גמרא
פירוש
וַאֲסוּרִים בְּדָבָר שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר וְאֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁל עוֹלֵי בָּבֶל אכְּגוֹן הַר הַבַּיִת וְהָעֲזָרוֹת וְהַבּוֹר שֶׁבְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ וְאֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר בכְּגוֹן הָרְחָבָה וְהַמֶּרְחָץ וּבֵית הַכְּנֶסֶת וְהַתֵּיבָה וְהַסְּפָרִים וְהַכּוֹתֵב חֶלְקוֹ לַנָּשִׂיא.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
והבור שבאמצע – כדמפרש בשלהי פרק בתרא דעירובין (דף קד.).
בדבר של אותה העיר – דשל שניהן הן.
והספרים – ספרי תורה ששניהן נתנו בהן מעות עם אנשי אותה העיר.
והכותב חלקו לנשיא – בגמרא מפרש לה. שהכותב לנשיא א״צ לזכות – ע״י אחר אבל הכותב להדיוט צריך לזכות ובזה כח נשיא יפה מכח הדיוט.
בהווה – שכן דרך לחלוק כבוד לנשיא. גמ׳ תניא רבי יהודה אומר אנשי גליל קנטרנין הן – כעסנים הן.
וכתבו – מדבר של אותה העיר לנשיא כוי שיהו אלו ואלו מותרין בהן. מתני׳ המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל – הך מתניתין אייתי נמי לעיל באידך פירקין (נדרים מג.) אלא דהתם לא נקט לה אלא משום דיוקא משום דבעי למיתנא עלה הפקר דפליג בה רבי יוסי. ויהא העון תלוי בראשו – שיהא אביו המודר הנאה אוכל על ידו.
אמרו חכמים כל מתנה שאינה – כל כך ברשות המקבל שאם הקדישה אינה מקודשת אינה מתנה. גמ׳ מעשה לסתור – דברישא קתני המודר הנאה וכו׳ וקתני תקנתא דמצי למעבד כה״ג והדר תני נעשה וכו׳ לסתור דבריו הראשונים.
חסורי מחסרא והכי קתני – במתניתין המודר הנאה וכו׳.
ואם הוכיח סופו על תחלתו – שלא נתן לו אלא על מנת שיתן לזה ייאכל אסור ומעשה נמי וכו׳. לא שנו – דאינה מתנה אלא דאמר ליה והינן לפניך דמשמע דהכי א״ל והינן נתונין לך אלא על מנת שיבא אבא.
אבל אמר ליה והן לפניך שיבא אבא ויאכל מדיעתיה הוא דקא אמר ליה – דהכי משמע והן נתונים לך והם בדעתך שיבא אבא הוי דוקא לו: ע״א אמר רבא לא תידוק ותימא דאיכא חילוק בין והינן לפניך בין והן לפניך דודאי תרוייהו אסירי דהא סעודתו מוכחת עליו שלא נתן לו אלא על מנת שיבוא אביו ויאכל דה״ל כמ״ד והינן לפניך.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
בדבר של אותה העיר – דשל שניהן הן.
והספרים – ספרי תורה ששניהן נתנו בהן מעות עם אנשי אותה העיר.
והכותב חלקו לנשיא – בגמרא מפרש לה. שהכותב לנשיא א״צ לזכות – ע״י אחר אבל הכותב להדיוט צריך לזכות ובזה כח נשיא יפה מכח הדיוט.
בהווה – שכן דרך לחלוק כבוד לנשיא. גמ׳ תניא רבי יהודה אומר אנשי גליל קנטרנין הן – כעסנים הן.
וכתבו – מדבר של אותה העיר לנשיא כוי שיהו אלו ואלו מותרין בהן. מתני׳ המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל – הך מתניתין אייתי נמי לעיל באידך פירקין (נדרים מג.) אלא דהתם לא נקט לה אלא משום דיוקא משום דבעי למיתנא עלה הפקר דפליג בה רבי יוסי. ויהא העון תלוי בראשו – שיהא אביו המודר הנאה אוכל על ידו.
אמרו חכמים כל מתנה שאינה – כל כך ברשות המקבל שאם הקדישה אינה מקודשת אינה מתנה. גמ׳ מעשה לסתור – דברישא קתני המודר הנאה וכו׳ וקתני תקנתא דמצי למעבד כה״ג והדר תני נעשה וכו׳ לסתור דבריו הראשונים.
חסורי מחסרא והכי קתני – במתניתין המודר הנאה וכו׳.
ואם הוכיח סופו על תחלתו – שלא נתן לו אלא על מנת שיתן לזה ייאכל אסור ומעשה נמי וכו׳. לא שנו – דאינה מתנה אלא דאמר ליה והינן לפניך דמשמע דהכי א״ל והינן נתונין לך אלא על מנת שיבא אבא.
אבל אמר ליה והן לפניך שיבא אבא ויאכל מדיעתיה הוא דקא אמר ליה – דהכי משמע והן נתונים לך והם בדעתך שיבא אבא הוי דוקא לו: ע״א אמר רבא לא תידוק ותימא דאיכא חילוק בין והינן לפניך בין והן לפניך דודאי תרוייהו אסירי דהא סעודתו מוכחת עליו שלא נתן לו אלא על מנת שיבוא אביו ויאכל דה״ל כמ״ד והינן לפניך.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush