גמרא
פירוש
לָא הֲוָה מְפַלֵּיג נַפְשֵׁיהּ מִינֵּיהּ מְנָלַן אִילֵּימָא מִדִּכְתִיב {מלכים א כ״ב:ד׳} כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ אֶלָּא מֵעַתָּה כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ הָכִי נָמֵי אֶלָּא מָה דְּהָוֵי אַסּוּסֶיךָ תֶּהֱוֵי אַסּוּסַי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
5 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
6 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
7 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
8 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
9 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
10 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
11 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
12 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״המומר״.
13 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״המומר״.
14 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״המומר״.
15 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
16 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
17 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״המומר״.
18 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
19 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
20 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
21 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״המומר״.
22 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
23 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
24 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
ערך חיות חיות – אעיין בריש ערך פע (א״ב משנת יומא פרק בתרא והחיה תנעול את הסנדל פי׳ יולדת אבל בלשון ארמי חיתא מילדת והיא נקראת בל׳ משנה תכמה (משנה חולין ה׳.:ב׳) תרגום ותאמר לה המילדת ואמרת לה חייתא). ערך ערב ערב – בעורבא פרח ע׳ בערך סמך פי׳ שחור כעורב פי׳ לשון גנאי ופחיתות הוא כלומר דעת נערים ששוחקין כעורבים קווצותיו תלתלים שחורות כעורב מפורש (עירובין כא) (ובויקרא רבה) זאת תהיה פרשת ראשו (כתובות מט:) עורבא בעי בני וההוא גברא לא בעי בני וכו׳ (חולין ה.) והעורבין מביאין לו לחם ובשר וכו׳. ערך נער נער – ג(חולין ה.) והעורבים מביאין לו לחם עורבים ממש ודילמא שני גברי דשמייהו עורבים וכו׳ עד וישבו מא״י נערה קטנה וקשיא לן קרי לה קטנה וקרי לה נערה א״ר פדת קטנה דמן נערן (סוטה מו:) מאי נערים קטנים א״ר אלעזר נערים שמנוערים מן המצות קטנים שהם קטני אמנה במתניתא נערים וביזו עצמן כקטנים מתקיף לה רב יוסף ודלמא על שם מקומן כדכתיב נערה קטנה וכו׳ קיימא לן מבת י״ב שנים ויום אחד ולמעלה משתביא שתי שערות הרי היא נערה עד ששה חדשים ומששה חדשים ולמעלה היא בוגרת ומפורש (קידושין טז) סימנין אין להן קצבה למעלה מי״ב שנים ויום א׳ לבת איזו עת שתביא שתי שערות סימן הוא אבל פחות מיכן שומא. (כתובות כט) משתביא שתי שערות עד ו׳ חדשים נקראת נערה מיכן ואילך נקראת בוגרת דקיימא לן אין בין תחילת נערות לתחילת בוגרת אלא ששה חדשים בלבד כעין זה הפירוש יש בערך בגר מן הגאון. ערך אשת אשת – ד(סנהדרין פא.) בגמרא מי שנתחייב כ׳ מיתות ואת אשת רעהו לא טמא שלא ירד לאומנות חברו. ואל אשה נדה לא קרב שלא נהנה מקופה של צדקה וכו׳. ובערך אומנות אמרנו לא עשה לרעהו רעה שלא ירד לאומנות חברו. אשת חבר טוחנת עם אשת עם הארץ בזמן שהיא טמאה (חולין ה) פי׳ החטין לאשת חבר הן וחבר זה אוכל חולין בטהרה הוא וטהרת עם הארץ טמאה היא אצל חבר כדתנן בגדי עם הארץ מדרס לפרושים ואם אשת עם הארץ נדה התירו לטחון לאשת החבר שאינה נוגעת בקמח של עצמה בימי נידתה וכל שכן בקמח חבר. תורא מדישיה אכיל פי׳ השור אוכל מדישו שנא׳ לא תחסום שור בדישו. ערך דע דע – ה(שבת ב: שבועות ב:): ידיעות הטומאה ב׳ טומאת קדש וטומאת מקדש שהן ד׳ קודש ומקדש. יציאות השבת ב׳ הוצאה דעני והוצאה דבענ הבית ד׳ הכנסה דעני והכנסה דבעל הבית. מראות נגעים ב׳ שאת ובהרת ד׳ שאת ותולדה בהרת ותולדה. תנן בהאי פירקא דעל הודע ולא הודע שעיר המשתלח מכפר ורמו עלה בני מערבא (כריתות כה) חייבי אשמות ודאין שעבר עליהן יום הכפורים חייבין להביא אחר יום הכפורים ומקשו והלא כיפר יום הכפורים ואוקמוה ההיא דכריתות במודר ביום הכפורים. (חולין ה) שב מידיעתו מביא קרבן על שגגתו פי׳ כתיב אשר לא תעשינה בזדון שאם יודע לו אינו עושה אז אם חטא בשוגג חייב חטאת פרט למשומד שאינו חוטא בשוגג שאם חטא בשוגג ונודע לו ורצה להביא קרבן אין מקבלים ממנו לפי שבשעת שאכל בשוגג אם היה אדם מודיעו שחלב הוא לא היה נמנע מלאכול. (בבא מציעא יא) דעת אחרת מקנה אותן שאני פי׳ שאני בין מידעם דאתי ממילא למידי דקא איניש דאית ביה דעת וקא מקני ליה. גדולה דיעה שניתנה בין שתי אותיות של הקב״ה (ברכות לג). (סנהדרין צב. עירובין נד) ומודע לבינה תקרא רבא אמר עשה מודעין לתורה פירש מודעין סימנין מודעין קבע זמן לתלמוד דיעה קנית מה חסרת (בריש ויקרא רבה. ובילמדנו בריש אלה פקודי) כשנכנס אדריינוס למקדש והיה מחרף ומגדף ועליו אמר דודרבון כל העולמים העלה עליהן שאילו היו יכולים לקוץ ארזים לעשות סולמות לעלות לרקיע היו עולין שנאמר יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדומות: תשובה דרבי׳ גרשום ז״ל כל מודעי שמסר מודעא ואמר אנוס אני על מתנה זו שאני נותן ומודעי דמודעי שאמר לעדים מסרתי מודעא ונתגלה לו ועכשיו מוסרני לפניכם שבאונס אני מבטלה ולא ברצון ומודעי דנפקי מגו מודעי כי הא דאמר רב יהודה הא מתנתא טמירתא אף על פי דלא מגבי בה הויא מודעא לחברתה כיצד ראובן שהקנה אחת משדותיו לשמעון במתנה טמירתא דאמר לעדים זילו איטמרו הוי מודעא חזר ונתן שדה אחרת ללוי בסתם דלא אמר איטמרו ולא אמר כתבוה בשוקא או בברא אזלינן בתר אומדן דעתא ואמרינן כי היכי דלשמעון במתנה טמירתא ללוי נמי במתנה טמירתא גט ומתנה יכול לבטל בלא אונס וזהו אם בתן לאחד סתם וחזר ונתנה לאחר ואמר איטמרו הוויא שניה מודעא לראשונה ולא קנו שניהן. ערך קרבן קרבן – ו(נדרים כ.) נדר בקרבן ואמר לא נדרתי אלא בקרבנות מלכים. (עבודה זרה סה.) רב יהודה שדר קרבנא לאבידרנא ביום חגם (חולין ה) באטמי דקיימן בקרבנא פירוש בסכין של אלילים יריכות שלימות שרוצה לשלח מנחה הפסידן ומנען מלשלח ולא נהנה. (מעשר שני פרק ד) המוצא כלי וכתוב עליו קמד״ט״ת ק׳ קרבן מ׳ מעשר ד׳ דמאי ט׳ טבל ת׳ תרומה וכו׳ עד רבי יוסי אומר וכולן שמות אנשים הן ק׳ קרח קין מ׳ משה ד׳ דוד ט׳ טוביה ת׳ תרח כלומר שלהן הן וחולין הן.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [העבאממע.]
ב [ראב.]
ג [קנאבען.]
ד [ווייב.]
ה [וויססען. קעננען.]
ו [אפפער.]
הערות
Gemara
Peirush