×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת קל״ז.גמרא
;?!
אָ
וּסְתָם סִפְרָא רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא אהַכֹּל כְּשֵׁרִים לְקַדֵּשׁ חוּץ מחש״ומֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר בְּקָטָן וּפוֹסֵל בְּאִשָּׁה וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס ש״משְׁמַע מִינַּהּ. וּמַאי שְׁנָא מִילָה מִשּׁוּם דִּכְתִיב {בראשית י״ז:י׳} הִמּוֹל לָכֶם כׇּל זָכָר.: מתני׳מַתְנִיתִין: מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי תִינוֹקוֹת אֶחָד לָמוּל אַחַר הַשַּׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בַּשַּׁבָּת וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל אַחַר הַשַּׁבָּת בַּשַּׁבָּת חַיָּיב. אֶחָד לָמוּל בע״שבְּעֶרֶב שַׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בַּשַּׁבָּת וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל ע״שעֶרֶב שַׁבָּת בַּשַּׁבָּת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב חַטָּאת וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר.: גמ׳גְּמָרָא: רַב הוּנָא מַתְנֵי חַיָּיב רַב יְהוּדָה מַתְנֵי פָּטוּר. רַב הוּנָא מַתְנֵי חַיָּיב דְּתַנְיָא אָמַר ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר לֹא נֶחְלְקוּ רַבִּי אֶלְעָזָר ור׳וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל מִי שֶׁהָיוּ לוֹ ב׳שְׁנֵי תִינוֹקוֹת אֶחָד לָמוּל בַּשַּׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל אַחַר הַשַּׁבָּת וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל אַחַר הַשַּׁבָּת בַּשַּׁבָּת שֶׁהוּא חַיָּיב. עַל מָה נֶחְלְקוּ עַל מִי שֶׁהָיוּ לוֹ ב׳שְׁנֵי תִינוֹקוֹת א׳אֶחָד לָמוּל בע״שבְּעֶרֶב שַׁבָּת וא׳וְאֶחָד לָמוּל בַּשַּׁבָּת וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל ע״שעֶרֶב שַׁבָּת בַּשַּׁבָּת שר׳שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב חַטָּאת וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. וּשְׁנֵיהֶם לֹא לְמָדוּהָ אֶלָּא מֵעֲבוֹדָה זָרָה1 ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר כַּעֲבוֹדָה זָרָה2 מָה עֲבוֹדָה זָרָה3 אָמַר רַחֲמָנָא לָא תַּעֲבֵיד וְכִי עֲבִיד מִיחַיַּיב ה״נהָכָא נָמֵי לָא שְׁנָא. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָתָם דְּלָאו מִצְוָה הָכָא מִצְוָה. רַב יְהוּדָה מַתְנֵי פָּטוּר דְּתַנְיָא א״ראָמַר רַבִּי מֵאִיר בלֹא נֶחְלְקוּ ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל מִי שֶׁהָיוּ לוֹ ב׳שְׁנֵי תִינוֹקוֹת אֶחָד לָמוּל בע״שבְּעֶרֶב שַׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בַּשַּׁבָּת וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל ע״שעֶרֶב שַׁבָּת בַּשַּׁבָּת שֶׁהוּא פָּטוּר. עַל מָה נֶחְלְקוּ עַל מִי שֶׁהָיוּ לוֹ ב׳שְׁנֵי תִינוֹקוֹת אֶחָד לָמוּל אַחַר הַשַּׁבָּת וא׳וְאֶחָד לָמוּל בַּשַּׁבָּת וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל אַחַר הַשַּׁבָּת בַּשַּׁבָּת שר״אשֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב חַטָּאת וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ גפּוֹטֵר. וּשְׁנֵיהֶם לֹא לְמָדוּהָ אֶלָּא מֵעֲבוֹדָה זָרָה4 ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר כַּעֲבוֹדָה זָרָה5 מָה עֲבוֹדָה זָרָה6 אָמַר רַחֲמָנָא לָא תַּעֲבֵיד וְכִי עָבֵיד מִיחַיַּיב ה״נהָכָא נָמֵי לָא שְׁנָא. ור׳וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָתָם לָא טְרִיד מצוה הָכָא טְרִיד מצוה. תָּנֵי ר׳רַבִּי חִיָּיא אוֹמֵר הָיָה ר״מרַבִּי מֵאִיר לֹא נֶחְלְקוּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל מִי שֶׁהָיוּ לוֹ ב׳שְׁנֵי תִינוֹקוֹת א׳אֶחָד לָמוּל בע״שבְּעֶרֶב שַׁבָּת וא׳וְאֶחָד לָמוּל בַּשַּׁבָּת וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל ע״שעֶרֶב שַׁבָּת בַּשַּׁבָּת שֶׁהוּא חַיָּיב. עַל מָה נֶחְלְקוּ עַל מִי שֶׁהָיוּ לוֹ ב׳שְׁנֵי תִינוֹקוֹת א׳אֶחָד לָמוּל אַחַר הַשַּׁבָּת וא׳וְאֶחָד לָמוּל בַּשַּׁבָּת וְשָׁכַח וּמָל שֶׁל אַחַר הַשַּׁבָּת בַּשַּׁבָּת שר״אשֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב חַטָּאת ור׳וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. הַשְׁתָּא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סֵיפָא דְּלָא קָא עָבֵיד מִצְוָה פּוֹטֵר רֵישָׁא דְּקָא עָבֵיד מִצְוָה מְחַיֵּיב. אָמְרִי דְּבֵי ר׳רַבִּי יַנַּאי רֵישָׁא כְּגוֹן שֶׁקָּדַם וּמָל שֶׁל שַׁבָּת בע״שבְּעֶרֶב שַׁבָּת דְּלֹא נִיתְּנָה שַׁבָּת לִידָּחוֹת סֵיפָא נִיתְּנָה שַׁבָּת לִידָּחוֹת. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב כָּהֲנָא רֵישָׁא נָמֵי נִיתְּנָה שַׁבָּת לִידָּחוֹת לְגַבֵּי תִּינוֹקוֹת דְּעָלְמָא לְהַאי גַּבְרָא מִיהָא לָא אִיתְיְהִיב.: מתני׳מַתְנִיתִין: דקָטָן נִימּוֹל לִשְׁמֹנָה לְתִשְׁעָה וְלַעֲשָׂרָה וּלְאַחַד עָשָׂר ולי״בוְלִשְׁנֵים עָשָׂר לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. הָא כֵּיצַד כְּדַרְכּוֹ לִשְׁמֹנָה נוֹלַד לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת נִימּוֹל לט׳לְתִשְׁעָה ביה״שבֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל ע״שעֶרֶב שַׁבָּת נִימּוֹל לַעֲשָׂרָה. יו״טיוֹם טוֹב לְאַחַר הַשַּׁבָּת נִימּוֹל לְאַחַד עָשָׂר ב׳שְׁנֵי יָמִים שֶׁל ר״הרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִימּוֹל לִשְׁנֵים עָשָׂר. קָטָן הַחוֹלֶה אֵין מוֹהֲלִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּבְרִיא.: גמ׳גְּמָרָא: אָמַר שְׁמוּאֵל החֲלָצַתּוּ חַמָּה נוֹתְנִין לוֹ כׇּל ז׳שִׁבְעָה לְהַבְרוֹתוֹ. אִיבַּעְיָא לְהוּ מִי בָּעֵינַן מֵעֵת לְעֵת. ת״שתָּא שְׁמַע דְּתָנֵי לוּדָּא יוֹם הַבְרָאָתוֹ כְּיוֹם הִוָּלְדוֹ מַאי לָאו מָה יוֹם הִוָּלְדוֹ לָא בָּעֵינַן מֵעֵת לְעֵת אַף יוֹם הַבְרָאָתוֹ לָא בָּעֵינַן מֵעֵת לְעֵת. לָא עֲדִיף יוֹם הַבְרָאָתוֹ מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ דְּאִילּוּ יוֹם הִוָּלְדוֹ לָא בָּעֵינַן מֵעֵת לְעֵת וְאִילּוּ יוֹם הַבְרָאָתוֹ בָּעֵינַן מֵעֵת לְעֵת.: מתני׳מַתְנִיתִין: ואֵלּוּ הֵן צִיצִין הַמְעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה בָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת רוֹב הָעֲטָרָה וְאֵינוֹ אוֹכֵל בִּתְרוּמָה. זוְאִם הָיָה בַּעַל בָּשָׂר מְתַקְּנוֹ מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״מֵעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״מעבודת כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״כַּעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״כעבודת כוכבים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״מֵעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״מעבודת כוכבים״.
5 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״כַּעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״כעבודת כוכבים״.
6 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
E/ע
הערותNotes
ערך עטר עטרא(ברכות נא.) עיטור ועיטוף פירשנו בערך עטר. (כלים פרק ה) עטרת כירה טהורה פי׳ בנין שסביב הכירה כדי שלא תצא האש (אהלות פרק יד) העטרות והפיתוחין פי׳ בנין למעלה מן החלון ויש בו חורין עגולים כמין עטרות כדכתיב והעטרות תהיינה (מדות פרק ג) עולין ורואין את העטרות שבחלונות שנאמר והעטרות תהיינה (שבת קלז.) בשר החופה את העטרה פי׳ מקום שמל את הערלה נשאר הבשר כעטרה סביב לגיד (נדה יד) גבול יש לה מעטרה ולמטה מותר מעטרה ולמעלה אסור פי׳ למטה מן הברית בצד הגוף מותר לאחוז (סנהדרין סח) תני רבי חייא עד שתקיף העטרה כי אתי ר׳ דימי אמר הקפת גיד ולא הקפת בצים (נדה מז.) ר׳ יוסי אומר משתקיף עטרה פי׳ שיער. (סוטה מט.) בפולמוס של אספסינוס גזרו על עטרות של חתנים גמ׳ אמר רב לא שנו אלא של מלח ושל גפרית פי׳ ר׳ גרשם זכרונו לברכה מזהב היתה אותה העטרה ורחצו אותה במלח וגפרית שתהא יפה אבל של וורד ושל הדם שהעטרה עצמה של וורד ושל הדם ור״ח ז״ל פי׳ קיימא לן בין מלח ובין גפרית בין הדם ובין וורד ובין קנים ובין חילית אסור והני מילי דגברי אבל דנשי שרי חדא דבהדיא אמרו רבותי מהלכתא כלילא שרי ותו זו דגרסינן (גיטין ז) רבינא אשכחיה למר בר רב אשי דגדיל כלילא לברתיה וכו׳ עד דומיא דכהן גדול בגברי אבל בנשי שרי וקיימ׳ לן הלכתא כמר בר רב אשי בכולא תלמוד׳ בר ממיפך שבועה וחיורא תניא אי זו היא עטרות כלות עיר של זהב אבל עושה הוא כיפה של מלח פי׳ לא אמרן אלא לכלות אבל לשאר נשים לא. דהא ר״ע עבד לדביתהו עיר של זהב (יומא סט) למה נקרא שמם אנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה ליושנה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [קראנע, ראנד.]
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144