גמרא
פירוש
מִי כְּתִיב מִכׇּל הַחַיָּה וּמִכׇּל הַבְּהֵמָה מִכׇּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל הַחַיָּה כְּתִיב אָרוּר הוּא מִבְּהֵמָה שֶׁנִּתְקַלְּלָה מֵחַיָּה. וְאֵימָא כְּשֵׁם שֶׁנִּתְקַלְּלָה בְּהֵמָה מֵחַיָּה אֶחָד לְשָׁלֹשׁ וּמַאי נִיהוּ עֵז מֵחָתוּל כָּךְ נִתְקַלֵּל הוּא מִבְּהֵמָה אֶחָד לְשָׁלֹשׁ דְּהָוֵה לֵיהּ חֲמֵיסַר יַרְחֵי. אִיבָּעֵית אֵימָא מִכׇּל הַבְּהֵמָה כְּתִיב אִי בָּעֵית אֵימָא קְלָלָה הוּא קְלָלָה שְׁדִי עִילָּוֵיהּ. כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ואימא כשם שנתקללה בהמה מחיה אחד לשלש ומאי ניהו עז מחתול – דחתול (לנ׳) [לנ״ב] יום ועז לה׳ חדשים דהיינו ג׳ פעמים נ״ב: איבעית תימא מכל הבהמה כתיב – מבהמה שמקוללת יותר מחיה דהיינו אחד לשבע כדאמרן: איבעית תימא קללה הוא כיון דמתקלל רמינן ליה בתר בהמה דנתקללה טפי מחיה: שדי עליה – קללה טפי: ארבעינהו – נחש זכר על הנקבה ושמום במשמר ואוליד לתלת שני: הנהו – דאוליד לתלת שני ודאי מעברא הוו מעיקרא ארבע שני קודם שהרביעום: והא קא משמשי שמושי – כשהרביעום ואי הוה הנקבה מעוברת וודאי לא הוה מקבלה זכר שכן דרך כל הבהמות שלאחר שמתעברות אינן מקבלות זכר: אינהו נמי – הנחשים משמשי כאדם פנים נגד פנים וכיון דמשמשי כאדם משמשי נמי לבתר דמתעברי כאדם: והא חכימי – סבי דבי אתונא בשאר מילי וחכימי נמי בהאי דאמרי לתלת שני: אנן חכימינן מנייהו – ואנן ידעינן לכל מילתא שפיר מנייהו: זיל זכנהו – כלומר התערב עמהם בדברי חכמה ועשה תנאי עמהם אם תנצחם שילכו עמך ואיתיניהו לי: א״ל כמה הוו הנהו סבי א״ל שיתין: שיתין ביסתרקי – כסאות מקושטין הרבה: כי מטא להתם – לאתריהו על לבי טבחא כו׳: זקפה – כנגד פיתחיהן כמאן דקא מתפח ויראה לבני אדם כמו שתעשה כדי לנוח ממשואך ולא ירגישו בך ובכך אדע פיתחן: אשכח דרבוני מגואי – שהיו סובין מושלכין שם מבפנים הפתח ומבחוץ. ואית דאמרי דרבוני שומרים מבראי ומגואי: דאי חזו – רושם כרעא דעיילא קטלי לשומרים דאבראי דשבקי גברא למיעל. ואי חזו רושם כרעא דנפקא קטלי לשומרים דגואי: אזל ר׳ יהושע עיין בשעה שישנו השומרים ואפכיה לסנדל חדא העקב לפניו והאחד הניח כמו שהוא ונראה האחד כנכנס והאחד כיוצא. (ונכנס) וכיון שראו שהפסיעות כך קטלינהו לכולהו שומרים: אשכח ינוקי מלעיל וסבי מלתחת כדי להעליל על האדם אם יקדים שלום לאלו או לאלו: סיכתא – יתד: דצה – נעצה בכותל לתתאי במקום (שלא) כנגד אבן שלא היה נקב לא עאל. דצה לעילאי במקום בין אבן לאבן שהיה נקב ועאל הכי נמי פעמים כשישאל מיוחסת מן הראשונה שמא היא תהיה מזלו: גברא דיזיף זוזי לאיניש וטריף – וכשבא לגבותן טרף להו בצער ע״י ב״ד. מאי חזי דהדר יזיף לאיניש אחרינא. אמר להו גברא אזיל לאגמא קטיל טונא קמא דקני והוה כל כך נפיש דלא מצי ביה למיטעניה וקא מוסיף וקטל ומנח עילויה ההוא טונא אלא להכי מוסיף וקטיל ומנח עליה דסבר עד דמיתרמי לי איניש דמסייעי לי דאידלי על כתפאי. אף האי הדר ויזיף דסבר הא בעל חוב בתרא הוא נוח מן הראשון: מילי דכדי – משלים של כזב: אמר שם ותלא נפשיה בין רקיעא לארעא – אמר להו אסיקו לי ליבני וטונא באוירא ולא יכלי: אמר כרוכו לי גרדי מיניה – כלומר הוציאו לי פתילים ממנה ואתפרנה: משרא דסכיני – ערוגה של סכינין: ורציצה – אפרוח שמת בתוך ביצתו: אחוי לן מאנא דלא שוי חביליה – כלומר הראה לנו כלי שאינו שוה ההפסד שהוא עושה: אייתי בודיא הביא מחצלת ופשטה ולא היתה יכולה ליכנס בפתח כשהיא פשוטה: אמר להו אייתו מרי וחציני וסתרו לבבא כדי שתהא יכולה לצאת בו אמר היינו מנא כו׳: הרי החזיר להם תשובה כל ששאלוהו ונצחם ואייתינהו לספינתא כל חד וחד בביתיה:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush