Baal HaMaor Eiruvin 48a – בעל המאור ערובין מח.‏ – Shas HaMeforash

מְחִיצָה שֶׁל בַּרְזֶל לְהַפְסִיקוֹ מְחַיֵּיךְ עֲלֵיהּ ר׳רַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי חֲנִינָא. מַאי טַעְמָא קָא מְחַיֵּיךְ אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּתָנֵי לַהּ כר׳כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי לְחוּמְרָא וְאִיהוּ סְבִירָא לֵיהּ כְּרַבָּנַן לְקוּלָּא ומִשּׁוּם דְּסָבַר לְקוּלָּא מַאן דְּתָנֵי לְחוּמְרָא מְחַיֵּיךְ עֲלֵהּ. אֶלָּא מִשּׁוּם דְּתַנְיָא נְהָרוֹת הַמּוֹשְׁכִין וּמַעְיָינוֹת הַנּוֹבְעִין הֲרֵי הֵן כְּרַגְלֵי כׇּל אָדָם. וְדִלְמָא בִּמְכוּנָּסִין. אֶלָּא מִשּׁוּם דְּקָתָנֵי צָרִיךְ מְחִיצָה שֶׁל בַּרְזֶל לְהַפְסִיקוֹ וּמַאי שְׁנָא קָנִים דְּלָא דְּעָיְילִי בְּהוּ מַיָּא שֶׁל בַּרְזֶל נָמֵי עָיְילִי בְּהוּ מַיָּא. וְדִילְמָא צָרִיךְ וְאֵין לוֹ תַּקָּנָה קָאָמַר. אלא מִשּׁוּם דְּקַל הוּא שֶׁהֵקֵילּוּ חֲכָמִים בְּמַיִם. כִּדְרַבִּי טַבְלָא דִּבְעָא מִינֵּיהּ רַבִּי טַבְלָא מֵרַב מְחִיצָה תְּלוּיָה מַהוּ שֶׁתַּתִּיר בְּחוּרְבָּה. א״לאֲמַר לֵיהּ אֵין מְחִיצָה תְּלוּיָה מַתֶּרֶת אֶלָּא בְּמַיִם קַל הוּא שֶׁהֵקֵילּוּ חֲכָמִים בְּמַיִם.: וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע וְכוּ׳.: רַבִּי יְהוּדָה הַיְינוּ ת״קתַּנָּא קַמָּא. אָמַר רָבָא שְׁמוֹנֶה עַל שְׁמוֹנֶה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ תנ״התַּנְיָא נָמֵי הָכִי יֵשׁ לוֹ שְׁמוֹנֶה עַל שְׁמוֹנֶה דִּבְרֵי ר״מרַבִּי מֵאִיר. וְאָמַר רָבָא ^אמַחֲלוֹקֶת לְהַלֵּךְ אֲבָל לְטַלְטֵל דִּבְרֵי הַכֹּל אַרְבַּע אַמּוֹת אִין טְפֵי לָא. וְהָנֵי ד׳אַרְבַּע אַמּוֹת הֵיכָא כְּתִיבָא. כִּדְתַנְיָא {שמות ט״ז:כ״ט} שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו כְּתַחְתָּיו [וְכַמָּה תַּחְתָּיו] גּוּפוֹ שָׁלֹשׁ אַמּוֹת וְאַמָּה כְּדֵי לִפְשׁוֹט יָדָיו וְרַגְלָיו דִּבְרֵי ר׳רַבִּי מֵאִיר ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר גּוּפוֹ שָׁלֹשׁ אַמּוֹת וְאַמָּה כְּדֵי שֶׁיִּטּוֹל חֵפֶץ מִתַּחַת מַרְגְּלוֹתָיו וּמַנִּיחַ תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו. מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ אַרְבַּע אַמּוֹת מְצוּמְצָמוֹת. אֲמַר לֵיהּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא לִבְרֵיהּ כִּי עָיְילַתְּ לְקַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא בְּעִי מִינֵּיהּ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁאָמְרוּ בְּאַמָּה דִּידֵיהּ יָהֲבִינַן לֵיהּ אוֹ בְּאַמָּה שֶׁל קֹדֶשׁ יָהֲבִינַן לֵיהּ. אִם אָמַר לָךְ אַמּוֹת שֶׁל קֹדֶשׁ יָהֲבִינַן לֵיהּ עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן מַה תְּהֵא עָלָיו וְאִם אָמַר לָךְ בְּאַמָּה דִּידֵיהּ יָהֲבִינַן לֵיהּ אֵימָא לֵיהּ מַאי טַעְמָא לָא קָתָנֵי לַהּ גַּבֵּי יֵשׁ שֶׁאָמְרוּ הַכֹּל לְפִי מַה שֶּׁהוּא אָדָם. כִּי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא א״לאֲמַר לֵיהּ אִי דָּיְיקִינַן כּוּלֵּא הַאי לָא הֲוֵי תָּנֵינַן. ^בלְעוֹלָם בְּאַמָּה דִּידֵיהּ יָהֲבִינַן לֵיהּ וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ מַאי טַעְמָא לָא קָתָנֵי גַּבֵּי יֵשׁ שֶׁאָמְרוּ דְּלָא פְּסִיקָא לֵיהּ מִשּׁוּם דְּאִיכָּא נַנָּס בְּאֵבָרָיו.: הָיוּ שְׁנַיִם מִקְצָת אַמּוֹתָיו שֶׁל זֶה וְכוּ׳.: לְמָה לֵיהּ לְמֵימַר לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. הָכִי קָאֲמַר לְהוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבָּנַן מִכְּדִי לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְשָׁלֹשׁ חֲצֵירוֹת הַפְּתוּחוֹת זוֹ לָזוֹ וּפְתוּחוֹת לר״הלִרְשׁוּת הָרַבִּים מַאי שְׁנָא הָתָם דִּפְלִיגִיתוּ ומ״שוּמַאי שְׁנָא הָכָא דְּלָא פְּלִיגִיתוּ. וְרַבָּנַן הָתָם אָוְושִׁי דָּיוֹרִין הָכָא לָא אָוְושִׁי דָּיוֹרִין.: ^גוּשְׁתַּיִם הַחִיצוֹנוֹת כּוּ׳.: וְאַמַּאי כֵּיוָן דְּעָרְבִי לְהוּ חִיצוֹנוֹת בַּהֲדֵי אֶמְצָעִית הָוְיָא לְהוּ חֲדָא. אָמַר רַב יְהוּדָה ^דכְּגוֹן שֶׁנָּתְנָה אֶמְצָעִית עֵירוּבָהּ בָּזוֹ וְעֵירוּבָהּ בָּזוֹ. וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא שֶׁנָּתְנוּ עֵירוּבָן בָּאֶמְצָעִית ^הכְּגוֹן שֶׁנְּתָנוּהוּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שבת י״ב:ט״ו
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ה
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ו
טור אורח חיים שמ״ט:א׳
טור אורח חיים שצ״ו:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שמ״ט:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שצ״ו:א׳

^ב רמב״ם הלכות שבת י״ב:ט״ו
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ה
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ו
טור אורח חיים שמ״ט:א׳
טור אורח חיים שצ״ו:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שמ״ט:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שצ״ו:א׳

^ג רמב״ם הלכות עירובין ד׳:כ״ג
טור אורח חיים שע״ח:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שע״ח:א׳

^ד רמב״ם הלכות עירובין ד׳:כ״ג
טור אורח חיים שע״ח:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שע״ח:א׳

^ה רמב״ם הלכות עירובין ד׳:כ״ג
טור אורח חיים שע״ח:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שע״ח:א׳

{רי״ף עירובין יג.} {שמעתא דד׳ אמות של שביתה} הא דתנן (בבלי עירובין מ״ה.): וחכמים אומרים, אין לו אלא ארבע אמות − דייקינן עלה בגמרא (בבלי עירובין מ״ח.): רבי יהודה היינו תנא קמא. ואמר רבא: שמונה על שמונה איכא בינייהו – לרבנן אית להו לר׳ יהודה לית ליה. ואף על גב דקי״ל במי שישן בדרך כר׳ יוחנן בן נורי, לענין ד׳ אמות של שביתה נקיטינן כרבנן ומשחינן להו ח׳ על ח׳. ונראה בעיני, ה״ה לכל ד׳ אמות שקונות לו לאדם בכל מקום, כולן ח׳ על ח׳ הן והוא באמצען. {רי״ף עירובין יג:} {שמעתא דעירבו שתי חצירות עם חצר באמצע} הא דתנן (בבלי עירובין מ״ה:): ושתים החיצונות אסורות זו עם זו, אפליגו בה רב יהודה ורב ששת. וכרב יהודה נקטינן לקולא¹, כגון שנתנה אמצעית עירובה בזו ועירובה בזו.מהדורת הרב אביאל אורנשטיין, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.

הערות

¹ תיבה זו חסר בדפ״ר

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון