גמרא
פירוש
אֲבוֹתֵיהֶם וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים.
יָכוֹל פָּגַם וְלֹא נֶהֱנָה אוֹ נֶהֱנָה וְלֹא פָּגַם.
וּבִמְחוּבָּר לַקַּרְקַע וּבְשָׁלִיחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ.
תַּלְמוּד לוֹמַר וְחָטְאָה נֶאֱמַר {ויקרא כ״ב:ט׳} חֵטְא בִּתְרוּמָה וְנֶאֱמַר חֵטְא בִּמְעִילָה.
מָה חֵטְא הָאָמוּר בִּתְרוּמָה פּוֹגֵם וְנֶהֱנֶה וּמִי שֶׁפָּגַם נֶהֱנֶה וּבַדָּבָר שֶׁפּוֹגֵם בּוֹ נֶהֱנֶה וּפְגִימָתוֹ וַהֲנָאָתוֹ כְּאֶחָד אוּבְתָלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע וּבְשָׁלִיחַ בשֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ.
גאַף חֵטְא הָאָמוּר בִּמְעִילָה פּוֹגֵם וְנֶהֱנֶה וּמִי שֶׁפָּגַם נֶהֱנֶה וּבַדָּבָר שֶׁפּוֹגֵם בּוֹ נֶהֱנֶה וּפְגִימָתוֹ וַהֲנָאָתוֹ כְּאֶחָד דוּבְתָלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע הוּבְשָׁלִיחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ.
אֵין לִי אֶלָּא אוֹכֵל וְנֶהֱנֶה בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ פְּגָם מִנַּיִן.
ואֲכִילָתוֹ וַאֲכִילַת חֲבֵרוֹ הֲנָיָיתוֹ וַהֲנָיַית חֲבֵרוֹ הֲנָאָתוֹ וַאֲכִילַת חֲבֵרוֹ אֲכִילָתוֹ וַהֲנָיַית חֲבֵרוֹ שֶׁמִּצְטָרְפִין כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
יכול פגם ולא נהנה – כגון שקרע לבוש של קודש ולא נהנה ממנו או ששפך משקה קדש ולא נהנה ממנו:
או נהנה – בדבר שיש בו פגם אבל לא פגמו כלום או בדבר שמחובר לקרקע כגון נהנה באילן של הקדש: ובשליח שעשה שליחותו של בעה״ב יכול שימעול השליח: ת״ל וחטאה ונאמר חטא בתרומה – ולא תשאו עליו חטא וגו׳ מה חטא דתרומה פוגם ונהנה שאוכל התרומה היינו פוגם ונהנה: ומי שפגם נהנה – הוא עצמו שפוגם התרומה הוא עצמו נהנה ממנה ובדבר שפוגם בו נהנה ולא בדבר אחר ופגימתו והנאתו1 באחר שעה אחת ובתלוש מן הקרקע דתרומה לא נהנה אלא בתלוש דכתיב ראשית דגנך:
ובשליח שעשה שליחותו – דתרם מדעתו של בעה״ב דהויא תרומתו תרומה: אף חטא האמור במעילה פוגם ונהנה – מעל לאפוקי קרע שיראין פגם ולא נהנה או לבוש נהנה ולא פגם:
ומי שפגם נהנה – לאפוקי היכא דחד קרע ופגם חצי שיעור פרוטה ואידך לבש ונהנה בחצי שיעור דלא מעלו:
ובדבר שפוגם בו נהנה למעוטי אי פגם חצי שיעור [בדבר זה] ונהנה חצי שיעור [בדבר אחר]:
ופגימתו והנאתו כאחת – למעוטי אי פוגם האידנא חצי שיעור ונהנה למחר חצי שיעור:
ובשליח שעשה שליחותו – כלומר שעשה לדעת2 עצמו מעל פרט לשליח שעשה שליחותו לדעתו של בעל הבית שמעל בעל הבית ולא שליח: אין לי אלא אוכל – דיליף מתרומה בתרומה לא אשכחן אלא אוכל דכתי׳ ואיש כי יאכל קדש וגו׳:
נהנה מנין דאיתיה במעילה בדבר שאין בו פגם: אכילתו ואכילת חבירו אם אכל הוא חצי שיעור וחבירו חצי שיעור או נהנה הוא חצי שיעור ונהנה חברו בלא פגם חצי שיעור:
או הנאתו ואכילת חבירו – כגון הוא סך חצי שיעור וחבירו אכל חצי שיעור או למפרע והכא לא מיירי בשאר פוגם אלא באוכל:
ואפילו לזמן מרובה – כגון אכל זה חצי שיעור שחרית וחבירו לערב מנין שמצטרפין תלמוד לומר כי תמעל מעל ריבה: אי מה האמור בתרומה לא צירף שתי אכילות כאחת – אלא אכילה שלימה (בעי) בכזית בעי׳ בתרומה דכתיב ואיש כי יאכל קדש בשגגה ובתרומה קא מיירי אף במעילה לא צירף שתי אכילות:
מנין אכל היום – חצי אכילה חצי שיעור ואכל למחר חצי שיעור ואפי׳ לזמן מרובה3 ובין ההוא דלעיל (דההיא) [דהכא] משמע בין לשני ימים או לאחר ג׳ ימים וההוא דלעיל לא משמע אלא עד לערב משום לא תנא לעיל אכל היום4 ואכל למחר5:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
או נהנה – בדבר שיש בו פגם אבל לא פגמו כלום או בדבר שמחובר לקרקע כגון נהנה באילן של הקדש: ובשליח שעשה שליחותו של בעה״ב יכול שימעול השליח: ת״ל וחטאה ונאמר חטא בתרומה – ולא תשאו עליו חטא וגו׳ מה חטא דתרומה פוגם ונהנה שאוכל התרומה היינו פוגם ונהנה: ומי שפגם נהנה – הוא עצמו שפוגם התרומה הוא עצמו נהנה ממנה ובדבר שפוגם בו נהנה ולא בדבר אחר ופגימתו והנאתו1 באחר שעה אחת ובתלוש מן הקרקע דתרומה לא נהנה אלא בתלוש דכתיב ראשית דגנך:
ובשליח שעשה שליחותו – דתרם מדעתו של בעה״ב דהויא תרומתו תרומה: אף חטא האמור במעילה פוגם ונהנה – מעל לאפוקי קרע שיראין פגם ולא נהנה או לבוש נהנה ולא פגם:
ומי שפגם נהנה – לאפוקי היכא דחד קרע ופגם חצי שיעור פרוטה ואידך לבש ונהנה בחצי שיעור דלא מעלו:
ובדבר שפוגם בו נהנה למעוטי אי פגם חצי שיעור [בדבר זה] ונהנה חצי שיעור [בדבר אחר]:
ופגימתו והנאתו כאחת – למעוטי אי פוגם האידנא חצי שיעור ונהנה למחר חצי שיעור:
ובשליח שעשה שליחותו – כלומר שעשה לדעת2 עצמו מעל פרט לשליח שעשה שליחותו לדעתו של בעל הבית שמעל בעל הבית ולא שליח: אין לי אלא אוכל – דיליף מתרומה בתרומה לא אשכחן אלא אוכל דכתי׳ ואיש כי יאכל קדש וגו׳:
נהנה מנין דאיתיה במעילה בדבר שאין בו פגם: אכילתו ואכילת חבירו אם אכל הוא חצי שיעור וחבירו חצי שיעור או נהנה הוא חצי שיעור ונהנה חברו בלא פגם חצי שיעור:
או הנאתו ואכילת חבירו – כגון הוא סך חצי שיעור וחבירו אכל חצי שיעור או למפרע והכא לא מיירי בשאר פוגם אלא באוכל:
ואפילו לזמן מרובה – כגון אכל זה חצי שיעור שחרית וחבירו לערב מנין שמצטרפין תלמוד לומר כי תמעל מעל ריבה: אי מה האמור בתרומה לא צירף שתי אכילות כאחת – אלא אכילה שלימה (בעי) בכזית בעי׳ בתרומה דכתיב ואיש כי יאכל קדש בשגגה ובתרומה קא מיירי אף במעילה לא צירף שתי אכילות:
מנין אכל היום – חצי אכילה חצי שיעור ואכל למחר חצי שיעור ואפי׳ לזמן מרובה3 ובין ההוא דלעיל (דההיא) [דהכא] משמע בין לשני ימים או לאחר ג׳ ימים וההוא דלעיל לא משמע אלא עד לערב משום לא תנא לעיל אכל היום4 ואכל למחר5:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 נראה דצ״ל כאחד ולא לאחר שעה אחת.
2 צ״ל כלומר שעשה לדעת בעה״ב פרט לשליח שעשה מדעת עצמו שמעל השליח ולא הבעה״ב.
3 צ״ל הא מילתא איכא בין זמן מרובה דהכא לזמן מרובה דלעיל וכו׳.
4 נראה מזה דלא גרס ואפילו מכאן ועד שלש שנים כמו שהוא לפנינו וכן בתו״כ ליתא.
5 ע״כ שייך לעמוד הקודם
הערות
Gemara
Peirush