גמרא
פירוש
זִיל הָאִידָּנָא וְתָא לִמְחַר בְּלֵילְיָא שַׁדַּר קַצְיֵיהּ לְהָהוּא דִּידֵיהּ.
לִמְחַר אֲתָא לְקַמֵּיהּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ה רמב״ם הלכות תעניות ה׳:י״ב
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ג׳
טור אורח חיים תק״ס:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ס:א׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ג׳
טור אורח חיים תק״ס:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ס:א׳
ו רמב״ם הלכות תעניות ה׳:י״ב
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ג׳
טור אורח חיים תק״ס:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ס:א׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ג׳
טור אורח חיים תק״ס:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ס:א׳
ז רמב״ם הלכות תעניות ה׳:י״ב
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ג׳
טור אורח חיים תק״ס:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ס:א׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ג׳
טור אורח חיים תק״ס:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ס:א׳
ח רמב״ם הלכות תעניות ה׳:י״ב
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ג׳
טור אורח חיים תק״ס:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ס:א׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ג׳
טור אורח חיים תק״ס:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ס:א׳
כיון דחזי דמעכבי – להאי אמר ש״מ דלא ניחא להו ומשום יקרא דידי שתקו:
איבעיא להו כנס לתוך שלו ולא הוציא – זיזין באותה פעם באותה כניסה מהו שיחזור ויוציא לאחר זמן. מי אמרי׳ כיון דלא הוציא בתחלה בההיא כניסה ויתרה לבני רה״ר אי לא:
ר׳ יוחנן אמר – לרשותו מוציא בה זיזין כל זמן שירצה. וריש לקיש אמר כנס ולא הוציא לאלתר אינו מוציא שוב: להחזיר כתלים למקומן – כמו שהיה: אבל רה״ר מצר שהחזיקו בו [רבים] – שכבר דשין באותה כניסה:
ה״מ – דאסור לקלקלו היכא דליכא רווחא טפי ברה״ר: אין מכיירין – שאין עושין ציור מן הסיד עצמו כמו שעושין בנאין:
אין מפייחין – שאין מלבין הבית לאחר שמצויר בזמן הזה מפני איבול בהמ״ק:
אין חוזר ובונה אותה – באותו סיד וכיור: איסורא שאני – שאסרו חכמים מפני איבול: אבל אם (כן) עירב בו חול. שלא יהא לבן כל כך:
הרי זה טרכסיד – השביחו מפני שאע״פ ששחור כמעט נעשה חזק ונדבק ביותר: אפשר בפירות אחרים – שלא היו מביאין בכורים אלא משבעת המינין:
שתקו – שא״א לחיות בלא מים: במארה אתם נארים – כשאתם גוזרים מארה גזרה ואותי אתם קובעין בהם בהסכמתכם. אי איכא הגוי כולו שיכולין לעמוד בה אין. מקוימת הגזירה ואי לא לא: בת צדעא – 1שלא תזבין צדעא בשרק שלא תיתפור ממנה שיער: כנגד הפתח – כדי שתהא נראה: לשבוע הבן – שעושין לסוף שבעה: שיהיו שוגגין – שיבטלו אותו דין בשוגג ואל יהיו מזידין שאם נגזור גזירה יהיו מבטלין אותה במזיד שלא יהיו יכולין לעמוד בה שלא לישא אשה:
הדרן עלך חזקת הבתיםרשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ר׳ יוחנן אמר – לרשותו מוציא בה זיזין כל זמן שירצה. וריש לקיש אמר כנס ולא הוציא לאלתר אינו מוציא שוב: להחזיר כתלים למקומן – כמו שהיה: אבל רה״ר מצר שהחזיקו בו [רבים] – שכבר דשין באותה כניסה:
ה״מ – דאסור לקלקלו היכא דליכא רווחא טפי ברה״ר: אין מכיירין – שאין עושין ציור מן הסיד עצמו כמו שעושין בנאין:
אין מפייחין – שאין מלבין הבית לאחר שמצויר בזמן הזה מפני איבול בהמ״ק:
אין חוזר ובונה אותה – באותו סיד וכיור: איסורא שאני – שאסרו חכמים מפני איבול: אבל אם (כן) עירב בו חול. שלא יהא לבן כל כך:
הרי זה טרכסיד – השביחו מפני שאע״פ ששחור כמעט נעשה חזק ונדבק ביותר: אפשר בפירות אחרים – שלא היו מביאין בכורים אלא משבעת המינין:
שתקו – שא״א לחיות בלא מים: במארה אתם נארים – כשאתם גוזרים מארה גזרה ואותי אתם קובעין בהם בהסכמתכם. אי איכא הגוי כולו שיכולין לעמוד בה אין. מקוימת הגזירה ואי לא לא: בת צדעא – 1שלא תזבין צדעא בשרק שלא תיתפור ממנה שיער: כנגד הפתח – כדי שתהא נראה: לשבוע הבן – שעושין לסוף שבעה: שיהיו שוגגין – שיבטלו אותו דין בשוגג ואל יהיו מזידין שאם נגזור גזירה יהיו מבטלין אותה במזיד שלא יהיו יכולין לעמוד בה שלא לישא אשה:
הדרן עלך חזקת הבתיםרשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 אולי צ״ל שלא תעביר צדעא בשרק כדי שתיפול ממנה שער.
הערות
Gemara
Peirush