גמרא
פירוש
כֹּל שֶׁחֲלִיפָיו בְּיַד כֹּהֵן פָּטוּר מִן הַמַּתָּנוֹת וְרַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב חֲלִיפִין בְּיַד כֹּהֵן אִין אֵין חֲלִיפִין בְּיַד כֹּהֵן לָא.
מַהוּ דְּתֵימָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
מהו דתימא ר׳ יוסי – לא בעי חליפין אלא לדבריו דר׳ מאיר קאמר וכו׳ להכי איצטריך ר׳ אלעזר למימר דחייב:
בספק מעשר – כגון קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שלשתן מקודשין העשירי מעשר והתשיעי קרב במומו ואחד עשר קרב שלמים והיינו ספק מעשר שפטור מן המתנות דאין יכול לבוא עליו משני צדדין וכ״ש מעשר ודאי דפטורה דהוי קדשים קלים וישראל אכיל ליה כוליה חוץ מאימורין:
ור׳ מאיר מחייב – אלמא דאין מחייב ר׳ מאיר אלא מבכור דבא משני צדדין אבל במעשר לא מחייב ולא איצטריך דרב פפא:
אכתי איצטריך מהו דתימא ר׳ מאיר כו׳ קמ״ל רב פפא דפטר לדברי הכל:
ואמאי יחלוקו – הא אמר איהו דהכהן בורר לו את היפה דההוא דבריא נפק ברישא:
וניחזי – השתא אי שמן מית והיינו דבריא דכהן הוא כו׳:
חזר בו ר׳ טרפון – ממאי דאמר מעיקרא בורר אלא סבר דיחלוקו אפי׳ שניהם חיים: ר׳ עקיבא אמר המוציא מחברו עליו הראיה כו׳ – כלומר דברשותא דבעה״ב קאי וכהן בעי איתויי ראיה:
לשנים שהפקידו אצל רועה שתי בהמות ומתה אחת מהן ואין יודע הרועה של מי המתה וזהו הדין שמניח החייה בינייהו ומסתלק והוי ממון מוטל בספק וחולקין. כך האחד שהוא חי מנח ביניהן בין כהן לישראל הילכך חולקין: לאחד שהפקיד אצל בעל הבית בהמה אחת – וערבה בעדרו ומת אחד מהעדר ואין ידוע אם משל בעל הבית הוא או של מפקיד וזהו הדין המוציא מחברו עליו הראיה: אלא במאי פליגי – הואיל ור׳ חייא אמר דנראין דברי זה ודברי זה ומביא ראיה לזה ולזה אלא במאי פליגי אמאי לא מודו אהדדי והלא שניהן שוים שהפקידו אצל רועה דהכי דינן ושוין נמי באחד שהפקיד אצל בעל הבית. (לאו) ר׳ עקיבא פליג בשנים שהפקידו אצל רועה. אע״ג דאיכא למימר שרועה מניח ביניהם ומסתלק אפי׳ הכי קאמר ר׳ עקיבא שהמוציא מחברו עליו הראיה:
ור׳ טרפון פליג באחד שהפקיד – כלומר דלא פליגי אלא הכל מודים בשנים ובאחד כו׳:
הכל מודים בשנים שהפקידו אצל רועה – היינו אם מסר בעה״ב בהמתו שלא ביכרה לרועה דיש עליה נמי רשות כהן וילדה ב׳ זכרים ברשות הרועה ודאי יש דין שיחלוקו. ובאחד שהפקיד אצל בעה״ב כגון שברשות בעה״ב והבהמה מסרה בעה״ב לרועה כהן: ר׳ טרפון סבר אקנויי אקני ליה – בעה״ב לרועה כהן מקום בחצרו שיהיה בכורו שם דניחא ליה לבעה״ב דתיתעביד מצוה בחצרו שיגדל בכורו של כהן שם והוה ליה כשנים שהפקידו אצל רועה ב׳ הן הכהן ובעה״ב והחצר היא הרועה שיש לשניהם רשות בה:
שמניח גזילה ביניהן – הילכך יחלוקו: ור׳ עקיבא סבר כיון דאית ליה פסידא – לבעל הבית דזימנין דמית הבכור ואתי כהן ואמר לא בכור מית אלא חדא בהמה דידך מית ומשום הא חששא לא מקני ליה מקום והוה ליה כהן אצל חצר כאחד שהפקידו אצל בעה״ב והמוציא מחברו ע״ה. להכי נקט שנים שהפקידו אצל רועה ואחד שהפקידו אצל בעה״ב שכן דרך בני אדם ב׳ מפקידין בהמתן אצל רועה ואחד דרכו להפקיד אצל בעה״ב: דהך דילדה חד שביח טפי שהיה בריוח שלא דחקו אחד והוא הבכור ודאי ולימא אפי׳ לר׳ עקיבא יטול השמן הכהן: בהא ב׳ רחילות שלא ביכרו קאמר ר״ע דהכהן נוטל כחוש משום דתרוייהו לא ביכרו ומספקא לן איזו ילדה הכחוש אם זו שילדה זכר ונקבה אם זו שילדה זכר לבדו שצריך ראיה1 דהא לא בכיר שביח טפי ויטול הכהן הבריא צריכא דבכולהו פליג ר״ע:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
וניחזי – השתא אי שמן מית והיינו דבריא דכהן הוא כו׳:
חזר בו ר׳ טרפון – ממאי דאמר מעיקרא בורר אלא סבר דיחלוקו אפי׳ שניהם חיים: ר׳ עקיבא אמר המוציא מחברו עליו הראיה כו׳ – כלומר דברשותא דבעה״ב קאי וכהן בעי איתויי ראיה:
לשנים שהפקידו אצל רועה שתי בהמות ומתה אחת מהן ואין יודע הרועה של מי המתה וזהו הדין שמניח החייה בינייהו ומסתלק והוי ממון מוטל בספק וחולקין. כך האחד שהוא חי מנח ביניהן בין כהן לישראל הילכך חולקין: לאחד שהפקיד אצל בעל הבית בהמה אחת – וערבה בעדרו ומת אחד מהעדר ואין ידוע אם משל בעל הבית הוא או של מפקיד וזהו הדין המוציא מחברו עליו הראיה: אלא במאי פליגי – הואיל ור׳ חייא אמר דנראין דברי זה ודברי זה ומביא ראיה לזה ולזה אלא במאי פליגי אמאי לא מודו אהדדי והלא שניהן שוים שהפקידו אצל רועה דהכי דינן ושוין נמי באחד שהפקיד אצל בעל הבית. (לאו) ר׳ עקיבא פליג בשנים שהפקידו אצל רועה. אע״ג דאיכא למימר שרועה מניח ביניהם ומסתלק אפי׳ הכי קאמר ר׳ עקיבא שהמוציא מחברו עליו הראיה:
ור׳ טרפון פליג באחד שהפקיד – כלומר דלא פליגי אלא הכל מודים בשנים ובאחד כו׳:
הכל מודים בשנים שהפקידו אצל רועה – היינו אם מסר בעה״ב בהמתו שלא ביכרה לרועה דיש עליה נמי רשות כהן וילדה ב׳ זכרים ברשות הרועה ודאי יש דין שיחלוקו. ובאחד שהפקיד אצל בעה״ב כגון שברשות בעה״ב והבהמה מסרה בעה״ב לרועה כהן: ר׳ טרפון סבר אקנויי אקני ליה – בעה״ב לרועה כהן מקום בחצרו שיהיה בכורו שם דניחא ליה לבעה״ב דתיתעביד מצוה בחצרו שיגדל בכורו של כהן שם והוה ליה כשנים שהפקידו אצל רועה ב׳ הן הכהן ובעה״ב והחצר היא הרועה שיש לשניהם רשות בה:
שמניח גזילה ביניהן – הילכך יחלוקו: ור׳ עקיבא סבר כיון דאית ליה פסידא – לבעל הבית דזימנין דמית הבכור ואתי כהן ואמר לא בכור מית אלא חדא בהמה דידך מית ומשום הא חששא לא מקני ליה מקום והוה ליה כהן אצל חצר כאחד שהפקידו אצל בעה״ב והמוציא מחברו ע״ה. להכי נקט שנים שהפקידו אצל רועה ואחד שהפקידו אצל בעה״ב שכן דרך בני אדם ב׳ מפקידין בהמתן אצל רועה ואחד דרכו להפקיד אצל בעה״ב: דהך דילדה חד שביח טפי שהיה בריוח שלא דחקו אחד והוא הבכור ודאי ולימא אפי׳ לר׳ עקיבא יטול השמן הכהן: בהא ב׳ רחילות שלא ביכרו קאמר ר״ע דהכהן נוטל כחוש משום דתרוייהו לא ביכרו ומספקא לן איזו ילדה הכחוש אם זו שילדה זכר ונקבה אם זו שילדה זכר לבדו שצריך ראיה1 דהא לא בכיר שביח טפי ויטול הכהן הבריא צריכא דבכולהו פליג ר״ע:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 נראה דצ״ל אבל אחת ביכרה ואחת לא ביכרה דהא דלא בכיר שביח טפי והו״א דיטול הכהן הבריא צריכא וכו׳.
הערות
Gemara
Peirush