גמרא
פירוש
מִידֵּי דְּהָוֵה אַמִּטָּה הַמְיוּחֶדֶת לְכֵלִים דְּתַנְיָא אאִם הָיְתָה מִטָּה הַמְיוּחֶדֶת לְכֵלִים אֵין צָרִיךְ לִכְפּוֹתָהּ. אֶלָּא אִי קַשְׁיָא הָא קַשְׁיָא דְּתַנְיָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
המיוחדת – ליתן עליה כלים והואיל ואין ישנים עליה אין צריך לכפותה. קרביטין – לולאות שבו. קרביטין מי אית ליה – הכי קים להו דלא הוו להו קרביטין שאינה עשויה להתפרק אלא עומדת מוצעת לעולם. רבן שמעון אומר אין צריך לזוקפה – אלא הוא האבל נוטל קרביטין והיא נופלת. דצלעי – מוכרי עורות. ערסא דצלא – של עור שישן עליה אבל אינה חשובה כל כך ולהכי הואיל ואינה חשובה לא היה כופה אלא זוקפה ודיו והלכך אמרי׳ במתני׳ דמותר בדרגש שאינה מטה חשובה וערסא דצלא אית לה קרביטין ופליג רשב״ג בגמרא ואמר דבעי כפיה כל כך שמתיר קרביטין והעור נופל מאליו לפי שיש רצועות סביב לעור ומותחין אותו בין ארוכות המטה וקושרין הרצועות בארוכות ושוכבין עליו וכשמתירין הרצועות והעור נופל אין לך כפיה גדולה מזו. מטה מסרגין אותה על גבה – שכורכין הבגד או העור שישנים עליו סביב אותם עצים שעומדים מראשותיו ומרגלותיו נקובים ומכניסין המשיחות שבבגד או שבעור לתוך אותן נקבים. משישופם בעור הדג – שמשפשף העצים של מטה הארוכות והקצרות בעור הדג כדי לעשותן צהובין וחלקים. למה לי שיפת עור הדג – והלא העור מכוסה מן החבלים או מן הבגד או מן העור. הא והא – מסתרגין מגופן. לעיולי ולאפוקי אבזיוני – שמכניסין ראשי המשיחות שבבגד דרך הנקבים וקושרים זה בזה. אעולי ואפוקי באבקתא – שקושרין לולאות בעצי המטה מראשותיו וממרגלותיו ומכניסין ראשי משיחות בנקבים וקושרין בלולאות והיינו קרביטין. שנקליטיה יוצאין – כדאמרי׳ התם נקליטין שנים ואותה מטה אין אדם יכול לכפותה מפני נקליטיה אלא זוקפה על ב׳ מרגלותיה ומניחה ודיו. הלכה כרבן שמעון – דאמר מתיר קרביטין. מתני׳ לתחומה – בתוך אלפים אמה. לעיבורה – היינו פגום נכנס פגום יוצא של אותה העיר. גמ׳ אלא שמע מינה בעיבורה הוה קאי – וקרי ליה ביריחו. אימא ואפילו בתחומה – הוי בתוך העיר והאי דכתיב ויהי בהיות יהושע ביריחו בתחומה הוה קאי. תחומה אקרי חוץ לעיר דכתיב ומדותם מחוץ לעיר. מן האגף ולפנים – מן סגירת הפתח ולפנים אגף כמו (יומא יח.) הגפת דלתות אבל מן האגף ולחוץ על עובי המפתן אינו אסור. יכול ילך לביתו ויסגיר – ע״י שלוחו. ת״ל אל פתח הבית – של מנוגע צריך לעמוד. הכי גרסינן: על השקוף – על עובי המפתן. עד שיצא מן השקוף – דעל השקוף איקרי בית. בצדי השקוף – מבחוץ מדקאמר עד שיצא מן הבית כולו אלמא דשקוף נמי הוי בית ואמאי הנודר מותר מן האגף ולחוץ. שאני גבי בית וכו׳ – אבל גבי נדרים מותר מן האגף ולחוץ שקוף היינו אסקופה משקוף מה שעל הפתח.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush