גמרא
פירוש
וּתְיוּבְתָּא דְרַב יְהוּדָה.
כִּי קָתָנֵי אדְּאִי אִיתְהֲנִי הֲרֵי זֶה בְּבַל יַחֵל דְּבָרוֹ.
תְּנַן שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד הֶחָג אִם תֵּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ עַד הַפֶּסַח הָלְכָה לִפְנֵי הַפֶּסַח אֲסוּרָה בַּהֲנָאָתוֹ עַד הֶחָג וּמוּתֶּרֶת לֵילֵךְ אַחַר הַפֶּסַח.
הָלְכָה אֲסוּרָה לֹא הָלְכָה לָא.
אָמַר רָבָא בהוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ לֹא הָלְכָה אֲסוּרָה הָלְכָה אֲסוּרָה וְלוֹקָה לֹא הָלְכָה אֲסוּרָה בְּעָלְמָא.
מֵיתִיבִי כִּכָּר זוֹ עָלַי הַיּוֹם אִם אֵלֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי לְמָחָר אָכַל הֲרֵי זֶה בְּבַל יֵלֵךְ.
מִי קָתָנֵי אוֹכֵל אָכַל קָתָנֵי דְּכִי אֲכַל הֲרֵי זֶה בְּבַל יֵלֵךְ.
גהָלַךְ הֲרֵי זֶה בְּבַל יַחֵל דְּבָרוֹ מְהַלֵּךְ לָא וְקַשְׁיָא לְרַב יְהוּדָה.
אָמַר לָךְ רַב יְהוּדָה כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ד רמב״ם הלכות אישות י״ב:ו׳-ז׳
סמ״ג מצוות לא תעשה פ״א
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר ס״ט:א׳-ב׳
שולחן ערוך אבן העזר ס״ט:א׳-ב׳
סמ״ג מצוות לא תעשה פ״א
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר ס״ט:א׳-ב׳
שולחן ערוך אבן העזר ס״ט:א׳-ב׳
ה רמב״ם הלכות אישות י״ד:ו׳
סמ״ג מצוות לא תעשה פ״א
טור יורה דעה רל״ד:ס״ז
טור יורה דעה רל״ה:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רל״ד:ס״ז
שולחן ערוך יורה דעה רל״ה:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה פ״א
טור יורה דעה רל״ד:ס״ז
טור יורה דעה רל״ה:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רל״ד:ס״ז
שולחן ערוך יורה דעה רל״ה:א׳
ו רמב״ם הלכות אישות י״ד:ו׳
רמב״ם הלכות נדרים י״ב:ט׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור יורה דעה רל״ד:ס״ז
שולחן ערוך יורה דעה רל״ד:ס״ז
רמב״ם הלכות נדרים י״ב:ט׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור יורה דעה רל״ד:ס״ז
שולחן ערוך יורה דעה רל״ד:ס״ז
ותיובתא דרב יהודה – דאמר אל יישן היום שמא יישן למחר דהא חזינן הכא דשבקינן לה ליהנות לפני הפסח דבתנאה נמי מזדהר.
אמר לך רב יהודה לעולם אימא לך אל יישן היום שמא יישן למחר וכי קתני מתניתין הלכה אחר הפסח וכו׳ דאי איתהני – אם עברה ונהנית לפני הפסח ועברה והלכה לאחר הפסח עוברת משום בל יחל.
קונם שאת נהנית לי עד החג אם תלכי לבית אביך מכאן עד הפסח הלכה וכו׳ – אבל אם לא הלכה לפני הפסח אינה אסורה ליהנות מאדר עד הפסח דלא חיישינן לשמא תלך עדיין לפני הפסח ותיובתא דרב יהודה דאמר אל יישן כו׳.
א״ר אבא הכי קאמר הלכה וכו׳ לא הלכה איסורא בעלמא – דחיישינן שמא תלך עדיין לפני הפסח.
ככר זה קונם עלי היום אם אלך למקום פלוני למחר – אם אכלו היום והלך למחר עובר על אכילתו משום בל יחל קתני אכל היום ולא קתני לא יאכל היום אלמא דשבקינן ליה למיכל לאלתר ולא חיישינן שמא ילך למחר.
מי קתני אוכל – לכתחילה ולא ילך למחר אכל קתני דיעבד אבל לכתחילה אסור לאכול ודאי היום דחיישינן שמא ילך למחר.
והא קתני סיפא הלך הרי הוא בבל יחל אבל מהלך לא קתני – דמשמע דלא שבקינן ליה למיכל אתמול אלא קתני הלך דיעבד ש״מ דאתמול שבקינן ליה למיכל ולהכי כיון דאכל אתמול אם הלך היום הרי הוא בבל יחל. ותיובתא דרב יהודה – דאמר אל יישן כו׳. אמר לך רב יהודה הוא הדין דליתני מהלך – דמשמע דאינו אוכל ומהלך למחר דודאי לא שבקינן ליה למיכל אתמול אלא איידי דתנא רישא אכל דלא מצי למיתני אוכל לרב יהודה דלא מצי למיכל לכתחילה.
תנא סיפא – נמי הלך. שאני משמשך הרי זה בבל יחל – אם משמש עמה.
והיכי מצי למימר שאינו משמשה והא משתעבד לה – לתשמיש. באומר הנאת תשמישך עלי – כלומר הנאה דאתי לי מתשמישך קונם עלי.
והא לא ניחא ליה בתשמישה – ויכול לאסור הנאתה עליו והוי נדר. דאמר רב כהנא – אשה האומרת קונם הנאת תשמישי עליך כופה ומשמשתו דלאו כל כמינה לאסור נפשה עליו דהיא משועבדת לו להנאתו.
אבל אמרה קונם הנאת תשמישך עלי – שאוסרת הכאה שיש לה מתשמישו על עצמה אסור לשמשה וצריך להפר לה.
לפי שאין מאכילין לו לאדם דבר האסור לו – והנאת תשמישו אסורה עליה ה״נ כי אמר הנאת תשמישך עלי ודאי הוי נדר ואסור לשמשה מפני שנהנה ממנה. מתני׳ שבועה שאיני ישן שאיני מדבר וכו׳ – דשבועה חלה על דבר שאין בו ממש.
קרבן לא אוכל לך – דהיינו כמו אימרא לא אוכל לך דמותר.
הא קרבן שאוכל לך – נמי מותר דלא נדר אלא בחיי קרבן.
לא קרבן לא אוכל לך – משמע בשביל איסור לא אוכל לך שאם אוכל לך ליהוי אסור עלי כקרבן ומותר לטעמא דר״מ דלית ליה מכלל לאו וכו׳ דאי רבי יהודה בין אמר קרבן שאוכל לך בין אמר הא קרבן שאוכל בתרוייהו מתיר רבי יהודה אפילו אמר קרבן שאוכל לך כדאמרינן בפירקין דלעיל קרבן הקרבן כקרבן שאוכל לך אסור מני רבי מאיר היא דלא שני ליה בין אימרא לכאימרא דלרבי יהודה קרבן שאוכל לך מותר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
והא קתני סיפא הלך הרי הוא בבל יחל אבל מהלך לא קתני – דמשמע דלא שבקינן ליה למיכל אתמול אלא קתני הלך דיעבד ש״מ דאתמול שבקינן ליה למיכל ולהכי כיון דאכל אתמול אם הלך היום הרי הוא בבל יחל. ותיובתא דרב יהודה – דאמר אל יישן כו׳. אמר לך רב יהודה הוא הדין דליתני מהלך – דמשמע דאינו אוכל ומהלך למחר דודאי לא שבקינן ליה למיכל אתמול אלא איידי דתנא רישא אכל דלא מצי למיתני אוכל לרב יהודה דלא מצי למיכל לכתחילה.
תנא סיפא – נמי הלך. שאני משמשך הרי זה בבל יחל – אם משמש עמה.
והיכי מצי למימר שאינו משמשה והא משתעבד לה – לתשמיש. באומר הנאת תשמישך עלי – כלומר הנאה דאתי לי מתשמישך קונם עלי.
והא לא ניחא ליה בתשמישה – ויכול לאסור הנאתה עליו והוי נדר. דאמר רב כהנא – אשה האומרת קונם הנאת תשמישי עליך כופה ומשמשתו דלאו כל כמינה לאסור נפשה עליו דהיא משועבדת לו להנאתו.
אבל אמרה קונם הנאת תשמישך עלי – שאוסרת הכאה שיש לה מתשמישו על עצמה אסור לשמשה וצריך להפר לה.
לפי שאין מאכילין לו לאדם דבר האסור לו – והנאת תשמישו אסורה עליה ה״נ כי אמר הנאת תשמישך עלי ודאי הוי נדר ואסור לשמשה מפני שנהנה ממנה. מתני׳ שבועה שאיני ישן שאיני מדבר וכו׳ – דשבועה חלה על דבר שאין בו ממש.
קרבן לא אוכל לך – דהיינו כמו אימרא לא אוכל לך דמותר.
הא קרבן שאוכל לך – נמי מותר דלא נדר אלא בחיי קרבן.
לא קרבן לא אוכל לך – משמע בשביל איסור לא אוכל לך שאם אוכל לך ליהוי אסור עלי כקרבן ומותר לטעמא דר״מ דלית ליה מכלל לאו וכו׳ דאי רבי יהודה בין אמר קרבן שאוכל לך בין אמר הא קרבן שאוכל בתרוייהו מתיר רבי יהודה אפילו אמר קרבן שאוכל לך כדאמרינן בפירקין דלעיל קרבן הקרבן כקרבן שאוכל לך אסור מני רבי מאיר היא דלא שני ליה בין אימרא לכאימרא דלרבי יהודה קרבן שאוכל לך מותר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush