גמרא
פירוש
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
מה״מ – דמשיח שעבר ואח״כ חטא דמביא פר. מתני׳ חטאו עד שלא נתמנו ואח״כ נתמנו הרי אלו כהדיוטות – דרבנן בתר חטא אזלי. ר״ש אומר אם נודע להם עד שלא נתמנו חייבין – דר״ש חטאה וידיעה בעי וה״ה דפליג ר״ש ברישא דקתני נשיא שחטא ואח״כ עבר מגדולתו מביא שעיר דר״ש קאמר נמי דאם נודע לו משעבר דאין מביא שעיר דחטאה וידיעה בעי כשהוא נשיא. גמ׳ אם הכהן המשיח יחטא – חטא במשיחות הוא דמביא פר. פרט לקודמות – לשחטא ואח״כ נתמנה דהרי הוא כהדיוט ואין מביא פר. ומה נשיא שמביא בשגגת מעשה אין מביא על הקודמות – כדאמר לקמן אשר נשיא יחטא כשיחטא והרי הוא נשיא ולא כשיחטא והרי הוא הדיוט. שאין מביא חטאתו משעבר – כדתנן וכן הנשיא שעבר מגדולתו ואח״כ חטא הנשיא כהדיוט. יכול גזרה – דגזרת מלך היא שנשיא יחטא מדלא כתיב ואם נשיא יחטא. ת״ל אם הכהן המשיח יחטא – מה יחטא האמור להלן לכשיחטא דהא כתיב אם אף יחטא האמור כאן גבי נשיא לכשיחטא. גזרה מהיכא תיתי – כלומר היכי מצית למימר יכול גזרה דהיכא אשכחן גזרה כה״ג. אין – דודאי אשכחן כה״ג. דכתיב ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם בשורה היא להם – שהכתוב מבשרן שעתיד להיות אע״פ שדבר רע הוא הכא נמי אימא גזרה הלכך כתיב אם הכהן המשיח יחטא לכשיחטא וה״נ אשר נשיא יחטא לכשיחטא. ר״ש אומר – ונתתי נגע צרעת שיהא בא מאליו. פרט לנגעי אונסין – שאם באו נגעים ע״י נפיחת שד דלא מיטמו. אדם כי יהיה בעור בשרו מדבור ואילך – דנגעים בין באדם ובין בבתים פטר בהן לפני הדבור דאותן נגעים שארעו לפני הדבור אין מטמאין לאחר הדבור. מה זב מדבור ואילך – דכתיב כי יהיה זב מבשרו דזבין שהיו לפני הדבור אין מטמאין לאחר הדבור אלא אם כן ראו זיבות אחר הדבור. תאמר בנגעי אדם שמטמאין באונס – כגון על ידי נפילה והכאה וכויה או ע״י שד וה״ה לנגעי בתים דמטמאו באונס. רבא אמר – לא קשיא הא דקאמר ר״ש פרט לנגעי אונסין כגון נגעי רוחות דע״י נפיחת שד ולא ע״י אדם וכי קתני תאמר בנגעים שמטמאין באונס כגון ע״י הכאה וכויה. רב פפא אמר – כי אמר ר״ש פרט לנגעי אונס ע״י כשפים דלא מטמו וכי קתני תאמר בנגעים דמטמאו באונס כגון שלא ע״י כשפים. וישב בבית החפשית – דנעשה חפשי מן המלכות כהדיוט דמי ואינו מביא שעיר ודלא כרבי יוסי דאמר לעיל בפרק הורה כהן משיח (דף ט.) מי שבא לידי עניות והאי נצטרע לא בא לידי עניות דגזא דידיה מיהא איתיה. מכלל דעד השתא עבד הוה – דשררות עבדות הוא לו לפי שמוטל עליו עול רבים. וסולתא – סולת ולהכי נקט בהדי פיתא סולת קמחא לפי שהפת מתעפש ואינו מתקיים כסולת. ומתעה את הספנים – שכן דרך של ספנים לשעה הפורשין לים רב החובל נותן עיניו [בצפון והכוכב מתהלך לדרום ורואה] בכוכב אחד העומד לימינו או לשמאלו וכל זמן שרואה אותו כוכב לצדו אחר יודע שנהפכה הספינה ומיישרה לדרכה וכוכב שעולה אחת לשבעים שנה פעמים נראה בצפון ופעמים נראה בדרום וכשרב החובל נותן עיניו בו בצפון והספינה תהפך בדרום ורואהו לצדו אחר סבור שנהפכה הספינה ומיישרה אחר הכוכב והוא סבור ליישרה ומהפכה לדרך אחר וכן הוא מתעה את הספנים. אמר לו כל כך – חכמה יש בידך ואתה יורד לספינה לסחורה (על) [בשביל] מזונותיך כלומר ואתה צריך לירד לספינה לצורך מזונות. נתן – רבן גמליאל דעתו עליהם להושיבם בראש כדי שיהו מתפרנסים [מאותה] שררה שיתן להם. כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם – שלא באתם בשליחות ראשון שהייתם בורחים מן הגדולה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush