גמרא
פירוש
אלִיתֵּן טַעַם כְּעִיקָּר שֶׁאִם שָׁרָה עֲנָבִים בְּמַיִם וְיֵשׁ בָּהֶן טַעַם יַיִן חַיָּיב.
מִכָּאן אַתָּה דָּן לְכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ וּמָה נָזִיר שֶׁאֵין אִיסּוּרוֹ אִיסּוּר עוֹלָם וְאֵין אִיסּוּרוֹ אִיסּוּר הֲנָאָה וְיֵשׁ הֶיתֵּר לְאִיסּוּרוֹ עָשָׂה בּוֹ טַעַם כְּעִיקָּר כִּלְאַיִם שֶׁאִיסּוּרוֹ אִיסּוּר עוֹלָם וְאִיסּוּרוֹ אִיסּוּר הֲנָאָה וְאֵין הֶיתֵּר לְאִיסּוּרוֹ אֵינוֹ דִּין שֶׁיַּעֲשֶׂה טַעַם כְּעִיקָּר.
וְהוּא הַדִּין לְעׇרְלָה בִּשְׁתַּיִם.
הָא מַנִּי רַבָּנַן הִיא וְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר כְּרַבִּי עֲקִיבָא.
הֵי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרים״.
ערך פגם פגם – א(עבודה זרה סו.) מדברי כולן נלמד נותן טעם לפגם מותר (פסחים מד: נזיר לו) נותן טעם לפגם מותר דגמרינן מנבלה כמו שפי׳ בערך נבל (בכורות לז) על אלו מומין שוחטין את הבכור נפגמה אזנו (מעילה יח) הנהנה שוה פרוטה מן ההקדש אע״פ שלא פגם מעל (מדות פרק ג) שהברזל פוסל בנגיעה ובפגימה בכל דבר (כתובות פז) הפוגמת כתובתה כיצד וכו׳ (ראש השנה כג) פגימתה לפני החמה או לאחר החמה (א״ב פי׳ ענין השחתה וחסרון תרגום והיתה הפצירה פיס והוא להון שופינא לחרפא בית פגימת כל מאן דפרזל). ערך אסר אסר – ב(סנהדרין לז:) בגמרא דואלו הייתם יודעים בני יכניה אסיר בנו שאלתיאל בנו אסיר שעברתו אמו בבית האסורין שאלתיאל ששתלו אל שלא כדרך הנשתלין גמירי דאין אשה מתעברת מעומד והיא נתעברה מעומד ד״ת שנשאל אל באלתו ומחל לו על כל עוונותיו ומה שמו נחמיה בן חכליה שמו ומפורש בויקרא רבה בפרשת זאת תהיה. איסור כולל (מכות כב.) בגמרא דיש חורש (שבועות כג) בגמרא דשבועה שלא אוכל ואכל אוכלין (קידושין עז) בגמ׳ ישראל שנשא חללה איסור מוסיף אית ליה (יבמות לג) בגמרא שני אחים איסור כולל ואיסור בת אחת (כריתות יד) בגמ׳ דיש בא ביאה אחת (נזיר לז) מכאן אתה דן לכל איסורין שבתורה מנזיר מה נזיר שאין איסורו איסור עולם ואין איסורו איסור הנאה ויש היתר לאיסורו נתנה בו תורה טעם כעיקר (פסחים מד) פי׳ נזיר שאין איסורו איסור עולם אלא עד מלאת ימי נזרו בלבד ואין איסורו איסור הנאה ולא התנה עליו אלא עד שתייתו בלבד דהא תנן מערבין לנזיר ביין. ויש היתר לאיסורו שאפילו זה היין בעצמו שנאסר לו בשתייה עכשיו אחר מלאות ימי נזרו מותר הוא בו ביין עצמו שנאמר ואחר ישתה הנזיר יין עשה בו משרת ענבים שאין בו אלא טעם יין כענבים עצמן כלאים שאיסורן איסור עולם שנאמר את חקתי תשמורו חוקים שחקקתי לכם כבר תשמרם באיסורן לעולם. פי׳ אחר כלאי הכרם שאיסורן איסור עולם שלעולם אסור לזרוע כלאים ואיסורן איסור הנאה דכתיב פן תקדש המלאה דרשינן ליה תקדש תוקד אש ואין היתר לאיסורו לעולם כי לשריפה הוא הולך והוא הדין לערלה בשתים שאיסורו איסור הנאה ואין היתר לזה האילן כולו בשני ערלה כלל לא בו ולא בפירותיו כלל אבל לאחרי כן מותרין הפירות והאילן. אסרי לגפן עירה אין לך כל גפן וגפן שבאר׳ ישראל שאינה צריכה עיר אחת לבצרה אין לך כל אילן סרק שבארץ ישראל שאינו עושה פרי משאוי שני בני אתונות וכו׳ בסוף (כתובות קיא). ערך גרף גרף – ג(שבת לו:) פרק כירה בגפת או בעצים לא יתן עד שיגרוף. (שבת קמ:) גורפין מלפני הפטם. (פסחים נח) גורפין מתחת רגלי הבהמה. (ביצה לב) אין גורפין תנור וכירים. (שבת קנב) מגריפה לגרוף בה את הגרוגרות (פסחים מב) אשה לא תלוש במים הגרופין מושכין לדעה מן הנהר כמו נחל קישון גרפם (פסחים מד) אי דקא גריף ואכיל בטלה דעתו אצל כל אדם כלומר שאוכל הכותח בעינו שאין טובל בו שום דבר. (בבא קמא ו) פותקין ביבותיהן וגורפין מערותיהן (ובהגדת ילמדנו ויהי כל הארץ שפה אחת) הב לי אבן והוא נותן את המגרף. (ובפרק ח׳ בכלים) היתה גורפת והכה הקוץ ובו׳ פירוש אם היתה מושכת האפר מן התנור או נשרפו ידיה והן טמאות והכניסה ידה בפיה ונגעה בדבילה של תרומה נטמאת בידים מסואבות. ערך פרס פרס – ד(בסוף פיאה) רבי עקיבא אומר פרס פי׳ חצי מנה (משנה דמאי ה׳) וכן העני שנתנו לו פרוסות פת (חולין קכז:) ורמינהי מיהא דתנן (טבול יום פרק ג) אוכל שנפרס ומעורה במקצת (שקלים פרק ג) בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה בפרס הפסח ופרס עצרת ובפרס החג והן גרנות של מעשר בהמה דברי רבי עקיבא בן עזאי אומר וכו׳ (ירושלמי שקלים פרק ג) כל הן דתניא פרס פלגא. ותניא (בתוספתא דבכורות ובפרק ב׳ בתוספתא שקלים) רבי יוסי ברבי יהודה אומר אין פחות מט״ו יום קודם לרגל. ואמר בגמ׳ כמה פרס רבי יוסי ברבי יהודה אומר אין פרס פחות מט״ו יום מאי משמעה א״ר אבהו פרוסה פלגא פלגא דמאי פלגא דהלכות פסח כדתניא שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום. (חולין לד:) הנח לנזיד הדמע דליכא כזית בכדי אכילת פרס פירוש נזיד הדמע תבשיל שיש בו שמן של תרומה כי התרומה שנתערבה בחולין נקראת דמע ותנן (טהרות פרק ב) הראשון שבחולין טמא ומטמא. השני פוסל ולא מטמא והשלישי מפורש (חולין לד:) בענין המדמע בנזיד הדמע ומקשינן אי אמרית שליש של חולין שנעשו על טהרות תרומה פסלי גופיה מלאכול בתרומה היכי ספינן ליה מידי דפסיל גופיה מלאכול בתרומה הלא נזיד הדמע ישבו שמן של תרומה ופרקינן נזיד הדמע אין כזית שמן של תרומה במקפה של חולין בכדי אכילת פרס לא משכחת לה וזה מפורש (פסחים מד) דתנן מקפה של חולין השום והשמן של תרומה ונגע טבול יום במקצתו לא פסל אלא במקום מגעו מאי טעמא דאיכא כזית מן השום והשמן בכדי אכילת פרס וכו׳ אי הכי אמאי פליגי רבנן על רבי אליעזר בכותח הבבלי הנח לכותח הבבלי כזית בכדי אכילת פרס לא משכחת לה פיר׳ לא יתכן לאדם האוכל בפסח כותח כגון שטובל פתו בכותח וקא שטיר משטר האוכל כזית מקומניתא דאימא שהוא חמץ בכדי אכילת ד׳ בצים שהוא שיעור פרס וכל שהוא פחות פוחת דעתו אצל כל אדם והוא הדין לנזיד הדמע. מצטרפין לפסול את הגויה בכחצי פרס כבר פירשנו בערך גויה (משנה עדיות פ״ג חולין קלה) חמש רחלות גוזזות מנה ופרס חייבות בראשית הגז פי׳ ק״נ דינר שהן ק״נ זוזין (ראש השנה כט) לא יפרוס אדם פרוסה לאורחין אלא אם כן אוכל עמהן פי׳ לא יברך להן ברכת המוציא להוציאן ידי חובתן בלא טעימת כלום אבל לבניו יכול לעשות כן בלא טעימת כלום מפני שמלמד בהן (א״ב פי׳ בל״י חצי וחלק וטעם פרוס הפסח ופרוס עצרת פירושו בל״ר קודם ולפני וחז״ל סמכו ענין מלות זרות לפי לשונם לעשות זכר לדבר ואמרו אפותיקי אפו תהא קאי וכן בקפנדריא וכאלה רבים ואמרו מאי פקדון פוק דון).רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [פערדערבן.]
ב [גפאנגן. פרבאטן.]
ג [שארען. וועקשווימען.]
ד [טהייל.]
הערות
Gemara
Peirush