Attributed to R. Gershom Bekhorot 9b – מיוחס לר' גרשום בכורות ט:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

וְרַבָּנַן לֵימָא קָסָבְרִי רַבָּנַן מִקְצָת רֶחֶם מַקְדֵּישׁ דְּאִי כּוּלֵּיהּ רֶחֶם מַקְדֵּישׁ נְהִי דא״אדְּאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם חֲצִיצָה מִיהָא אִיכָּא. אָמַר רַב מִין בְּמִינוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ.: זָכָר וּנְקֵבָה מַפְרִישׁ טָלֶה כּוּ׳.: וְכֵיוָן דִּלְעַצְמוֹ הוּא לְמָה לִי לְאַפְרוֹשֵׁי לְאַפְקוֹעֵי לְאִיסּוּרֵיהּ מִינֵּיהּ. אַלְמָא כֵּיוָן דְּלָא מַפְקַע אָסוּר בַּהֲנָאָה מתני׳מַתְנִיתִין מַנִּי ר׳רַבִּי יְהוּדָה הִיא דְּתַנְיָא פֶּטֶר ^אחֲמוֹר אָסוּר בַּהֲנָאָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. מַאי טַעְמָא דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה אָמַר עוּלָּא יֵשׁ לְךָ דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ פְּדִיָּיה וּמוּתָּר וְלָא וַהֲרֵי בְּכוֹר אָדָם שֶׁצָּרִיךְ פְּדִיָּיה וּמוּתָּר אֶלָּא יֵשׁ לְךָ דָּבָר שֶׁהִקְפִּידָה עָלָיו תּוֹרָה בְּשֶׂה וּמוּתָּר. וּמִי הִקְפִּידָה וְהָא רַב נְחֶמְיָה בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף פָּרֵיק לֵיהּ בְּשִׁילְקֵי ^בבְּשׇׁוְיוֹ בְּשׇׁוְיוֹ לָא קאמר כִּי קָאָמְרִינַן שֶׁלֹּא בְּשׇׁוְיוֹ וְהָכִי קָאָמַר יֵשׁ לְךָ דָּבָר שהקפיד׳שֶׁהִקְפִּידָה עָלָיו תּוֹרָה לְאַפְקוֹעֵי לְאִיסּוּרֵיהּ בְּשֶׂה. וַהֲרֵי מַעֲשֵׂר שֶׁהִקְפִּידָה עָלָיו תּוֹרָה בְּכֶסֶף צוֹרִי וּתְנַן ^גרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּמֵזִיד קִידֵּשׁ. בְּפֶטֶר חֲמוֹר נָמֵי מִיקַּדְּשָׁא כִּדְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אִשָּׁה יוֹדַעַת שֶׁאֵין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִתְחַלֵּל עַל יָדָהּ וְעוֹלָה וְאוֹכַלְתּוֹ בִּירוּשָׁלַיִם. הָכָא נָמֵי אִשָּׁה יוֹדַעַת דְּפֶטֶר חֲמוֹר אִיסּוּרָא אִית בֵּיהּ וּפָרְקָא לֵיהּ בְּשֶׂה וּמַקְדְּשָׁא בְּהָךְ דְּבֵינֵי וּבֵינֵי. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַאי טַעְמֵאּ אָמַר עוּלָּא יֵשׁ לְךָ דָּבָר שֶׁפִּדְיוֹנוֹ מוּתָּר וְהוּא אָסוּר. וְלָא וַהֲרֵי שְׁבִיעִית דְּפִדְיוֹנָהּ מוּתָּר וְהִיא אֲסוּרָה. שְׁבִיעִית נָמֵי פִּדְיוֹנָהּ אָסוּר דְּאָמַר מָר ^דהָאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן אָסוּר. וְאִיבָּעֵית אֵימָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה ור׳וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּהַאי קְרָא קָמִיפַּלְגִי דְּתַנְיָא {דברים ט״ו:י״ט} לֹא תַעֲבֹד בִּבְכוֹר שׁוֹרֶךָ אֲבָל אַתָּה עוֹבֵד בְּשֶׁלְּךָ וּבְשֶׁל אֲחֵרִים וְלֹא תָגוֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ אֲבָל אַתָּה גּוֹזֵז שֶׁלְּךָ וְשֶׁל אֲחֵרִים דִּבְרֵי ר׳רַבִּי יְהוּדָה. ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא תַעֲבֹד בִּבְכוֹר שׁוֹרֶךָ אֲבָל אַתָּה עוֹבֵד בִּבְכוֹר אָדָם לֹא תָגוֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ אֲבָל אַתָּה גּוֹזֵז בְּכוֹר חֲמוֹר. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן הַיְינוּ דִּכְתִיב תְּרֵי קְרָאֵי אֶלָּא לְרַבִּי יְהוּדָה תְּרֵי קְרָאֵי לְמַעוֹטֵי שֶׁלְּךָ וְשֶׁל אֲחֵרִים לְמָה לִי וְתוּ לְרַבִּי יְהוּדָה בְּכוֹר אָדָם נָמֵי נֵימָא דַּאֲסִיר. אֶלָּא דְּכוּלֵּי עָלְמָא שׁוֹרֶךָ לְמַעוֹטֵי בְּכוֹר אָדָם הוּא דַּאֲתָא כִּי פְּלִיגִי בְּצֹאנֶךָ דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר שׁוּתָּפוּת גּוֹי¹ חַיֶּיבֶת בִּבְכוֹרָה וְכִי אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְמִישְׁרֵי בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה. ור׳וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר שׁוּתָּפוּת גּוֹי² פְּטוּרָה מִן הַבְּכוֹרָה וּלְעִנְיַן גִּזָּה וַעֲבוֹדָה לָא אִיצְטְרִיךְ קְרָא כִּי אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְפֶטֶר חֲמוֹר. בִּשְׁלָמָא לר׳לְרַבִּי יְהוּדָה הַיְינוּ דִּכְתִיב צֹאנֶךָ וְשׁוֹרֶךָ אַטּוּ צֹאנֶךָ אֶלָּא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן שׁוֹרֶךָ וְצֹאנֶךָ לְמָה לִי קַשְׁיָא. אָמַר רַבָּה וּמוֹדֶה ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן ^הלְאַחַר עֲרִיפָה שֶׁהוּא אָסוּר. מַאי טַעְמָא גָּמַר עֲרִיפָה עֲרִיפָה מֵעֶגְלָה עֲרוּפָה. אָמַר רָבָא מְנָא אָמֵינָא לֵיהּ דְּתַנְיָא הָעׇרְלָה ^ווְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וְשׁוֹר הַנִּסְקָל וְעֶגְלָה עֲרוּפָה וְצִיפּוֹרֵי מְצוֹרָע וּפֶטֶר חֲמוֹר וּבָשָׂר בְּחָלָב כּוּלָּן מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אוֹכָלִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כּוּלָּן אֵין מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אוֹכָלִין וּמוֹדֶה ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּבָשָׂר בְּחָלָב שֶׁמְּטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין הוֹאִיל וְהָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר. וְאָמַר רַבִּי אַסִּי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מ״טמַאי טַעְמָא דר״שדְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דִּכְתִיב {ויקרא י״א:ל״ד} מִכׇּל הָאוֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל אוֹכֶל שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהַאֲכִילוֹ לַאֲחֵרִים קָרוּי אוֹכֶל שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לְהַאֲכִילוֹ לַאֲחֵרִים אֵינוֹ קָרוּי אוֹכֶלמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין י״ב:ד׳
סמ״ג מצוות עשה רי״א
טור יורה דעה שכ״א:ח׳
שולחן ערוך יורה דעה שכ״א:ח׳

^ב רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין י״ב:י״א
טור יורה דעה שכ״א:ה׳
שולחן ערוך יורה דעה שכ״א:ה׳

^ג רמב״ם הלכות אישות ה׳:ה׳
רמב״ם הלכות מעשר שני ונטע רבעי ג׳:י״ז

^ד רמב״ם הלכות שמיטה ויובל ו׳:ז׳

^ה רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין י״ב:ד׳
טור יורה דעה שכ״א:ח׳
שולחן ערוך יורה דעה שכ״א:ח׳

^ו רמב״ם הלכות טומאת אוכלין א׳:כ״ה

¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "עובד כוכבים".

² כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "עובד כוכבים".

ורבנן – דמתני׳ דאמרי נותן טלה אחד לכהן דאוקימנא למתני׳ כרבנן דפליגי עליה דר׳ יוסי לימא. (ורבנן בין לרבנן ובין ר׳ יוסי קאמר לימא) קסברי רבנן ואית דאמר ורבנן דפליגי עליה דר׳ יוסי באידך פירקין כי יצאו ב׳ ראשים כאחד דאמרי וחכ״א אחד לו ואחד לכהן לימא קסברי רבנן מקצת נגיעת כותלי רחם מקדש דהני כי נפקי ביחד לא נגע בהן רחם אלא לכל אחד מצד אחד: דאי כוליה רחם מקדש – כלומר מכל צדדין בעינן דליגע בבכור נהי דבאי אפשר לצמצם פליגי דרבנן סברי דחד מפיק רישיה לחוץ טפי מן חבריה: חציצה מיהא הא איכא – דכל חד וחד חוצץ אחבריה דלא נגע רחם בכל סביביו: אמר רב אשי מיהא ליכא למשמע דלא בעינן דכוליה רחם מקדש דאע״ג דהכא לא נגע הרחם בכל סביביו דכל אחד כיון דשניהם העוברין מין אחד הן מין במינו אינו חוצץ. וחשיב כאילו נגע הרחם סביב כל אחד: כיון דלעצמו הוא דלישראל למה לי לאפרושיה: לאפקועיה לאיסוריה דפטר חמור מיניה שיהא מותר בגיזה ועבודה החמור: והרי בכור אדם דצריך פדייה ומותר בהנאה מעשה ידיו אפי׳ קודם שנפדה: בשילקי – בירקות שלוקין נותן לו לכהן מן השלקות בשוויו כמה שוה הבכור ופדאוהו: בשוויו לא קאמרינן – דאם רצה לפדותו בשוויו לא הקפידה התורה עליו דאין יכול לפדותו אלא בשה והכי קאמר יש לך דבר הקפידה התורה עליו לאפקועיה לאיסוריה בשה. כלומר כשאינו רוצה לפדותו בשוויו אין יכול להפקיע איסורו אלא בשה: והרי מעשר שהקפידה התורה עליו שאינו יכול לחללו על אסימון אלא על כסף צורה ותנן במס׳ קדושין ר׳ יהודה אומר במזיד קידש אם קידש בו במזיד את האשה מתקדשת ומפרש התם מ״ט אלמא דמותר בהנאה (הכא נמי) אמר לך ר׳ יהודה מקדושי אשה לא מצית מותבת לי דלענין קדושי אשה בפטר חמור נמי מיקדשה כדר׳ אלעזר דאשה יודעת כו׳ הכא נמי הא אשה בתר דאיקדשה בפטר חמור פרקה ליה בשה ומיקדשה ליה בהך דביני ביני באותו עודף שהפטר חמור שוה יותר מן השה דהיינו חולין גמורין אבל בהוא עצמו קודם שנפדה אסור בהנאה כדאמינא: יש לך דבר שפדיונו מותר בהנאה – שאין תופסת קדושה בפדיונו שאם פדאו בשה או בדמים יכול כהן למוכרו או נותנו במתנה לכל מי שירצה ואין אסור בהנאה למי שנותנו והוא אסור בהנאה הנפדה: ולא והרי שביעית דפדיונה מותר בהנאה דאין בו קדושה והיא עצמה אסורה – שביעית נמי פדיון אסור דאמר מר אחרון אחרון נתפס בשביעית ופירי עצמו אסור. כדאמר לקח בפירות שביעית בשר ובבשר יין וכו׳: אבל אתה עובד בשלך ושל אחרים היכא דיש לעובד כוכבים שותפות בו – ואיצטריך קרא צאנך למעוטי להאי דשותפין דעובד כוכבים דשרי בגיזה ועבודה אפי׳ קודם פדיונן אבל בכורך ממש דאין לאחר שותפין בו אפילו פטר חמור אסור בהנאה ובגיזה ועבודה דברי ר׳ יהודה ר׳ שמעון אומר לא תעבוד בבכור שורך אבל אתה עובד בבכור אדם דמעשה ידיו מותר ולא תגוז בכור צאנך אבל אתה גוזז פטר חמור כדאית ליה לר׳ שמעון דפטר חמור מותר בהני: בשלמא לר׳ שמעון – דמוקים לא תעבוד בבכור שורך להתיר עבודה בב״א ובכור צאנך להתיר גוזז בפטר חמור היינו דכתיבי תרי קראי: אלא לר׳ יהודה [תרי קראי ל״ל] – ותו לר׳ יהודה דלא ממעט לעבוד בכור אדם הכי נמי דאסור בהנאה: וכי איצטריך קרא לר׳ יהודה למישרא שותפין דעובד כוכבים בגיזה ועבודה לאחר שנתן חצי דמיו לכהן: ור׳ שמעון סבר שותפין דעובד כוכבים פטורה לגמרי ולמישרי גיזה ועבודה בשותפות לא איצטריך קרא כי איצטריך לגיזה פטר חמור וה״ה לעבודה דשרי בהנאה: בשלמא לר׳ יהודה דמוקים לה למעוטי דשותפין דעובד כוכבים דפטר בגיזה ועבודה היינו דכתיב צאנך כלומר שלך ולא שלך ושל אחרים ואגב דאיצטריך למכתב צאנך ולא צאן כתיב נמי שורך אטו דכתיב צאנך דבשור סגיא למעוטי בכור אדם אלא כתב שורך אטו צאנך: אלא לר׳ שמעון – דלא ממעט שותפות שורך וצאנך למה לי בבכור שור ובבכור צאן סגיא קשיא: לאחר עריפה – שערפו בקופיץ שאסור בהנאה: מעגלה ערופה מה עגלה ערופה אסור בהנאה דאתיא שם שם מן ותמת שם דאסורה בהנאה כמת: ושור הנסקל – ששחטו לאחר שנגמר דינו דאי נסקל הוה מטמא טומאה חמורה נבלה בכזית: ועגלה ערופה – ששחטה לאחר ירידתה לנחל איתן: ופטר חמור כדאמרינן השוחט בהמה טמאה לעובד כוכבים ועדיין היא מפרכסת מטמא טומאת אוכלין משום דמחשבה דשחיטה מכשיר לטמא טומאת אוכלין וכשמתה מטמא טומאה חמורה בכזית כדין נבלת בהמה טמאה שמתה: כולן מטמאין טומאת אוכלין – כדאמרן אע״ג דאיסורי הנאה נינהו: ר׳ שמעון אומר כולן [אין] מטמאין טומאת אוכלין הואיל דאסור בהנאה ולא היתה להן שעת הכושר (לעגלה) [לערלה] ושור ועגלה וצפרין אמרינן הבהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה נשחטה חוץ מבשר בחלב אע״ג דאסור בהנאה מטמא טומאת אוכלין הואיל והיתה לו שעת הכושר קודם שנתערב ונתבשל: ואמר רב אסי מ״ט דר׳ שמעון – דאמר כולן אין מטמאין טומאת אוכלין דאוכל שאי אתה יכול להאכילו לאחרים הן אפילו לעובדי כוכבים דאסור בהנאה ואינן קרויין אוכל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון