Rashi Makkot 3b – רש"י מכות ג:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

ואע״גוְאַף עַל גַּב דְּהָשְׁתָּא לָא קָרֵינַן בֵּיהּ ׳לֹא יִגּוֹשׂ׳ (דברים ט״ו:ב׳), סוֹף אָתֵי לִידֵי ׳לֹא יִגּוֹשׂ׳. מְתִיב רַב כַּהֲנָא: אוֹמְדִים כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִיתֵּן, וְיִהְיוּ אֶלֶף זוּז בְּיָדוֹ, בֵּין לִיתֵּן מִכָּאן וְעַד ל׳שְׁלוֹשִׁים יוֹם, וּבֵין לִיתֵּן מִכָּאן וְעַד עֶשֶׂר שָׁנִים. וְאִי אָמְרַתְּ ׳שְׁבִיעִית מַשְׁמְטַתּוּ׳, כּוּלְּהוּ נַמֵי בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי לֵיהּ. אֲמַר רָבָא: הב״עהָכָא בְּמַאי עֲסְקִינַן? בְּמַלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן, וּבְמוֹסֵר שְׁטָרוֹתָיו לב״דלְבֵית דִּין, דִּתְנַן: ^אהַמַּלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן, ^בוְהַמּוֹסֵר שְׁטָרוֹתָיו לב״דלְבֵית דִּין, אֵין מַשְׁמִיטִין. אִיכָּא דְּאָמְרִי: א״ראֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר שְׁמוּאֵל: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ לְעֶשֶׂר שָׁנִים, ^גאֵין שְׁבִיעִית מַשְׁמְטַתּוּ. ואע״גוְאַף עַל גַּב דְּאָתֵי לִידֵי ׳לֹא יִגּוֹשׂ׳, הָשְׁתָּא מִיהָא, לָא קָרֵינַן בֵּיהּ ׳לֹא יִגּוֹשׂ׳. אֲמַר רַב כַּהֲנָא: אַף אֲנַן נַמֵי תְּנֵינָא: אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִיתֵּן, וְיִהְיוּ אֶלֶף זוּז בְּיָדוֹ, בֵּין לִיתֵּן מִכָּאן וְעַד ל׳שְׁלוֹשִׁים יוֹם, וּבֵין לִיתֵּן מִכָּאן וְעַד עֶשֶׂר שָׁנִים. וְאִי אָמְרַתְּ ׳שְׁבִיעִית מַשְׁמְטַתּוּ׳, כּוּלְּהוּ נַמֵי בְּעוֹ שִׁלּוּמֵי לֵיהּ. אֲמַר רָבָא: הב״עהָכָא בְּמַאי עֲסְקִינַן? בְּמַלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן וּבְמוֹסֵר שְׁטָרוֹתָיו לב״דלְבֵית דִּין, דִּתְנַן: הַמַּלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן, וְהַמּוֹסֵר שְׁטָרוֹתָיו לב״דלְבֵית דִּין, אֵין מַשְׁמִיטִין. וַאֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר שְׁמוּאֵל: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ״ע״מעַל מְנַת שֶׁלֹּא תַּשְׁמִטֵנִי שְׁבִיעִית״, שְׁבִיעִית מַשְׁמֶטֶת. לֵימַא, קָסָבַר שְׁמוּאֵל: מַתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה הוּא, ^דוְכָל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, תְּנָאוֹ בָטֵל. וְהָא אִיתְּמַר: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ״עַל מְנַת שֶׁאֵין לָךְ עָלַי אוֹנָאָה״, רַב אוֹמֵר: ^היֵשׁ לוֹ עָלָיו אוֹנָאָה. וּשְׁמוּאֵל אוֹמֵר: אֵין לוֹ עָלָיו אוֹנָאָה. הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ: אֲמַר רַב עָנָן: לְדִידִי מִפָּרְשָׁא לֵיהּ מִינֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל: ״עַל מְנַת שֶׁאֵין לָךְ עָלַי אוֹנָאָה״, אֵין לוֹ עָלָיו אוֹנָאָה; ״עַל מְנַת שֶׁאֵין בּוֹ אוֹנָאָה״, הֲרֵי יֵשׁ בּוֹ אוֹנָאָה. ה״נהָכָא נַמֵי, ^ו״עַל מְנַת שֶׁלֹּא תְּשַׁמְּטֵנִי בַּשְּׁבִיעִית״, אֵין שְׁבִיעִית מַשְׁמְטַתּוּ, ״ע״מעַל מְנַת שֶׁלֹּא תְּשַׁמְּטֵנִי שְׁבִיעִית״, שְׁבִיעִית מַשְׁמְטַתּוּ. תְּנָא: ^זהַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ סְתָם, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְתוֹבְעוֹ פָּחוּת מל׳מִשְּׁלוֹשִׁים יוֹם. סְבַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה קַמֵּיהּ דְּרַב לְמֵימַר: ה״מהָנֵי מִילֵּי בְּמַלְוֶה בִשְׁטָר, דְּלָא עֲבִד אִינִישׁ דְּטָרַח דְּכָתֵב שְׁטָר בְּצִיר מִתְּלָתִין יוֹמִין, אֲבָל מַלְוֶה עַל פֶּה, לָא. אֲמַר לֵיהּ רַב: הָכֵי אֲמַר חֲבִיבִי: ^חאֶחָד הַמַּלְוֶה בִשְׁטָר וְאֶחָד הַמַּלְוֶה עַל פֶּה. תַּנְיָא נַמֵי הָכֵי: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ סְתָם, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְתוֹבְעוֹ פָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם, אֶחָד הַמַּלְוֶה בִּשְׁטָר וְאֶחָד הַמַּלְוֶה עַל פֶּה. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב מַתָּנָה: לָא תִיתֵּיב אַכַּרְעָיךְ עַד דִּמְפָרְשַׁתְּ לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא, מְנָא הָא מִילְּתָא דְּאַמוּר רַבָּנַן: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ סְתָם, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְתוֹבְעוֹ פָּחוּת מל׳מִשְּׁלוֹשִׁים יוֹם, אֶחָד הַמַּלְוֶה בִּשְׁטָר וְאֶחָד הַמַּלְוֶה עַל פֶּה. א״לאֲמַר לֵיהּ: דִּכְתִיב: ״קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה״ (דברים ט״ו:ט׳). מִמַּשְׁמַע, שֶׁנֶּאֱמַר ״קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע״, אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא שְׁנַת שְׁמִטָּה? אֵלָּא מַה תִּלְמוֹד לוֹמַר ״שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה״? לוֹמַר לָךְ: [יֵשׁ] שְׁמִטָּה אַחֶרֶת שֶׁהִיא כַּזּוֹ, וְאֵיזוֹ זוֹ? הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ סְתָם, שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לְתוֹבְעוֹ בְּפָחוּת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. דַּאֲמַר מָר: שְׁלֹשִׁים יוֹם בַּשָּׁנָה חָשׁוּב שָׁנָה. וַאֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר רַב: ^טהַפּוֹתֵחַ בֵּית הַצַּוָּאר בַּשַּׁבָּת חַיָּיב חַטָּאת. מַתְקֵיף לַהּ רַב כַּהֲנָא: וְכִי מַה בֵּין זֶה לִמְגוּפַת חָבִית? א״לאֲמַר לֵיהּ: זֶה חִבּוּר וְזֶה אֵינוֹ חִבּוּר. וַאֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר רַב: ^ישְׁלֹשֶׁת לוֹגִין מַיִם שֶׁנָּפַל לְתוֹכָן קוֹרְטוֹב שֶׁל יַּיִן, וּמַרְאֵיהֶן כְּמַרְאֵה יַיִן, וְנָפְלוּ לַמִּקְוֶה, לֹא פְסָלוּהוּ. מַתְקֵיף לַהּ רַב כַּהֲנָא: וְכִי מַה בֵּין זֶה לְמֵי צֶבַע? דִּתְנַן: ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: ^כמֵי צֶבַע פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה בִּשְׁלֹשֶׁת לוֹגִין. א״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא: הָתָם מַיָּא דְצִבְעָא מִקְּרִי, הָכָא חַמְרָא מְזִיגָא מִקְּרִי. וְהָתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: הוֹרִידוּ אֶת הַמִּקְוֶה. אֲמַר רָבָא: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי הָא רַבָּנַן, דִּתְנַן: שְׁלֹשֶׁת לוֹגִין מַיִםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שמיטה ויובל ט׳:י״ד
סמ״ג מצוות עשה קמ״ט
טור חושן משפט ס״ז:ב׳
שולחן ערוך חושן משפט ס״ז:ב׳
שולחן ערוך חושן משפט ס״ז:י״ב

^ב רמב״ם הלכות שמיטה ויובל ט׳:ט״ו
טור חושן משפט ס״ז:י״א
שולחן ערוך חושן משפט ס״ז:י״א

^ג רמב״ם הלכות שמיטה ויובל ט׳:ט׳
טור חושן משפט ס״ז:י׳
שולחן ערוך חושן משפט ס״ז:י׳

^ד רמב״ם הלכות אישות ו׳:ט׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר ל״ח:ה׳
טור חושן משפט ס״ז
שולחן ערוך אבן העזר ל״ח:ה׳

^ה רמב״ם הלכות מכירה י״ג:ג׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ק״ע
טור חושן משפט רכ״ז:כ״א
שולחן ערוך חושן משפט רכ״ז:כ״א

^ו רמב״ם הלכות שמיטה ויובל ט׳:י׳
סמ״ג מצוות עשה ס״ז
טור חושן משפט ס״ז:ט׳
שולחן ערוך חושן משפט ס״ז:ט׳

^ז רמב״ם הלכות מלוה ולווה י״ג:ה׳
סמ״ג מצוות עשה צ״ד
טור חושן משפט ע״ג:א׳
שולחן ערוך חושן משפט ע״ג:א׳

^ח רמב״ם הלכות מלוה ולווה י״ג:ה׳
סמ״ג מצוות עשה צ״ד
טור חושן משפט ע״ג:א׳
שולחן ערוך חושן משפט ע״ג:א׳

^ט רמב״ם הלכות שבת י׳:י׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ה
טור אורח חיים שי״ז:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים שי״ז:ג׳

^י רמב״ם הלכות מקואות ז׳:י׳
סמ״ג מצוות עשה רמ״ח
טור יורה דעה ר״א:כ״ג
שולחן ערוך יורה דעה ר״א:כ״ג

^כ רמב״ם הלכות מקואות ז׳:ח׳
טור יורה דעה ר״א:כ״ד
שולחן ערוך יורה דעה ר״א:כ״ד-כ״ה

ואע״ג דהשתא – בשביעית לא קרינא ביה לא יגוש שהרי אם בא לנגשו בלא שביעית נמי אינו יכול לא אמרי׳ כיון דלא קרינן ביה לא יגוש לא קרינן ביה שמוט דסוף אתי לידי לא יגוש והכי משתמע ביה קרא לא יגוש בזמנו את רעהו כי קרא שמטה קודם לכן. מוסר שטרותיו לב״ד – הוא פרוזבול שהתקין הלל שכתוב בו מוסרני לכם פלוני ופלוני הדיינין שבמקום פלוני שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה. אין משמיטין – דלא קרינן ביה לא יגוש שהרי אינו תובע כלום. לדידי מיפרשא לי כו׳ אין לו עליו אונאה – שהמתנה על מה שכתוב בתורה תנאו קיים ואם אמר לו ע״מ שאין בו אונאה אין זה מתנה שימחול לו אונאתו אלא הוא התנה עמו שאינו אונהו במכר זה והרי אנו רואים שיש בו אונאה ובהאי מודה שמואל דיש לו עליו אונאה ה״נ אם אמר לו. לוה הלוני על מנת שלא תשמטני אתה בשביעית תנאי הוא זה ואע״פ שהתנה על מה שכתוב בתורה תנאו קיים אבל אם אמר לו על מנת שלא תשמטני שביעית השביעית אינה מסורה בידו להתנות שלא תהא השביעית משמטת לפיכך אין כאן תנאי. חביבי – תרגום של דודי רבי חייא אחי אביו היה. שהוא כזו – שקרויה שנה. הפותח בית הצואר – שעשה פה לחלוק חדש. חייב – שתיקן כלי האי דנקט לה הכא משום דאמר רב יהודה לעיל המלוה את חברו לעשר שנים כו׳ ואותביה רב כהנא נקט נמי לכולהו הנך מילי דשמעתין דאמרינהו רב יהודה ואותביה רב כהנא. וכי מה בין זה למגופת החבית – דאמרינן בפרק חבית שנשברה (שבת דף קמו.) דמתיז ראשה בשבת בסייף לפתוח את החבית. זה – דבית הצואר היה חיבור הלכך פתח תיקון חדש הוא זה אבל המגופה אע״פ שהיא טוחה על פי החבית בטיט אין זה חיבור והוה לה כפתוחה ועומדת: חסר קורטוב לא גרסינן ברב יהודה. לא פסלוהו – זיל בתר חזותא ויין אינו פוסל את המקוה ופסול מקוה במים שאובין מדרבנן הוא. והתני ר׳ חייא – שלשת לוגין מים שנפל לתוכן קורטוב יין ומראיהן כמראה יין ונפלו למקוה. הורידו את המקוה – מהכשרו לפסול. הא ר׳ יוחנן בן נורי – רב כרבי יוחנן בן נורי דאזיל בתר חזותא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון