×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מנחות צ״א.גמרא
;?!
אָ
הוֹאִיל וּכְתִיב וּמִן הַצֹּאן כְּמַאן דִּכְתִיב יַחְדָּו דָּמֵי. וּלְרַבִּי יֹאשִׁיָּה דְּאָמַר אע״גאַף עַל גַּב דְּלָא כְּתִיב יַחְדָּו כְּמַאן דִּכְתִיב יַחְדָּו דָּמֵי לִיבְעֵי קְרָא. הָכְתִיב {ויקרא א׳:ג׳} אִם עוֹלָה קׇרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר {ויקרא א׳:י׳} וְאִם מִן הַצֹּאן קׇרְבָּנוֹ. וְאִידָּךְ אִיצְטְרִיךְ ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי בִּמְפָרֵשׁ אֲבָל בִּסְתָמָא לַיְיתֵי מִתַּרְוַיְיהוּ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. אָמַר מָר תּוֹדָה מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ זֶבַח אַטּוּ תּוֹדָה לָאו זֶבַח הוּא אִיצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וְאִיכָּא לֶחֶם בַּהֲדַהּ לָא תִּיבְעֵי נְסָכִים. וּמַאי שְׁנָא מֵאֵיל נָזִיר דְּאִיכָּא בַּהֲדֵיהּ לֶחֶם וּבָעֵי נְסָכִים. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הָתָם שְׁנֵי מִינִין הָכָא אַרְבַּעַת מִינִין קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. וְלִכְתּוֹב רַחֲמָנָא {במדבר ט״ו:ג׳,ח׳} לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ לִנְדָבָה וְלָא בָּעֵי עוֹלָה. אִי לָא כְּתַב רַחֲמָנָא עוֹלָה הֲוָה אָמֵינָא וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה׳ כְּלָל לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ לִנְדָבָה פְּרָט לְרֵיחַ נִיחוֹחַ חָזַר וְכָלַל כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בָּא עַל חֵטְא אַף כֹּל שֶׁאֵין בָּא עַל חֵטְא. אוֹצִיא חַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁהֵן בָּאִין עַל חֵטְא אָבִיא בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר וָפֶסַח שֶׁאֵין בָּאִין עַל חֵטְא ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר עוֹלָה. הַשְׁתָּא דִּכְתִיב עוֹלָה כְּלָל וּפְרָט מָה מְרַבֵּית בֵּיהּ מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ שֶׁאֵינוֹ מְחוּיָּיב וְעוֹמֵד אַף כֹּל שֶׁאֵינוֹ מְחוּיָּיב וְעוֹמֵד. לְהָבִיא וַלְדוֹת אקֳדָשִׁים וּתְמוּרָתָן וְעוֹלָה הַבָּאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת. וְאָשָׁם שֶׁנִּיתַּק לִרְעִיָּה וְכׇל הַזְּבָחִים בשֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן. וְהַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ אוֹ לִדְרָשָׁא לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ לִנְדָבָה לְמָה לִי לְחֶלְקָם אִיצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא עַד דְּמַיְיתֵי נֶדֶר וּנְדָבָה לָא לִיבְעֵי נְסָכִים קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דְּאַיְיתִי נֶדֶר לְחוֹדֵיהּ לִיבְעֵי נְסָכִים וְאִי אַיְיתִי נְדָבָה לְחוֹדֵיהּ לַיְיתֵי נְסָכִים. הָנִיחָא לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה אֶלָּא לר׳לְרַבִּי יוֹנָתָן לְמָה לִי ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא אַיְיתִי נֶדֶר לְחוֹדֵיהּ לִיבְעֵי נְסָכִים אַיְיתִי נְדָבָה לְחוֹדֵיהּ לִיבְעֵי נְסָכִים אַיְיתִי נֶדֶר וּנְדָבָה תִּיסְגֵּי בִּנְסָכִים דְּחַד קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. אוֹ בְּמוֹעֲדֵיכֶם לְמָה לִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא ה״מהָנֵי מִילֵּי דְּקָא מַיְיתֵי עוֹלָה בְּנֶדֶר וּשְׁלָמִים בִּנְדָבָה אִי נָמֵי אִיפְּכָא. אֲבָל הֵיכָא דְּקָא מַיְיתֵי עוֹלָה וּשְׁלָמִים בְּנֶדֶר אִי נָמֵי עוֹלָה וּשְׁלָמִים בִּנְדָבָה שֵׁם נֶדֶר אֶחָד וְשֵׁם נְדָבָה אַחַת הִיא וְתִיסְגֵּי לֵיהּ בִּנְסָכִים דְּחַד קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן אוֹ בְּמוֹעֲדֵיכֶם. {במדבר ט״ו:ח׳} וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר עוֹלָה אוֹ זָבַח לְמָה לִי אִיצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּקָא מַיְיתֵי עוֹלָה וּשְׁלָמִים בְּנֶדֶר אִי נָמֵי עוֹלָה וּשְׁלָמִים בִּנְדָבָה. אֲבָל הֵיכָא דְּקָא מַיְיתֵי שְׁתֵּי עוֹלוֹת חֲדָא בְּנֶדֶר וַחֲדָא בִּנְדָבָה אִי נָמֵי שְׁנֵי שְׁלָמִים אֶחָד בְּנֶדֶר וְאֶחָד בִּנְדָבָה אֵימָא שֵׁם שְׁלָמִים אַחַת הִיא שֵׁם עוֹלָה אַחַת הִיא וְתִיסְגֵּי לֵיהּ בִּנְסָכִים דְּחַד קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. {במדבר ט״ו:ח׳} לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ שְׁלָמִים לְמָה לִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּמַיְיתֵי שְׁתֵּי עוֹלוֹת חֲדָא בְּנֶדֶר וַחֲדָא בִּנְדָבָה אִי נָמֵי שְׁנֵי שְׁלָמִים חֲדָא בְּנֶדֶר וַחֲדָא בִּנְדָבָה. אֲבָל הֵיכָא דְּקָא מַיְיתֵי שְׁתֵּי עוֹלוֹת בְּנֶדֶר וּשְׁתֵּי עוֹלוֹת בִּנְדָבָה אִי נָמֵי שָׁנֵי שְׁלָמִים בְּנֶדֶר וּשְׁנֵי שְׁלָמִים בִּנְדָבָה שֵׁם עוֹלָה אֶחָד הוּא וְשֵׁם נֶדֶר אֶחָד הוּא וְתִיסְגֵּי לֵיהּ בִּנְסָכִים דְּחַד קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. וְרַבִּי יֹאשִׁיָּה הַאי מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן לְמָה לִּי. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי [בִּתְרֵי מִינֵי אֲבָל בְּחַד מִינָא תִּסְגֵּי לֵיהּ בִּנְסָכִים דְּחַד קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. {במדבר ט״ו:י״ב} כָּכָה תַּעֲשׂוּ לָאֶחָד לְמָה לִי סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי] בְּזֶה אַחַר זֶה אֲבָל בְּבַת אַחַת תִּיסְגֵּי לֵיהּ בִּנְסָכִים דְּחַד קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.: אֶלָּא שֶׁחַטָּאתוֹ שֶׁל מְצוֹרָע וַאֲשָׁמוֹ טָעוּן נְסָכִים.: מְנָא הָנֵי מִילֵּי דת״רדְּתָנוּ רַבָּנַן {ויקרא י״ד:י׳} וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּמִנְחָה הַבָּאָה עִם הַזֶּבַח הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּמִנְחָה הַבָּאָה עִם הַזֶּבַח אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּמִנְחָה הַבָּאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר {ויקרא י״ד:כ׳} וְהֶעֱלָה הַכֹּהֵן אֶת הָעוֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה הֱוֵי אוֹמֵר בְּמִנְחָה הַבָּאָה עִם הַזֶּבַח הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וַעֲדַיִין אֵינִי יוֹדֵעַ אִם טְעוּנָה נְסָכִים וְאִם לָאו ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {במדבר ט״ו:ה׳} וְיַיִן לַנֶּסֶךְ רְבִיעִית הַהִין תַּעֲשֶׂה עַל הָעוֹלָה אוֹ לַזָּבַח לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד עוֹלָה זוֹ עוֹלַת מְצוֹרָע זָבַח זוֹ חַטַּאת מְצוֹרָע אוֹ לַזָּבַח זוֹ אֲשַׁם מְצוֹרָע. וְתִיפּוֹק לֵיהּ תַּרְוַיְיהוּ מִזָּבַחמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ולר׳ יאשיה דאמר אע״ג דלא כתב יחדו [כמאן דכתיב] יחדו משמע והאי מן הבקר או מן הצאן מיבעי ליה למעוטי עולת העוף ליבעי ליה קרא לחלק דרצה מן הצאן מביא: הא כתב קרא אחרינא לחלק אם עולה קרבנו מן הבקר ואם מן הצאן קרבנו: ור׳ יונתן אצטריך מן הבקר או מן הצאן סד״א וכו׳: מאי שנא מאיל נזיר – דאתי לחם בהדיה ואית ליה נסכים דכתיבי גביה: לכתוב רחמנא לפלא נדר או לנדבה ולא בעי עולה דכל שבא בנדר ונדבה היינו נמי עולה: ת״ל עולה דומיא דעולה דבא בנדר ונדבה למעוטי בכור ופסח ומעשר. השתא דכתב רחמנא עולה. והוי כלל ופרט וכלל דכתיב ועשית׳ אשה כלל או זבח לפלא נדר או לנדבה פרט לעשות ריח ניחוח כלל מאי קא מרבית ביה מההוא פרט: מה פרט וכו׳ – שאינו מחוייב ועומד דבעולת נדבה קא מיירי להביא ולדות קדשים ותמורתן של שאר קדשים1 ועולה הבא מן התמורות שאם המיר את העולה: השתא דאמר או לדרשה מן הבקר או מן הצאן דלחלק: לפלא נדר או לנדבה למאי אתי לחלק איצטריך סד״א וכו׳: הניחא לר׳ יאשיה דאמר אע״ג דלא כתב יחדו כמאן דכתב דמי להכי איצטריך או: ור׳ יאשיה דממעיט עולת העוף ממן הבקר – או מן הצאן למה לי: הני מילי בתרי מיני – מן הצאן ומן הבקר: תעשו לאחד לאחד משמע נמי לחלוק: למה לי וכו׳: ג׳ עשרונים סלת מנחה בפרשת מצורע כתיב: או אינו אלא במנחה הבאה בפני עצמה – דכתיבא גבי מצורע עני דכתיב את אשר תשיג ידו את האחד חטאת ואת האחד עולה על המנחה: כשהוא אומר והעלה הכהן וכו׳: אם טעונה נסכים – יין דלא כתב בפרשה: ותיפוק לי תרוייהו מזבח דאמר מר גבי נזיר ולקח שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת סיר של זבח השלמים. אין לי [אלא] זבח שלמים תחת סיר של חטאת או אשם מנין ת״ל זבח:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 נראה דגי׳ רבינו הי׳ ועולה הבאה מן התמורות וכן הוא גירסת רש״י כת״י בלשון ראשון ונראה דברש״י שלפנינו צ״ל ל״א עולה הבאה מן התמורה היינו כו׳ ובזה א״צ להגהת צ״ק:
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144