Baal HaMaor Eiruvin 49b – בעל המאור ערובין מט:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

וְקָטָן. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַבָּה לְדִידָךְ קַשְׁיָא וְלִשְׁמוּאֵל קַשְׁיָא הָא תַּנְיָא חֲמִשָּׁה שֶׁגָּבוּ אֶת עֵירוּבָן כְּשֶׁהֵם מוֹלִיכִין אֶת עֵירוּבָן לְמָקוֹם אַחֵר אֶחָד מוֹלִיךְ לְכוּלָּן הוּא נִיהוּ דְּקָא קָנֵי וְתוּ לָא הוּא נִיהוּ דְּקָא דָּיַיר וְתוּ לָא. אֲמַר לֵיהּ לָא לְדִידִי קַשְׁיָא וְלָא לִשְׁמוּאֵל קַשְׁיָא שְׁלִיחוּת דְּכוּלְּהוּ קָא עָבֵיד. אָמַר רַבָּה אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב ^אהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.: מתני׳מַתְנִיתִין: ^במִי שֶׁבָּא בְּדֶרֶךְ וְחָשְׁכָה לוֹ וְהָיָה מַכִּיר אִילָן אוֹ גָדֵר וְאָמַר שְׁבִיתָתִי תַּחְתָּיו לֹא אָמַר כְּלוּם. שְׁבִיתָתִי בְּעִיקָּרוֹ מְהַלֵּךְ מִמְּקוֹם רַגְלָיו וְעַד עִיקָּרוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה וּמֵעִיקָּרוֹ וְעַד בֵּיתוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה נִמְצָא מְהַלֵּךְ מִשֶּׁחָשֵׁיכָה אַרְבַּעַת אֲלָפִים אַמָּה. אִם אֵינוֹ מַכִּיר אוֹ שֶׁאֵינוֹ בָּקִי בַּהֲלָכָה וְאָמַר שְׁבִיתָתִי בִּמְקוֹמִי ^גזָכָה לוֹ מְקוֹמוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכׇל רוּחַ. עֲגוּלּוֹת דִּבְרֵי ר׳רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס וַחֲכָמִים אוֹמְרִים ^דמְרוּבָּעוֹת כְּטַבְלָא מְרוּבַּעַת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִשְׂכָּר לַזָּוִיּוֹת. וְזוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ הֶעָנִי מְעָרֵב בְּרַגְלָיו אָמַר ר״מרַבִּי מֵאִיר אָנוּ אֵין לָנוּ אֶלָּא עָנִי רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר לֹא אָמְרוּ מְעָרְבִין בְּפַת אֶלָּא לְהָקֵל עַל הֶעָשִׁיר שֶׁלֹּא יֵצֵא וִיעָרֵב בְּרַגְלָיו.: גמ׳גְּמָרָא: מַאי לֹא אָמַר כְּלוּם. אָמַר רַב לֹא אָמַר כְּלוּם כׇּל עִיקָּר דַּאֲפִילּוּ לְתַחְתָּיו שֶׁל אִילָן לָא מָצֵי אָזֵיל. וּשְׁמוּאֵל אָמַר ^הלֹא אָמַר כְּלוּם לְבֵיתוֹ אֲבָל לְתַחְתָּיו שֶׁל אִילָן מָצֵי אָזֵיל. וְנַעֲשֶׂה תַּחְתָּיו שֶׁל אִילָן חַמָּר גַּמָּל. בָּא לִמְדּוֹד מִן הַצָּפוֹן מוֹדְדִין לוֹ מִן הַדָּרוֹם בָּא לִמְדּוֹד מִן הַדָּרוֹם מוֹדְדִין לוֹ מִן הַצָּפוֹןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות עירובין ד׳:כ״ג
רמב״ם הלכות עירובין ה׳:ז׳
טור אורח חיים שע״ח:א׳
טור אורח חיים שפ״ו:ט׳
שולחן ערוך אורח חיים שע״ח:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שפ״ו:ט׳

^ב רמב״ם הלכות עירובין ז׳:ה׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים ת״ט:י״א
שולחן ערוך אורח חיים ת״ט:י״א

^ג רמב״ם הלכות שבת כ״ז:ב׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ה
טור אורח חיים שצ״ז:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שצ״ז:א׳

^ד רמב״ם הלכות שבת כ״ז:ב׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ה
טור אורח חיים שצ״ט:י׳
שולחן ערוך אורח חיים שצ״ט:י׳

^ה רמב״ם הלכות עירובין ז׳:ה׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים ת״ט:י״א
שולחן ערוך אורח חיים ת״ט:י״א

E/ע

הערותNotes

{רי״ף עירובין יד.} {שמעתא דשביתה בדלא מסיים אתריה} מאי לא אמר כלום? אמר רב: לא אמר כלום כל עיקר וכו׳ – כתב עליה הרי״ף: אף על גב דקי״ל כרב באיסורי, הכא הלכתא כשמואל. דהא תניא דאתיא כותיה דשמואל (בבלי עירובין נ׳:) שייכא בההיא תניא אחריתי, דת״ר (ביצה ל״ז:), שנים ששאלו חלוק א׳ וכו׳ − כדכתיבא בהלכות. ואנן לא ידעי׳ היכי שייכא הא בהא. לפי שהחלוק תלוי בבעלים, והבעלים יש להם תחומין כל זמן שסיימו ד׳ אמות מקום שביתתן. ואם לא סיימו ד׳ אמות מקום שביתתן אין להם לזוז ממקומן לדעתיה דרב. וכוותיה מסתברא, דשקלי וטרו אביי ורב הונא ברי׳ דרב יהושע, דאינון בתראי, אליבא דרב ואליבא דרבה, דפרשיה לטעמיה דרב משום דלא סיים אתריה. ואעפ״כ אין אנו משיבין בזה את הארי לאחר מיתה, כיון דנקיטינן בעירובין לקולא. ועוד, דמיתרצא ברייתא דרב לשמואל ולא מתרצא דשמואל לרב. ואם יש ממקום רגליו עד עיקרו של אילן תרי אלפי וארבע גרמידי, בהא אפי׳ שמואל מודה שלא יזוז ממקומו. דדילמא לא קנה שביתה בעיקרו של אילן, אלא תחת הנוף שבצד השני נתכוין לשבות, שהוא רחוק ממקומו יותר מאלפים וד׳ אמות, ולא קנה עירוב, ובמקומו נמי לא קנה שביתה, שהרי עוקר דעתו משם. הלכך, לא יזוז ממקומו.מהדורת הרב אביאל אורנשטיין, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון