×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא פסחים מ״ט.גמרא
;?!
אָ
מתני׳מַתְנִיתִין: אאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת מְבַעֲרִין אֶת הַכֹּל מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת דִּבְרֵי ר״מרַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בִּזְמַנּוֹ ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר תְּרוּמָה מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת וְחוּלִּין בִּזְמַנָּן.: גמ׳גְּמָרָא: תַּנְיָא ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר פַּעַם אַחַת שָׁבַת אַבָּא בְּיַבְנֶה וְחָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת וּבָא זוּנִין מְמוּנֶּה שֶׁל ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאָמַר הִגִּיעַ עֵת לְבַעֵר אֶת הֶחָמֵץ וְהָלַכְתִּי אַחֵר אַבָּא וּבִיעַרְנוּ אֶת הֶחָמֵץ.: מתני׳מַתְנִיתִין: בהַהוֹלֵךְ לִשְׁחוֹט אֶת פִּסְחוֹ וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ וְלֶאֱכוֹל סְעוּדַת אֵירוּסִין בְּבֵית חָמִיו וְנִזְכַּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָמֵץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אִם יָכוֹל לַחֲזוֹר וּלְבַעֵר וְלַחֲזוֹר לְמִצְוָתוֹ יַחְזוֹר וִיבַעֵר וְאִם לָאו מְבַטְּלוֹ בְּלִבּוֹ. לְהַצִּיל מִן הַגּוֹיִם1 וּמִן הַנָּהָר וּמִן הַלִּסְטִים וּמִן הַדְּלֵיקָה וּמִן הַמַּפּוֹלֶת יְבַטֵּל בְּלִבּוֹ וְלִשְׁבּוֹת שְׁבִיתַת הָרְשׁוּת יַחְזוֹר מִיָּד. גוְכֵן מִי שֶׁיָּצָא מִירוּשָׁלַיִם וְנִזְכַּר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ בְּשַׂר קֹדֶשׁ אִם עָבַר צוֹפִים שׂוֹרְפוֹ בִּמְקוֹמוֹ וְאִם לָאו חוֹזֵר וְשׂוֹרְפוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה. וְעַד כַּמָּה הֵן חוֹזְרִין ר״מרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר זֶה וְזֶה בִּכְבֵיצָה ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר זֶה וְזֶה בִּכְזַיִת וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּשַׂר קֹדֶשׁ בִּכְזַיִת וְחָמֵץ גבִּכְבֵיצָה.: גמ׳גְּמָרָא: וּרְמִינְהוּ הַהוֹלֵךְ לֶאֱכוֹל סְעוּדַת אֵירוּסִין בְּבֵית חָמִיו וְלִשְׁבּוֹת שְׁבִיתַת הָרְשׁוּת יַחְזוֹר מִיָּד. א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לָא קַשְׁיָא הָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה הָא רַבִּי יוֹסֵי דְּתַנְיָא סְעוּדַת אֵירוּסִין רְשׁוּת דִּבְרֵי ר׳רַבִּי יְהוּדָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִצְוָה. וְהַשְׁתָּא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא מַחֲלוֹקֶת בִּסְעוּדָה שְׁנִיָּה אֲבָל בִּסְעוּדָה רִאשׁוֹנָה דִּבְרֵי הַכֹּל מִצְוָה אֲפִילּוּ תֵּימָא הָא וְהָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה וְלָא קַשְׁיָא הָא בִּסְעוּדָה רִאשׁוֹנָה הָא בִּסְעוּדָה שְׁנִיָּה. תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא סְעוּדַת אֵירוּסִין אֲבָל לֹא סִבְלוֹנוֹת אָמַר לוֹ ר׳רַבִּי יוֹסֵי אֲנִי שָׁמַעְתִּי סְעוּדַת אֵירוּסִין וְסִבְלוֹנוֹת. תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר דכׇּל סְעוּדָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל מִצְוָה אֵין תַּלְמִיד חָכָם רַשַּׁאי לֵהָנוֹת מִמֶּנָּה. כְּגוֹן מַאי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּגוֹן בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל וּבַת תַּלְמִיד חָכָם לְעַם הָאָרֶץ דא״רדְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל אֵין זִוּוּגָן עוֹלֶה יָפֶה. מַאי הִיא אָמַר רַב חִסְדָּא אוֹ אַלְמָנָה אוֹ גְּרוּשָׁה אוֹ זֶרַע אֵין לָהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא קוֹבְרָהּ אוֹ קוֹבַרְתּוֹ אוֹ מְבִיאָתוֹ לִידֵי עֲנִיּוּת. אִינִי וְהָא א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָרוֹצֶה שֶׁיִּתְעַשֵּׁר יִדְבַּק בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁתּוֹרָה וּכְהוּנָּה מַעֲשַׁרְתָּן לָא קַשְׁיָא ההָא בת״חבְּתַלְמִיד חָכָם הָא בְּעַם הָאָרֶץ. ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נְסֵיב כָּהֵנְתָּא חֲלַשׁ אָמַר לָא נִיחָא לֵיהּ לְאַהֲרֹן דְּאֶדְבַּק בְּזַרְעֵיהּ דְּהָוֵי לֵיהּ חַתְנָא כִּי אֲנָא. רַב אִידִי בַּר אָבִין נָסֵיב כָּהֵנְתָּא נְפַקוּ מִינֵּיהּ תְּרֵי בְּנֵי סְמִיכִי רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי ור׳וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אָמַר ר״פרַב פָּפָּא אִי לָא נָסֵיבְנָא כָּהֵנְתָּא לָא אִיעַתַּרִי. אָמַר רַב כָּהֲנָא אִי לָא נָסֵיבְנָא כָּהֵנְתָּא לָא גְּלַאי אֲמַרוּ לֵיהּ וְהָא לִמְקוֹם תּוֹרָה גְּלֵית לָא גְלַאי כִּדְגָלֵי אִינָשֵׁי. אָמַר רַבִּי יִצְחָק כׇּל הַנֶּהֱנֶה מִסְּעוּדַת הָרְשׁוּת לְסוֹף גּוֹלֶה שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {עמוס ו׳:ד׳} וְאוֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק וּכְתִיב לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גּוֹלִים.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן כׇּל ת״חתַּלְמִיד חָכָם הַמַּרְבֶּה סְעוּדָּתוֹ בְּכׇל מָקוֹם סוֹף מַחֲרִיב אֶת בֵּיתוֹ וּמְאַלְמֵן אֶת אִשְׁתּוֹ וּמְיַיתֵּם אֶת גּוֹזָלָיו וְתַלְמוּדוֹ מִשְׁתַּכֵּחַ מִמֶּנּוּ וּמַחְלוֹקוֹת רַבּוֹת בָּאוֹת עָלָיו וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים וּמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם וְשֵׁם רַבּוֹ וְשֵׁם אָבִיו וְגוֹרֵם שֵׁם רַע לוֹ וּלְבָנָיו וְלִבְנֵי בָנָיו עַד סוֹף כׇּל הַדּוֹרוֹת. מַאי הִיא אָמַר אַבָּיֵי קָרוּ לֵיהּ בַּר מַחֵים תַּנּוּרֵי רָבָא אָמַר בַּר מְרַקֵּיד בֵּי כוּבֵּי רַב פָּפָּא אָמַר בַּר מְלַחֵיךְ פִּינְכֵי רַב שְׁמַעְיָה אָמַר בַּר מַךְ רָבַע.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן לְעוֹלָם יִמְכּוֹר אָדָם כׇּל מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְיִשָּׂא בַּת ת״חתַּלְמִיד חָכָם שֶׁאִם מֵת אוֹ גוֹלֶה מוּבְטָח לוֹ שֶׁבָּנָיו ת״חתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְאַל יִשָּׂא בַּת ע״העַם הָאָרֶץ שֶׁאִם מֵת אוֹ גוֹלֶה בָּנָיו ע״העַמֵּי הָאָרֶץ. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן לְעוֹלָם יִמְכּוֹר אָדָם כׇּל מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְיִשָּׂא בַּת ת״חתַּלְמִיד חָכָם וְיַשִּׂיא בִּתּוֹ לת״חלְתַלְמִיד חָכָם מָשָׁל לְעִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן דָּבָר נָאֶה וּמִתְקַבֵּל וְלֹא יִשָּׂא בַּת עַם הָאָרֶץ מָשָׁל לְעִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַסְּנֶה דָּבָר כָּעוּרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
{רי״ף פסחים טו:} {שמעתא דהשיטות בענין ביעור חמץ כאשר י״ד חל להיות בשבת} מתני׳: י״ד שחל להיות בשבת, מבערים את הכל מלפני השבת. דברי ר״מ – פירוש: רבי מאיר לטעמיה, דאמר, ושורפין בתחלת שש, משום דסבר לה כר׳ יהודה, דאמר, אין ביעור חמץ אלא שריפה. וכיון דמקלע י״ד בשבת, דלאו בר שריפה הוא - שאין שריפת חמץ דוחה את השבת, ויש לחוש שמא ישתייר מן החמץ עד זמן איסורו ואינו יכול לשורפו, לפיכך עשו שעת שתים עשרה ביום י״ג, שהוא ע״ש, כשעה ששית ביום י״ד ברוב השנים. וזו היא ששנינו: מבערין את הכל מלפני השבת - בין תרומה בין חולין. ואפשר לו לסעוד בשבת מן המצה. ואע״ג דגרסינן בירושלמי (ירושלמי פסחים י׳:א׳), האוכל מצה בערב הפסח כבועל ארוסתו בבית חמיו, ה״מ משש שעות ולמעלה, אבל עד שש שעות מותר. ודיקא נמי דקא מדמי ליה לארוסה. זה הוא טעמו של רבי מאיר דאמר מבערין את הכל מלפני השבת. וחכמים אומרים: בזמנו. רבנן לטעמייהו, דסבירא להו בביעור חמץ, מפרר וזורה לרוח ומטיל לים. ואין בזה אב מלאכה שידחה את השבת, ומשום מצות השבתת שאור שהיא בזמנה, התירו לו אף בשבת להיות מפרר וזורה לרוח ומטיל לים, בין בחולין בין בתרומה, ובלבד שלא יעבירנו ברשות הרבים. רבי אליעזר ברבי צדוק אומר: תרומה מלפני השבת - לפי שאוכליה מועטין, וחולין בזמנן - לפי שיש להן אוכלין מרובין ושמא ימצא להם אוכלים. נמצאו דברי חכמים ודברי רבי אליעזר בר׳ צדוק שוים בחולין, שהם מתבערין בזמנן ואפילו בשבת. וממעשה דרבי צדוק, אביו של רבי אליעזר, כששבת ביבנה, הדבר מוכרע שהלכה הוא לבער חולין בזמנן ואין בדבר ספק. ושמעת מינה דלא סבירא לן כרבי יהודה, דאמר, אין ביעור חמץ אלא שריפה. ובתרומה נמי, אע״פ שר״א בר׳ צדוק מכריע, אין היחיד מכריע את הרבים. וכרבנן קי״ל, דאמרי, שמבערין את הכל בזמנן. מיהו, נהגו העם לעשות כר״א איש ברתותא, לבער את הכל מלפני השבת, בכל ביעור שבעולם, בין לשריפה בין לזרות בין להטיל לים, ולשייר מן התרומה או מן החולין, אם אין תרומה. משיירין1 מזון שתי סעודות כדי לאכול עד ד׳ שעות. ושפיר דמי לכתחלה למעבד הכי. ולעולם, אם עבר או שכח או נאנס, עבדינן כרבנן ומבערין את הכל בזמנן. ומ״ש הרי״ף בענין הזה אינו נראה לנו. וכבר כתבנו דעתנו בדברים הללו בפרק ראשון (בבלי פסחים יג.; שמעתא דהלכתא לענין ביעור חמץ כאשר י״ד חל להיות בשבת). ומצאתי בתלמוד ירושלמי (ירושלמי פסחים ג׳:ו׳): רבי אבהו בשם רבי יוחנן: אתיא דר״א ברבי צדוק כר״ג. כמה דר״ג מה שני בין [חולין לתרומה, כך רבי אליעזר בר׳ צדוק מה שני בין חולין לתרומה].⁠2 וכמה דאתמר תמן, הלכה כר״ג, ודכוותה, הלכה כרבי אליעזר ברבי צדוק. ואין אנו סומכין בכל זה אלא על תלמוד שלנו. ומדברי כולם נלמוד בחולין, שהם מתבערין בזמנן בשבת בשעה ששית. ואין בדבר זה ספק.מהדורת הרב אביאל אורנשטיין, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.
הערות
1 נראה דצ״ל: ומשיירין
2 תוקן ע״פ כת״י
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144