×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת קכ״ה:גמרא
;?!
אָ
זְמוֹרָה שֶׁהִיא קְשׁוּרָה בַּטָּפִיחַ מְמַלְּאִין בָּהּ בְּשַׁבָּת. פְּקַק הַחַלּוֹן ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בִּזְמַן שֶׁהוּא קָשׁוּר וְתָלוּי פּוֹקְקִין בּוֹ וְאִם לָאו אֵין פּוֹקְקִין בּוֹ וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ פּוֹקְקִין בּוֹ.: גמ׳גְּמָרָא: תְּנַן הָתָם אֶבֶן שֶׁעַל פִּי הֶחָבִית מַטָּהּ עַל צִידָּהּ וְהִיא נוֹפֶלֶת אָמַר רַבָּה א״ראָמַר רַבִּי אַמֵּי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אלֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּשׁוֹכֵחַ אֲבָל בְּמַנִּיחַ נַעֲשָׂה בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר וְרַב יוֹסֵף א״ראָמַר רַבִּי אַסִּי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּשׁוֹכֵחַ אֲבָל בְּמַנִּיחַ נַעֲשָׂה כִּיסּוּי להחבית. אָמַר רַבָּה מוֹתְבִינַן אַשְּׁמַעְתִּין הָאֶבֶן שֶׁבְּקֵירוּיָה אִם מְמַלְּאִין בָּהּ וְאֵינָהּ נוֹפֶלֶת מְמַלְּאִין בָּהּ וְלָא הִיא הָתָם כֵּיוָן דְּהַדְּקַהּ שַׁוְּיַא דּוֹפֶן. אָמַר רַב יוֹסֵף וּמוֹתְבִינַן אַשְּׁמַעְתִּין אִם לָאו אֵין מְמַלְּאִין בָּהּ וְלָא הִיא הָתָם כֵּיוָן דְּלָא הַדְּקַהּ בַּטּוֹלֵי בַּטְּלַהּ. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר בָּעֵינַן מַעֲשֶׂה וּמָר סָבַר לָא בָּעֵינַן מַעֲשֶׂה. וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי א״ראָמַר רַבִּי חֲנִינָא וְאָמְרִי לַהּ א״ראָמַר רַבִּי זֵירָא א״ראָמַר רַבִּי חֲנִינָא פַּעַם אַחַת הָלַךְ רַבִּי לְמָקוֹם אֶחָד וּמָצָא נִדְבָּךְ שֶׁל אֲבָנִים וְאָמַר לְתַלְמִידָיו צְאוּ וְחַשְּׁבוּ כְּדֵי שֶׁנֵּשֵׁב עֲלֵיהֶן לְמָחָר וְלֹא הִצְרִיכָן רַבִּי לְמַעֲשֶׂה. ור׳ יוֹחָנָן אָמַר הִצְרִיכָן רַבִּי לְמַעֲשֶׂה מַאי אֲמַר לְהוּ ברַבִּי אַמֵּי אָמַר צְאוּ וְלַמְּדוּם אֲמַר לְהוּ רַבִּי אַסִּי אָמַר צְאוּ וְשַׁפְשְׁפוּם אֲמַר לְהוּ. אִיתְּמַר ר׳רַבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל אָמַר סְוָאר שֶׁל קוֹרוֹת הֲוָה ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן שָׁאוּל אָמַר גָּשׁוֹשׁ שֶׁל סְפִינָה הֲוָה מ״דמַאן דַּאֲמַר גָּשׁוֹשׁ כ״שכׇּל שֶׁכֵּן סְוָאר ומ״דוּמַאן דְּאָמַר סְוָאר אֲבָל גָּשׁוֹשׁ קָפֵיד עֲלֵיהּ.: זְמוֹרָה שֶׁהִיא קְשׁוּרָה כּוּ׳.: גקְשׁוּרָה אִין לֹא קְשׁוּרָה לָא לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כרשב״גכְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. דְּתַנְיָא חֲרִיּוֹת שֶׁל דֶּקֶל שֶׁגְּדָרָן לְעֵצִים וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶן לִישִׁיבָה צָרִיךְ לִקְשׁוֹר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֵין צָרִיךְ לִקְשׁוֹר. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת אפי׳אֲפִילּוּ תֵּימָא רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בִּמְחוּבֶּרֶת בְּאִבֶּיהָ אִי הָכִי קָא מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע לְמַטָּה מג׳מִשְּׁלֹשָׁה רַב אָשֵׁי אָמַר דאפי׳אֲפִילּוּ תֵּימָא בִּתְלוּשָׁה גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִקְטוֹם.: פְּקַק הַחַלּוֹן כּוּ׳.: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן ההַכֹּל מוֹדִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֹהֶל עֲרַאי בַּתְּחִלָּה ביו״טבְּיוֹם טוֹב וא״צוְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּשַׁבָּת לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא לְהוֹסִיף שר״אשֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין מוֹסִיפִין ביו״טבְּיוֹם טוֹב וא״צוְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּשַׁבָּת ווחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים מוֹסִיפִין בְּשַׁבָּת וא״צוְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר ביו״טבְּיוֹם טוֹב.: וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ פּוֹקְקִין בּוֹ.: מַאי בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אָמַר ר׳רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב כָּהֲנָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ערך זמר זמרא(שבת קכה:) זמורה שהיא קשורה בטפוח ממלאין בה בשבת הכא במאי עסקינן במחוברת. באביה פי׳ זמורה אמיר של כרם באביה בקרקע.   ערך טפיח טפיחב(ביצה כד.) וציפורים שקננו בטפיחים ובבורות. (חולין קלט שביעית פרק ט) אוכלים על הטפיחים פי׳ אחי רבי דניאל ז״ל על מה שמשימין העופות בטפיחן שהן כלי חרס הבנויין בכותלים לקני בהן העופות. ויש מפרשין אוכלין על הטפיחין על מה שבין העשבים. (שבת קכה:) זמורה שהיא קשורה בטפיח (שבת קנז) ופקקו את המאור בטפיח (יומא ל) והטפיח מחזר על האורחין. (בכורות מה) שחור לא ישא שחורה שמא יצא מהם טפיח פי׳ כמין דלי שחור טפוח אין פחות מי״ו פי׳ אל תתנו לו אלא כדי שישאב וישתה לצמאון שלו ואין פחות מי״ו ועוד אמרו שמא יצא מהן טפיח וזהו פירוש פתי׳ אוכמא ודומה לקרויה והוא נמל בלשון חכמים והוא דלי ועוד פי׳ לטפיח אין פחות מי״ו בערך בור. ערך פק פקג(שבת קכה:) רבי אליעזר אומר פקק החלון וכו׳ פי׳ פקק כגון מסך מבגד ומזולתו העשר לסתום החלון (שבת נג.) פוקק לה זוג בצוארה פי׳ שלא תלד קול (שבת כט. כלים פכ״ח) פחות מג׳ על ג׳ שהתקינו לפקוק בו את המרחץ פירוש המרחץ חלול כדי ליכנס בו האש בכולו כדי שיחם ויש בו נקבים לצאת העשן מהן ויש להן מטליות של בגד מוכנים לסתום ולפקוק בהן את הנקבים. תאלמנה שפתי שקר תרגום תתפקקן שפוותי שיקרא. ערך חדק חדקד(שבת קכה:) האבן שבקרויה כיון דחדקה שויה דופן קרויה. (ובפרק ג׳ דכלי) וכן בחידוק קרויה פירוש כמין עגול מן עץ או מן מתכת שנותנין על הטפיח שהיה קרויה ולמה נקרא חידוק מפני שהוא דוחק וצר הכלי כמו שאומר לענין ספר תורה כשהוא מחדקו. (שבת עח:) כיון דחדיק במנא לא עבדי אינשי פי׳ כיון דחבל קשה הוא נכנס ויוצא בנקב של נפה ושל כברה אבל בנקב של עץ עד שנפרץ אבל גמי רך ואינו אוכל (עירובין קא) רבא אמר טובם כחדק שמחדקין את אומות העולם לגיהנם שנאמר קומי ודושי בת ציון חידוק זה הוא כמו הדוק שפירשנו בערך הדק. ערך רבג רבגה(אהלות פ״ב סוכה כ:) וכן מרבג של אבנים וכן סוור של קורות (שבת קכה:) פעם אחת הלך רבי למקום אחד ומצא מרבג של אבנים ס״א מרבך פי׳ מרבג כמו בניין של אבנים זה על גבי זה כדתניא בריש תורת כהנים לענין זריקה יכול יהא זורק ורובג ופי׳ שיתן אחד על אחד כמו מרבג של אבנים. ערך למד למדו(שבת קכה:) צאו ולמדים פירש רבי חננאל זה שאמר רבי צאו ולמדו עשו להם לימודים יש מי שאומר עיינו בהן כלומר לימוד בענין בלא מעשה ויש אומר לימודים כגון זו ששנינו (מועד קטן יב.) עושה לו לימודים בשביל שלא יחמיץ והן כסויין עצים ועליהן טיט צריכים מעשים (שבת נ) מני רבה בר הונא קמיה דרב חריות של דקל שגדרם לעצים ונסמך עליהם וכו׳ (א״ב בנוסחאות כתוב תני רבה בר בר חנא קמיה דרב חריות של דקל שגדרם לעצים ונמלך עליהם לישיבה צריך לקשור). ערך גשש גששז (שבת קכה:) ר׳ יוחנן אמר גשוש של ספינה פי׳ עץ ארוך שבו מגשש לפני הספינה (שבת ק:) אמר רב ספרא גשושאי אזלי קמה פי׳ מרגלין שגוששין את המקום ברגליהן או בעץ ארוך כמו שאמרינן לראות אם עמוק לילך שם הספינה שלא תכשל. (בבא מציעא מב) והאידנא דשכיחי גשושאי אין להן שמירה אלא בשמי קורה פי׳ בני אדם שמגששין בקרקע ומגנלין המטמוניות (גיטין ז: ופ״ב דחל׳) עפר חוצה לארץ שבא בספינה לארץ חייב במעשרות ובשביעית אמר רב יהודה אימתי בזמן שהספינה גוששת פי׳ קרקעית הספינה נוגעת בקרקע הים. (ובפרק ג׳ דמקואות) ועל הגשיש של מטה אית דאמרי קשיש וטועין בכך פי׳ כל מטה שאינה של טרסיים יש לה גשיש ומהו גשיש כל מטה שהוא לפרקי׳ ומתפרקת זו מזו יש לה כמין עצים ארוכ׳ שהן מדבקין אותה ונגששת זו עם זו ושם אותן העצים המדבקים ומגישין אותה נקראין גשישין ומניין שהיא כך דאמרינן לענין מי שנשברה זרועו או שוקו ובאין הרופאין ומביאין כמין דפין ולוחות ומניחין על תשבר ושמן גשישין כדאמרי׳ בתוספת׳ דמקואו׳ והאגד שעל גבי המכה וגשישין שעל גבי השבר והשירים והטבעות והקטלאות אינן חוצצין ויש אומרים שהיא בסיס למטה ויש לו רגלים כדתניא ישב על הגשיש של מטה ד׳ עליות שתחת רגלי גשיש טמאות ארבעתן ויש אומרים גשיש הן ארוכו׳ של מטה. (ובפוסק׳) דילמא לגבור שמתגושש באבן של מסית פי׳ מתעסק באבן בוחן (א״ב פי׳ הגשיש בלשון רומי נסרים חתוכים ושוים או עצים עגולים ואות ה״א עיקרית). ערך אב אבחקישות שהתליעה באיביה בגמרא דנשתברו רגליה (חולין סז:) ובסוף גמרא דפרק כל הכלים (שבת קכ״ה:) שקשורה באיביה פי׳ בקרקע מקום שמתגדלת.   ערך אסטלית אסטליתט(יומא סח:) ואם לא באסטלית לבן משלו (גיטין עד.) אמר רשב״ג מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו הרי זה גיטך על מנת שתתני לי אסטליתי ואבדה אסטליתו. אסטלא דמילתא (סנהדרין מד) דנגמר הדין וארא בשלל אדרת שנער רב אסי אמר אסטלא דמילתא. כל ישראל ראויין לאותה איסטלא (שבת קכה) בגמ׳ דולא את הלוף במפנין. יש ספרים שכתוב בהן אצטלא תרגום ירושלמי שמלה ויקח שם ויפת את השמלה ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה אדרת שנער תרגום אצטלי בבלאה (א״ב: פי׳ בלשון רומי ויוני מין לבוש ובפרט מין מיוחד לנשים ונעתק ללבוש אנשים).   ערך פן פןי(שבת קכה) מפנין אפי׳ ד׳ וה׳ קופות פי׳ מעתיקין התבואה ממקום למקום מל׳ ופנו את הבית אל תפנו אל האלילים מאי תלמודא אל תפנו אל מדעתכם פי׳ בזמן שאתם מסתכלין בהן אתם מפנין אל מדעתכם (שבת סד.) מופנה מצד א׳ פי׳ מופנה דלא צריך בהאי קרא למכתביה (נדה כב:) מפורש מאי בין מופנה מצד אחד למופנה משני צדדין ולשאינו מופנה כל עיקר. ותער כדה תרגום ירושלמי ופניאת קולתה מריקים שקיהם ת״י פנון. (בפסקא דזכור ובפסקא דעניה סוערה) ערו ערו פנון פנון המד״א ותער כדה (בסוף טהרות) יוצאין חוץ לפתח בית הבד ופונין לאחורי גדר פי׳ להפטת כלומר להעתיק הרעי מן הגוף (א״ב בל׳ יוני קוראים פניון למקום מוכן להטיל בו הצואה וענין אחר קרוב לזה (משנה אבות פרק ב) לכשאפנה אשנה פי׳ כשיהיה לי פנאי ואהיה פנוי ונקי מעסקי. תרגום נקי יהיה לביתו פני יהי לביתיה).   ערך שף שףכ(שבת קלט:) דבי רב פפא שאפו שיכרא (בבא קמא קטו:) אפשר דמיתנה מימיה אפומא דחביתא ושפי ליה (בבא מציעא ס) רבי יהודה אומר השופה יין לחבירו פי׳ ענין הרקה שמן תורק (שבת קכה) דלמא שפי ליה אומנא ומוקי ליה ארביעתא (בויקרא רבה ויהי ביום השמיני) פ׳ ר״א עבדן שפין בתרע בית עלם שמעון דאנגריא פי׳ מוריקי יין כלומר לוקחין ומוכרין ספר אחר עבדין צבחר חמרין למיעל לההוא חרתא. (חולין סז) לא לשפי איניש שיכרא בשבתא (חולין קי) עד דנייח ושפי ליה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [צווייג.]
ב [קרוג.]
ג [פערשטאפפען.]
ד [צוזאממען ציהן.]
ה [שיכטע.]
ו [נאך דענקען.]
ז [זוכען שפיר האלץ שינדלען דער גלידער. דיא שינדלען שטאסען שלאגען ווערפען בעשפטיגען.]
ח [פרוכט.]
ט [לאנג קלייד.]
י [אויס רוימען.]
כ [שעפפען, לעערען.]
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144