Baal HaMaor Shabbat 92a – בעל המאור שבת צב.‏ – Shas HaMeforash

דְּאִי בָּעֵי מְפַקַּע לֵיהּ וְשָׁקֵיל בְּנִסְכָּא וְכֵיוָן דְּאִיכָּא שְׁנָצִין מַפֵּיק לֵיהּ עַד פּוּמֵּיהּ וְשָׁרֵי וְשָׁקֵיל וּשְׁנָצִין אֲגִידִי מִגַּוַּאי דְּלֵיכָּא שְׁנָצִין וְאִיבָּעֵית אֵימָא דְּאִית לֵיהּ וּמְכָרְכִי עִילָּוֵיהּ. וְכֵן אָמַר רָבָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּקוּפָּה מְלֵאָה קִישּׁוּאִין וְדִלּוּעִין אֲבָל מְלֵאָה חַרְדָּל חַיָּיב אַלְמָא קָסָבַר אֶגֶד כְּלִי לָא שְׁמֵיהּ אֶגֶד אַבָּיֵי אֲמַר אֲפִילּוּ מְלֵאָה חַרְדָּל פָּטוּר אַלְמָא קָסָבַר אֶגֶד כְּלִי שְׁמֵיהּ אֶגֶד קָם אַבָּיֵי בְּשִׁיטְתֵיהּ דְּרָבָא קָם רָבָא בְּשִׁיטְתֵיהּ דְּאַבָּיֵי וְרָמֵי דְּאַבָּיֵי אַדְּאַבָּיֵי וְרָמֵי דְּרָבָא אַדְּרָבָא. דְּאִיתְּמַר הַמּוֹצִיא פֵּירוֹת לרה״רלִרְשׁוּת הָרַבִּים אַבָּיֵי אָמַר בַּיָּד חַיָּיב בִּכְלִי פָּטוּר וְרָבָא אָמַר בַּיָּד פָּטוּר בִּכְלִי חַיָּיב. אֵיפוֹךְ ^אבַּיָּד חַיָּיב וְהָתְנַן פָּשַׁט בַּעַל הַבַּיִת אֶת יָדוֹ לַחוּץ וְנָטַל הֶעָנִי מִתּוֹכָהּ אוֹ שֶׁנָּתַן לְתוֹכָהּ וְהִכְנִיס שְׁנֵיהֶן פְּטוּרִין ^בהָתָם לְמַעְלָה מג׳מִשְּׁלֹשָׁה הָכָא לְמַטָּה מג׳מִשְּׁלֹשָׁה.: מתני׳מַתְנִיתִין: ^גהַמּוֹצִיא בֵּין בִּימִינוֹ בֵּין בִּשְׂמֹאלוֹ בְּתוֹךְ חֵיקוֹ אוֹ עַל כְּתֵיפָיו חַיָּיב שֶׁכֵּן מַשָּׂא בְּנֵי קְהָת ^דכִּלְאַחַר יָדוֹ בְּרַגְלוֹ בְּפִיו וּבְמַרְפְּקוֹ בְּאׇזְנוֹ וּבִשְׂעָרוֹ וּבְפוּנְדָּתוֹ וּפִיהָ לְמַטָּה בֵּין פּוּנְדָּתוֹ לַחֲלוּקוֹ וּבִשְׂפַת חֲלוּקוֹ בְּמִנְעָלוֹ בְּסַנְדָּלוֹ פָּטוּר שֶׁלֹּא הוֹצִיא כְּדֶרֶךְ הַמּוֹצִיאִין.: גמ׳גְּמָרָא: אָמַר ר״ארַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹצִיא מַשּׂאוֹי לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים חַיָּיב שֶׁכֵּן מַשָּׂא בְּנֵי קְהָת וּמַשָּׂא בְּנֵי קְהָת מְנָלַן דִּכְתִיב {במדבר ג׳:כ״ו} עַל הַמִּשְׁכָּן וְעַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב מַקִּישׁ מִזְבֵּחַ לְמִשְׁכָּן מָה מִשְׁכָּן י׳עֶשֶׂר אַמּוֹת אַף מִזְבֵּחַ י׳עֶשֶׂר אַמּוֹת. וּמִשְׁכָּן גּוּפֵיהּ מְנָלַן דִּכְתִיב {שמות כ״ו:ט״ז} עֶשֶׂר אַמּוֹת אוֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ וּכְתִיב {שמות מ׳:י״ט} וַיִּפְרוֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן וְאָמַר רַב מֹשֶׁה רַבֵּינוּ פְּרָשׂוֹ מִכָּאן אַתָּה לָמֵד גּוֹבְהָן שֶׁל לְוִיִּים עֶשֶׂר אַמּוֹת וּגְמִירִי דְּכֹל טוּנָא דְּמִידְּלֵי בְּמוֹטוֹת תִּילְתָּא מִלְּעֵיל וּתְרֵי תִּילְתֵי מִלְּתַחַת אִישְׁתְּכַח דַּהֲוָה מִידְּלֵי טוּבָא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא מֵאָרוֹן דְּאָמַר מָר אָרוֹן תִּשְׁעָה וְכַפּוֹרֶת טֶפַח הֲרֵי כָּאן י׳עֲשָׂרָה וּגְמִירִי דְּכֹל טוּנָא דְּמִידְּלֵי בְּמוֹטוֹת תִּילְתָּא מִלְּעֵיל וּתְרֵי תִּילְתֵי מִלְּרַע אִישְׁתְּכַח דלמעלה מי׳מֵעֲשָׂרָה הֲוָה קָאֵי וְלִיגְמַר מִמֹּשֶׁה דִּילְמָא מֹשֶׁה שָׁאנֵי דְּאָמַר מָר אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל חָכָם גִּבּוֹר וְעָשִׁיר וּבַעַל קוֹמָה. אָמַר רַב מִשּׁוּם רַבִּי חִיָּיא הַמּוֹצִיא מַשּׂאוֹי בְּשַׁבָּת עַל רֹאשׁוֹ חַיָּיב חַטָּאת שֶׁכֵּן אַנְשֵׁי הוּצָל עוֹשִׂין כֵּן וְאַנְשֵׁי הוּצָל רוּבָּא דְעָלְמָא אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר אָמַר רַב מִשּׁוּם רַבִּי חִיָּיא אֶחָד מִבְּנֵי הוּצָל שֶׁהוֹצִיא מַשּׂוֹי עַל רֹאשׁוֹ בְּשַׁבָּת חַיָּיב שֶׁכֵּן בְּנֵי עִירוֹ עוֹשִׂין כֵּן וְתִיבְטַל דַּעְתּוֹ אֵצֶל כׇּל אָדָם אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר ^ההַמּוֹצִיא מַשּׂוֹי עַל רֹאשׁוֹ פָּטוּרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שבת י״ג:ו׳

^ב רמב״ם הלכות שבת י״ג:ו׳

^ג רמב״ם הלכות שבת י״ב:י״ב

^ד רמב״ם הלכות שבת י״ב:י״ג

^ה רמב״ם הלכות שבת י״ב:י״ד

E/ע

הערותNotes

{רי״ף שבת לה:} {שמעתא דמוציא פירות ביד או בכלי} המוציא פירות לרה״ר. אביי אמר: ביד חייב – פירוש: וכדאסיקנא, בפחות מג׳. דכל פחות מג׳ במעביר לא בעינן הנחה ע״ג משהו. ואגד גופו לא שמיה אגד. בכלי פטור, אפי׳ הניחו ע״ג קרקע, מקצתו בפנים ומקצתו בחוץ, משום דאגד כלי שמיה אגד. רבא אמר: ביד פטור, בכלי חייב. ומפכינן דאביי לרבא ודרבא לאביי בהא. ואזיל רבא לטעמיה, דאמר בפ׳ המוציא יין (בבלי שבת פ׳.) - תוך שלשה לרבנן צריך הנחה ע״ג משהו, בזורק אבל לא במעביר, דכמאן דמנחא¹ דמיא. משו״ה ביד חייב. ואע״ג דבתר גופו גרירא, משום דכל פחות משלשה בקרקע [כמונחת דמיא]⁠² ולא גרירא בתר גופו. אבל למעלה משלשה, אע״פ שידו של אדם חשובה לו כד׳ על ד׳, גרירא בתר גופו ולא מחייב, כדתנן (בבלי שבת ב׳.): ונטל מתוכה או שנתן לתוכה, שניהם פטורין. {שמעתא דדרך הוצאה} מתני׳: המוציא בין בימינו וכו׳ – ירושלמי (ירושלמי שבת י׳:ג׳). כתיב (במדבר ד׳:ט״ז): ופקודת אלעזר בן אהרן הכהן - שמן המאור בימינו. קטורת הסמים בשמאלו. מנחת התמיד של יום תלויה בזרועו. שמן המשחה היכן היה נתון. רבי אבין בשם רבי אלעזר, כמין צלוחית קטנה היה תולה באפונדתו. או תאמר שהיה קטן. א״ר יהושע בן לוי: כתיב (במדבר ג׳:ל״ב), ונשיא נשיאי הלוי. דוך דוכנים היה. ר׳ יהודה ברבי אמר, מרכל היה. תאני ר׳ חייא: למה נקרא שמו מרכל. שהיה מר על הכל. אלא שאין גדולה בפלטין של מלך.מהדורת הרב אביאל אורנשטיין, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.

הערות

¹ בכת״י דנחא

² בכתי״ו: כלבוד דמיא כמונחות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון