גמרא
פירוש
הַמְשַׁחְרֵר אחֲצִי עַבְדּוֹ יָצָא לְחֵירוּת גִּיטּוֹ וְיָדוֹ בָּאִין כְּאֶחָת.
וְאִי אָמְרַתְּ שִׁיְּירוֹ מְשׁוּיָּיר עוּבָּר לָאו יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא אַמַּאי זָכְתָה לוֹ וְהָא תַּנְיָא בנִרְאִין שֶׁהָעֶבֶד זוֹכֶה לְקַבֵּל גֵּט שִׁחְרוּר שֶׁל חֲבֵרוֹ מִיָּד רַבּוֹ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ וְלֹא מִיַּד רַבּוֹ שֶׁלּוֹ אֶלָּא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
והתניא [נראין] דברים שהעבד מקבל גיטו של חברו מיד רבו של חברו. דכיון דליתיה עבדו של נותן הגט הלכך יכול לקבל ממנו וזוכה בו לחברו אבל לא מיד רבו של עצמו לצורך חברו אם היו שניהם של אדון אחד משום דיד עבד כיד רבו דמי דמה שקנה עבד קנה רבו ואי אמרת אם שיירו משוייר ועובר לאו ירך אמו הוא א״כ לא נעשה כהקנה לה אחד מאבריה ואמאי זכת׳ לו אלא מדא׳ אם היתה עוברה זכתה לו ש״מ דעובר ירך אמו הוא וקשיא לר׳ יוחנן: משום שנאמר האשה וילדיה – כלומר שהרי דהולד הולך אחר האשה והרי הוא כמוה: מאי ת״ל לרבנן כלומר מה ראייה הוא הכתוב לרבנן אדרבה קשיא להו אלא לר׳ יוסי הגלילי מסייע: מאי לאו תנאי היא כו׳ – (כיון) דמצאו חי]: אינו נאכל אלא לזכרי כהונה כו׳ – כלומר שיש עליו כל דין חטאת: מאי לאו בהא פליגי – דת״ק סבר אם שיירו אינו משוייר אלא ירך אמו ודינו כאמו ותנא בתרא סבר אם שיירו לעובר שאם רצה להקדיש לו בפני עצמו לשם זבח אחר היה יכול ולאו ירך אמו הוא ולא הוי דינו כאמו וא״ד איפכא דת״ק סבר אם שיירו משוייר דיכול להקדישו בפני עצמו לחטאת הלכך דינו כחטאת ואידך תנא סבר אם שיירו אינו משוייר: ואיבעית אימא לא קשיין – הא דמשוי ליה דינו כאמו מיירי דנתעברה ולבסוף הקדיש כיון דהיה יכול להקדיש עובר לחוד ואימיה לחוד יש לו דין חטאת ואידך תנא דלא משוי דינו כחטאת מיירי בהקדישה ולבסוף נתעברה כיון דבשעת הקדש ליכא עובר דמצי מקדיש ליה הלכך לא הוי דינו כאמו: [דלמא היינו טעמא דר׳ יוחנן דאמר רצה בה מתכפר רצה בולד מתכפר דאדם מתכפר בשבח הקדש דהיינו ולד: א״ל רב המנונא ר׳ אלעזר תלמיד דר׳ יוחנן הוה ויתיב קמיה – וקא מותיב ליה היא שלמים ולדה עולה (תמורת שלמים דולד): ולא אהדר ליה האי שינויא – אלא א״ל ר׳ טבלא בר מינה דההיא כו׳: ואת אמרת כו׳ – אלא מדלא אהדר ליה הכי ש״מ דטעם דר׳ יוחנן משום דאם שיירו משוייר הוא: מתני׳ ה״ז תמורת עולה ותמורת שלמים ה״ז תמורת עולה דברי ר״מ – דקסבר תפוס לשון ראשון: ר׳ יוסי אומר אם לכן נתכוון מתחלה – שתהא תמורת שניהם אע״ג דלא אמר ה״ז תמורת עולה ושלמים אלא אמר ה״ז תמורת עולה (ותמורת שלמים) [ושלמים] הואיל ואי אפשר כו׳ דבריו קיימין ותימכר ויביא בדמיה חציה תמורת עולה ובחציין תמורת שלמים: אם משאמר תמורת עולה ואחר כך נמלך ואמר כו׳ – הרי זו תמורת עולה בלבד תרוייהו קדשי. ותמכר ותביא בדמי חציה תמורת עולה ובדמי חציה תמורת שלמים:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush