גמרא
פירוש
אֶלָּא לָאו דַּוְוקָא זִימְנִין מְפָרֵשׁ הָהוּא דִּפְתַח בְּרֵישָׁא זִימְנִין הָהוּא דְּסָלֵיק מְפָרֵשׁ בְּרֵישָׁא וְאִיבָּעֵית אֵימָא יָדוֹת אַיְּידֵי דְּאָתְיָין מִדְּרָשָׁא מְפָרֵשׁ לְהוֹן בְּרֵישָׁא.
וְלִיפְתַּח הָדֵין בְּרֵישָׁא מִיפְתָּח פָּתַח בְּכִינּוּיִין דְּאוֹרָיְיתָא בְּרֵישָׁא וַהֲדַר מְפָרֵשׁ יָדוֹת דְּאָתְיָין לֵיהּ מִדְּרָשָׁא.
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר כִּינּוּיִין לְשׁוֹן נָכְרִים הֵן אֶלָּא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
אלא לאו דוקא – הא דאמרת דתנא לא דייק להי מפרש ברישא דזימנין מפרש וכו׳. וליפתח – בגווייהו וליתני ברישא כל ידות נדרים הואיל דחביבי ליה. כינויין לשון נכרים – דבהני לשונות נדרי נכרים כקונם קונח קונס שיש לשון שקורין לקרבן קונם ויש לשון שקורין לקרבן קונח וכן השאר [ומש״ה] קא חשיב להו וה״ה לכל לשון הנודר אדם מיחייב והא דקא מנו חכמים הני לשונות משום דבהני לשונות בקיאין וכיון דאיכא נכרים דנדרי התורה אסרה בכל לשון דקאמר דהא הוי נדר. אלא לריש לקיש דקאמר לשון שבדו להם חכמים – דחכמים תקינו הני לשונות להיות נודר בו. מאי איכא למימר – היכי מצי אמרת ידות איידי דאתיין מדרשא הא תרוייהו בין ידות בין כינויין מדרשא אתיין דמדרבנן נינהו. מי קתני ידות – הא לא קתני במתני׳ וידות נדרים כנדרים אלא חסורי מיחסרת לה דאמרת לעיל חסורי מיחסרא וכו׳ וכיון דאמרת הכי תני נמי ברישא כל ידות נדרים כנדרים וכיון דפתח להו ברישא להכי מפרש נמי להו ברישא. וידות היכן כתיבן – היכא כתב להו קרא דדריש להו מיניה דאמר (רישא) מדרשא אתיא ולא כתיבי ממש דא״כ הוו להו מדאוריי׳. נזיר להזיר – דמצי למיכתב כי יפליא לנדור נדר נזיר אלא מלהזיר דרשינן לעשות כל כינויי נזירות [כנזירות] דבכל כינויי לשון דמזיר הוי נזיר. והתם במסכת נזיר מפרש ידות נזירות וכינויי נזירות. מה נדרים עובר בבל יחל – דכתיב לא יחל דברו (במדבר ל). ובבל תאחר – דכתיב כי תדור נדר לה׳ אלהיך לא תאחר (דברים כג). הא כתיב לנדור נדר – ונידרוש נמי מלנדור לעשות כינויי נדרים כנדרים. והיקישא למה לי – דאמרת מקיש נדרים לנזירות הא מצינן למידרש מקרא גופיה. לנדור נדר – הכי משתעו בני אדם ודברה תורה כלשון בני אדם וליכא למידרש מינה כלום. לא דברה תורה כלשון בני אדם – דכל היכא דכתב ייתור לשון כהאי גוונא לדרשא קא אתי ולא משום דמשתעי בלשון בני אדם.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush