Attributed to R. Gershom Temurah 29b – מיוחס לר' גרשום תמורה כט:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

^אשֶׁקָּדְמָה וְהִקְרִיבַתּוּ הֵיכִי דָּמֵי אִי נֵימָא דְּאַקְנְיֵהּ נִיהֲלַיהּ לְאַלְתַּר פְּשִׁיטָא דְּמוּתָּר דְּעַד כָּאן לֹא בָּא עָלֶיהָ. וְאֶלָּא דַּאֲמַר לַהּ לָא נִיקְּנֵי לִיךְ עַד שְׁעַת בִּיאָה ^במִי מָצְיָא מַקְרְבָה לֵיהּ {ויקרא כ״ז:י״ד} אִישׁ כִּי יַקְדִּישׁ אֶת בֵּיתוֹ קֹדֶשׁ לַה׳ אֲמַר רַחֲמָנָא מָה בֵּיתוֹ בִּרְשׁוּתוֹ אַף כֹּל בִּרְשׁוּתוֹ. לָא צְרִיכָא דַּאֲמַר לַהּ ^גלָא מִקַּנְיָה לָךְ עַד שְׁעַת בִּיאָה וְאִי מִצְטְרִיךְ לָךְ נִיקְּנֵי לָךְ מֵעַכְשָׁיו. בָּעֵי רַב אוֹשַׁעְיָא ^דקָדְמָה וְהִקְדִּישַׁתּוּ מַאי תִּפְשׁוֹט לֵיהּ מִדְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר קָדְמָה וְהִקְרִיבַתּוּ הִקְרִיבַתּוּ הִיא דְּהָא לֵיתֵיהּ בִּשְׁעַת בִּיאָה אֲבָל הִקְדִּישַׁתּוּ אָסוּר. הִיא גּוּפַהּ קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ הִקְרִיבַתּוּ וְהָא לֵיתֵיהּ בִּשְׁעַת בִּיאָה מוּתָּר אֲבָל הקדישה בִּשְׁעַת בִּיאָה אָסוּר. אוֹ דִּלְמָא כֵּיוָן דִּתְנַן אֲמִירָתוֹ לַגָּבוֹהַּ כִּמְסִירָתוֹ לְהֶדְיוֹט הִקְדִּישַׁתּוּ מוּתָּר וְכׇל שֶׁכֵּן הִקְרִיבַתּוּ תֵּיקוּ.: בָּא עָלֶיהָ וְאַחַר כָּךְ נָתַן לָהּ אֶתְנַנָּה מוּתָּר.: וְהָתַנְיָא בָּא עָלֶיהָ וְנָתַן לָהּ ואפי׳וַאֲפִילּוּ עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אֶתְנַנָּה אָסוּר. אָמַר רַב חָנָן בַּר רַב חִסְדָּא לָא קַשְׁיָא הָא דְּאָמַר לַהּ הִבָּעֲלִי לִי בְּטָלֶה זֶה הָא דְּאָמַר לַהּ הִבָּעֲלִי לִי בְּטָלֶה סְתָם. טָלֶה זֶה וְהָא מְחוּסַּר מְשִׁיכָה ^הבְּזוֹנָה גּוֹיָה¹ דְּלָא קָנְיָא בִּמְשִׁיכָה וְאִיבָּעֵית אֵימָא ^ואפי׳אֲפִילּוּ בְּזוֹנָה יִשְׂרְאֵלִית כְּגוֹן דְּקָאֵי בַּחֲצֵרַהּ. הָא יהבית לַהּ מֵעִיקָּרָא דְּשַׁוְּויֵהּ לַהּ אַפּוֹתֵיקֵי וַאֲמַר לַהּ אִם עַד יוֹם פְּלוֹנִי יָהֵיבְנָא לָךְ זוּזֵי מוּטָב וְאִם לָאו טָלֶה בְּאֶתְנַנִּךְ. אָמַר רַב אֶחָד ^זאֶתְנַן זָכָר וְאֶחָד אֶתְנַן כׇּל עֲרָיוֹת אָסוּר חוּץ מֵאֶתְנַן ^חאִשְׁתּוֹ נִדָּה. מ״טמַאי טַעְמָא {דברים כ״ג:י״ט} זוֹנָה כְּתִיב וְהָא לָאו זוֹנָה הִיא. וְלֵוִי אָמַר אֲפִילּוּ אִשְׁתּוֹ נִדָּה מַאי טַעְמָא {דברים כ״ג:י״ט} תּוֹעֵבָה כְּתִיב וְהָא תּוֹעֵבָה הִיא. וְלֵוִי נָמֵי וְהָכְתִיב זוֹנָה אָמַר לָךְ הָהִיא זוֹנָה וְלֹא זוֹנֶה וְרַב הָהִיא זוֹנָה וְלֹא זוֹנֶה מְנָא לי׳לֵיהּ. נָפְקָא לֵיהּ מִדְּרַבִּי דְּתַנְיָא רַבִּי אוֹמֵר אֵין אֶתְנַן אָסוּר אֶלָּא כׇּל אתנן הַבָּאוֹת לוֹ בַּעֲבֵירָה אֲבָל אֶתְנַן אִשְׁתּוֹ נִדָּה וְשֶׁנָּתַן לָהּ שָׂכָר לְהַפְקָעָתָהּ ^טוְשֶׁנָּתְנָה לוֹ בְּאֶתְנַנּוֹ מוּתָּרִין. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר {יחזקאל ט״ז:ל״ד} וּבְתִתֵּךְ אֶתְנָן וְאֶתְנַן לֹא נִיתַּן [לָךְ] (לָהּ) וַתְּהִי לְהֶפֶךְ. וְרַב הַאי תּוֹעֵבָה מַאי עָבֵיד לֵיהּ מִיבְּעֵי לֵיהּ כִּדְאַבָּיֵי דְּאָמַר אַבָּיֵי ^יזוֹנָה גּוֹיָה² אֶתְנַנָּה אָסוּר. מ״טמַאי טַעְמָא כְּתִיב הָכָא תּוֹעֵבָה וּכְתִיב הָתָם {ויקרא י״ח:כ״ט} כִּי כׇּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵל מָה לְהַלָּן עֲרָיוֹת שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהּ ה״נהָכִי נָמֵי אֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהּ. וְכֹהֵן שֶׁבָּא עָלֶיהָ אֵין לוֹקֶה עָלֶיהָ מִשּׁוּם זוֹנָה מ״טמַאי טַעְמָא דְּאָמַר קְרָא {ויקרא כ״א:ט״ו} לֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ מִי שֶׁזַּרְעוֹ מְיוּחָס אַחֲרָיו יָצָא גּוֹיָה³ דְּאֵין זַרְעוֹ מְיוּחָס אַחֲרָיו. זוֹנָה יִשְׂרְאֵלִית אֶתְנַנָּה מוּתָּר מָה טַעַם דְּהָא קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהּ וְכֹהֵן שֶׁבָּא עָלֶיהָ לוֹקֶה מִשּׁוּם זוֹנָה מ״טמַאי טַעְמָא דְּהָא זַרְעוֹ מְיוּחָס אַחֲרָיו. וְרָבָא אָמַר אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה אֶתְנַנָּה אָסוּר ^כוְכֹהֵן הַבָּא עָלֶיהָ לוֹקֶה מִשּׁוּם זוֹנָה מ״טמַאי טַעְמָא יָלְפִי מֵהֲדָדֵי מָה זוֹנָה יִשְׂרְאֵלִית בְּלָאו אַף זוֹנָה גּוֹיָה⁴ בְּלָאו וּמָה אֶתְנַן זוֹנָה גּוֹיָה⁵ אָסוּר אַף אֶתְנַן זוֹנָה יִשְׂרְאֵלִית אָסוּר. מֵיתִיבִי אֶחָד זוֹנָה גּוֹיָה⁶ וְאֶחָד זוֹנָה יִשְׂרְאֵלִית אֶתְנַנָּה אָסוּר תְּיוּבְתָּא דְּאַבָּיֵי אָמַר לָךְ אַבָּיֵי הָא מַנִּי ר׳רַבִּי עֲקִיבָא הִיא דְּאָמַר אֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּחַיָּיבֵי לָאוִין. וְהָא קָמַשְׁמַע לַן דְּכׇל זוֹנָה לָא תָּפְסִי בַּהּ קִדּוּשִׁין דּוּמְיָא דְּאַלְמָנָה דְּלָא תָּפְסִי בַּהּ קִידּוּשִׁין. וּלְרָבָא מַאי שְׁנָא דְּקָתָנֵי כְּגוֹן אַלְמָנָה לכ״גלְכֹהֵן גָּדוֹל דּוּמְיָא דְּאַלְמָנָה מָה אַלְמָנָה לָא לָקֵי עַד דְּמַתְרִי בֵּהּ אַף זוֹנָה עַד דְּאָמַר הֵא לִךָ. ^ללְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר פָּנוּי הַבָּא עַל הפנויה שֶׁלֹּא לְשֵׁם אִישׁוּת עֲשָׂאָהּ זוֹנָה אֲבָל הֵיכָא דְּזוֹנָה מֵעִיקָּרָא ה״נהָכִי נָמֵי דְּאָסוּר. ל״אלִישָּׁנָא אַחְרִינָא כִּי קָתָנֵי הָא בַּעֲרָיוֹת שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהּ. וְהָא קָתָנֵי סֵיפָא אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט אֶתְנַנָּה אָסוּר וְהָא הָנֵי קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהֶן הָא מַנִּימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות איסורי מזבח ד׳:י״א

^ב רמב״ם הלכות איסורי מזבח ד׳:י״א

^ג רמב״ם הלכות איסורי מזבח ד׳:י״א

^ד רמב״ם הלכות איסורי מזבח ד׳:י״ב

^ה רמב״ם הלכות איסורי מזבח ד׳:י״ג

^ו רמב״ם הלכות איסורי מזבח ד׳:י״ג

^ז רמב״ם הלכות איסורי מזבח ד׳:ט׳

^ח רמב״ם הלכות איסורי מזבח ד׳:ח׳

^ט רמב״ם הלכות איסורי מזבח ד׳:ט׳

^י רמב״ם הלכות איסורי מזבח ד׳:ח׳

^כ רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ב:ג׳
רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ז:ו׳
טור אבן העזר ו׳:ח׳
טור אבן העזר ט״ז:א׳
שולחן ערוך אבן העזר ו׳:ח׳
שולחן ערוך אבן העזר ט״ז:א׳

^ל רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ח:ב׳
טור אבן העזר ו׳:ח׳
שולחן ערוך אבן העזר ו׳:ח׳

¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "עובדת כוכבים".

² כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "עובדת כוכבים".

³ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "עובדת כוכבים".

⁴ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "עובדת כוכבים".

⁵ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "עובדת כוכבים".

⁶ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "עובדת כוכבים".

והיכי דמי אי דאקנייה לה ניהליה בשעת שנתן לה: פשיטא – דאפילו לא קדמה והקריבתו יהא מותר דלא חל עליה אתנן: דעד כאן לא בא עליה – כשנתנו לה: ואלא דאמר לה לא ניקני ליך עד שעת ביאה וקדמ׳ והקריבה – ל״א דלא אקני לה היכי מציא מקרבא ליה ואיש כו׳: לא צריכא כגון דאמר לה לא נקני ליך עד שעת ביאה ואי מצטריך קודם או לאכול או להקריב ניקני ליך מעכשו דאע״ג כי אמר לה הכי לא ניקני ליך ודאי לשום אתנן יהבה ואפי׳ הכי כיון דאמר לה אי מצטרך ליך נקני ליך מעכשיו דהשתא הוה ברשותה דמציא מקרבה ליה אי קדמה והקריבתו מותר: ל״א אי מצטריך ליה אפקיה למאי דבעית: הא דאמר לה – הבעלי לי בטלה זה אפי׳ לא נתנו לה עד ג׳ שנים אסור. אבל הבעלי לי בטלה סתם ונתן לה לאחר שבא עליה מותר דאיכא למימר דהאי טלה כיון דלא יחדו לה אימר לשום מתנה יהביה לה. וכי אמר בטלה זה אמאי מיתסר והא מחוסר משיכה דלא משכתו הזונה ולא קנאתו וליהוי כי אמר לה בטלה סתם. בזונה עובדת כוכבים עסקינן דלא קניא במשיכה. ל״א דבמעות קניא העובדת כוכבים אף הכא נמי כיון דאמר לה בטלה זה ובא עליה מבעילתה קנאתו אע״ג דלא משכתו בדינו של עובדי כוכבים שקונה במעות שנותן בלא משיכה אף זו קנאתו בבעילה: ואיב״א אפי׳ תימא בזונה ישראלית – ומשכחת לה דמן שעה שבא עליה קנייה כי אמר בטלה זה וכגון דאוקמוה בחצרה דחצירו של אדם קונה לו: אי הכי – (אי) [הא] יהבה לה מעיקרא הוא קודם ביאה כי אוקמוה בחצירה ואמאי קא מיירי בבא עליה ואח״כ נתן לה: אלא כגון דשויא לה – האי טלה אפותיקי ואמר לה אי עד יום פלוני (לא) יהיבנא לך זוזי דאתננך מוטב ואי לאו כוליה טלה טלי באתנניך הילכך כיון דשויא לה אפותיקי קנאתו ולא לגמרי עד אם יעבור הזמן הלכך הוי נמי כמו שבא עליה ואח״כ נתן לה: ל״א האי דאוקמא דקאי בחצירו נתן לה ואח״כ בא עליה אלא כגון דאתפסיה רועה ניהלה במשיכה ואח״כ בא לידו של רבו ולא נתנה לה עד לאחר ביאה: [מ״ט כי תועבה היא כתיב – (ואי) [והא] אשתו נדה תועבה היא דכתיבא גבי עריות וכתב בסיפיה כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה. וללוי דמרבי אשתו נדה הא כתב זונה ואשתו נדה לאו זונה: (אי) [ורב] קסבר דהאי [זונה] להכי אתא דאתנן זונה אסורה ולא אתנן זונה אם נתנה היא לו אתנן אינו אסור להקרבה: או שנתן לה שכר פקעתה – לא שכר עבירה אלא שכר שבטלה באותה שעה ממלאכתה כולן מותרין]: ואע״פ שאין ראיה לדבר – שאתנן זונה קרוי אתנן זכר לדבר שנאמר ובתתך אתנן וקאמר דכולן מותרין: [ורב האי תועבה דדריש ליה לוי לאתנן לאשתו נדה מאי עביד ליה מיבעי ליה כו׳ – ילפה תועבה תועבה מעריות כתיב גבי אתנן כי תועבה היא וכתי׳ בעריות מכל התועבות. יצא עובדת כוכבים שאין זרעו מיוחס אחריו כדאמרי׳ ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה]: ורבא אמר כו׳ – וכהן הבא עליה אפי׳ על עובדת כוכבים לוקה משום זונה. דילפי מהדדי מה זונה ישראל בלאו דכתב לא יחלל אף עובדת כוכבים נמי בלאו ומה אתנן עובדת כוכבי׳ אסור דהא לא תפסי קידושי אף דזונה ישראל אסור אע״ג דתפסי בה קידושי דהא ילפן אהדדי: אמר לך אביי – להכי מדמו זונה ישר׳ לזונה עובדת כוכבים ומה זונה לא תפסי בה קידושי אף זונה ישראלית: בעריות דלא תפסי בהו קידושי הא תפסי בהו קידושי אתנן מותר והא קתני סיפא דהאי ברייתא דאחד זונה עובדת כוכבים כו׳. כגון אלמנה לכ״ג כו׳. והנך תפסי בהו קידושי ואתננן אסור וקשיא לאביי: אמר לך אביי – הא סיפא מני ר׳ אלעזר היא דאמר פנוי כו׳ שלא לשום אישות קידושין:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון