×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מנחות נ״ו.גמרא
;?!
אָ
לְרַבּוֹת שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה1 לִסְמִיכָה. מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא תִּינַח לְרַבִּי יְהוּדָה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַאי אִיכָּא לְמֵימַר. א״לאֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי לְרָבִינָא לְרַבִּי יְהוּדָה נָמֵי מַאי דְּאִיתְרַבִּי אִיתְרַבִּי מַאי דְּלָא אִיתְרַבִּי לָא אִיתְרַבִּי. וְכִי תֵּימָא אִי לָא מַעֲטֵיהּ קְרָא הֲוָה אָמֵינָא תֵּיתֵי בְּבִנְיַן אָב סְמִיכָה גּוּפַהּ לִישְׁתּוֹק קְרָא מִינֵּיהּ וְתֵיתֵי בְּבִנְיַן אָב אֶלָּא שָׁעָה מִדּוֹרוֹת לָא יָלְפִינַן הָכָא נָמֵי שָׁעָה מִדּוֹרוֹת לָא יָלְפִינַן. אֶלָּא אוֹתוֹ טָעוּן צָפוֹן וְאֵין הַשּׁוֹחֵט עוֹמֵד בַּצָּפוֹן. מִדְּרַבִּי אֲחִיָּיה נָפְקָא דְּתַנְיָא רַבִּי אֲחִיָּיה אוֹמֵר {ויקרא א׳:י״א} וְשָׁחַט אוֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפוֹנָה מָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר. לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בִּמְקַבֵּל שֶׁעוֹמֵד בַּצָּפוֹן וּמְקַבֵּל בַּצָּפוֹן אוְאִם עָמַד בְּדָרוֹם וְקִיבֵּל בַּצָּפוֹן פָּסוּל יָכוֹל אַף זֶה כֵּן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתוֹ אוֹתוֹ בַּצָּפוֹן בוְלֹא הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ לִהְיוֹת עוֹמֵד בַּצָּפוֹן. אֶלָּא אוֹתוֹ בַּצָּפוֹן וְאֵין בֶּן עוֹף בַּצָּפוֹן סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא לֵיתֵי בק״ובְּקַל וָחוֹמֶר מִבֶּן צֹאן וּמָה בֶּן צֹאן שֶׁלָּא קָבַע לוֹ כֹּהֵן קָבַע לוֹ צָפוֹן בֶּן עוֹף שֶׁקָּבַע לוֹ כֹּהֵן אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּקְבַּע לוֹ צָפוֹן. מָה לְבֶן צֹאן שֶׁכֵּן קָבַע לוֹ כְּלִי. אֶלָּא אוֹתוֹ בַּצָּפוֹן וְאֵין פֶּסַח בַּצָּפוֹן פֶּסַח מדר״אמִדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב נָפְקָא. דְּתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר יָכוֹל יְהֵא הַפֶּסַח טָעוּן צָפוֹן וְדִין הוּא וּמָה עוֹלָה שֶׁלָּא קָבַע לָהּ זְמַן בִּשְׁחִיטָתָהּ קָבַע לָהּ צָפוֹן פֶּסַח שֶׁקָּבַע לוֹ זְמַן לִשְׁחִיטָתוֹ אֵינוֹ דִּין שֶׁקָּבַע לוֹ צָפוֹן. מָה לְעוֹלָה שֶׁכֵּן כָּלִיל. מֵחַטָּאת מָה לְחַטָּאת שֶׁכֵּן מְכַפֶּרֶת עַל חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת. מֵאָשָׁם מָה לְאָשָׁם שֶׁכֵּן קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים מִכּוּלְּהוּ נָמֵי שֶׁכֵּן קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים. אֶלָּא לְעוֹלָם כִּדְקָאָמְרִינַן מֵעִיקָּרָא אוֹתוֹ בַּצָּפוֹן וְאֵין הַשּׁוֹחֵט בַּצָּפוֹן וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ מדר׳מִדְּרַבִּי אֲחִיָּיה נָפְקָא דר׳דְּרַבִּי אֲחִיָּיה לָאו לְמַעוֹטֵי שׁוֹחֵט בַּצָּפוֹן הוּא דַּאֲתָא אֶלָּא הָכִי קָאָמַר אֵין הַשּׁוֹחֵט בְּצָפוֹן אֲבָל מְקַבֵּל בַּצָּפוֹן. מְקַבֵּל מִלָּקַח וְלָקַח נָפְקָא לָקַח וְלָקַח לָא מַשְׁמַע לֵיהּ.: וְחַיָּיב עַל לִישָׁתָהּ וְעַל עֲרִיכָתָהּ וְעַל אֲפִיָּיתָהּ.: אָמַר רַב פָּפָּא אֲפָאָהּ לוֹקֶה שְׁתַּיִם אַחַת עַל עֲרִיכָתָהּ וְאַחַת עַל אֲפִיָּיתָהּ וְהָא אָמְרַתְּ מָה אֲפִיָּיה מְיוּחֶדֶת שֶׁהִיא מַעֲשֶׂה יְחִידִי וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ. לָא קַשְׁיָא הָא דעריך הוּא וַאֲפָה הוּא הָא דעריך חַבְרֵיהּ וִיהַיב לֵיהּ וַאֲפָה. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן בְּכוֹר שֶׁאֲחָזוֹ דָּם מַקִּיזִין אוֹתוֹ אֶת הַדָּם בִּמְקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין בּוֹ מוּם וְאֵין מַקִּיזִין אֶת הַדָּם בִּמְקוֹם שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ מוּם דִּבְרֵי ר״מרַבִּי מֵאִיר. וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים גיַקִּיז אַף בִּמְקוֹם שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ מוּם וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִשְׁחוֹט [עַל אוֹתוֹ מוּם] ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום "עֲבוֹדָה זָרָה") מופיע הטקסט המצונזר: "עבודת כוכבים".
E/ע
הערותNotes
תינח לר׳ יהודה דקא מרבי לשעיר נחשון לסמיכה וממעיט ליה מצפון מאותו. אלא לר׳ שמעון דמרבי שעירי ע״ז לסמיכה ואינהו בעו צפון כדאמר זה בנה אב אותו למעוטי מאי. א״ל מר זוטרא לר׳ יהודה נמי אכתי למאי איצטריך למעוטי צפון דממילא אימעיט דהוה אמינא סמיכה דאיתרבי איתרבי צפון דלא איתרבי לא איתרבי אותו למה לי. וכי תימא אי לאו אותו הוה אמינא תיתי בבנין אב דטעון צפון מושחט את החטאת להכי איצט׳ אותו דלא ליתי בבנין אב: אי הכי סמיכה גופה נמי לשתוק קרא דלא לירבי שעיר נחשון לסמיכה ותיתי מבנין אב מוסמך ידו על ראש החטאת: הכא נמי שעה מדורות – שעיר נחשון דהוה לשעה לא ילפינן לה משעיר דורות דליבעי צפון ולא איצטריך אותו: אלא אותו הזבח והסכין ואין השוחט צריך להיות עומד בצפון: לפי שמצינו במקבל – בגמרא דאיזהו מקומן: בן עוף שקבע לו כהן – למליקתו דכתיב והקריבו אל הכהן ומלק את ראשו: שכן טעון כלי סכין לשחיטה ולאו מק״ו אתי ולא צריך אותו: מכולהו נמי – עולה וחטאת ואשם שכן קדשי קדשים מה שאין כן בפסח. ואכתי לא איצטריך אותו: רבי אחייה לאו למעוטי שוחט בצפון הוא דאתא והכי קאמר ושחט אותו על ירך אותו בצפון ואין השוחט בצפון. דהא נפק ליה מאינך קרא: אבל מקבל בצפון מקבל מלקח ולקח נפקא – כלומר מוי״ו דולקח משמע דהיכא דלקח הדם התם עומד הלוקח: אפאה חמץ לוקה [שתים] אע״ג דלא עבד אלא אפייה בלבד כלומר דקא סבר דבאפייה קא גמרה כולה מילתא דלחם: הא דערך הוא ואפה הוא לוקה שתים – והא דקאמר מה אפייה מיוחדת וכו׳ כגון דערך חבריה ויהב ליה ואפה: ואין מקיזין אותו במקום שעושה בו מום – כגון באזנו ובשפתו:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144