גמרא
פירוש
זְמוֹרָה שֶׁהִיא קְשׁוּרָה בַּטָּפִיחַ מְמַלְּאִין בָּהּ בְּשַׁבָּת. פְּקַק הַחַלּוֹן כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ערך זמר זמר – א(שבת קכה:) זמורה שהיא קשורה בטפוח ממלאין בה בשבת הכא במאי עסקינן במחוברת. באביה פי׳ זמורה אמיר של כרם באביה בקרקע. ערך טפיח טפיח – ב(ביצה כד.) וציפורים שקננו בטפיחים ובבורות. (חולין קלט שביעית פרק ט) אוכלים על הטפיחים פי׳ אחי רבי דניאל ז״ל על מה שמשימין העופות בטפיחן שהן כלי חרס הבנויין בכותלים לקני בהן העופות. ויש מפרשין אוכלין על הטפיחין על מה שבין העשבים. (שבת קכה:) זמורה שהיא קשורה בטפיח (שבת קנז) ופקקו את המאור בטפיח (יומא ל) והטפיח מחזר על האורחין. (בכורות מה) שחור לא ישא שחורה שמא יצא מהם טפיח פי׳ כמין דלי שחור טפוח אין פחות מי״ו פי׳ אל תתנו לו אלא כדי שישאב וישתה לצמאון שלו ואין פחות מי״ו ועוד אמרו שמא יצא מהן טפיח וזהו פירוש פתי׳ אוכמא ודומה לקרויה והוא נמל בלשון חכמים והוא דלי ועוד פי׳ לטפיח אין פחות מי״ו בערך בור. ערך פק פק – ג(שבת קכה:) רבי אליעזר אומר פקק החלון וכו׳ פי׳ פקק כגון מסך מבגד ומזולתו העשר לסתום החלון (שבת נג.) פוקק לה זוג בצוארה פי׳ שלא תלד קול (שבת כט. כלים פכ״ח) פחות מג׳ על ג׳ שהתקינו לפקוק בו את המרחץ פירוש המרחץ חלול כדי ליכנס בו האש בכולו כדי שיחם ויש בו נקבים לצאת העשן מהן ויש להן מטליות של בגד מוכנים לסתום ולפקוק בהן את הנקבים. תאלמנה שפתי שקר תרגום תתפקקן שפוותי שיקרא. ערך חדק חדק – ד(שבת קכה:) האבן שבקרויה כיון דחדקה שויה דופן קרויה. (ובפרק ג׳ דכלי) וכן בחידוק קרויה פירוש כמין עגול מן עץ או מן מתכת שנותנין על הטפיח שהיה קרויה ולמה נקרא חידוק מפני שהוא דוחק וצר הכלי כמו שאומר לענין ספר תורה כשהוא מחדקו. (שבת עח:) כיון דחדיק במנא לא עבדי אינשי פי׳ כיון דחבל קשה הוא נכנס ויוצא בנקב של נפה ושל כברה אבל בנקב של עץ עד שנפרץ אבל גמי רך ואינו אוכל (עירובין קא) רבא אמר טובם כחדק שמחדקין את אומות העולם לגיהנם שנאמר קומי ודושי בת ציון חידוק זה הוא כמו הדוק שפירשנו בערך הדק. ערך רבג רבג – ה(אהלות פ״ב סוכה כ:) וכן מרבג של אבנים וכן סוור של קורות (שבת קכה:) פעם אחת הלך רבי למקום אחד ומצא מרבג של אבנים ס״א מרבך פי׳ מרבג כמו בניין של אבנים זה על גבי זה כדתניא בריש תורת כהנים לענין זריקה יכול יהא זורק ורובג ופי׳ שיתן אחד על אחד כמו מרבג של אבנים. ערך למד למד – ו(שבת קכה:) צאו ולמדים פירש רבי חננאל זה שאמר רבי צאו ולמדו עשו להם לימודים יש מי שאומר עיינו בהן כלומר לימוד בענין בלא מעשה ויש אומר לימודים כגון זו ששנינו (מועד קטן יב.) עושה לו לימודים בשביל שלא יחמיץ והן כסויין עצים ועליהן טיט צריכים מעשים (שבת נ) מני רבה בר הונא קמיה דרב חריות של דקל שגדרם לעצים ונסמך עליהם וכו׳ (א״ב בנוסחאות כתוב תני רבה בר בר חנא קמיה דרב חריות של דקל שגדרם לעצים ונמלך עליהם לישיבה צריך לקשור). ערך גשש גשש – ז (שבת קכה:) ר׳ יוחנן אמר גשוש של ספינה פי׳ עץ ארוך שבו מגשש לפני הספינה (שבת ק:) אמר רב ספרא גשושאי אזלי קמה פי׳ מרגלין שגוששין את המקום ברגליהן או בעץ ארוך כמו שאמרינן לראות אם עמוק לילך שם הספינה שלא תכשל. (בבא מציעא מב) והאידנא דשכיחי גשושאי אין להן שמירה אלא בשמי קורה פי׳ בני אדם שמגששין בקרקע ומגנלין המטמוניות (גיטין ז: ופ״ב דחל׳) עפר חוצה לארץ שבא בספינה לארץ חייב במעשרות ובשביעית אמר רב יהודה אימתי בזמן שהספינה גוששת פי׳ קרקעית הספינה נוגעת בקרקע הים. (ובפרק ג׳ דמקואות) ועל הגשיש של מטה אית דאמרי קשיש וטועין בכך פי׳ כל מטה שאינה של טרסיים יש לה גשיש ומהו גשיש כל מטה שהוא לפרקי׳ ומתפרקת זו מזו יש לה כמין עצים ארוכ׳ שהן מדבקין אותה ונגששת זו עם זו ושם אותן העצים המדבקים ומגישין אותה נקראין גשישין ומניין שהיא כך דאמרינן לענין מי שנשברה זרועו או שוקו ובאין הרופאין ומביאין כמין דפין ולוחות ומניחין על תשבר ושמן גשישין כדאמרי׳ בתוספת׳ דמקואו׳ והאגד שעל גבי המכה וגשישין שעל גבי השבר והשירים והטבעות והקטלאות אינן חוצצין ויש אומרים שהיא בסיס למטה ויש לו רגלים כדתניא ישב על הגשיש של מטה ד׳ עליות שתחת רגלי גשיש טמאות ארבעתן ויש אומרים גשיש הן ארוכו׳ של מטה. (ובפוסק׳) דילמא לגבור שמתגושש באבן של מסית פי׳ מתעסק באבן בוחן (א״ב פי׳ הגשיש בלשון רומי נסרים חתוכים ושוים או עצים עגולים ואות ה״א עיקרית). ערך אב אב – חקישות שהתליעה באיביה בגמרא דנשתברו רגליה (חולין סז:) ובסוף גמרא דפרק כל הכלים (שבת קכ״ה:) שקשורה באיביה פי׳ בקרקע מקום שמתגדלת. ערך אסטלית אסטלית – ט(יומא סח:) ואם לא באסטלית לבן משלו (גיטין עד.) אמר רשב״ג מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו הרי זה גיטך על מנת שתתני לי אסטליתי ואבדה אסטליתו. אסטלא דמילתא (סנהדרין מד) דנגמר הדין וארא בשלל אדרת שנער רב אסי אמר אסטלא דמילתא. כל ישראל ראויין לאותה איסטלא (שבת קכה) בגמ׳ דולא את הלוף במפנין. יש ספרים שכתוב בהן אצטלא תרגום ירושלמי שמלה ויקח שם ויפת את השמלה ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה אדרת שנער תרגום אצטלי בבלאה (א״ב: פי׳ בלשון רומי ויוני מין לבוש ובפרט מין מיוחד לנשים ונעתק ללבוש אנשים). ערך פן פן – י(שבת קכה) מפנין אפי׳ ד׳ וה׳ קופות פי׳ מעתיקין התבואה ממקום למקום מל׳ ופנו את הבית אל תפנו אל האלילים מאי תלמודא אל תפנו אל מדעתכם פי׳ בזמן שאתם מסתכלין בהן אתם מפנין אל מדעתכם (שבת סד.) מופנה מצד א׳ פי׳ מופנה דלא צריך בהאי קרא למכתביה (נדה כב:) מפורש מאי בין מופנה מצד אחד למופנה משני צדדין ולשאינו מופנה כל עיקר. ותער כדה תרגום ירושלמי ופניאת קולתה מריקים שקיהם ת״י פנון. (בפסקא דזכור ובפסקא דעניה סוערה) ערו ערו פנון פנון המד״א ותער כדה (בסוף טהרות) יוצאין חוץ לפתח בית הבד ופונין לאחורי גדר פי׳ להפטת כלומר להעתיק הרעי מן הגוף (א״ב בל׳ יוני קוראים פניון למקום מוכן להטיל בו הצואה וענין אחר קרוב לזה (משנה אבות פרק ב) לכשאפנה אשנה פי׳ כשיהיה לי פנאי ואהיה פנוי ונקי מעסקי. תרגום נקי יהיה לביתו פני יהי לביתיה). ערך שף שף – כ(שבת קלט:) דבי רב פפא שאפו שיכרא (בבא קמא קטו:) אפשר דמיתנה מימיה אפומא דחביתא ושפי ליה (בבא מציעא ס) רבי יהודה אומר השופה יין לחבירו פי׳ ענין הרקה שמן תורק (שבת קכה) דלמא שפי ליה אומנא ומוקי ליה ארביעתא (בויקרא רבה ויהי ביום השמיני) פ׳ ר״א עבדן שפין בתרע בית עלם שמעון דאנגריא פי׳ מוריקי יין כלומר לוקחין ומוכרין ספר אחר עבדין צבחר חמרין למיעל לההוא חרתא. (חולין סז) לא לשפי איניש שיכרא בשבתא (חולין קי) עד דנייח ושפי ליה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [צווייג.]
ב [קרוג.]
ג [פערשטאפפען.]
ד [צוזאממען ציהן.]
ה [שיכטע.]
ו [נאך דענקען.]
ז [זוכען שפיר האלץ שינדלען דער גלידער. דיא שינדלען שטאסען שלאגען ווערפען בעשפטיגען.]
ח [פרוכט.]
ט [לאנג קלייד.]
י [אויס רוימען.]
כ [שעפפען, לעערען.]
הערות
Gemara
Peirush