×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא עבודה זרה י״ד.גמרא
;?!
אָ
מַאי אִיצְטְרוֹבְלִין תּוּרְנִיתָא וּרְמִינְהוּ הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן אֲלֶכְסִין וְאִיצְטְרוֹבְלִין מוֹכְסָסִין וּבְנוֹת שׁוּחַ וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אִיצְטְרוֹבְלִין תּוּרְנִיתָא תּוּרְנִיתָא מִי אִיתָא בִּשְׁבִיעִית. (וְהָתְנַן) אזֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִיקָּר יֵשׁ לוֹ שְׁבִיעִית וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ עִיקָּר אֵין לוֹ שְׁבִיעִית אֶלָּא אָמַר רַב סָפְרָא פֵּירֵי דְּאַרְזָא וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר פֵּירֵי דְּאַרְזָא.: בְּנוֹת שׁוּחַ.: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן תְּאֵינֵי חִיוָּרָאתָא.: וּפְטוֹטָרוֹת.: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בִּפְטוֹטְרוֹתֵיהֶן שָׁנוּ.: לְבוֹנָה.: אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְבוֹנָה זַכָּה תָּנָא בוּמִכּוּלָּן מוֹכְרִין לָהֶן חֲבִילָה וְכַמָּה חֲבִילָה פֵּירֵשׁ ר׳רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא אֵין חֲבִילָה פְּחוּתָה מִשְּׁלֹשָׁה מָנִין. וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא אָזֵיל וּמְזַבֵּין לְאַחֲרִינֵי וּמַקְטְרִי אָמַר אַבָּיֵי אַלִּפְנֵי מִפַּקְּדִינַן אַלִּפְנֵי דְּלִפְנֵי לָא מִפַּקְּדִינַן.: וְתַרְנְגוֹל לָבָן.: א״ראָמַר רַבִּי יוֹנָה א״ראָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב זְבִיד וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי אָמַר ר׳רַבִּי יוֹנָה אָמַר ר׳רַבִּי זֵירָא תַּרְנְגוֹל לְמִי מוּתָּר לִמְכּוֹר לוֹ תַּרְנְגוֹל לָבָן תַּרְנְגוֹל לָבָן לְמִי אָסוּר לִמְכּוֹר לוֹ תַּרְנְגוֹל לָבָן. תְּנַן רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מוֹכֵר הוּא לוֹ תַּרְנְגוֹל לָבָן בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דְּקָאָמַר תַּרְנְגוֹל לָבָן לְמִי תַּרְנְגוֹל לָבָן לְמֵי אֲפִילּוּ בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין נָמֵי לָא. אֶלָּא לָאו דְּקָא אָמַר תַּרְנְגוֹל לְמִי תַּרְנְגוֹל לְמִי וַאֲפִילּוּ הָכִי לְרַבִּי יְהוּדָה בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין אִין בִּפְנֵי עַצְמוֹ לָא ולת״קוּלְתַנָּא קַמָּא אֲפִילּוּ בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין נָמֵי לָא. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן דְּאָמַר זֶה וָזֶה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי אָמַר ר׳רַבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁאָמַר תַּרְנְגוֹל זֶה לָבָן אֲבָל אִם אָמַר זֶה וָזֶה מוּתָּר וַאֲפִילּוּ אָמַר תַּרְנְגוֹל זֶה גּוֹי1 שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ אוֹ שֶׁהָיָה לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ מוּתָּר. (וְהָתַנְיָא) גּוֹי2 שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ בִּלְבַד אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ מִיהָא אָסוּר אָמַר רַב יִצְחָק בַּר רַב מְשַׁרְשְׁיָא בְּטַוְוזִיג. תְּנַן וּשְׁאָר כׇּל הַדְּבָרִים סְתָמָן מוּתָּר וּפֵירוּשָׁן אָסוּר מַאי סְתָמָן וּמַאי פֵּירוּשָׁן אִילֵּימָא סְתָמָא דְּקָאָמַר חִיטֵּי חִוָּורָתָא פֵּירוּשָׁן דְּקָאָמַר לַעֲבוֹדָה זָרָה3מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
E/ע
הערותNotes
״תורניתא״ – דבר שאין לו דין שביעית

גמרא. מאי איצטרובלין? תורניתא, ורמינהו: הוסיפו עליהן אלכסין ואיצטרובלין מוכססין ובנות שוח, ואי סלקא דעתך איצטרובלין תורניתא – תורניתא מי איתא בשביעית?! והתניא, זה הכלל: כל שיש לו עיקר יש לו שביעית, וכל שאין לו עיקר אין לו שביעית!

הגמרא מבארת בתחילה שהאיצטרובלין הנזכרים במשנה הם ״תורניתא״. על כך היא מקשה ממה שמצינו שהוסיפו את האיצטרובלין לדברים שיש להם שביעית, ואם הכוונה לתורניתא הרי אמרו בברייתא שכל שאין לו עיקר אין לו שביעית. הראשונים כותבים פירושים שונים בזיהוי התורניתא, וכן בהסבר הכלל שבברייתא שכל שאין לו עיקר – אין לו שביעית.
רש״י (ד״ה תורניתא) מוכיח ממסכת ראש השנה (דף כג, א) שהתורניתא היא מין ארז, ויוצא שאין לו דין שביעית. בהסבר הכלל שבברייתא הוא כותב (ד״ה כל) שהכוונה היא שאין לו עיקר להתקיים בארץ בימות הגשמים.
התוספות (ד״ה תורניתא) מקשים עליו שלארז יש עיקר. מלבד זה הם מקשים על ההגדרה של רש״י שדבר שאין לו עיקר הוא זה שאינו מתקיים בארץ בימות הגשמים, שהרי אפילו תבואה אינה מתקיימת בימות הגשמים ובוודאי יש לה שביעית. לפיכך הם מפרשים שהכוונה כאן לדבר שאין לו עיקר ושורש בקרקע, כמו גפרית שאין לה דין שביעית מפני שאינה נחשבת לגידולי קרקע, ומוסיפים שאף רש״י עצמו מפרש כך במסכת שבת (דף צ, א ד״ה שיש לו עיקר).
גם המאירי מביא שיש מפרשים שדבר שאין לו עיקר היינו שאין לו שורש באדמה, אלא שלדעתם הברייתא באה למעט מדין שביעית את הכמהין והפטריות והדומים להן, ולפירושם גם התורניתא היא דבר הגדל ללא שורשים.
לעומת זאת, מפרשים אחרים מעדיפים לפרש שתורניתא היא אילן ממין ארז, וכפי שמוכח ממסכת ראש השנה, אלא שהם מפרשים את הכלל שבברייתא בדרכים אחרות.
הראב״ד כותב שכיון שלא מצא את המקור לברייתא הקובעת שכל שאין לו עיקר אין לו שביעית – כנראה הכוונה לדברים שאין להם ביעור בשביעית מפני שאינם כלים. בדרך זו הוא מסביר שהארז אינו מוציא פרות, אולם העלים והלולבים שלו בתחילת גידולם ראויים לאכילה מפני שהם רכים, אבל אין מייעדים אותם לאכילה ולבסוף הם מתקשים. על כך אמרו בברייתא שכל שיש לו עיקר חוץ מהפרי, דהיינו שיש לו פרי מלבד הגזע – יש לו שביעית בגלל הפרות, וכל שאין לו עיקר חוץ מהפרי, דהיינו שהגזע הוא הפרי שלו כפי שהוא בארז, שהעלים והלולבים משמשים בעצמם גם כפרות – אין לו דין שביעית, שאף על פי שבתחילה ראויים לאכילה סופם שמתקשים ומתקיימים.
הראב״ד מסיים שדין זה נלמד מהמשנה במסכת שביעית (ז, א) אשר קובעת את הכלל שכל שהוא מאכל אדם או מאכל בהמה יש לו דיני שביעית, מה שאין כן בארז שסופו להתקשות.
המאירי כותב פירוש הדומה במקצת לפירוש הראב״ד, שכל אילנות שיש להם עיקר, היינו פרי – יש בהם דין ביעור גם על העלים והלולבים, וכל שאין להם פרי – אין גם ללולבים ולעלים דין של ביעור בשביעית. אולם המהדיר על המאירי מעיר שדבריו צריכים עיון הואיל ומצינו שיש דין שביעית גם ללולבי אילנות שאין להם פרות.
הרי״ד בתוספותיו מסיק מתוך הדחק שאין גורסים את הכלל של כל דבר שאין לו עיקר, אלא הגמרא מקשה בפשטות שוודאי אין הכוונה לעץ ארז, שהרי שביעית אינה נוהגת בעץ בעלמא.
בדברי הרמב״ם אין הלכה שמכוונת באופן ישיר לעניין הנלמד מסוגייתנו. בעל עין משפט מפנה להלכה בפרק ז הלכה יג, אך מרן הרב זצ״ל בהלכה ברורה מעיר שאין הציון הזה מכוון לשום פירוש שנמצא בסוגיה, ועל כן צודק מי שסימן את הציון הזה בסוגריים.
למעשה, נראה שהדין מוסכם שכל שאינו ממין של גידולי קרקע ממש בוודאי אין עליו דין שביעית, וזהו דין פשוט שאין צריך לכתבו.
באשר לשיטת הראב״ד, אף זה נראה מוסכם שדין ביעור חל רק בדברים הראויים לאכילה, אולם לא מצינו הלכה בקשר לדברים הראויים בתחילה ומתקשים לאחר מכן.
יחד עם זאת עיין עוד בבירור הלכה למסכת נידה דף ח, ב ציון ג–ה בענין שביעית באילנות סרק שהקטף הוא פריים.
באדיבות מכון הלכה ברורה ובירור הלכה (http://www.halachabrura.org) והרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144