מועד קטן ט) ת״ר אלו תכשיטי נשים כוחלת ופוקסת וכו׳. (מועד קטן כ: כתובות ד) מי שמת חמיו או חמותו אינו רשאי לכוף את אשתו להיות כוחלת ופוקסת פי׳ פוקסת מחלקת שערה לכאן ולכאן. (שבת קנה) איזו היא המראה ואיזו היא הלעטה המראה מרביצה ופוקס את פיה ומאכילה כרשינין ומים בבת אחת פי׳ פותח את פיה כגון פושקת (א״ב פי׳ בליו״ר מין עשב או סם בו מאדימין ומייפין הנשים את פניהם ומזה ענין כוחלת ופוקסת גם פקס בליו״ר תקון השער במסרק ותספורת ומענין זה גודלת ופוקסת). ערך גדיל גדיל – השלחן של תלמידי חכמים כיצד שני שלישי גדיל ושליש גלוי פירוש הני מילי דיחיד אבל דרבים לא אפשר דצריך לאותובי מאכל לפני כל אחד ואחד ודקא מקשינן טבעתו מבפנים והתניא מבחוץ לא קשיא טבעתו מבחוץ בדאיכא ינוקא דלא נתיק ביה אי נמי דלא ממשמש ביה טבעתו מבפנים בדליכא ינוקא אי נמי בדאיכא שמעא נקיט ליה מבחוץ ואי ליכא שמעא והוא דבעי לטלטולי נקיט ליה מבפנים אי נמי ביממא לטבעתו עביד ליה מבפנים ובליליא דלא מתחזיא דמכסיא בנהמא עביד ליה מבחוץ פירוש אחר ב׳ שלישי גדיל מכוסה במפה מדבר שהוא עשוי הגדיל ארוג מקום שמשים הלחם עליו שליש גלוי בלא מפה שעליו מניחין קערות וירק שלא תתלכלך המפה ויקלקל הסעודה וטבעתו של שלחן שתולים אותו בו תהא קבועה מבחוץ שלא באותו צד שהוא יושב אלא מצד האחר והא תניא מבפנים לא קשיא הא דאיכא ינוקא שיושב אצלו יחזיר השלחן שיהא טבעת מבחוץ שמא יחזיק התינוק בטבעת ויהפוך השלחן איכא שמעא שעומד לפני השלחן ומשמשו יחזיר הטבעת מבפנים שלא יזיק לשמש הא ביממא יכול להחזירו שיהא הטבעת מבחוץ לפי שרואה ויכול לשמור שלא יגע בו. גדיל שנים גדילים ארבעה (יבמות ד). בעינן גדיל גדילים בגלימא (מנחות לט:) פירש בערך שעטנז (גיטין סט.) נגדול פתילתא ולטמיש בחלא. ע״מ שיש לי שפחה גודלת ואין לו (קידושין מט) מי סברת מאי גדלת גדולה ממש לא מאי גדלת גודלת. פירוש גודלת שער של נשים שגודלת השיער שלהן: פירוש אחר גודלת דברנית כדכתיב ויגדילו עלי פיהם. הגודלת הכוחלת הפוקסת (שבת צד) פירוש הגודלת מעשה עבות תרגום עובד גדילין. גודלת משום אורגת כוחלת משום כותבת פוקסת משום טווה וכו׳ עד כוחלת משום כותבת גודלת ופוקסת משום בונה (כלים) ר׳ יהודה אומר אף של גודלת טמא מושב מפני שהבנות יושבות בו וגודלת (בפרק ט״ו בכלים) פירוש המגדלת שיער נשים יש לה צורת נפה שתשב עליה הכלה ומקשטת אות׳. אזיל נסיב בת גדיל כלילי דינאי מלכא (בבא בתרא קלג) (א״ב: תרגום ותגלח את שבע מחלפות ראשו (שופטים ט״ז:י״ט) וגדע ית שבע גדילת רישיה). ערך עקד עקד – ו(שבת צד) לא עקוד ולא רגול (תמיד פרק ד) לא היו כופתין את הטלה אלא מעקידין אותו גמ׳ אמר רב יהודה עקוד עקידת יד ורגל רגול שלא יכוף ידו על זרועו ויקשור וכולי (א״ב תרגום עקודים נקודים רגולין נמורין אם כן לדעת תתרגום עקוד ורגול אחד הוא לא כן בל׳ תלמוד). ערך צץ צץ – ז(שבת קלו.) אלו הן ציצין המעכבין את המילה תשובת רב האי גאון ואביו רב סרירא ז״ל בשר החופה את רוב העטרה דאמריתו אמאי אפקוה בל׳ ציצין כך הוא כל הבשר החופה העטרה אינו נקרא ציצין אלא אם נטל מקצתו ושייר מקצתו הנה מעט והנה מעט נקראו אותן מעט הנתרים ציצין מפני שדומין לסנפירין ותרגום סנפיר ציצין (א״ב תרגום אשא כנפי שחר אזקוף ציצין דקריץ) (שבת צד) ציצין שפירשו רובן ביד מותר בכלי פטור אבל אסור (ביצה לו:) אמר להן אביי נקטוה בציצתיה ואפקוה פי׳ בשערו מלשון בציצת ראשי. (עבודה זרה מב) כל שיש לו ציצין בין פרקיו פי׳ שערות כמו ציצת ראשי (כלים פי״ז) סקורטי׳ משיחסום וינקב ועשה ציציתיה נתן דצוציתא כבר פי׳ בערך נתן. (גיטין נו. ובריש ברייתא דר״א) למה נקרא שמו בן ציצת הכסת שהיתה ציצתו נגררת על גבי כרים וכסתות פי׳ כל אדם כשהולך בדרך ציצתו נגררת בקרקע וזה כשהולך מביתו ועד פתח העזרה היו מונעות כרים וכסות בקרקע במקום שהולך וציצתו נגררת עליהן (ירושלמי בפרק הרואה) העושה ציצית לעצמו אומר בא״י אמ״ה אקב״ו לעשות ציצית לאחר לעשות ציצית לשמו. נחעטף מברך להתעטף בציצית וכן ללולב ומזוזה וכל מצות. הני כובשני ציצייני עיין בערך כבשן פי׳ למה קורין אותן צוציינ׳ שיש להן ציצית בראשיהן כמו שכתוב ויקחני בציצת ראשי (מנחות מב) ת״ר אין ציצת אלא ענף וכן הוא אומר ויקחני בציצת ראשי. אמר אביי וצריך לפרודה כציצאת דארמאי פי׳ וצריך לפרד הפתילין היוצאין מן הגדיל כקווצות שער של בלורית שדבוקה מלמעלה ופרודה מלמטה (בבא בתרא עג) האי גלא דמטבע לספינתא נפקא ליה פי צוציתא דנורא חיוורת ברישיה (תענית כז) חזייה דבכה ואחיך ונפק צוציתא דנורא מאפותיה פי׳ אלו שנים כעין ציצית ויש לומר לענין ניצוצין דנורא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [בלעך.]
ב [ערקלעהרען טרעננען.]
ג [אויגען פארב.]
ד [קעממען, שעערן.]
ה [פלעכט ווערק, טישטיך.]
ו [בינדן.]
ז [קווסטען.]
הערות
Gemara
Peirush