×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ביצה י״ב:גמרא
;?!
אָ
מִשּׁוּם הַבְעָרָה. א״לאֲמַר לֵיהּ פּוֹק תְּנִי לְבָרָא הַבְעָרָה וּבִשּׁוּל אֵינָהּ מִשְׁנָה וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר מִשְׁנָה ב״שבֵּית שַׁמַּאי הִיא דְּאָמְרִי לָא אָמְרִינַן מִתּוֹךְ שֶׁהוּתְּרָה הוֹצָאָה לְצוֹרֶךְ הוּתְּרָה נָמֵי שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ ה״נהָכָא נָמֵי לָא אָמְרִינַן מִתּוֹךְ שֶׁהוּתְּרָה הַבְעָרָה לְצוֹרֶךְ הוּתְּרָה נָמֵי שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ. דְּאִי ב״הבֵּית הִלֵּל כֵּיוָן דְּאָמְרִי מִתּוֹךְ שֶׁהוּתְּרָה הוֹצָאָה לְצוֹרֶךְ הוּתְּרָה נָמֵי שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ אהָכָא נָמֵי מִתּוֹךְ שֶׁהוּתְּרָה הַבְעָרָה לְצוֹרֶךְ הוּתְּרָה נָמֵי שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ.: מתני׳מַתְנִיתִין: בש״אבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מוֹלִיכִין חַלָּה וּמַתָּנוֹת לַכֹּהֵן בְּיוֹם טוֹב בֵּין שֶׁהוּרְמוּ מֵאֶמֶשׁ בֵּין שֶׁהוּרְמוּ מֵהַיּוֹם וב״הוּבֵית הִלֵּל במַתִּירִין. אָמְרוּ לָהֶם ב״שבֵּית שַׁמַּאי גְּזֵרָה שָׁוָה חַלָּה וּמַתָּנוֹת מַתָּנָה לַכֹּהֵן וּתְרוּמָה מַתָּנָה לַכֹּהֵן כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹלִיכִין אֶת הַתְּרוּמָה כָּךְ אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַמַּתָּנוֹת. אָמְרוּ לָהֶם ב״הבֵּית הִלֵּל לֹא אִם אֲמַרְתֶּם בִּתְרוּמָה גשֶׁאֵינוֹ זַכַּאי בַּהֲרָמָתָהּ תֹּאמְרוּ בְּמַתָּנוֹת שֶׁזַּכַּאי בַּהֲרָמָתָן.: גמ׳גְּמָרָא: קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ שֶׁהוּרְמוּ מֵהַיּוֹם וְשֶׁנִּשְׁחֲטוּ מֵהַיּוֹם וְשֶׁהוּרְמוּ מֵאֶמֶשׁ וְשֶׁנִּשְׁחֲטוּ מֵאֶמֶשׁ מַנִּי מתני׳מַתְנִיתִין לָא רַבִּי יוֹסֵי וְלָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא אֲחֵרִים דְּתַנְיָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל הַמַּתָּנוֹת שֶׁהוּרְמוּ מֵעֶרֶב יו״טיוֹם טוֹב שֶׁמּוֹלִיכִין עִם הַמַּתָּנוֹת שֶׁהוּרְמוּ מֵהַיּוֹם וְשֶׁנִּשְׁחֲטוּ מֵהַיּוֹם לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא לְהוֹלִיכָן בִּפְנֵי עַצְמָן שב״ששֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מוֹלִיכִין וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מוֹלִיכִין. וְכָךְ הָיוּ בֵּית שַׁמַּאי דָּנִין חַלָּה וּמַתָּנוֹת מַתָּנָה לַכֹּהֵן וּתְרוּמָה מַתָּנָה לַכֹּהֵן כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹלִיכִין אֶת הַתְּרוּמָה כָּךְ אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַמַּתָּנוֹת אָמְרוּ לָהֶם ב״הבֵּית הִלֵּל לֹא אִם אֲמַרְתֶּם בִּתְרוּמָה שֶׁאֵינוֹ זַכַּאי בַּהֲרָמָתָהּ תֹּאמְרוּ בְּמַתָּנוֹת שֶׁזַּכַּאי בַּהֲרָמָתָן. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לֹא נֶחְלְקוּ ב״שבֵּית שַׁמַּאי וב״הוּבֵית הִלֵּל עַל הַמַּתָּנוֹת שֶׁמּוֹלִיכִין לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא עַל הַתְּרוּמָה שב״ששֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מוֹלִיכִין וב״הוּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מוֹלִיכִין וְכָךְ הָיוּ ב״הבֵּית הִלֵּל דָּנִין חַלָּה וּמַתָּנוֹת מַתָּנָה לַכֹּהֵן וּתְרוּמָה מַתָּנָה לַכֹּהֵן כְּשֵׁם שֶׁמּוֹלִיכִין אֶת הַמַּתָּנוֹת כָּךְ מוֹלִיכִין אֶת הַתְּרוּמָה אָמְרוּ לָהֶם ב״שבֵּית שַׁמַּאי לֹא אִם אֲמַרְתֶּם בְּמַתָּנוֹת שֶׁזַּכַּאי בַּהֲרָמָתָן תֹּאמְרוּ בִּתְרוּמָה שֶׁאֵין זַכַּאי בַּהֲרָמָתָהּ. אֲחֵרִים אוֹמְרִים לֹא נֶחְלְקוּ ב״שבֵּית שַׁמַּאי וב״הוּבֵית הִלֵּל עַל הַתְּרוּמָה שֶׁאֵין מוֹלִיכִין לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא עַל הַמַּתָּנוֹת שב״ששֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מוֹלִיכִין וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מוֹלִיכִין לֵימָא אֲחֵרִים הִיא וְלָא רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר רָבָא מִי קָתָנֵי שֶׁהוּרְמוּ מֵהַיּוֹם וְשֶׁנִּשְׁחֲטוּ מֵהַיּוֹם שֶׁהוּרְמוּ קָתָנֵי וּלְעוֹלָם שְׁחִיטָתָן מֵאֶמֶשׁ לֵימָא רַבִּי יְהוּדָה הִיא וְלֹא אֲחֵרִים אֲפִילּוּ תֵּימָא אֲחֵרִים וּבְהָנָךְ דְּנִשְׁחֲטוּ מֵאֶמֶשׁ. אִי הָכִי הַיְינוּ ר׳רַבִּי יְהוּדָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ טְפֵלָה.: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל דהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי רַב טוֹבִי בְּרֵיהּ דְּרַב נְחֶמְיָה הֲוָה לֵיהּ גַּרְבָּא דְחַמְרָא דִּתְרוּמָה אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף אֲמַר לו מַהוּ לְאַמְטוֹיֵי לְכֹהֵן הָאִידָּנָא א״לאֲמַר לֵיהּ הָכִי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. אושפזיכניה דְּרָבָא בַּר רַב חָנָן הֲוָה לֵיהּ אִסּוּרְיָיתָא דְחַרְדְּלָא א״לאֲמַר לֵיהּ מַהוּ לְפָרוֹכֵי וּמֵיכַל מִנַּיְיהוּ ביו״טבְּיוֹם טוֹב לָא הֲוָה בִּידֵיהּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא א״לאֲמַר לֵיהּ המוֹלְלִין מְלִילוֹת וּמְפָרְכִין קִטְנִיּוֹת ביו״טבְּיוֹם טוֹב. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי והַמּוֹלֵל מְלִילוֹת מע״שמֵעֶרֶב שַׁבָּת לְמָחָר מְנַפֵּחַ מִיָּד לְיָד וְאוֹכֵל אֲבָל לֹא בַּקָּנוֹן וְלֹא בַּתַּמְחוּי. זהַמּוֹלֵל מְלִילוֹת מֵעֶרֶב יו״טיוֹם טוֹב לְמָחָר מְנַפֵּחַ עַל יָד עַל יָד וְאוֹכֵל אֲפִילּוּ בַּקָּנוֹן ואפי׳וַאֲפִילּוּ בַּתַּמְחוּי אֲבָל לֹא בַּטַּבְלָא וְלֹא בַּנָּפָה וְלֹא בַּכְּבָרָה מֵעֶרֶב יו״טיוֹם טוֹב אִין ביו״טבְּיוֹם טוֹב לָא. אֲפִילּוּ תֵּימָא חביו״טבְּיוֹם טוֹב וְאַיְּידֵי דִּתְנָא רֵישָׁא מע״שמֵעֶרֶב שַׁבָּת תְּנָא סֵיפָא נָמֵי מֵעֶרֶב יו״טיוֹם טוֹב. א״כאִם כֵּן מָצִינוּ תְּרוּמָה שֶׁזַּכַּאי בַּהֲרָמָתָהּ וּתְנַן לֹא אִם אֲמַרְתֶּם בִּתְרוּמָה שֶׁאֵינוֹ זַכַּאי בַּהֲרָמָתָהּ וְכוּ׳. לָא קַשְׁיָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ה רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ג׳:ט״ו
סמ״ג מצוות לא תעשה ע״ה
טור אורח חיים תק״י:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״י:א׳
ז רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ג׳:ט״ו
סמ״ג מצוות לא תעשה ע״ה
טור אורח חיים תק״י:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״י:א׳
ח רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ג׳:ט״ו
סמ״ג מצוות לא תעשה ע״ה
טור אורח חיים תק״י:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״י:א׳
E/ע
הערותNotes
ערך טפל טפלא(חגיגה ח.) עולא בטופל טופלין בהמה לבהמה פי׳ טופלין בהמה של חגיגה עם בהמות אחרות של מעשר שני או של נדרים ונדבות טופלים מעות למעות מוסיפין על מעות של חגיגה מעות של נדרים או ממעות מעשר שני ומביא בהמה שמינה או פר גדול. (ביצה יב:) איכא בינייהו טפילה. פי׳ רבי יהודה מתיר טפילה להוליך אותם של אמש עם אותם של היום. (פסחים צא) אי הכי אפילו בטפילה נמי. (פסחים עד) רבין סבא טפל ליה בר גוזלא לרב פי׳ הדביק הגוזל בין שתי בציקות. (חולין צא) האמר מר (עבודה זרה כה) ישראל שנטפל לו עכו״מז בדרך טופלו לימינו רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר בסייף טופלו לימינו במקל טופלו לשמאלו פירוש אם יש סייף לעכו״מז טופלו לימינו לפי שהסייף חגור בשמאלו של עכו״מז ואם יראם ישראל שהעכו״מז רוצה לשלוף חרבו הרי ימינו של ישראל אצל החרב ואוחז בה ישראל במקל טופלו לשמאלו אם יש עקל ביד עכו״מז טופלו לשמאלו שאם ירצה להכותו במקל שיאחז ביד ימינו שהוא בצידו.   ערך אסורייתא אסורייתאבאסורייתא דחרדלא בגמרא דאין מוליכין בביצה (ביצה יב) (א״ב: פי׳ חבילות אסורות). איסור והיתר (בבא מציעא פו) בגמ׳ דמעשה דהשוכר את הפועלים.   ערך ערב ערבג(כלאים פרק ה) כרם שהוא נטוע ערבוביא פי׳. מבולבל (סנהדרין ב:) עירוב פרשיות כתוב כאן פי׳ אילו הלואות דכתיב בהו אם כסף תלוה את עמי כל מה שכתוב בפרשת ואלה המשפטים מעורבין הן וכי כתיב אלהים אכלהו כתיב ואפילו הודאות והלואות צריכיו ג׳ מומחין (ראש השנה טז:) כדי לערבב את השטן פי׳ כמו שמצינו שיש מלאך מליץ פודה מרדת שחת כך יש מלאך משטין ומכוונין ישראל ואומרים בכל לבם שאם יעמוד משטין עליהן לדקדק במצות ומאחר שרואה המשטין שמחבבין את המנות מיושב ומעומד כאילו מתעכב מלהסטין פ״א כתוב בירושלמי בלע המות לנצח וכתיב והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו׳ וכי שמע שטן קל שופרא זימנא חדא בהיל ולא בהיל וכד תניין ליה אמר ודאי ההוא שופר דיתקע בשופר הגדול מטא זמנא למתבלע ומרתיע ומתבלבל ולית ליה פנאי למעבד קטיגוריא ומכאן אנו למדין דבעינן ל׳ בעמידה כמו ל׳ בישיבה והני דמחמרי ועבדי ל׳ כדיתבי ול׳ בלחש ול׳ על הסדר כנגד מאה פועיות דפעתא אימיה דסיסרא ואלו י׳ אינון כשגומרים כל התפלה קל תקועייא דיחידאה מתבעי למהוי י׳ תשר״ת תש״ת תר״ת והן ק׳ (עירובין מו) א״ר יהודה בד״א בעירובי תחומין אבל בעירובי חצירות בין מדעתו בין שלא מדעתו גמ׳ אמר שמואל הלכה כר׳ יהודה אמר ליה רב חנא בגדתאה אפי׳ במבוי שנטלו קורותיו או לחייו א״ל בעירובין אמרתי ולא במחיצות וישנו (עירובין צה. יומא סה) עירוב הוצאה לשבת ואין עירוב הוצאה ליום הכפורים (ביצה יב) ולא את הלולב מר סבר עירוב הוצאה לשבת ועירוב הוצאה ליו״ט פי׳ יו״ט לדברים שאינן צורך אוכל כשבת מה שבת אין מוציאין מרשות לרשות אלא ע״י עירוב כך ביו״ט (שבת קלט) כשותא בכרמא עירובא פי׳ כלאים (בריש כלים) כדי להקיפו בחוט ערב פי׳ חוט העבה שהולך ומתערב בתוך השתי שמו ערב. ערבובתא ברישא כבר פירשנו בערך חרב (א״ב תרגום אספסוף ערברבין).   ערך תמחוי תמחויד(כלים פי״ז) כל כלי עץ שנחלק לשנים טהור חוץ משלחן הכפול ותמחוי המזמן פי׳ קערה גדולה שהיא לאכילת מזון יש לבני אדם חשובין קערה גדולה ויש בגופה של קערה מגורות מגורות ודומין לקערות קטנות בתוך קערה גדולה ויש בה כל מיני מזון מינין מינין והוא זני כדכתיב וכל זר זמרא וכתיב בשמים וזנים ותרגום למינהו לזנוכי מי שיש לו מזון שתי סעודות לא יטול מן התמחוי תמחוי נגבת בג׳ ומתחלקת בג׳ כבר פי׳ בערך קפה (כלים פי״ד) הסומך והמחגר והתמחייות פי׳ תמחיות כמין קערות קטנות יש לעול והוא ראש העול והוא חלק על צוארי השוורים (שבת עא. כריתות ד:) כגון שאכלו בשני תמחויין ורבי יהושע היא דאמר תמחויין מחלקין (כריתות טו: ובספרי בפ׳ כהן משיח) א״ר יהושע שמעתי באוכל מזבח אחד בה׳ תמחויין בהעלם אחד שהוא חייב על כל אחת ואחת (נדרים מא:) ואוכל עמו על השלחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל הוא מן התמחוי החוזר (גמ׳) א״ר יוסי ברבי חנינא מתמחוי החוזר לבעל הבית פירוש קערה גדולה שמשימין בה מאכל לפני האורחין ואם שמו אותן לפניהן אין אוכלין בה ביחד שבשביל שניהן מרבים בה מאכל ונמצא נהנה זה מזה וזה מזה אבל מן התמחוי החוזר לבעל הבית מותר שכך היה מנהגם שאחר שסדרו לפני האורחין מביאין תמחוי אחרת לצורך בעה״ב ובני ביתו ומחזירין אותו בשביל כבוד לפני כל אחד ואחד אם רוצה לאכול יותר ואח״כ מחזירין אותו לפני בעל הבית ואם רוצין לאכול ביחד המודר והמדיר מאותו תמחוי יכולין לאכול שלא הושם בו בתחילה המאכל לצורכם (ביצה יב) ואפילו בקנין ואפילו בתמחוי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [פערבינדען.]
ב [בינדן.]
ג [פערמישט.]
ד [עם וואזע.]
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144