גמרא
פירוש
מִסְתַּבְּרָא אשִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת פְּשִׁיטָא לֵיהּ דְּיָמִים שֶׁבֵּינְתַיִים הָוַיִין יְדִיעָה לְחַלֵּק וּזְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת הוּא דְּבָעֵי מִינֵּיהּ כְּגוּפִין דָּמְיָין אוֹ לָאו. וּפְשַׁיט לֵיהּ דִּזְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת כְּגוּפִין דָּמְיָין וְלָא קַבֵּיל מִינֵּיהּ וּפְשַׁט לֵיהּ דְּוַלְדֵי מְלָאכוֹת כִּמְלָאכוֹת דָּמְיָין וְלָא קַבֵּיל מִינֵּיהּ. אָמַר רַבָּה מְנָא אָמֵינָא לַהּ דִּתְנַן כְּלָל בגָּדוֹל אָמְרוּ בַּשַּׁבָּת כׇּל הַשּׁוֹכֵחַ עִיקַּר שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. גהַיּוֹדֵעַ עִיקַּר שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה חַיָּיב עַל כׇּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת הַיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה חַיָּיב עַל כׇּל אַב מְלָאכָה וּמְלָאכָה. וְאִילּוּ חַיָּיב עַל כׇּל אַב מְלָאכָה שֶׁל כׇּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת לָא קָתָנֵי. מַנִּי הָא אִילֵימָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ושבת הידא קא מיבעיא ליה – כלומר אי בשגגת שבת וזדון מלאכות או בזדון שבת ושגגת מלאכה. אי שגגת שבת וזדון מלאכות דאינו חייב על כל מלאכות של כל שבת ושבת אלא אחת הואיל וזדון מלאכות: ופשיטא ליה דימים של חול שבינתים שבין של כל שבת ושבת הויין ידיעה לחלק לחטאות – אע״ג דבהעלם אחד הן: אבל זדון שבת ושגגת מלאכות – היינו בהעלם אחת: ובעי מיניה אי שבתות כגופין דמיין – לחלק לחייבו על כל שבת ושבת ועל כל אב מלאכה ומלאכה הואיל והעלם מלאכות בידו אי לא: או דלמא זדון שבת ושגגת מלאכות פשיטא ליה לר׳ עקיבא דשבתות כגופין דמיין הואיל דאיכא חילוק חטאות ומלאכות דבשגגת מלאכות חייב על כל מלאכה ומלאכה ה״ה הכי איכא חילוק שבתות וכגופין דמיין וחייב על כל שבת ושבת: ושגגת שבת וזדון מלאכות כיון דאינו חייב אלא אחת על כל המלאכות הוא דבעי מיניה דימים של בינתים כיון דשגג שבתות הרבה בהעלם אחת מי הוויין ימים שבינתים שבין שבת לשבת ידיעה לחלק אי לא אמר רבא מסתברא דשגגת שבת כו׳: אמר1 רבא מנא אמינא לה. דזדון שבת ושגגת מלאכות בעא מיניה אי כגופין דמיין ופשט ליה דכגופין דמיין דחייב על כל שבת ולא קביל מיניה ר׳ עקיבא. ופשט ליה נמי דוולדי מלאכות כמלאכות דמיין דחייב על כל אחת ואחת ולא קביל מיניה: דתנן כלל גדול אמרו בשבת כל השוכח עיקר שבת – כגון תינוק שנשבה לבין הגוים דלא ידע בשבת בעולם: אינו חייב אלא חטאת א׳ לכשיודע לו דהא העלם זה וזה בידו: היודע עיקר שבת – שיודע שנצטוה על השבת אבל אינו יודע שהיום שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה. שלא היה יודע שהוא שבת אבל היה יודע שאלו מלאכות אסורין בשבת דהיינו שגגת שבת וזדון מלאכות חייב על כל שבת ושבת בלבד ולא על כל מלאכה משום דפשיטא ליה דשגגת שבתות ימים שבינתים הוויין ידיעה לחלק. והיודע שהוא שבת היום דהוה זדון שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה בהעלם אחת בשגגת מלאכות חייב על כל אב מלאכה ומלאכה: ואילו חייב על כל אב מלאכה של כל שבת ושבת לא קתני: מני הא מתניתין דכלל גדול – וכי תימא ר׳ אליעזר היא דאמר במתניתין חייב על כל אחת ואחת: אימא סיפא דמתניתין דכלל גדול – העושה מלאכה הרבה מעין מלאכה אחת דהיינו תולדה ואב אינו חייב אלא חטאת אחת: ואי ר׳ אליעזר היא הא ר׳ אליעזר מחייב על וולדי מלאכות כמלאכות – כדאמר לעיל אלא פשיטא ר׳ עקיבא היא. הא מתניתין: וש״מ שגגת שבת וזדון מלאכות פשיטא ליה – לר׳ עקיבא דימים של בינתים הוייא ידיעה לחלק ולהכי פסיק ותנא והיודע עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל שבת ושבת: וזדון שבת ושגגת מלאכה הוא דבעא מיניה אי כגופין דמיין לחייב על כל שבת ושבת: ופשט ליה – כדחזינן במתניתין דאמר ליה דחייב על כל אחת ואחת ולא קביל מיניה מדחזינן דלא פסקא במתני׳ דכלל גדול דהא ואילו חייב על כל אב מלאכה ומלאכה של כל שבת ושבת לחייבו על כל שבת ושבת לא קתני אלמא דלא קביל מיניה דשבתות כגופין דמיין ובעא מיניה וולדי מלאכות אי כמלאכות דמיין ופשטא דכי מלאכות דמיין. כדאמרינן לעיל ותרוייהו לא קביל א״ל אביי לרבא אימא איפכא אימא דזדון שבת ושגגת מלאכות פשיטא ליה לר׳ עקיבא דשבת לאו כגופין דמיין. הואיל ולא תנא דחייב על כל אב מלאכה ומלאכה של כל שבת ושבת: ושגגת שבת וזדון מלאכה הוא דבעא מיניה דימים שבינתים מי הוויין ידיעה לחלק אי לא ופשט ליה. מנדה דשגגת נדה וזדון ביאות ימים שבעה דנדה הויא ידיעה לחלק כדאמר לקמן בסיפא דשמעתין: וקיבלה מיניה – ר׳ עקיבא ולהכי פסקה במתניתין דכלל גדול דהיודע עיקר שבת דהיינו שגגת שבת וזדון מלאכה ואמר דחייב על כל שבת ושבת: ופשט ליה דולדי מלאכה כו׳ – ולא קביל מיניה כדקאמ׳ בסיפא במתניתין הבהמה כשבת אלמא לא קביל: רב חסדא אמר זדון שבת ושגגת מלאכה אפי׳ ר׳ עקיבא סבירא ליה דכגופין דמיין – ואי קשיא לך והא ואילו על כל אב מלאכה של כל שבת ושבת לא תנא הא לא קשיא דכיון דתנא בזדון שבת ושגגת מלאכות דחייב על כל אב מלאכה ומלאכה ה״ה נמי דחייב על כל שבת ושבת ולעולם סבירא ליה דכי גופין דמיין וכי בעא מיניה שגגת שבת וזדון מלאכות דימים שבינתי׳ מי הוויין ידיעה לחלק ופשט׳ ליה דהויין וקביל מיניה ופסקה במתניתיה: אמר רב חסדא מנא אמינא ליה – דאפילו ר׳ עקיבא סבירא ליה דכי גופין דמיין: מדתניא הכותב ב׳ אותיות בהעלם אחת חייב בב׳ העלמות – דהויא ידיעה בינתים: רבן גמליאל מחייב – כדפרשינן לעיל בפירקין דרבן גמליאל סבר אין ידיעה לחצי שיעור אע״ג דהוי ידיעה בינתים לא מפסקא ידיעה לשיעורא ומצטרפי וחייב: וחכמים פוטרין – דקסברי יש ידיעה לחצי שיעור ולא מצטרף שיעורא. קא סלקא דעתא רבן גמליאל כר׳ עקיבא סבירא ליה דשבתות כגופין דמיין: בשלמא לדידי דאמינא זדון שבת כוליה – מיתרצי מילתא דרבן גמליאל אדרבן גמליאל דהא תניא פטור בזדון שבת ושגגת מלאכות דשבת כי גופין דמיין וכיון דכגופין דמיין ולא עשה אלא חצי שיעור כתיבה בשבת זו וחצי בשבת אחר הילכך לא מיצטרפי ופטור2:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 לפנינו בגמ׳ הגי׳ רבה ועי׳ בתוס׳ ד״ה אמר רבה ולפי גרסת רבינו רבא ניחא.
2 ע״כ שייך לדף טז ע״ב
הערות
Gemara
Peirush