Rashi Beitzah 35a – רש"י ביצה לה.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

וַהֲלֹא מוֹתָרוֹ חוֹזֵר וְשָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר כׇּל הֵיכָא דְּמוֹתָרוֹ חוֹזֵר לָא קָבַע. דִּתְנַן ^אהַנּוֹטֵל זֵיתִים מִן הַמַּעֲטָן טוֹבֵל אַחַת אַחַת בְּמֶלַח וְאוֹכֵל וְאִם טָבַל וְנָתַן לְפָנָיו עֲשָׂרָה חַיָּיב ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִן הַמַּעֲטָן טָהוֹר חַיָּיב מִן הַמַּעֲטָן טָמֵא פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַחֲזִיר אֶת הַמּוֹתָר. וְהָוֵינַן בַּהּ מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא וא״רוְאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ רֵישָׁא בְּמַעֲטָן טָהוֹר וְגַבְרָא טָמֵא דְּלָא מָצֵי מַהְדַּר לֵיהּ. סֵיפָא בְּמַעֲטָן טָמֵא וְגַבְרָא טָמֵא דְּמָצֵי מַהְדַּר לֵיהּ. מַתְנִיתִין נָמֵי בְּמוּקְצֶה טָהוֹר וְגַבְרָא טָמֵא דְּלָא מָצֵי מַהְדַּר לֵיהּ וַהֲלֹא מוּחְזָרִין וְעוֹמְדִין הֵן. אֶלָּא אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר קָא אָמְרַתְּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר תְּרוּמָה קָבְעָה וכ״שוְכׇל שֶׁכֵּן שַׁבָּת דִּתְנַן פֵּירוֹת שֶׁתְּרָמָן עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר לֶאֱכוֹל מֵהֶן עֲרַאי ^בוַחֲכָמִים מַתִּירִין. ת״שתָּא שְׁמַע מִסֵּיפָא וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים עַד שֶׁיִּרְשׁוֹם וְיֹאמַר מִכָּאן וְעַד כָּאן טַעְמָא דע״שדְּעֶרֶב שַׁבָּת בַּשְּׁבִיעִית דְּלָאו בַּר עַשּׂוֹרֵי הוּא הָא בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ דִּבְנֵי עַשּׂוֹרֵי נִינְהוּ אֲסוּרִים מ״טמַאי טַעְמָא לָאו מִשּׁוּם דְּשַׁבָּת קָבְעָה. לָא שָׁאנֵי הָתָם כֵּיוָן דְּאָמַר מִכָּאן וְעַד כָּאן אֲנִי אוֹכֵל לְמָחָר קָבַע לֵיהּ אִי הָכִי מַאי אִרְיָא שַׁבָּת אֲפִילּוּ בְּחוֹל נָמֵי הָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דְּטֶבֶל מוּכָן הוּא אֵצֶל שַׁבָּת שֶׁאִם עָבַר וְתִקְּנוֹ מְתוּקָּן. וּרְמִינְהִי הָיָה אוֹכֵל בָּאֶשְׁכּוֹל וְנִכְנַס מִגִּנָּה לֶחָצֵר ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יִגְמוֹר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר ^גלֹא יִגְמוֹר. חָשְׁכָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יִגְמוֹר ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר ^דלֹא יִגְמוֹר. הָתָם כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא ר׳רַבִּי נָתָן אוֹמֵר לֹא כְּשֶׁאָמַר ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר יִגְמוֹר בֶּחָצֵר יִגְמוֹר אֶלָּא יוֹצֵא חוּץ לֶחָצֵר וְיִגְמוֹר וְלֹא כְּשֶׁאָמַר ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר יִגְמוֹר בְּשַׁבָּת יִגְמוֹר אֶלָּא מַמְתִּין לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְיִגְמוֹר. כִּי אֲתָא רָבִין א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן ^האֶחָד שַׁבָּת וְאֶחָד תְּרוּמָה וְאֶחָד חָצֵר וְאֶחָד מִקָּח כּוּלָּן אֵין קוֹבְעִין אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן. שַׁבָּת לְאַפּוֹקֵי מִדְּהִלֵּל דְּתַנְיָא הַמְעַמֵּר פֵּירוֹת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לִקְצוֹר וְקִדֵּשׁ עֲלֵיהֶן הַיּוֹם א״ראָמַר רַבִּי יְהוּדָה הִלֵּל לְעַצְמוֹ אוֹסֵרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות מעשר ה׳:י״ח

^ב רמב״ם הלכות מעשר ב׳:ד׳

^ג רמב״ם הלכות מעשר ד׳:י״ז

^ד רמב״ם הלכות מעשר ה׳:כ״ב

^ה רמב״ם הלכות מעשר ג׳:ג׳

והלא מותרו חוזר – היכי מצית למימר דקביעותא משום דבורא הוא והלא אפי׳ נוטל הרבה מן הטבל בחול ונותן לפניו דמחזי דקביע ליה באכילה מרובה אם דבר הראוי להחזיר המותר אחר אכילתו למקום שנטלו משם הא שמעינן ליה לרבי אליעזר דאמר לא קבע בנטילה קמייתא וכל שכן בדבורא בלא מעשה לא מקבע. מעטן – כלי גדול שצוברין בו את הזיתים כדי שיתחממו ויתבשל שמנן בתוכן ויהא נוח להוציאו בבית הבד. טובל אחת אחת במלח ואוכל – בלא מעשר ולא אמרינן טבולן במלח משוי ליה קבע הואיל ואחת אחת אוכלן מיד. מן המעטן טהור חייב – לעשר שאין ראוי להחזיר מותרו כדמוקי לה לקמיה בגברא טמא שנטמא במגעו וכשמחזירן מתערבין הטמאים עם הטהורים ומטמא השמן וכיון דאין ראוי להחזיר מותרן ודאי כי שקלינהו מעיקרא אדעתא למיכל לכולהו שקלינהו ושוייה אכילת קבע. מן המעטן טמא פטור – מפני שראוי להחזיר המותר וכי שקלינהו מעיקרא ברישא אדעתא למיכל פורתא ואהדורי מותר שקל. מאי שנא רישא – דאין יכול להחזיר משום דמעטן טהור והא אפשר להיות גם אם האדם טהור. וא״ר אבהו – כולה בגברא טמא מתוקמא רישא דמעטן טהור לא מצי למהדר וא״ת הרי נטמאו זיתי המעטן כשנטל מהן לא טמא אלא מקום מגעו ויכול לסלקן משם. ה״ג: רישא במעטן טהור וגברא טמא דלא מצי למהדר סיפא בגברא טמא ומעטן טמא דמצי למהדר. ומשנינן מתניתין נמי – דקבע בדבוריה במוקצה טהור וגברא טמא עסקינן דלא מצי למהדר מותרו. ופרכינן והלא מוחזרין ועומדין – והלא לא נטלן אלא דבורא בעלמא הוא וכיון דכי נטלן ואפשר בחזרה מהניא ליה חזרה ולא מקבע כי לא אפשר בחזרה נמי ולא נטלן אלא דבורא בעלמא אין לך חזרה כזו דאפילו משקל נמי לא שקלינהו. ה״ג: אלא אמר רב שימי בר אשי כו׳ – אלא לעולם שבת הוא דקבעה במתני׳ וכי מסלקת ליה למר זוטרא מסייעתיה דלא לסייעי׳ לאבוה ממתני׳ הכי תסלקיה. ר״א קא אמרת – מיניה מייתית סייעתא דשבת קבעה אף בשלא נגמרה מלאכתן. ר״א לטעמיה דאמר תרומה קובעת – דבר שלא נגמרה מלאכתו שאם הגביה תרומתו נאסר לאכילת עראי עד שיפריש שאר מעשרות. וכ״ש שבת – דחשיבא אכילתה אבל רבנן אימא לך כי היכי דפליגי בתרומה פליגי בשבת. ת״ש מסיפא – דלא אפלוג רבנן עליה אלא לענין ברירה אבל מודו ליה דדוקא ע״ש בשביעית הא בשאר שני שבוע אסור משום מעשר. דטבל מוכן הוא כו׳ – כדפרי׳ והכא לא מצי למפרך והרי מותרו חוזר כדפריך לעיל אליבא דר״א משום דרבנן שמעינן להו דאפילו מותרו חוזר דחיילא עליה קביעותא הלכך איכא למתלי טעמייהו דרבנן במתני׳ נמי משום דאיהו קבעיה ולא משום שבת. ורמינהי – דר״א אדרבי אליעזר. היה אוכל באשכול – וסתם אשכול לאו גמר מלאכה היא דסתם ענבים לדריכה קיימי. ונכנס מגנה – שלקטם משם ובא לו לחצר. ר״א אומר יגמור – אם רצה לגמור בחצר ויגמור אכילתו דאין חצר קובעת דבר שלא נגמרה מלאכתו. רבי יהושע אומר לא יגמור – קסבר חצר קובעת דבר שלא נגמרה מלאכתו. הכי גרסינן: חשכה לילי שבת רבי אליעזר אומר יגמור – אם רצה לגמור כי היכי דאמר בחצר אמר בשבת יגמור אכילתו דאין שבת קובעת דבר שלא נגמרה מלאכתו ומתניתין אוקימנא טעמא דר״א דבשאר שני שבוע לא משום דשבת קבעה דמשום דבוריה לא מצינא למימר דהא לרבי אליעזר מותרו חוזר. הכי גרסינן: רבי נתן אומר לא כשאמר רבי אליעזר יגמור בחצר יגמור אלא יצא חוץ לחצר ויגמור ולא כשאמר יגמור בשבת יגמור אלא ימתין כו׳ – ותרוייהו אדרבי אליעזר קאי דאית ליה לרבי אליעזר שבת קבעה ומיהו למוצאי שבת יגמור דלא דמיא לתינוקות שטמנו תאנים דתנן בהו לעיל למוצאי שבת לא יאכלו דהתם לאכילת שבת יחדום הלכך קבעה עלייהו אבל זו לא יחדה לשבת יש ספרים שהיא כתובה בהם בשבוש וכן גרסינן לה במשנה דמסכת מעשרות דרבי נתן בתוספתא דמעשרות הכי איתמר. ואחד מקח – אם מכרן לחבירו קודם גמר מלאכה לא אמרינן אחשבינהו בהכי ואצטריכא ליה לרבי יוחנן לאשמועינן משום דאיכא למאן דאמר קבעה כדלקמן. שבת – איצטריך לרבי יוחנן למימר. לאפוקי מדהלל – דלית הלכתא כותיה אלא כרבנן דפליגי עליה. הלל לעצמו – הלל לבדו אוסר משמע דכל דורו חלוקין עליו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון