×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא פסחים ל״ה:גמרא
;?!
אָ
אוּמֵי פֵירוֹת אֵין מַחְמִיצִין.: יוֹצֵא בבִּדְמַאי וּבְמַעֲשֵׂר וְכוּ׳.: דְּמַאי הָא לָא חֲזֵי לֵיהּ כֵּיוָן דְּאִי בָּעֵי מַפְקַר לְנִכְסֵיהּ הָוֵי עָנִי וְאוֹכֵל דְּמַאי הַשְׁתָּא נָמֵי חֲזֵי לֵיהּ. דִּתְנַן גמַאֲכִילִין אֶת הָעֲנִיִּים דְּמַאי וְאֶת אַכְסַנְיָא דְּמַאי וְאָמַר רַב הוּנָא תָּנָא בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מַאֲכִילִין אֶת הָעֲנִיִּים דְּמַאי וְאֶת הָאַכְסַנְיָא דְּמַאי וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מַאֲכִילִין.: מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמָתוֹ וְכוּ׳.: פְּשִׁיטָא דְּכֵיוָן שֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמָתוֹ חוּלִּין הָוֵי. לָא צְרִיכָא שֶׁהִקְדִּימוֹ בְּשִׁיבֳּלִים וְנִטְּלָה הֵימֶנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְלֹא נִטְּלָה הֵימֶנּוּ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְכִדְרַבִּי אֲבָהוּ. דְּאָמַר ר׳רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁהִקְדִּימוֹ בְּשִׁיבֳּלִים פָּטוּר מִתְּרוּמָה גְּדוֹלָה שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר י״ח:כ״ו} וַהֲרֵמוֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה׳ מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר אָמַרְתִּי לְךָ וְלֹא תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי אֶלָּא מֵעַתָּה אֲפִילּוּ הִקְדִּימוֹ בִּכְרִי נָמֵי לִיפְּטַר א״לאֲמַר לֵיהּ עָלֶיךָ אָמַר קְרָא {במדבר י״ח:כ״ט} מִכֹּל מַתְּנוֹתֵיכֶם תָּרִימוּ אֵת כׇּל תְּרוּמַת ה׳. וּמָה רָאִיתָ הַאי אִידְּגַן וְהַאי לָא אִידְּגַן.: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ וְכוּ׳.: פְּשִׁיטָא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן שֶׁנָּתַן אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא נָתַן אֶת הַחוֹמֶשׁ וְקָא מַשְׁמַע לַן דְּאֵין חוֹמֶשׁ מְעַכֵּב.: הוְהַכֹּהֲנִים בְּחַלָּה וּבִתְרוּמָה וְכוּ׳.: פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא מַצָּה שָׁוָה לְכׇל אָדָם בָּעֵינַן קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן מַצּוֹת מַצּוֹת רִיבָּה.: ואֲבָל לֹא בְּטֶבֶל וְכוּ׳.: פְּשִׁיטָא לָא צְרִיכָא בְּטֶבֶל טָבוּל מִדְּרַבָּנַן שֶׁזְּרָעוֹ בְּעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב.: זוְלֹא בְּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ.: פְּשִׁיטָא לָא צְרִיכָא שֶׁהִקְדִּימוֹ בִּכְרִי. מַהוּ דְּתֵימָא כְּדַאֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי קָא מַשְׁמַע לַן כִּדְשַׁנִּי לֵיהּ.: וְלֹא בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ וְכוּ׳.: פְּשִׁיטָא. לְעוֹלָם דְּנִפְדּוּ וּמַאי לֹא נִפְדּוּ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ כְּהִלְכָתָן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁפְּדָאוֹ עַל גַּב אֲסִימוֹן דְּרַחֲמָנָא אָמַר {דברים י״ד:כ״ה} וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ צוּרָה. וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁחִילְּלוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע דְּרַחֲמָנָא אָמַר {ויקרא כ״ז:י״ט} וְנָתַן הַכֶּסֶף וְקָם לוֹ. תָּנוּ רַבָּנַן יָכוֹל יוֹצֵא אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּטֶבֶל שֶׁלֹּא נִתְקַן כׇּל טֶבֶל נָמֵי הָא לֹא נִתְקַן. אֶלָּא בְּטֶבֶל שֶׁלֹּא נִתְקַן כׇּל צוֹרְכּוֹ שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְלֹא נִטְּלָה מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר [מַעֲשֵׂר] רִאשׁוֹן וְלֹא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וַאֲפִילּוּ מַעְשַׂר עָנִי מִנַּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר {דברים ט״ז:ג׳} לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ מִי שֶׁאִיסּוּרוֹ מִשּׁוּם בַּל תֹּאכַל עָלָיו חָמֵץ יָצָא זֶה שֶׁאֵין אִיסּוּרוֹ מִשּׁוּם בַּל תֹּאכַל חָמֵץ אֶלָּא מִשּׁוּם בַּל תֹּאכַל טֶבֶל. וְאִיסּוּרָא דְחָמֵץ לְהֵיכָן אֲזַלָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת הָא מַנִּי ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּאָמַר חאֵין אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר דְּתַנְיָא ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ערך דגן דגןא(ברכות מז: פסחים לה:) האי אידגן והאי לא אידגן פי׳ כשנעשה כרי זהו דגן ונתחייב בתרומה ומעשר ראשון וקרינן ביה דגן שנאמר כדגן מן הגורן ראשית דגנך בשיבולים לא אידגו על כן לא נתחייב בתרומה. וכי קאמר רבי ינאי (ברכות לה: בבא מציעא פז:) אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית מפורש התם כי קאמר רבי ינאי בזיתים וענבים אבל חטין ושעורין גורן בהדיא כתוב בהו. ס״א דיגון כתיב בהו. פי׳ אחר כי אמר רבי ינאי אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית במעשר שני ובמעשר עני אבל תרומה ומעשר ראשון חייב בגורן. (גיטין מז) מר סבר דגנך ולא דגן עכו״ם ומר סבר דיגונך ולא דיגון עכו״ם פי׳ מאן דאמר דגנך ולא דגן עכו״ם סבר כיון שלקח פירות שנגמרו מלאכתן מן העכו״ם דגן עכו״ם קרינן בהו ופטור מאן דאמר דיגונך סבר מה שאתה מדגן דהוא ממרח כלו׳ מירוח דישראל הוה גמר מלאכה למעשר ולא מירוח עכו״ם דלעולם חייב לעשר פירות הלקוחין מן העכו״ם קודם שימרחו עשום דאין קרין לעכו״ם בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר.   ערך חט חטב(חולין יח:) פגע בחיטי טריפה פי׳ חיטי נקודות קטנות כמין חיטי שיש למעלה מטבעת הגדולה ונקראות חיטי פי׳ פגע ולא נגע בהן ונשארו כמו שהן ושחט מלמטה פגע ונגע בהן חתך מהן מקצת ושייר מקצת וזהו שייר בחיטי. (עבודה זרה עג:) אלא טבל מ״ט כהיתרו כך איסורו כדשמואל דאמר שמואל חיטה אחת פוטרת את הכרי וזהו שאמרו (שבת יז) כיון דאפשר להו למעבד כדשמואל (חולין פב) לאפוקי מדר׳ יאשיה דאמר אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד קמ״ל או חטה וחרצן או שעור׳ וחרצן. (פסחים לה) ואלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחטים ובשעורים ובכוסמין ושבולת שועל ושיפון (ירושלמי בריש חלה) כולהון מן הדין קריא ושם חטה כמשמעה שורה שהיא עשויה כשורה זו שיבולת שועל שעורה כמשמעה כסמן זה שיפון כוסמת כוסמין גבולתו עד כאן גבול של לחם וכי למדים מדברי קבלה אמר רבי סיטון מדכתיב ויסרו למשפט אלהיו יורנו כמו שהוא דבר תורה. (הוריות יד) שלחו ליה סיני עדיף הכל צריכין למרי חיטיא. (בבא בתרא קמה) הכל צריכין למרי חיטיא.   ערך כלניתא כלניתא(פסחים לה) עיין ערך שצניתא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [געטריידע.]
ב [דריזען ווייטץ.]
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144