גמרא
פירוש
פַּקְתָּא דַּעֲרָבוֹת כְּגוֹן אַתּוּן דְּלָא שְׁכִיחִי לְכוּ מַיָּא מְשׁוּ יְדַיְיכוּ מִצַּפְרָא וְאַתְנוֹ עֲלַיְיהוּ לְכוּלֵּאּ יוֹמָא אִיכָּא דְּאָמְרִי בִּשְׁעַת הַדְּחָק אִין שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַדְּחָק לָא וּפְלִיגָא דְּרַב וְאִיכָּא דְּאָמְרִי אאֲפִילּוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַדְּחָק נָמֵי וְהַיְינוּ דְּרַב. אָמַר רַב פָּפָּא בהַאי אֲרִיתָּא דְּדַלָּאֵי אֵין נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לַיָּדַיִם דְּלָא אָתוּ מִכֹּחַ גַּבְרָא וְאִי מיקרב לְגַבֵּי דַּוְלָא דְּקָאָתוּ מִכֹּחַ גַּבְרָא נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לַיָּדַיִם. וְאִי בְּזִיעַ דַּוְלָא בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה מֵילָף לָיְיפִי וּמְטַבֵּיל בָּהּ אֶת הַיָּדַיִם וְאָמַר רָבָא גכְּלִי שֶׁנִּיקַּב בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה אֵין נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לַיָּדַיִם. וְאָמַר רָבָא דכְּלִי שֶׁאֵין בּוֹ רְבִיעִית אֵין נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לַיָּדַיִם אִינִי וְהָאָמַר רָבָא כְּלִי שֶׁאֵין מַחְזִיק רְבִיעִית אֵין נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לַיָּדַיִם הָא מַחְזִיק כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ג רמב״ם הלכות ברכות ו׳:י״א-י״ב
טור אורח חיים קנ״ט:א׳
טור אורח חיים ק״ס:י״ג
שולחן ערוך אורח חיים קנ״ט:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ק״ס:י״ג
טור אורח חיים קנ״ט:א׳
טור אורח חיים ק״ס:י״ג
שולחן ערוך אורח חיים קנ״ט:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ק״ס:י״ג
ד רמב״ם הלכות ברכות ו׳:י״א-י״ב
טור אורח חיים קנ״ט:א׳
טור אורח חיים ק״ס:י״ג
שולחן ערוך אורח חיים קנ״ט:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ק״ס:י״ג
טור אורח חיים קנ״ט:א׳
טור אורח חיים ק״ס:י״ג
שולחן ערוך אורח חיים קנ״ט:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ק״ס:י״ג
ערך ארת ארת – א(בבא קמא כ.) בגמר׳ דהחופר בור ברשות הרבים ההוא תורא דנפל לאריתא דדלאי שחטיה מריה טרפיה רב נחמן וכו׳ עד אם שהתה מעת לעת ושחטה כשרה פירוש אמת המים שמשכה מים מן הנהר והיא עמוקה ו׳ טפחים דהיינו אמה ומשום הכי נקראת אמת המים ודולין ממנה מים להשקות את השדה ותרגום יאורים אריתא. אי שקיל מריה דתורא קבא דקמחא להוצאה ואזל וגמ׳ בבי מדרשות וכו׳ הוי משהי ליה להאי תורא מעת לעת דחיישינן לריסוק איברים ולא אפסדיה (חולין קז.) אמר רב פפא האי אריתא דדלאי אין נוטלין הימנה לידים פי׳ יאורי המים שדולין להשקות הגנות אין מטבילין בהן את הידים דהוו להו שאובין ואין נוטלין ממנו לידים דלא אתו מכח גברא. פירוש אחר כיצד היו עושין דולין מן הבור וממלאין צינורות סביביו להשקות השדות והכי קאמר כשממלאין הצינורות אין נוטלין מן הצינורות ואין מטבילין בה ידים (א״ב: תרגום לאגם מים לאריתא דמיא). ערך קפד קפד – ב(שבת לא.) ולא יהא קפדן כשמאי (בפ״ב דאבות) לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד (פרק ט דמקואות) כל המקפיד עליו חוצץ פי׳ כל דבר שיש על בשרו או על בגדו ומקפיד להסירו חוצץ ואם אינו מקפיד אינו חוצץ (חולין קז.) קפדיתו אמנא קפדיתו אחזותא קפדיתו אשיעורא א״ל אין פי׳ קפדיתו אמנא דאי נקוב בכונס משקה לא נטלתו מיניה אחזותא שיהא להן מראה יפה אשיעורא שיהא בו רביעית. ערך כפש כפש – ג(אהלות פרק ח) כפישה שהיא נתונה על יתדות מבחוץ טומאה תחתיה כלים שבכפישה טהורין (אהלות פרק י״א) כלים שבין שפתי כפישה לבין שפתי החדוד אפילו עד תהום טהורין. (נדה ו) והתנן (פרק ד׳ בטבול יום) אשה טבולת יום לשה את העיסה וקוצה הימנה חלתה ומנחתה בכפישה א׳ באנחות׳. (גיטין סד) אבל עושין חולין בטהרה ונוטל הימנה כדי חלה ומניחה בכפישה או באנחותא. (חולין קז.) חמת וכפישה שתיקנן נוטלין מהן לידים פירוש בלאי חמתות מקורעין שטהרו מלקבל טומאה פ״א כפישה דאהלות היא קרטליתא והיא קפיזא בלישנא דרבנן והוא כעין סל גדול שכובשין בו זיתים לכומרן (טהרות פרק ו) המניח זיתים בכופש וכו׳. ונותן בו ענבים כדתנן ונותן לתוך הכפישה ומוליכ׳ לגת ובית מושבה רחב. ותניא הבור והדות בחצר וכפישה נתונה עליו טהור ואנחותא נמי כלי הוא. כיוצא בו (יבמות קז). פישון הגמל במדה כפישה מדד לפיכך מדדו במדה כפושה. פי׳ הוא היה מודד פירות נכסיה ומוכרם במדה כפישה כלומר היה מפסידם לפיכך מדדו לו במדה כפושה והודו למאן דאמר אשתו שלא בפניו. בירושלמי מקשו כמעשה דפישון הגמל ומתמהי וקשיא אילו העושה דבר שלא כשורה מתירין ערוה שלו. ופריק רב חסדא הדא אמרה עבדה ומיאנה מן הנשואין ושלא בפניו על דעת בית שמאי מיאוני׳ מיאונין (א״ב פי׳ בלשון יוני ורומי כלי עשוי לקבל בתוכו כלי אחרים כמו תיבה סל ותיק).רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [זומפף. טייך.]
ב [גאללזיכטיג זיין.]
ג [איינדריקען, בעהעלטניס.]
הערות
Gemara
Peirush