Attributed to R. Gershom Bekhorot 3a – מיוחס לר' גרשום בכורות ג.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

מַאי לָאו אַבְּהֵמָה לָא אַעוּבָּר. דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי קוֹנְסִין אוֹתוֹ עַד עֲשָׂרָה בְּדָמָיו שְׁמַע מִינַּהּ. מְסַיְּיעָא (לֵיהּ) לְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ ^אהַמּוֹכֵר בְּהֵמָה גַּסָּה לְגוֹי¹ קוֹנְסִין אוֹתוֹ עַד עֲשָׂרָה בְּדָמֶיהָ. דַּוְקָא אוֹ לָאו דַּוְקָא תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי ^בהַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְגוֹי² קוֹנְסִין אוֹתוֹ עַד מֵאָה בְּדָמָיו שָׁאנֵי עֶבֶד דְּכׇל יוֹמָא וְיוֹמָא מַפְקַע לֵיהּ מִמִּצְוֹת. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הַמּוֹכֵר בְּהֵמָה גַּסָּה לְגוֹי³ קוֹנְסִין אוֹתוֹ עַד מֵאָה בְּדָמֶיהָ תְּנַן וְהַנּוֹתֵן לוֹ בְּקַבָּלָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי קוֹנְסִין אוֹתוֹ עַד עֲשָׂרָה בְּדָמֶיהָ. מְכִירָה פָּסְקָה מִינֵּיהּ קַבְּלָנוּת לָא פָּסְקָה מִינֵּיהּ. דַּוְקָא אוֹ לָאו דַּוְקָא תָּא שְׁמַע דְּאָמַר ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְגוֹי⁴ קוֹנְסִין אוֹתוֹ עַד עֲשָׂרָה בְּדָמָיו שָׁאנֵי עֶבֶד דְּלָא הָדַר לֵיהּ. בְּהֵמָה מַאי טַעְמָא מִשּׁוּם דְּקָא הָדְרָא לֵיהּ נִיקְנְסֵיהּ טְפֵי חַד אֶלָּא עֶבֶד מִילְּתָא דְלָא שְׁכִיחָא הִיא וְכׇל מִילְּתָא דְלָא שְׁכִיחָא לָא גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן.: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כׇּל זְמַן שֶׁיַּד הַגּוֹי⁵ כּוּ׳.: אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ {שמות י״ג:ב׳,י״ג,ט״ו} כׇּל בְּכוֹר. רַבָּנַן סָבְרִי בְּכוֹר מִקְצָת בְּכוֹר מַשְׁמַע כְּתַב רַחֲמָנָא כׇּל עַד דְּאִיכָּא כּוּלֵּיהּ וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר בְּכוֹר כּוּלֵּיהּ בְּכוֹר מַשְׁמַע כְּתַב רַחֲמָנָא כׇּל דַּאֲפִילּוּ כׇּל דְּהוּא. אִיבָּעֵית אֵימָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא בְּכוֹר רוּבָּא מַשְׁמַע מָר סָבַר כׇּל מַשְׁמַע לְמַלּוֹיֵי אֲתָא וּמָר סָבַר לְגָרוֹעֵי אֲתָא. וְכַמָּה תְּהֵא שׁוּתָּפוּת שֶׁל גּוֹי⁶ וּתְהֵא פְּטוּרָה מִן הַבְּכוֹרָה ^גאָמַר רַב הוּנָא אֲפִילּוּ אׇזְנוֹ מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן וְלֵימָא לֵיהּ שְׁקֵיל אׇזְנָךְ וְזִיל. אִיתְּמַר רַב חִסְדָּא אָמַר דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתוֹ נְבֵלָה וְרָבָא אָמַר דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתוֹ טְרֵיפָה. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי בִּטְרֵיפָה חַיָּה לְמַאן דְּאָמַר דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתוֹ טְרֵיפָה קָסָבַר טְרֵיפָה אֵינָהּ חַיָּה וּלְמַאן דְּאָמַר דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתוֹ נְבֵלָה אֲבָל טְרֵיפָה חַיָּה. אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא הָא דְּרַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא וְרָבָא לָא פְּלִיגִי הָא בּוֹ הָא בְּאִמּוֹ. אֲמַר לְהוּ רַב פָּפָּא מַאי שְׁנָא בּוֹ דְּבָעֵינַן כׇּל בְּכוֹר וְלֵיכָּא אִמּוֹ נָמֵי בָּעֵינַן {שמות ל״ד:י״ט} כׇּל מִקְנְךָ תִּזָּכָר וְלֵיכָּא ^דאֶלָּא לָא שְׁנָא. מַתְקֵיף לַהּ מָר בַּר רַב אָשֵׁי מַאי שְׁנָא מִנְּפָלִים דְּאַף עַל גַּב דְּלָאו בְּנֵי חִיּוּתָא נִינְהוּ קָדְשִׁי דְּאָמַר מָר {שמות י״ג:י״ב} פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה שֶׁגֶר בִּבְהֵמָה. הָתָם כֵּיוָן דְּלָא עָרִיבוּ בְּהוּ חוּלִּין קָרֵינָא בְּהוּ בִּבְהֵמָה כָּל בְּכוֹר הָכָא כֵּיוָן דְּעָרִיבוּ בְּהוּ חוּלִּין לָא קָרֵינָא בְּהוּ כׇּל בְּכוֹר. ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר לָא עַל לְבֵי מִדְרְשָׁא אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי אַסִּי א״לאֲמַר לֵיהּ מַאי אֲמוּר רַבָּנַן בֵּי מִדְרְשָׁא א״לאֲמַר לֵיהּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שבת כ׳:ג׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ה
טור יורה דעה קנ״א:ד׳
שולחן ערוך יורה דעה קנ״א:ד׳

^ב רמב״ם הלכות עבדים ח׳:א׳
טור יורה דעה רס״ז:פ׳
שולחן ערוך יורה דעה רס״ז:פ׳

^ג רמב״ם הלכות בכורות ד׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה קמ״ה
טור יורה דעה ש״כ:ד׳
שולחן ערוך יורה דעה ש״כ:ד׳

^ד רמב״ם הלכות בכורות ד׳:א׳
טור יורה דעה ש״כ:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה ש״כ:ג׳

¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "לעובד כוכבים".

² כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "לעובד כוכבים".

³ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "לעובד כוכבים".

⁴ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "לעובד כוכבים".

⁵ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "העובד כוכבים".

⁶ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "עובד כוכבים".

מאי לאו – האי דקתני אע״פ שאינו רשאי אבהמה קאי דאין נותנין לו בקבלה למחצית (שכר) [הוולד] וה״ה לר׳ יהודה דאין מוכרין בהמה לעובריה: לא אעובר קאמר – דאינו רשאי דכיון דמעוברת היא כשנותנה לו בקבלה אסור משום עובר. אבל אם אינה מעוברת ורוצה למכור לעובר אכתי לא ידעינן: דיקא נמי דקתני אותו ובדמיו ש״מ דאעובר קאי ומיהא ליכא למשמע לר׳ יהודה אם מוכר בהמה לעובריה אי לא: הא דקתני קונסין וכו׳ מסייע ליה לר׳ שמעון בן לקיש: הא דקתני עד עשר בדמיו דוקא הוא דאם העובד כוכבים (מורידו) [מעליהו] עד עשר׳ בדמיו קונסין אותו שיתן לו עד עשרה בדמיו ויפדנו או לאו דוקא עשר אלא גוזמא בעלמא קאמר לאשמועינן דמיחייבין אותו לפדותו אפי׳ יותר משויו אבל לא כל כך עד עשר: עד מאה בדמיו – מדנקיט גבי עבד מאה ידות יותר מדמיו ש״מ דהאי עשרה דאמר גבי בהמה דוקא קאמר דאי לאו דוקא ליתני נמי (כעבד) [בעבד] עשרה: לעולם גבי בהמה לאו דוקא ושאני בעבד משום הכי נקיט מאה ולא אמר נמי עשר דכל יומא מפקע ליה ממצות כי זבניה לעובד כוכבים משום הכי קנסינן ליה הכי: איכא דאמרי דקאמר ר״ל גבי בהמה [עד מאה] וכולא מילתא תאני בענינא אחרינא: תנן כו׳ עד עשרה בדמיו תיובתא דרבי שמעון בן לקיש דאמר עד ק׳: לא קשיא – דגבי מכירה משום הכי קנסינן ליה עד ק׳ דפסקה מיניה דלגמרי זבנה: קבלנות כו׳ הילכך עד עשר קנסינן ליה טפי לא: דוקא או לאו דוקא הא דקתני עד מאה בדמיו דוקא ממש עד מאה או לאו דוקא אלא גוזמא קתני משום דמכר לה דקונסין אותו יותר ויותר מכדי דמיה אבל לא כולי האי אבל בקבלנות יותר מכדי דמיה יהיב אבל לא כולי האי כמוכר: עד עשרה בדמיו – דלהך לישנא תאני איפכא למילתיה דר׳ יהושע. ומדקאמר גבי עבד עשרה בדמיו וגבי בהמה ק׳ ש״מ דהאי ק׳ דגבי בהמה לאו דוקא דהשתא ומה עבד דכל יומא מפקע ליה ממצות לא קאמר אלא עשרה בדמיו כ״ש בהמה וש״מ לאו דוקא: לעולם דוקא קאמר – בבהמה טמאה וגבי עבד משום הכי אמר עד עשרה ותו לא דשאני עבד דלא הדר ליה ברצונו אצל ישראל רבו דמאחר שמכרו רבו לעובד כוכבים שונא את רבו ולא בעי למהדר ליה הלכך לא קנסינן ליה לרבו טפי אלא עד עשרה בדמיו. ומותבינן בהמה מ״ט אמרינן דעד מאה בדמיו משום דקא הדרא הבהמה לרבה דלא איכפת לה אם תחזיר ואי משום הכי הוא דבבהמה הדרא אי הכי מ״ט דאמרינן עד מאה ליקנסיה דליפרוק לה (אפי׳ טפי ממאה) [טפי חד] בדמיה אלא הא דאמרינן בעבד עשרה טפי לא לאו משום טעמא דאהדורי הוא אלא מילתא דלא שכיחא הוא דליזבון איניש עבדיה (גר) לעובד כוכבים ומילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן ולהכי לא קנסו ביה אלא עד עשרה ובהמה שכיחא דזבנה וגזרו והשתא ליכא למימר ליקנסיה גבי בהמה טפי (ממאה) [חד] דהא לא תלינן טעמא לא בעבד ולא בבהמה משום דהדרא: קדש לי כל בכור – מקצת בכור משמע דאפי׳ אין לישראל חלק בכלו אלא במקצתו חייב לפדותה: עד דאיכא כוליה – בכור של ישראל לא מיחייב: דאפילו בכל דהו אית ליה חלק בגויה מיחייב: רובא משמע – דרוביה דישראל הוי רבנן סברי האי דכתיב כל למלוייה דעד דלהוי כוליה דישראל לא מיחייב: לגרועיה – דאפי׳ כל דהו דישראל חייב: ולימא ליה לעובד כוכבים שקול אזניך וזיל – ויהיב לבכור לכהן ואי לא חזי למזבח חזי למיכליה לכהן וקשיא לרב הונא: רב חסדא אמר אם יש לו לעובד כוכבים חלק (בדבר) [בבכורה] באבר שעושה אותו נבלה שאילו היה נוטלו העובד כוכבים כשהוא חי כגון הירך עם החלל שלה עם העוקץ (עם) [עד] החלל נבילה ואע״פ שעדין מפרכסת נבילה דחשובה היא כמתה: ורבא אמר אפי׳ יש לו חלק בדבר שעושה אותו טרפה אילו נטל חלקו כגון מן הארכובה ולמעלה פטור מן הבכורה דלא יכיל למימר ליה שקול חלקך וזיל דשארא לא חזי קא סבר טריפה לא חיה י״ב חדש וכמתה דמיא אילו נטל חלקו: אמרוה כו׳ דלא פליגי רב חסדא ורבא אהא דרב הונא דהאי דאמר רב הונא אפי׳ אזנו – בו בבכור עצמו קאמר והאי דקאמר רב חסדא ורבא באמו ורב הונא סבירא ליה באמו כוותיהו ואינהו סברי בו כותיה: אמר להו רב פפא – ודאי פליגי דרב הונא סבירא ליה באמו כבן ואינהו נמי סבירא להו בו כבאמו מאי שנא בו כו׳: מתקיף לה מר בר רב אשי – לכולהו מ״ש דשותפות דעובד כוכבים פטר בדבר שעושה טרפה או נבלה מנפלים בכור דאע״ג דלאו בני חיותא נינהו והווין נבלה גמורה קדשו בבכורה וצריכין קבורה: ומנלן דקדשי דכתב שגר מן הבהמה כל שיוצא מן הבהמה ראשון אפילו נפל קדוש התם בנפלים כיון דלא עריב בהו חולין דלית לעובד כוכבים שום שותפות בהו קרינא בהו כל בכור דישראל וקדשי אפי׳ נבילה:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון