×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא תענית י״ז:גמרא
;?!
אָ
כְּרַבִּי מִכְּלָל דְּרַבָּנַן אָסְרִי מ״טמַאי טַעְמָא מְהֵרָה יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבָעֵינַן כֹּהֵן הָרָאוּי לָעֲבוֹדָה וְלֵיכָּא הָכָא אֶפְשָׁר דִּמְסַפַּר וְעָיֵיל. אִי הָכִי שְׁתוּי יַיִן נָמֵי אֶפְשָׁר דְּגָנֵי פּוּרְתָּא וְעָיֵיל כִּדְרָמֵי בַּר אַבָּא דְּאָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא אדֶּרֶךְ מִיל וְשֵׁינָה כׇּל שֶׁהוּא מְפִיגִין אֶת הַיַּיִן לָאו מִי אִיתְּמַר עֲלַהּ אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ בלֹא שָׁנוּ אֶלָּא כששתה שִׁיעוּר רְבִיעִית אֲבָל שָׁתָה יוֹתֵר מֵרְבִיעִית כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁדֶּרֶךְ מַטְרִידָתוֹ וְשֵׁינָה מְשַׁכַּרְתּוֹ. רַב אָשֵׁי אָמַר גשְׁתוּיֵי יַיִן דְּמַחֲלִי עֲבוֹדָה גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן דפְּרוּעֵי רֹאשׁ דְּלָא מַחֲלִי עֲבוֹדָה לָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן. מֵיתִיבִי וְאֵלּוּ שֶׁהֵן בְּמִיתָה השְׁתוּיֵי יַיִן ווּפְרוּעֵי רֹאשׁ בִּשְׁלָמָא שְׁתוּיֵי יַיִן בְּהֶדְיָא כְּתִיב בְּהוּ {ויקרא י׳:ט׳} יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אֶלָּא פְּרוּעֵי רֹאשׁ מְנָלַן. דִּכְתִיב {יחזקאל מ״ד:כ׳} וְרֹאשָׁם לֹא יְגַלֵּחוּ וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ וְיַיִן לֹא יִשְׁתּוּ כׇּל כֹּהֵן בְּבֹאָם אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית וְאִיתַּקּוּשׁ פְּרוּעֵי רֹאשׁ לִשְׁתוּיֵי יַיִן מָה שְׁתוּיֵי יַיִן בְּמִיתָה אַף פְּרוּעֵי רֹאשׁ בְּמִיתָה. וּמִינַּהּ אִי מָה שְׁתוּיֵי יַיִן דְּמַחֲלִי עֲבוֹדָה אַף פְּרוּעֵי רֹאשׁ דְּמַחֲלִי עֲבוֹדָה (לָא כִּי אִיתַּקּוּשׁ לְמִיתָה הוּא דְּאִיתַּקּוּשׁ אֲבָל לְאַחוֹלֵי עֲבוֹדָה לָא אִיתַּקּוּשׁ). א״לאֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי הָא מִקַּמֵּי דַּאֲתָא יְחֶזְקֵאל מַאן אַמְרַהּ א״לאֲמַר לֵיהּ וליטעמיך הָא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא דָּבָר זֶה מִתּוֹרַת מֹשֶׁה לֹא לָמַדְנוּ וּמִדִּבְרֵי קַבָּלָה לָמַדְנוּ {יחזקאל מ״ד:ט׳} כׇּל בֶּן נֵכָר עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר לֹא יָבוֹא אֶל מִקְדָּשִׁי (לשרתני) הָא מִקַּמֵּי דַּאֲתָא יְחֶזְקֵאל מַאן אַמְרַהּ. אֶלָּא גְּמָרָא גמיר לַהּ וַאֲתָא יְחֶזְקֵאל וְאַסְמְכַהּ אַקְּרָא הָכָא נָמֵי גְּמָרָא גמיר לַהּ וַאֲתָא יְחֶזְקֵאל וְאַסְמְכַהּ אַקְּרָא (כִּי גְּמִירִי הֲלָכָה לְמִיתָה לְאַחוֹלֵי עֲבוֹדָה לָא גְּמִירִי).: כׇּל הַכָּתוּב בִּמְגִילַּת תַּעֲנִית דְּלָא לְמִיסְפַּד לְפָנָיו אָסוּר לְאַחֲרָיו מוּתָּר.: תָּנוּ רַבָּנַן אִלֵּין יוֹמַיָּא דְּלָא לְהִתְעַנָּאָה בְּהוֹן וּמִקְצָתְהוֹן דְּלָא לְמִיסְפַּד בְּהוֹן מֵרֵישׁ יַרְחָא דְנִיסָן וְעַד תְּמָנְיָא בֵּיהּ אִיתּוֹקַם תְּמִידָא דְּלָא לְמִיסְפַּד בְּהוֹן מִתְּמָנְיָא בֵּיהּ עַד סוֹף מוֹעֲדָא אִיתּוֹתַב חַגָּא דְשָׁבוּעַיָּא דְּלָא לְמִיסְפַּד בְּהוֹן. אָמַר מָר מֵרֵישׁ יַרְחָא דְנִיסָן עַד תְּמָנְיָא בֵּיהּ אִיתּוֹקַם תְּמִידָא דְּלָא לְמִיסְפַּד לְמָה לִי מֵרֵישׁ יַרְחָא לֵימָא מִתְּרֵי בְּנִיסָן ור״חוְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ גּוּפֵיהּ יו״טיוֹם טוֹב הוּא וְאָסוּר אָמַר רַב לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לֶאֱסוֹר יוֹם שֶׁלְּפָנָיו. וְשֶׁלְּפָנָיו נָמֵי תִּיפּוֹק לֵיהּ דְּהָוֵה לֵיהּ יוֹם שֶׁלִּפְנֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ ר״חרֹאשׁ חֹדֶשׁ דְּאוֹרָיְיתָא הוּא ודאוריית׳וּדְאוֹרָיְיתָא לָא בָּעֵי חִיזּוּק. דְּתַנְיָא הַיָּמִים הָאֵלֶּה הַכְּתוּבִין בִּמְגִילַּת תַּעֲנִית לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם אֲסוּרִין שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים הֵן אֲסוּרִין לִפְנֵיהֶן וּלְאַחֲרֵיהֶן מוּתָּרִין וּמָה הֶפְרֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה הַלָּלוּ דִּבְרֵי תוֹרָה וְדִבְרֵי תוֹרָה אֵין צְרִיכִין חִיזּוּק הַלָּלוּ דִּבְרֵי סוֹפְרִים וְדִבְרֵי סוֹפְרִים צְרִיכִין חִיזּוּק. אָמַר מָר מִתְּמָנְיָא בֵּיהּ עַד סוֹף מוֹעֲדָא אִיתּוֹתַב חַגָּא דְשָׁבוּעַיָּא דְּלָא לְמִיסְפַּד לְמָה לִי עַד סוֹף מוֹעֵד לֵימָא עַד הַמּוֹעֵד וּמוֹעֵד גּוּפֵיהּ יוֹם טוֹב הוּא וְאָסוּר אָמַר רַב פָּפָּא כִּדְאָמַר רַב לֹא נִצְרְכָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
כרבי הא רבנן מיסר אסרי – אפילו שלא בזמן ביאה. ומשני: מאי טעמא כו׳ והכא כו׳ – מאי טעמא תירוצא הוא כלומר דטעמא מאי גזור רבנן ביין שמא יבנה כו׳ אבל גבי פרועי ראש לא גזרו דאפשר דמסתפר מיד והדר עייל לבית המקדש לעבודה. דרך מיל ושינה כל שהוא כו׳. ושינה משכרתו – והאי שינוי איכא בהך מיהא. שתוי יין דמחלי עבודה – דכתיב יין ושכר אל תשת וסמיך ליה ולהבדיל בין הקדש ובין החול בין עבודה קדושה למחולל׳ דאי עביד עבודה שתוי יין חילל. פרועי ראש – דלא כתיב ביה חלל דלא נראה חילול. ואילו שבמיתה – בידי שמים במסכת סנהדרין באלו הן הנשרפין (דף פג.). שתויי יין – במיתה דכתיב יין ושכר אל תשת בבואכם אל אהל מועד ולא תמותו דהיינו מיתה בידי שמים מדלא כתיב יומת ואמר בשלמא כו׳. ה״ג: ומינה מה שתויי יין מחלי עבודה אף פרועי ראש מחלי עבודה קשיא, לא גרס כי גמירי הלכה למיתה לאחולי עבודה לא גמירי. מחלי עבודה – חולין היא כל עבודתו שעבד. אף פרועי ראש – עבודתם מחוללת דלכל מילי איתקוש ותיובתא דרב אשי דאמר פרועי ראש לא מחלי עבודה. דרב חסדא – בפרק שני דזבחים וקא בעי התם כהן ערל שמתו אחיו מחמת מילה מהו ואמר רב חסדא כו׳ ערל לב וערל בשר. הלכתא גמירי לה – מסיני. מריש ירחא דניסן עד תמניא ביה – דכל שמונה ימים נשאו ונתנו בדבר עד שנצחו את הצדוקין ועשו אותם יום טוב ודבר זה מפורש במנחות בפרק רבי ישמעאל ובמגילת תענית המצויה אצלנו. דלא להתענאה בהון – שכולן אסורין בתענית ומקצתהון שיש בהן קצת חמורין כ״כ שבהספד נמי אסורין. איתוקם תמידא ואיתותב חגא דשבועיא – בענינים רבים חלקו בייתוסין עם חכמים ומפורשין במנחות ובמגילת תענית [פ״א] וה״ג התם בפ׳ ר׳ ישמעאל [ס״ה.] ת״ר אלין יומיא דלא להתענאה בהון ומקצתהון דלא למיספד בהון מריש ירחא דניסן עד תמניא ביה איתוקם תמידא דלא למיספד ומתמניא ביה עד סוף מועדא איתותב חגא דשבועיא דלא למיספד. מריש ירחא דניסן ועד תמניא ביה איתוקם תמידא דלא למיספד – שהיו הצדוקים אומרים יחיד מתנדב ומביא תמיד מאי דרוש את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים מאי אהדרו להו את קרבני לחמי לאשי תשמרו להקריב לשון רבים הוא שיהו כולן באין מתרומת הלשכה. מתמניא ביה כו׳ עד דלא למיספד – שהיו בייתוסים אומרים עצרת אחר השבת הוא שהעומר מתחיל אחד בשבת שנאמר וספרתם לכם ממחרת השבת ניטפל להן רבן יוחנן בן זכאי וא״ל שוטים מניין לכם ולא היה אדם שהחזירו דבר חוץ מזקן אחד שהיה מפטפט כנגדו ואמר משה רבינו אוהב ישראל היה ויודע שעצרת יום אחד הוא עמד ותיקנה אחר שבת כדי שיהיו מתענגים שני ימים וכו׳ ודחו אותן והלכו להן בייתוסים מכח הפסוקין על כרחן וחזרו בהן (ע״כ הג׳). איתוקם תמידא דלא למיספד גרסינן. ולא גרסינן להתענאה כדמוכח בסמוך דקתני לא נצרכה אלא לאסור את שלפניו ואי גרסינן להתענאה א״כ היינו רבי יוסי דאמר לפניו אסור והא ליכא למימר דרבי יוסי היא דקא פריך כמאן כרבי יוסי בתמיהה מכלל דכרבנן פסיקא ליה. עד סוף מועדא – פסח. חגא דשבועיא דלא למיספד – במגילת תענית [פ״א] מפרש מאי איתוקם. ור״ח יו״ט הוא – דכתיב קרא עלי מועד והוי ראש חודש אב בהאי מסכתא לקמן (כט.).רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144