גמרא
פירוש
קָרָא לַתְּשִׁיעִי עֲשִׂירִי וְלָעֲשִׂירִי תְּשִׁיעִי וְלָאַחַד עָשָׂר עֲשִׂירִי.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
וכל מעשר – לרבות כל שקרא עליו שם מעשר: אף שמיני ושנים עשר שאם קרא לשמיני מעשר ולשנים עשר: וטעותו מקדשת – כגון כשקרא לתשיעי עשירי או לאחד עשר עשירי: מה הוא אינו מקודש אלא בסמוך – כלומר העשירי עצמו כשקורא אותו עשירי אין לך סמוך יותר מעצמו: אף טעותו אינה מתקדש׳ אלא בסמוך לו לאפוקי שמיני ושנים עשר: אף טעותו מיוחדת – כלומר שאינו מקדש אלא אחת או תשיעי או אחד עשר ומותיב למתני׳ דקתני שלשתן מקודשין דהיינו ב׳ טעיות: הא מני – דבעי טעותו מיוחדת ר׳ אלעזר בר׳ שמעון דתניא לעולם כו׳: עד שישתוק בתשיעי – שלא יקרא לו שם עשירי ויקרא לי׳ ט׳ ולי״א י׳ דליכא אלא טעות אחד דאחד עשר עשירי: י׳ תשיעי לא הוי טעות משום דעשירי מאליו הוי קדוש וא״ת הם הכי נמי לימא שאם שתק בי״א ולא קראו י׳ לט׳ קראו י׳ ההוא ט׳ ליהוי קדוש הואיל והוי טעות מיוחדת הא לא קשיא בדין הוא די״א הוי קדוש הואיל וכבר קדש עשירי גופיה הוה ליה האי י״א תמורת שמו של מעשר ואיתפיס הוא בקדושה אבל ט׳ דאכתי לא קדש ליה מעשר גופיה היכי ליתפסיה לתשיעי לקדושי הואיל ואיהו גופיה אכתי לא הוי קדוש להכי נקט י״א ולא נקט ט׳: וסבר לה ר׳ אלעזר כאבוה ר״ש דאמר בתמורה אין מימר חוזר ומימר דלאחר שהמיר בבהמת קדשים בהמה של חולין אינו חוזר ומימר בהמה אחרת של חולין באותה בהמה של קדשים: והכא נמי ט׳ וי״א אין ממירין בי׳ ומסתברא דהך מילתא אליבא דר׳ יוחנן היא דאמר התם כשם שאין ממירין שנים באחד כך אין ממירין וחוזרין וממירין: עשירי וחולין מעורבין זה בזה – ושניהם יאכלו במומן לבעלים ולהכי קאמר עשירי וחולין מעורבין דאי עבד גיזה ועבודה בחד מינייהו או אכל חד מינייהו בלא מום או גאל או מכר אחד מהן הואיל ואית בהו חד חולין מספיקא לא מלקינן ליה הואיל ואית בהו חד חולין: עשירי מאליו קדוש – אף על פי שלא קראו עשירי: ולט׳ י׳ קא קרי ליה – וכיון דיצאו שנים כאחד ולא ידע הי י׳ והי ט׳ לפיכך עשירי וט׳ מעורבין זה בזה. והוו להו תרוייהו קדושים ואי גאל ומכר אחד מהן לוקה דתרוייהו עשירי קרי להו ויאכלו במומן לבעלים: עשירי ואחד עשר מעורבין זה בזה – דאחד עשר חזי להקרבת שלמים ואינך נאכל במומו לבעלים והשתא ליהוו תרווייהו רועין עד שיסתאבו והדר פודה חד מנייהו משום ההוא דשלמים וליהוו תרווייהו נאכלין במומן לבעלים: עשירי וחולין מעורבין – ותרויהו יאכלו במומן לבעלים בלא שום פדיון: היינו הך – עשירי ואחד עשר מעורבין היינו י׳ וט׳ מעורבין ומחדא שמעינן אידך: הא קמ״ל – הא י׳ וי״א מעורבין דכל בבת אחת כי נפקי בבת אחת וקראו עשירי תרווייהו קדשי והוו חד קרב שלמים אע״ג דלא נעקר שם עשירי מעשירי דקראו עשירי: הני מילי – דבעינן דליתעקר שם עשירי ממנו לכי נפקי בזה אחר זה דכיון דקרא לעשירי ודאי עשירי לא קדש אחד עשר: אבל בב״א – כי נפקי בחדא וקראו עשירי תרוייהו קדש: לאו לאתויי בב״א – דלא קדש נמי י״א: לא לאיתויי יצא עשירי לבדו ולא דיבר – שלא קראו י׳ ואח״כ יצא אחד עשר וקראו עשירי ואינו מקודש אחד עשר דהא לא (נפקי) [נפיק] שם העשירי ממנו דעשירי מאליו הוא קדוש אבל בב״א תרוייהו קדשי: דאי לא תימא הכי דתנן וכו׳ – דקדים חד מנייהו ואפקיה לרישיה וקרייה אחד עשר. קמי דליקרא עשירי דהא נעקר שם עשירי מעשירי: והדר איערוב ובשעת יציאתם ממש לא קדם אחד את חברו: וכמאן – קא חשיב האי עקירה היכא דקראו אחד עשר דלא כרבי: היכא דאית ליה בהמות טובא – לעשורי דודאי כי קרי לעשירי אחד עשר לאו אחד עשר ממש הוא דקאמר אלא עשירי הוא דקרי ליה: וחד עישורא קאמר – כלומר הרי כבר מניתי אחד עשרון וכבר הפרשתי מעשר אחד מן המעשרות שיש לי להפריש: היכא דלית ליה בהמות טובא אלא או [תשעה] עשר או ט״ו ודאי כי קרי לי׳ אחד עשר אפי׳ רבי מודה דהוי עקירת שם עשירי ממנו. וליתא לדרבא דאמר בב״א תרווייהו קדשי: יצאו שנים בעשירי וקראו י׳: כרבנן דאמרי אין מביאין קדשים לבית הפסול דעשירי ואחד עשר מעורבין מעשר ושלמים ואי אמרינן דתרוייהו קריבין ובעי למיהב מתרוייהו חזה ושוק משום ספק שלמים זימנין דהוי לכהנים רוב קרבנות ולא מספקי למיכלינה להני חזה ושוק בתוך זמנן ואתי לידי פסול לשרפה ומעשר ראוי לאוכלו לישראל כולן חוץ מאימורין וישראל מרובין הן ויכלי למיכליה בתוך זמנו והשתא ממעטינן באכילתו ויהבינן להו לכהנים ואתי לידי פסול להכי ירעו עד דיסתאבו ופריק חד מנייהו וליהוו תרווייהו נאכלין במומן לבעלים והא פלוגתא דרבנן ור״ש הוא במס׳ זבחים בפ׳ כל הזבחים שנתערבו בחטאות אשם שנתערב בשלמים ר״ש אמר שניהם ישחטו בצפון ויאכלו כחמור שבהן אע״ג דאתי שלמים לידי פסול דלא מסתפקי למיכלינהו לזמנו של אשם אמרו לו אין מביאין קדשים לבית הפסול:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush