גמרא
פירוש
קָרָא לַתְּשִׁיעִי עֲשִׂירִי וְלָעֲשִׂירִי תְּשִׁיעִי וְלָאַחַד עָשָׂר עֲשִׂירִי.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
וכל מעשר בקר וצאן – משמע בין שקראו הוא עשירי בין שהיה עשירי למנין ולא קראו עשירי. שמיני ושנים עשר – אם קראם עשירי. מה הוא – העשירי גמור אינו מקודש אלא בסמוך לו שאין לך סמוך בו יותר מגופו. אף טעותו – מה שהוא טעה וקרא עשירי אינו מקודש אא״כ שטעה באותו שסמוך למעשר גמור כגון תשיעי ואחד עשר שהן סמוכין לו זה מלפניו וזה מלאחריו. מיוחד – שהעשירי אינו אלא אחד. אף טעותו מיוחדת – שאם טעה בתשיעי ובאחד עשר לא היו שנים מקודשין אלא אחד מהם והיכי אמרת דכולהו מקודשים. עד שישתוק בתשיעי – שאילו קראו עשירי לא ליהוי אחד עשר קדוש משום דשני טעיות של מעשר אחד אינן קדושים דטעותו מיוחדת כהוא עצמו. וטעמא דרבי אלעזר הכי הוי משום דסבר לה כר׳ יהודה דאמר במתני׳ טעות וכו׳ דקאמר וכי יש תמורה עושה תמורה ור״ש אבוה דר׳ אלעזר אמר בפ׳ ראשון דתמורה (דף ט.) דאין ממירין וחוזרין וממירין דלאחר שהמירו על הבהמה פעם אחת אינה תופסת עוד תמורה פעם אחרת והכא נמי אין שתי טעיות למעשר. בתשיעי – כשהיה תשיעי ראוי לצאת. עשירי וחולין – דאחד מהן הוי תשיעי ואחד מעשר אע״ג דקראו תשיעי. מעורבין – ואין נאכלין אלא במומן והגוזז והעובד אחד מהן אינו סופג את הארבעים דשמא חולין הוא. עשירי ואחד עשר מעורבין – כלומר מעשר גמור ואחד עשר קדוש הויין מעורבין ביחד ומשום דאחד עשר שהוא קדוש קרב שלמים לכך יקרבו שניהם ויאכלו כחומר קודש שבהן דטעונין שתי מתנות והרמת חזה ושוק כמו שלמים. הא תו למה לי – כיון דאשמעינן דיצאו שניהם בתשיעי וקראן עשירי ממילא ידענא דכי ההיא דינא איכא ביצאו שניהם בעשירי. בב״א – דקרא שם עשירי לעשירי ולאחד עשר בב״א אע״ג דלא נעקרה דהא לעשירי נמי קרא עשירי. לאיתויי יצא עשירי ולא דבר – דלא חשיבא עקירה בהך שתיקה אא״כ עקרו בפירוש וקראו תשיעי. דאי לא תימא הכי – דבב״א קדוש. ולרב אשי דקפריך לרב כהנא והלא לא נעקר וכו׳ לא הוה שמיע ליה מה דתריצנא לעיל הא קמ״ל דבב״א כו׳. הכא במאי עסקינן – דקתני עשירי ואחד עשר מעורבין דחשבינן ליה לאחד עשר מקודש אע״ג דקרא לעשירי עשירי כגון דקדים כו׳. וקרייה אחד עשר – דהשתא נעקר שם עשירי ממנו שלא קראו עשירי אלא אחד עשר ולהכי אע״ג דהדר קרא אתרוייהו עשירי קדוש האחד עשר אבל היכא דמתחלה קרינהו עשירי אע״ג דבבת אחת לא הוי אחד עשר קדוש ולהכי מוקמינן כגון דקרייה אחד עשר דאי קרייה תשיעי לא איצטריך למיתני דהא ודאי עקירה הוי אבל באחד עשר פליג רבי ואמר דלא הוי עקירה כדלקמן ואיצטריך לאשמועינן דהוי עקירה. וכמאן – מתרצינן דמה שקורא אחד עשר חשיבא עקירה. דאית ליה בהמות טובא – לעשר דהשתא כי מנה עשרה ראשונים וקרא העשירי אחד עשר איכא למימר דבהכי לא נעקר שם עשירי ממנו דמאי אחד עשר דקאמר חד עישורא קאמר כלו׳ זה עישור ראשון. אבל היכא דל״ל בהמות יותר – מאחד עשר או י״ב או י״ג או י״ד או ט״ו ליכא למימר הכי שאין מנהגו של עולם לומר זה עישור אחד אלא אם כן יודע שיהו לו עישוריות הרבה הלכך אמרינן דאחד עשר ממש קאמר ועקר שם עשירי ממנו. יצאו שנים בעשירי – היינו כגון אמר מר ואשמעתא דרבא קמהדר דקאמר לעיל יצאו שנים בעשירי קראן עשירי עשירי ואחד עשר מעורבין זה בזה והשתא קא פריש תנא חדא דהנהו שנים שמעורבין ירעו עד שיסתאבו ותניא אידך כו׳. 1אין מביאין קדשים לבית הפסול – שאילו היו קריבים צריך לאוכלן כחומר שבהם דצריך להרים מהם חזה ושוק וליתן לכהנים ומתוך שהכהנים מועטין הן אין נאכל אלא לכהנים שמא לא יהו מצויין אוכלין לאותן חזה ושוק ויפסלו בלינה לאחר שני ימים ולילה אחד והשתא מביא אחד מהם שהוא מעשר לבית הפסול דהא מעשר ודאי אינו צריך הרמת חזה ושוק לכהנים אלא הכל נאכל לכל אדם ומצויין לו אוכלין הרבה ולא ליתי לעולם לידי פסול לינה. במס׳ זבחים פ׳ כל הזבחים שנתערבו (דף עה:) גמרי׳ פלוגתא דר״ש ורבנן דתנן אשם שנתערב בשלמים ר״ש אומר שניהם ישחטו בצפון ויאכל כחמור שבהן אמרו לו אין מביאים קדשים לבית הפסול.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 ד״ה זה מופיע בדפוס וילנא בתחילת דף ס״א.
הערות
Gemara
Peirush