גמרא
פירוש
הֲרֵי זוֹ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים אהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ וְהִיא לֹא יָדְעָה שֶׁהֵפֵר לָהּ וְהָיְתָה שׁוֹתָה יַיִן וּמִיטַּמְּאָהּ לְמֵתִים אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים. וְאִי אָמְרַתְּ מֵפֵר לַמִּתְעַנָּה וְאֵין מֵפֵר לְשֶׁאֵין מִתְעַנָּה דִּלְמָא מִן יַיִן דְּאִית לַהּ צַעֲרָא הֵפֵר לָהּ מִן חַרְצָן וּמִן זַג לֹא הֵפֵר לָהּ דְּהָא לָא אִית לַהּ צַעֲרָא וְתִסְפּוֹג אֶת הָאַרְבָּעִים. אָמַר רַב יוֹסֵף באֵין נְזִירוּת לַחֲצָאִין. כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הפר לה בעלה והיא לא ידיעה כו׳ – ואמאי אינה סופגת אע״ג דהפר לה תספוג דהא אמרינן במס׳ נזיר בפרק מי שאמר הריני נזיר אישה הפרם וה׳ יסלח לה באשה שהפר לה בעלה והיא לא ידעה הכתוב מדבר שהיא צריכה סליחה וכפרה דקסבר בעל מיעקר עקר. ואי אמרת מפר למתענה ואין מפר לשאינה מתענה – הא הוי נמי יין זג וחרצן דומיא דשתי ככרות דמתענה ליין ואין מתענה לזג וחרצן ואמאי קתני אינה סופגת את הארבעים דמשמע דמפר לה מכל וכל. דלמא מיין דאית לה צערא – דאית ביה משום עינוי הוא דהפר לה ולא מזג וחרצן אלא מדקתני אינה סופגת ש״מ דמיפר לה נמי מזג וחרצן באותה הפרה דיין וקשיא לר׳ יוחנן. אין נזירות לחצאין – כדאמרינן בפ׳ הריני נזיר מן הגרוגרות (נזיר יא.) והכי הוא אומר הריני נזיר על מנת שאהא שותה יין ומטמא למתים הרי זה נזיר ואסור בכולן ומפרש בברייתא מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה הכא נמי כי מפר לה בעלה מפר הכל. אמר ליה אביי הא קרבן לחצי נזירות איכא – בתמיה דאי אמר הריני חצי נזיר מביא חצי קרבן והא קיימא לן דלא אשכחן נזירות לפלגא אלא אי לרבנן הוי נזיר גמור ואסור מכל אי לר״ש דפליג עלייהו לא הוי נזיר כלל דאמר אינו נזיר עד שיזיר מכולן ואי בעית למימר דיש קרבן לחצי נזירות אמינא נמי דיש נזירות לחצאין אפילו לענין מלקות ואיכא לפרוכיה נמי כדמעיקרא. מביאה חטאת העוף – היום ואינה צריכה להביא עולת העוף והתם מפרש בגמ׳ למאי הלכתא מביאה חטאת העוף טפי מחטאת בהמה. מביאה חטאת העוף – משום נזירות שעשתה קודם שהפר לה בעלה דכיון דמפר בעלה הוה כחצי נזירות דאילו כי מפר בעל אינו מפר אלא מה שעתיד לבא אבל מעיקרא אינו מפר דקודם הפרה כדקאי קאי והתם במסכת נזיר קא דייק דבעל מיגז גייז והיכא דהפר לה ונמצאו דברים שעשתה קודם הפרה שנטמאת למתים סופגת את הארבעים. וחטאת העוף – אהכי מתיא דמשום הכי אינה צריכה להביא ולא כלום דהא הפר לה אלא משום דר׳ אלעזר הקפר דאמר הנזיר מביא חטאת על שציער עצמו מן היין ומביאה זו חטאת העוף נמי. על הספק – דאמור ציערה עצמה מן היין מתחלת הנדר עד שעת הפרה דאשכחן דחטאת העוף אתיא נמי על הספק דיולדת שהפילה ואין ידוע מה הפילה אם חתיכה אם ולד מביאה חטאת העוף והואיל דאשכחן בעלמא דחטאת העוף באה על הספק הכא נמי מתיא היא חטאת העוף. האשה שנדרה בנזיר כו׳ – אהכי קאמר דלמא מיין דאית לה צערא וכו׳ דלא אפשר למידק כדדייקינן לעיל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush