Attributed to R. Gershom Temurah 18a – מיוחס לר' גרשום תמורה יח.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

אִי דְּאָשָׁם גְּמִירִי לַהּ דְּלִרְעִיָּיה אָזְלָא ^אדְּכֹל שֶׁבַּחַטָּאת מֵתָה בָּאָשָׁם רוֹעֶה (לעולה) [לְעוֹלָם בְּחַטָּאת] וְהִילְכְתָא גְּמִירִי לַהּ לְמִיתָה וּקְרָא לְמַעוֹטֵי לְהַקְרָבָה. וְהָא בְּהָא תַּלְיָא כֵּיוָן דִּלְמִיתָה אָזְלָא מִמֵּילָא לָא קָרְבָה אֶלָּא הִלְכְתָא לְחַטָּאת וְקָרָא לְמַעוֹטֵי תְּמוּרַת אָשָׁם. הָא נָמֵי הִילְכְתָא גְּמִירִי לַהּ דְּאָמְרִי כֹּל שֶׁבַּחַטָּאת מֵתָה בָּאָשָׁם רוֹעֶה אֶלָּא קְרָא מִיבְּעֵי לֵיהּ דְּאִי עָבַר וּמַקְרֵיב קָאֵי בַּעֲשֵׂה.: ר״ערַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ כּוּ׳ הוּא קָרֵב וְאֵין תְּמוּרָתוֹ קְרֵיבָה.: ל״ללְמָה לִי קְרָא וְהָא הִילְכְתָא גְּמִירִי לָהּ. אִין ה״נהָכִי נָמֵי אֶלָּא קְרָא ל״ללְמָה לִי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַב הוּנָא דְּאָמַר רַב הוּנָא ^באָשָׁם שֶׁנִּיתַּק לִרְעִיָּיה וּשְׁחָטוֹ סְתָם כָּשֵׁר לְשֵׁם עוֹלָה. נִיתַּק אִין לֹא נִיתַּק לָא מ״טמַאי טַעְמָא {ויקרא ה׳:י״ט} הוּא בַּהֲוָויָיתוֹ יְהֵא. וּלְהַאי תַּנָּא דְּקָא יָלֵיף מֵהָנֵי קְרָאֵי תִּיפּוֹק לִי {ויקרא ג׳:א׳} מִזָּכָר וּנְקֵבָה הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לִוְלַד בַּעֲלֵי מוּמִין וְלִתְמוּרַת בַּעֲלֵי מוּמִין. וְתִיפּוֹק לִי כּוּלְּהוּ מֵהַאי קְרָא אִם לָא מַשְׁמַע לֵיהּ. וּלְהַאי תַּנָּא דְּנָפְקָא לֵיהּ מִזָּכָר אִם נְקֵבָה תִּשָּׂא וּבָאתָ מָה עָבֵיד לְהוּ אֲפִילּוּ מִמִּירְעַיְיהוּ ל״אלִישָּׁנָא אַחְרִינָא מִמּוֹרִגַּיְיהוּ.: מתני׳מַתְנִיתִין: ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר וְלַד שְׁלָמִים לֹא יִקְרַב שְׁלָמִים ^גוחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים יִקְרַב. אָמַר ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן לֹא נֶחְלְקוּ עַל וְלַד וְלַד שְׁלָמִים וְעַל וְלַד וְלַד תְּמוּרָה ^דשֶׁלֹּא יִקְרַב עַל מָה נֶחְלְקוּ עַל הַוָּלָד ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא יִקְרַב וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים ^היִקְרַב. הֵעִיד ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ ור׳וְרַבִּי פַּפְּיָיס עַל וְלַד שְׁלָמִים שֶׁיִּקְרַב שְׁלָמִים אָמַר ר׳רַבִּי פַּפְּיָיס אֲנִי מֵעִיד שֶׁהָיְתָה לָנוּ פָּרָה שֶׁל זִבְחֵי שְׁלָמִים וַאֲכַלְנוּהָ בַּפֶּסַח וְאָכַלְנוּ וְלָדָהּ שְׁלָמִים בֶּחָג.: גמ׳גְּמָרָא: א״ראָמַר רַבִּי אַמֵּי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מ״טמַאי טַעְמָא דר״אדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֲמַר קְרָא {ויקרא ג׳:א׳} וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קׇרְבָּנוֹ (לי״י) וְאֵם וְלֹא וָלָד. א״לאֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא לר׳לְרַבִּי אַמֵּי אֶלָּא מֵעַתָּה {ויקרא ז׳:י״ב} אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ ה״נהָכִי נָמֵי דְּאֵם וְלֹא וָלָד וְכִי תֵימָא ה״נהָכִי נָמֵי וְהָתַנְיָא וְלָדָהּ וּתְמוּרָתָהּ וְחִילּוּפֶיהָ מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר אִם עַל תּוֹדָה מ״ממִכׇּל מָקוֹם. אֶלָּא א״ראָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַיְינוּ טַעְמָא דר״אדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר גְּזֵירָה שֶׁמָּא יְגַדֵּל מֵהֶם עֲדָרִים עֲדָרִים.: אר״שאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לֹא נֶחְלְקוּ כּוּ׳.: אִיבַּעְיָא לְהוּ הֵיכִי תָּנֵי לֹא נֶחְלְקוּ שֶׁלֹּא יִקְרְבוּ אֶלָּא יִקְרְבוּ אוֹ דִילְמָא לֹא נֶחְלְקוּ שֶׁיִּקְרְבוּ אֶלָּא לֹא יִקְרְבוּ. אָמַר רַבָּה מִסְתַּבְּרָא לֹא נֶחְלְקוּ שֶׁלֹּא יִקְרְבוּ אֶלָּא יִקְרְבוּ מ״טמַאי טַעְמָא ע״כעַד כָּאן לָא פְּלִיג ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר עֲלֵיהּ דְּרַבָּנַן אֶלָּא בְּוָלָד אֲבָל וְלַד וָלָד אַקְרַאי בְּעָלְמָא הוּא. ור׳וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר לֹא נֶחְלְקוּ שֶׁיִּקְרְבוּ אֶלָּא לֹא יִקְרְבוּ מ״טמַאי טַעְמָא ע״כעַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דר״אדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא בְּוָלָד אֲבָל וְלַד וָלָד מִתּוֹךְ מַעֲשֶׂיהָ נִיכֶּרֶת מַחְשַׁבְתּוֹ דִּלְגַדֵּל קָא בָעֵי לֵיהּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ד׳:י״ד

^ב רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ד׳:ט׳

^ג רמב״ם הלכות תמורה ד׳:א׳

^ד רמב״ם הלכות תמורה ד׳:א׳

^ה רמב״ם הלכות תמורה ד׳:א׳

אי ולד תמורת אשם – וולד דאשם גופיה לא מצי אמרת דאשם גופיה זכר הוא ולא מוליד: לעולם בולד דחטאת – ודקאמרת (דלא) [והא] גמירי דמתה. כי גמיר הילכתא למיתה וקרא רק למעוטי מהקרבה. אלא הלכה לולד חטאת וקרא רק מיבעי דאם עבר ואקרביה לתמורת אשם ולולדה [אשם] (חטאת) קאי עליה בעשה. ואי זה עשה דהאי רק משמע דהני אין ולא בשאר קדשים היינו לאו הבא מכלל עשה [ולאו הבא מכלל עשה עשה: דאמר רב הונא אמר רב] אשם שניתק לרעיה – כגון שהפריש אשם להתכפר בו ונאבד והפריש אשם אחר ונתכפרו בעליו (באחר) ואח״כ נמצא זה ואמר הגזבר שיצא לרעיה ואח״כ שחטו סתם כשר [לשום] עולה (ומנלן דכשר לעולה) [מ״ט כשר לשום עולה] דאשם הוי זכר וקדשי קדשים ועולה נמי זכר וקדשי קדשים: ניתק אין לא ניתק לא – כלומר אם מאחר שניתק מדין אשם לרעיה שחטו סתם כשר לשם עולה דלאו שם אשם עליה. אבל אם לא ניתק ושחטו לשום עולה פסול הוא (אלמא) [דאשם] פסול הוי: מ״ט דאמר קרא הוא בהווייתו יהא – כלומר כיון דלא ניתק אע״פ ששינה שמו ושחטו לשום עולה בהווייתו יהא ואשם פסול הוא ולא קרב. אבל שאר זבחים דלא כתב בהו הוא (קרא) בין ניתק ובין לא ניתק כי שחטו לשם זבח אחד כשרים אלא שלא עלו לבעלים [לשום חובה] כדתנן כל הזבחים ששחטו שלא לשמן כו׳: ותיפוק ליה – כולהו בין בולד תמימין בין בעלי מומין בין תמורת תמימין בין תמורת בעלי מומין: מזכר (ומאם) ומנקבה ומאם אם לא משמע ליה למידרש מיניה כלום הילכך מפיק לזכר ונקבה לולד בעלי מומין ולתמורת בעלי מומין ורק קדשיך לולדי תמימים ותמורת תמימ׳ [תיפוק לי] מן תשא ובאת ועשית עולותיך דמהתם ילפינן דקרבי: אמר לך תשא ובאת להכי אתא – דכיון דהגיע הרגל אי אתה רשאי לעכב מלהביא קדשיך ונדריך מיד אלא תיטול אותם אפילו מן (מורגיהו) [ממורגייהו] כלומר שאפילו אם נכנסו מעצמן על הגורן ועל התבואה ועל המוריגים ודשין תקח אותם משם ותביאם לבית הבחירה. אבל במתכוין אסור לדוש בהן דהיינו עבודה: ל״א אפילו מן מרעיהו שאם רועין באגם במקום רחוק חייב לילך לשם ולהביאן: [אם ולא ולד – משמע אם ולא ולד. וחילופה. היינו שהפריש תמורה ואבדה והפריש אחרת תחתיה: גזרה – שאם אתה אומר ולד שלמים יקרב]: שמא יגדל מהן עדרים עדרים – ישהא אותם עד שיגדל מהם הרבה ושמא יבא (מהן) לידי תקלה שיאכל מהן כסבור של חולין הן: לא נחלקו על ולד שלמים ולא על ולד תמורה – ולד תמורה היינו כולד ולד שלמים ועל מה נחלקו על הולד עצמו [של שלמים]: היכי קתני – לא יחלקו חכמים על ולד ולד שיקרב אלא לא יקרב וסוף מילתא נקט היינו יקרב דאהכי לא פליגי: או דילמא – הכי קתני לא נחלק ר׳ אליעזר בולד ולד שלא יקרב אלא יקרב. כלומר (דאדיש) [דארישא] דמילתא (לא פליג) [פלגינן] דהיינו לא יקרב [אלא יקרב] דכי גזר ר׳ אליעזר דלא יקרב שמא יגדל מהן עדרים היינו אולד ראשון אבל ולד ולד יקרב (דסבר ר׳ אליעזר) [דכברי] אשכחן להון דרי והואיל והוא דור שני אין זוכרין שהוא ולד ולד שלמים וליכא למיחש שמא יגדל מהן עדרים [ואית דגרסי אבל בולד ולד לא גזר דאקראי בעלמא הוא משתכח ולד ולד ליכא למיחש: משום דגלי דעתיה דמתוך מעשיו ששיירו עד שהיה לו] ולד ולד וניכרת מחשבתו דלגדל עדרים קא בעי ליה הילכך לא יקרב:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון