×
Mikraot Gedolot Tutorial
×
E/ע
בחרו טקסט במקראות גדולותSelect Text in the Mikraot Gedolot
  1. ברכותBerakhot
  2. שבתShabbat
  3. ערוביןEiruvin
  4. פסחיםPesachim
  5. ראש השנהRosh HaShanah
  6. יומאYoma
  7. סוכהSukkah
  8. ביצהBeitzah
  9. תעניתTaanit
  10. מגילהMegillah
  11. מועד קטןMoed Katan
  12. חגיגהChagigah
  1. יבמותYevamot
  2. כתובותKetubot
  3. נדריםNedarim
  4. נזירNazir
  5. סוטהSotah
  6. גיטיןGittin
  7. קידושיןKiddushin
  1. בבא קמאBava Kamma
  2. בבא מציעאBava Metzia
  3. בבא בתראBava Batra
  4. סנהדריןSanhedrin
  5. מכותMakkot
  6. שבועותShevuot
  7. עבודה זרהAvodah Zarah
  8. הוריותHorayot
  1. זבחיםZevachim
  2. מנחותMenachot
  3. חוליןChulin
  4. בכורותBekhorot
  5. ערכיןArakhin
  6. תמורהTemurah
  7. כריתותKeritot
  8. מעילהMeilah
  9. תמידTamid
  10. נדהNiddah
  1. בחרו פרקChoose a chapter
  2. בחרו עמודChoose a page
  1. ארבעה ראשי שניםארבעה ראשי שנים
  2. אם אינן מכיריןאם אינן מכירין
  3. ראוהו בית דיןראוהו בית דין
  4. יום טוביום טוב
  1. הקדמותIntros
  2. ב.2a
  3. ב:2b
  4. ג.3a
  5. ג:3b
  6. ד.4a
  7. ד:4b
  8. ה.5a
  9. ה:5b
  10. ו.6a
  11. ו:6b
  12. ז.7a
  13. ז:7b
  14. ח.8a
  15. ח:8b
  16. ט.9a
  17. ט:9b
  18. י.10a
  19. י:10b
  20. יא.11a
  21. יא:11b
  22. יב.12a
  23. יב:12b
  24. יג.13a
  25. יג:13b
  26. יד.14a
  27. יד:14b
  28. טו.15a
  29. טו:15b
  30. טז.16a
  31. טז:16b
  32. יז.17a
  33. יז:17b
  34. יח.18a
  35. יח:18b
  36. יט.19a
  37. יט:19b
  38. כ.20a
  39. כ:20b
  40. כא.21a
  41. כא:21b
  42. כב.22a
  43. כב:22b
  44. כג.23a
  45. כג:23b
  46. כד.24a
  47. כד:24b
  48. כה.25a
  49. כה:25b
  50. כו.26a
  51. כו:26b
  52. כז.27a
  53. כז:27b
  54. כח.28a
  55. כח:28b
  56. כט.29a
  57. כט:29b
  58. ל.30a
  59. ל:30b
  60. לא.31a
  61. לא:31b
  62. לב.32a
  63. לב:32b
  64. לג.33a
  65. לג:33b
  66. לד.34a
  67. לד:34b
  68. לה.35a
×
E/ע
בחרו פרשניםSelect Commentators
הגדרות כלליותGeneral Settings
הגדרות להערותNotes Settings
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ראש השנה כ״ד:גמרא
;?!
אָ
שֶׁל חֲמִשָּׁה וְשֶׁל שִׁשָּׁה וְשֶׁל שְׁמוֹנָה וְשֶׁל שִׁבְעָה לֹא יַעֲשֶׂה אפי׳אֲפִילּוּ שֶׁל שְׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר אַף שֶׁל עֵץ לֹא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשׂוּ מַלְכֵי בֵּית חַשְׁמוֹנַאי. אָמְרוּ לוֹ מִשָּׁם רְאָיָיה שַׁפּוּדִין שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ וְחִיפּוּם בְּבַעַץ הֶעֱשִׁירוּ עֲשָׂאוּם שֶׁל כֶּסֶף חָזְרוּ הֶעֱשִׁירוּ עֲשָׂאוּם שֶׁל זָהָב. וְשַׁמָּשִׁין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כְּמוֹתָן מִי שְׁרֵי וְהָתַנְיָא {שמות כ׳:י״ט} לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי לֹא תַּעֲשׂוּן כִּדְמוּת שַׁמָּשַׁיי הַמְשַׁמְּשִׁין לְפָנַי בַּמָּרוֹם אָמַר אַבָּיֵי לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא אדְּמוּת אַרְבָּעָה פָּנִים בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. אֶלָּא מֵעַתָּה פַּרְצוּף אָדָם לְחוֹדֵיהּ תִּשְׁתְּרֵי אַלְּמָה תַּנְיָא בכׇּל הַפַּרְצוּפוֹת מוּתָּרִין גחוּץ מִפַּרְצוּף אָדָם א״ראָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי מִפִּרְקֵיהּ דְּאַבָּיֵי שְׁמִיעָא לִי לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי לֹא תַּעֲשׂוּן אוֹתִי. וּשְׁאָר שַׁמָּשִׁין מִי שְׁרֵי וְהָא תַּנְיָא לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי לֹא תַּעֲשׂוּן כִּדְמוּת שַׁמָּשַׁיי הַמְּשַׁמְּשִׁין לְפָנַי בַּמָּרוֹם דכְּגוֹן אוֹפַנִּים וּשְׂרָפִים וְחַיּוֹת הַקּוֹדֶשׁ וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אָמַר אַבָּיֵי לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא שַׁמָּשִׁין שֶׁבַּמָּדוֹר הָעֶלְיוֹן. וְשֶׁבַּמָּדוֹר הַתַּחְתּוֹן מִי שְׁרֵי וְהָתַנְיָא {שמות כ׳:ג׳} אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם לְרַבּוֹת חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מִמַּעַל לְרַבּוֹת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת כִּי תַּנְיָא הָהִיא לְעׇבְדָם. אִי לְעׇבְדָם אֲפִילּוּ שִׁלְשׁוּל קָטָן נָמֵי אִין ה״נהָכִי נָמֵי דְּתַנְיָא {שמות כ׳:ג׳} אֲשֶׁר בָּאָרֶץ לְרַבּוֹת הָרִים וּגְבָעוֹת יַמִּים וּנְהָרוֹת אֲפִיקִים וְגֵאָיוֹת מִתַּחַת לְרַבּוֹת שִׁלְשׁוּל קָטָן. וַעֲשִׂיָּיה גְּרֵידְתָּא מִי שְׁרֵי וְהָתַנְיָא הלֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי לֹא תַּעֲשׂוּן כִּדְמוּת שַׁמָּשַׁיי הַמְשַׁמְּשִׁין לְפָנַי כְּגוֹן חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. שָׁאנֵי ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל דַּאֲחֵרִים עָשׂוּ לוֹ וְהָא רַב יְהוּדָה דַּאֲחֵרִים עָשׂוּ לוֹ וא״לוַאֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה שִׁינָּנָא סַמִּי עֵינֵיהּ דְּדֵין. הָתָם חוֹתָמוֹ בּוֹלֵט הֲוָה וּמִשּׁוּם חֲשָׁדָא כִּדְתַנְיָא וטַבַּעַת חוֹתָמוֹ בּוֹלֵט אָסוּר לְהַנִּיחָהּ וּמוּתָּר לַחְתּוֹם בָּהּ חוֹתָמוֹ שׁוֹקֵעַ מוּתָּר לְהַנִּיחָהּ וְאָסוּר לַחְתּוֹם בָּהּ. וּמִי חָיְישִׁינַן לַחֲשָׁדָא וְהָא הָהִיא בֵּי כְנִישְׁתָּא דְּשַׁף וִיתֵיב בִּנְהַרְדְּעָא דַּהֲוָה בֵּיהּ אִנְדְּרָטָא וַהֲווֹ עָיְילִי רַב וּשְׁמוּאֵל וַאֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל וְלֵוִי וּמְצַלּוּ הָתָם וְלָא חָיְישִׁי לַחֲשָׁדָא זרַבִּים שָׁאנֵי. וְהָא ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל יָחִיד הוּא כֵּיוָן דְּנָשִׂיא הוּא שְׁכִיחִי רַבִּים גַּבֵּיהּ אִיבָּעֵית אֵימָא חדִּפְרָקִים הֲוָה. וְאִיבָּעֵית אֵימָא טלְהִתְלַמֵּד עֲבַד וּכְתִיב {דברים י״ח:ט׳} לֹא תִּלְמַד לַעֲשׂוֹת אֲבָל אַתָּה לָמֵד לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת.: מתני׳מַתְנִיתִין: מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ רְאִינוּהוּ שַׁחֲרִית בַּמִּזְרָחמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
→ לעמוד הקודםחזור לראש העמודלעמוד הבא ←
← Previous AmudReturn to Top of AmudNext Amud →
הערות
E/ע
הערותNotes
ערך בעץ בעץ – א(בבא בתרא פט:) ת״ר אין עושין משקלות לא של עץ ולא של אבר (ראש השנה כד:) בגמרא דדמות צורות לבנות. (עבודה זרה מג) בגמר׳ דהמוציא כלים (מנחות כח) רבי יוסי בר יהודה אמר של עץ לא יעשה כדרך שעשו מלכי בית חשמונאי אמר משם ראי׳ שפודים של ברזל היו וחיפום בבעץ. (ובסוף כלים) נקבן ועשאן בין בבעץ ובין בזפת טהורים ת״י את הבדיל בעצא ותרגום שלנו אבצעא. ערך שלשול שלשול – ב(ראש השנה כד: עבודה זרה מג:) אפילו שלשול קטן נמי (חולין מ) אחד לשם מיכאל השר הגדול לשם שלשול קטן שבים. (חולין סז) ת״ר הולך על גחון זה נחש כל לרבות את השלשול ואת הדומה לשלשול (א״ב פי׳ מין תולעת נמצא באשפה המשלשל את עצמו כשהוא זולח).   ערך בלט בלט – ג(סוטה כ.) פניה מוריקות ועיניה בולטות. לחיה בולט (עירובין ה) חותמה בולט (ראש השנה כד) בולט כדינרי זהב (גיטין כ.) משנטל הארון הא כיצד דוחקין ובולטים ויוצאין כמין שני דדי אשה שנאמר צרור המור דודי לי בין שדי ילין (יומא עג) כיצד נעשה ר׳ יוחנן אומר בולטת ריש לקיש אמר מצטרפת. (בבא בתרא צט) ודילמא בולטין כתרנגולין הוו פירש ר״ח בולטין נובעין כלומר צומחין כצמחין שצצין ויוצאין כגון כנפי התרנגולין כשפושטין אותן מתחברו׳ קצות כנפיהן ונראין כפיקא בולטה כמו חותמ׳ בולט. (חולין עו) בליטי הוי צומת הגידין.   ערך עששית עששית – דשהיתה דולקת והולכת כל היום למוצאי שבת מכבה ומדליקה זו (ברכות נג.) עששית (ברכות כה:) צואה בעששית מותר לקרות ק״ש כנגדה פי׳ כגון שיש מחיצה של זכוכית בין הקורא ק״ש לרעי (שבת קנד) הית׳ בהמתו טעונה טבל ועששית (ראש השנה כד) ראינוהו בעבים ראינוהו בעששית (בילמדנו ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד) כהדין עששיתא דמיא ומשחא מתערבא כחדא ומרא דליק מן גוויהון (א״ב תרגום בפסוק ידיו גלילי זהב נהרין כעששית).   ערך שף שף – ה(פסחים לט:) שפה היא על בשרה יבש. (מועד קטן יא.) שפין את הסדקין ומעגילין אותן (מ״ז כו) דלמא שייפא סם לדד. (שבת קמ) אין שורין את הכרשינין ולא שפין אותן (משנה עדיות ג) כרשיני תרומה ב״ש אומרים שורין ושפין בטהרה. (עבודה זרה מט) שפאה לצרכה אסור שיפה ובעיטה כבר פירשנו בערך בעט. (כלים פי׳ נדרים נה) המטה והעריסה משישפם בעור הדג פי׳ מלשון ושפית יתיה (כלים פי״ד) הסייף מאמתי מקבל טומאה משישפנו. (בבא בתרא פא) הגדילו לא ישפה. (מעילה יד) אין מועלין לא בשפוי ולא בנביה פי׳ לוקח הגזבר קורה של הקדש ומתקנה בנרגא ומה שנופל ממנו אם יהנה אדם ממנו אינו חייב קרבן מעילה מן ושפית יתיה וכן פי׳ הגדילו לא ישפה ניקוי ושיפוי מן האילן כגון זמורת הכרם וכיוצא בו. (חולין כה) כל שעתיד לשוף קולית ששפה לאורכה כבר פירשנו בערך דקל. (שבת עה) השף בין העמודים חייב משום ממחק פי׳ השף בין העמודים שעושה כדי להחליקן חייב משום מוחק וכן הממרח את הרטיה. (ירושלמי) מה מחיקה היתה במשכן היו שפין העור על גבי העמוד רב יהודה אומר חייב משום מוחק פי׳ אחר ששף את הקרקע של בין העמודים בסנדל של סיידים ומפורש בערך סנדל חייב משום מוחק. (בבא קמא כב) כגון דשף צלמי פי׳ כגון שהיו לו צורות מצויירין בכותל ונתחככה בהן ושפפה אותן מלשון ושפית יתיה ובערם מן הכותל לגמרי כדגרסינן (יומא סח) מבערב ישפשף כלומר יחכך בבשרו עד שיבערהו לגמרי. (מקואות פרק ט) אא״כ שיפשף. (יומא ל) א״ר אשי זאת אומרת מצוה לשפשף. (שבת נ) ובשיפא דא ודא אחת היא פי׳ ששפאה שאין לה חלודה. (ראש השנה כד) והא כנישתא דשף יתיב בנהרדעא דהוה בי אנדרטא. (מגילה כח) רב ששת הוה יתיב בבי כנישתא דשף יתיב בנהרדעא פירות בגלות יכניה וסיעתו כד אתו לנהרדעא בני כנישתא ויסדוה באבנים ועפר דאיתיאו בהדיהו מבית המקדש והוו קריין ליה כי רצו עבדיך את אבניה וגו׳ וקריוה שף יתיב כלומר שנסע מקדש וישב שם והות שכינה עמהון כדאמרון בבבל היכא שריא שכינה רב אמר בכנישתא דהוצל ושמואל אמר בכנישתא דשף יתיב שף יתיב בנהרדעא וכנישתא דהוצל קרובה לבית המדרש של עזרא הסופר למטה מנהרדעא (בבא בתרא ג) גזית אבני דמשפיין כדכתיב מגוררות במגרה. (בסוף כלים) שפן בשופניא טמאין (בבא קמא כח) אבל שפייא בשופינא חסורי חסריה ואכות אותו תרגום ושפיתי יתיה בשופינא הפצירה פים תרגום שופינא. (בריש ויקרא רבה ועוד ראיתי) היו לפניו שני שבילין אחד שפוי ואחד מלא קוצין וצרורות ואורח צדיקים סלולה תרגום ואורחא דתריצי שפיא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
→ לעמוד הקודםחזור לראש העמודלעמוד הבא ←
← Previous AmudReturn to Top of AmudNext Amud →
הערות
א [צין ווערג געמישט עסמעטאהל.]
ב [ארט שנעקע.]
ג [הערפארראגען. העכער זיין.]
ד [גלאז לאמפע.]
ה [וועלצען, רייבען, אויס גלעטין.]
E/ע
הערותNotes
→ לעמוד הקודםחזור לראש העמודלעמוד הבא ←
← Previous AmudReturn to Top of AmudNext Amud →
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144