×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) אִילּוּ בָּאוּ עָלֶיהָ שְׁנַיִם אֶחָד שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ וְאֶחָד כְּדַרְכָּהּ יֹאמְרוּ בָּעַל פְּגוּמָה חֲמִשִּׁים בָּעַל שְׁלֵמָה חֲמִשִּׁים.
Had two men engaged in forced intercourse with her, one in an atypical manner, i.e., anal intercourse, leaving her hymen untouched, and one in a typical manner, vaginal intercourse, in which case the second man pays the fine, people will say: Does it make sense that one who engaged in forced intercourse with a tainted woman, who has had anal intercourse, pays fifty sela, and one who one who engaged in forced intercourse with an untainted virgin also pays fifty sela? Apparently, the fifty sela is the fixed sum of the fine, while the rest of the payment varies on a case-by-case basis.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
{בבלי ערכין טו ע״א} וגרסינן בערכין תניא אמ׳ ר׳ אליעזר בן פרטא בוא וראה כמה גדול כוח⁠[ו1] של-
לשון הרע מנין ממרגלים ומה מוציא שם רע2 על העצים ועל האבנים כך המוציא שם רע3 על חבירו על אחת כמה וכמה
1. כוחו: כך בכל כה״י, פרט לכ״י נ שבו: ״כחה״. כח בדפוסים. כמה כחו (ללא ״גדול״): רא״ש ואחד מנוסחי התלמוד שם. חסר בריבב״ן: ״כמה גדול של לשון הרע״.
2. מוציא שם רע: כך בכל כה״י, ברא״ש ובכל נוסחאות התלמוד שם, פרט לתלמוד כ״י וטיקן 120 שבו רק: ״מרגלים״, וכן בהמשך המשפט. מרגלים שהוציאו דבה. בדפוסים כאן וכן בסמוך.
3. שם רע: דבה בדפוסים (ראה הערה קודמת). חסר ברא״ש.
אילו באו עליה ב׳ אחד שלא כדרכה ואחד כדרכה – שהראשון שלא בעל כדרכה אינו נותן כלום1 שלא בעלה ואם זה האחרון [שבעלה] נותן נ׳ כאילו בעל אשה שלימה שלא בא עליה אדם מעולם יאמרו בעל פגומה כו׳ אלא ודאי פגומה נותן נ׳ ותו לא שכבר מבויישת היא ובעל שלימה נותן נ׳ ובושת:
1. עי׳ תוס׳ כאן בד״ה אילו.
אילו באו עליה שנים אחד שלא כדרכה – תחילה ואח״כ בא עליה זה כדרכה דאכתי הואי בתולה ואית לה קנס [ויאמרו] זה שבעל פגומה דליכא בושת כולי האי יהיב נ׳ סלעים ואילו בעל בתולה שלימה לא יהיב נמי אלא חמשים אבל השתא גבי בושת איכא חילוק דיהיב דמי בושת לשלימה טפי מפגומה.
1אילו באו עליה שנים אחד כדרכה ואחד שלא כדרכה – פרש״י אחד בא עליה תחילה שלא כדרכה ואחד בא עליה כדרכה דאכתי היא בתולה ויש לה קנס ויאמרו זה שבעל פגומה דליכא בושת כולי האי יהיב נ׳ סלעים ואילו בעל בתולה שלימה דעלמא לא יהיב נמי אלא חמשים ורש״י פירש בפ׳ בן סורר ומורה (סנהדרין דף עג:) גבי האי דאמר לא משלם עד גמר ביאה ופרש״י שם שהוא מוציא בתולים משמע דבעינן השרת בתולים להתחייב קנס ואינו כן דהא איתא בפ״ק דקדושין (דף ט:) באו עליה י׳ בני אדם ועדיין היא בתולה פירוש כגון שבאו עליה שלא כדרכה ר׳ אומר אומר אני הראשון בסקילה וכולהו בחנק וא״ר זירא עלה מודה ר׳ לענין קנס דכולהו משלמי לפיכך פר״י יאמרו בעל פגומה חמשים זהובים אותו שבעל אחריו כדרכה [בעל שלימה חמשים זהובים אותו שבעל ראשון שלא כדרכה דאז היתה שלימה מיהו לכל הפירושים צ״ל דאותו שבעל שלא כדרכה היה ראשון ובספרים כתוב אותו שבעל כדרכה ולפירוש ר״י ק״ק דהוה מצי למימר באו עליה שנים שלא כדרכה].
1. בדפוס וילנא מופיע כאן תוס׳ ד״ה ״הוו להו״, ״בושת״. ד״ה זה מופיע במהדורתנו בדף י״ד:.
אילו באו עליה שנים, בתחילה אחד שלא כדרכה ונותרה בתולה, ואחריו אחד כדרכה, והשני מתחייב בחמישים שקלים הכתובים בתורה, יאמרו בתמיהה: זה השני שבעל פגומה נותן חמשים, כדין אדם אחר שבעל שלמה, שגם הוא נותן חמשים? אלא בוודאי יש הבדל ביניהן — בתשלום הבושת.
Had two men engaged in forced intercourse with her, one in an atypical manner, i.e., anal intercourse, leaving her hymen untouched, and one in a typical manner, vaginal intercourse, in which case the second man pays the fine, people will say: Does it make sense that one who engaged in forced intercourse with a tainted woman, who has had anal intercourse, pays fifty sela, and one who one who engaged in forced intercourse with an untainted virgin also pays fifty sela? Apparently, the fifty sela is the fixed sum of the fine, while the rest of the payment varies on a case-by-case basis.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אִי הָכִי גַּבֵּי עֶבֶד נָמֵי יֹאמְרוּ עֶבֶד בָּרִיא שְׁלֹשִׁים עֶבֶד מוּכֵּה שְׁחִין שְׁלֹשִׁים.

Abaye again said to Rav Zeira: If so, the same claim can be applied with regard to a slave who is killed by an ox. People will say: Does it make sense that a healthy slave is worth thirty sela and a slave afflicted with boils is also worth thirty sela? Yet the mishna clearly indicates that there is no distinction, as the Torah states a fixed amount.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מוכה שחין – דהוי פגום דומיא דנבעלה שלא כדרכה.
אמר ליה [לו] אביי: אי הכי [אם כך], לפי סברה זו, גבי [אצל] עבד נמי [גם כן] יאמרו: שור שהמית עבד בריא, שערכו מרובה, משלם שלשים, כדין שור שהמית עבד מוכה שחין שגם כן נותן שלשים, והרי אין התורה מחלקת ביניהם!
Abaye again said to Rav Zeira: If so, the same claim can be applied with regard to a slave who is killed by an ox. People will say: Does it make sense that a healthy slave is worth thirty sela and a slave afflicted with boils is also worth thirty sela? Yet the mishna clearly indicates that there is no distinction, as the Torah states a fixed amount.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי אָמַר קְרָא {דברים כ״ב:כ״ט} תַּחַת אֲשֶׁר עִינָּהּ מִכְּלָל דְּאִיכָּא בּוֹשֶׁת וּפְגָם.

Rather, Abaye said that the reason the payment of fifty sela does not cover all forms of damage is that the verse states: “Then the man that lay with her shall give to the young woman’s father fifty silver shekels, and she shall be his wife, because he tormented her; he may not send her away all his days” (Deuteronomy 22:29). This means that the payment is only for the torment, i.e., the rape. It may be inferred that there are additional payments for humiliation and degradation, beyond payment of the fine.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תחת אשר עינה – רישיה דקרא ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף וגו׳ (דברים כב) דמשמע הני חמשים כסף יתן בשביל קנס העינוי ומדאיצטריך למכתב הכי מכלל דמיחייב מילי אחרנייתא כגון בושת ופגם דלאו קנסא דעינוי נינהו דבלאו עינוי נמי איכא בושת ופגם היינו נזק ששוה פחות מבתחילה.
אלא אמר אביי, לא זה הטעם, אלא אמר קרא [הכתוב]: ״ונתן האיש השוכב עמה וכו׳ חמשים כסף... תחת אשר ענה״ (דברים כב, כט), מכלל הדברים אתה למד דאיכא [שיש] תשלומים נוספים, שהם בושת ופגם.
Rather, Abaye said that the reason the payment of fifty sela does not cover all forms of damage is that the verse states: “Then the man that lay with her shall give to the young woman’s father fifty silver shekels, and she shall be his wife, because he tormented her; he may not send her away all his days” (Deuteronomy 22:29). This means that the payment is only for the torment, i.e., the rape. It may be inferred that there are additional payments for humiliation and degradation, beyond payment of the fine.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) רָבָא אָמַר דְּאָמַר קְרָא {דברים כ״ב:כ״ט} וְנָתַן הָאִישׁ הַשּׁוֹכֵב עִמָּהּ וְגוֹ׳ הֲנָאַת שְׁכִיבָה חֲמִשִּׁים מִכְּלָל דְּאִיכָּא מִילְּתָא אַחֲרִיתִי וּמַאי נִיהוּ בּוֹשֶׁת וּפְגָם.:

Rava says a different answer, that the verse states: “Then the man that lay with her shall give to the young woman’s father fifty silver shekels” (Deuteronomy 22:29). Rava infers from here that payment for the pleasure of lying with the woman is fifty shekel. It may be inferred from here that there are other matters that must be paid by the rapist. And what are they? Compensation for humiliation and degradation.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רבא אמר מכאן יש ללמוד, דאמר קרא [שאמר הכתוב]: ״ונתן האיש השכב עמה... חמשים כסף״ וגו׳ (שם), ומכאן יש לדייק — עבור הנאת שכיבה נותן חמשים, ומכלל הדברים אתה למד דאיכא מילתא אחריתי [שיש דבר אחר] שהוא משלם, ומאי ניהו [ומה הוא]? בושת ופגם.
Rava says a different answer, that the verse states: “Then the man that lay with her shall give to the young woman’s father fifty silver shekels” (Deuteronomy 22:29). Rava infers from here that payment for the pleasure of lying with the woman is fifty shekel. It may be inferred from here that there are other matters that must be paid by the rapist. And what are they? Compensation for humiliation and degradation.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) מַתְנִי׳: אבְּמוֹצִיא שֵׁם רַע לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר כֵּיצַד אֶחָד שֶׁהוֹצִיא שֵׁם רַע עַל גְּדוֹלָה שֶׁבַּכְּהוּנָּה וְעַל קְטַנָּה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל נוֹתֵן מֵאָה סֶלַע.

MISHNA: There are halakhot with regard to a defamer, who falsely claims that his bride was not a virgin, that are lenient and others that are stringent. How so? Both one who defamed a young woman who is the most prominent in the priesthood and one who defamed a young woman who is the lowliest among the Israelites gives payment of one hundred sela, the fine stated in the Torah (Deuteronomy 22:19).
קישוריםעין משפט נר מצוהרי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

א משנה מה ששנינו בראש פרק זה שיש במוציא שם רע על אשתו, שנשאה ולא מצא לה בתולים (דברים כב, יג—יט) צדדים להקל ולהחמיר, כיצד? אחד שהוציא שם רע על גדולה (חשובה) שבכהונה ואחד שהוציא שם רע על קטנה (פשוטה) שבישראלנותן מאה סלע (שקל).
MISHNA: There are halakhot with regard to a defamer, who falsely claims that his bride was not a virgin, that are lenient and others that are stringent. How so? Both one who defamed a young woman who is the most prominent in the priesthood and one who defamed a young woman who is the lowliest among the Israelites gives payment of one hundred sela, the fine stated in the Torah (Deuteronomy 22:19).
קישוריםעין משפט נר מצוהרי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) נִמְצָא הָאוֹמֵר בְּפִיו חָמוּר מִן הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה שֶׁכֵּן מָצִינוּ [א]שֶׁלֹּא נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּין עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר אֶלָּא עַל לָשׁוֹן הָרָע שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר י״ד:כ״ב} וַיְנַסּוּ אוֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְגוֹ׳.:

Based on the relative scope of the fines, with the defamer paying twice the sum of the rapist and the seducer, it is apparent that one who utters malicious speech with his mouth is a more severe transgressor than one who performs an action. And this is corroborated, as we found that the sentence imposed on our ancestors in the wilderness was sealed only due to the malicious speech disseminated by the spies, as it is stated at that time: “All those men that have seen My glory, and My signs, which I wrought in Egypt and in the wilderness, yet they have tried Me these ten times and have not listened to My voice” (Numbers 14:22).
עין משפט נר מצוהרי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

נמצא האומר בפיו חמור מן העושה מעשה שהאומר בפיו שפלונית פגומה חמור מן הפוגמה בעצמו שזה נותן נ׳ שקל וזה ק׳:
מתני׳ נמצא האומר בפיו חמור – דנותן מאה סלע והעושה מעשה דאונס בתולה לא יהיב אלא נ׳.
גזר דין – שלא ליכנס לארץ.
זה עשר פעמים – גבי מרגלים כתיב דמשמע על זה נתחתם.
ומעירים: מגובה הקנס שהטילה התורה על מוציא שם רע, פי שנים ממה שהטילה על האונס או מפתה, נמצא כי האומר בפיו דבר רע, שטען שאין לה בתולים, חמור בעונשו מן העושה דבר זה במעשה, כשבעל בתולה. ומוסיפים: שכן גם מצינו שלא נתחתם גזר דין על אבותינו במדבר שלא ייכנסו לארץ, אלא על עוון לשון הרע, שהוציאו המרגלים דיבת הארץ רעה, שנאמר באותה שעה: ״כי כל האנשים הרואים את כבודי וכו׳ וינסו אותי זה עשר פעמים... אם יראו את הארץ״ (במדבר יד, כב—כג).
Based on the relative scope of the fines, with the defamer paying twice the sum of the rapist and the seducer, it is apparent that one who utters malicious speech with his mouth is a more severe transgressor than one who performs an action. And this is corroborated, as we found that the sentence imposed on our ancestors in the wilderness was sealed only due to the malicious speech disseminated by the spies, as it is stated at that time: “All those men that have seen My glory, and My signs, which I wrought in Egypt and in the wilderness, yet they have tried Me these ten times and have not listened to My voice” (Numbers 14:22).
עין משפט נר מצוהרי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) גְּמָ׳: מִמַּאי דִּלְמָא מִשּׁוּם דְּקָא גָרֵים לַהּ קְטָלָא דִּכְתִיב {דברים כ״ב:כ׳} וְאִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר וְגוֹ׳ וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנַּעֲרָה וְגוֹ׳.

GEMARA: The mishna teaches that one who utters malicious speech with his mouth is a more severe sinner than one who performs an action. The Gemara asks: From where is this proven? Perhaps the punishment for the one who defames is more severe because the defamation has the potential to cause his wife’s death. As it is written: “But if this thing be true, that the signs of virginity were not found in the young woman, then they shall bring out the young woman to the door of her father’s house, and the men of her city shall stone her with stones that she die” (Deuteronomy 22:20–21).
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמ׳ ממאי – דאומר בפיו חמור דמשמע דמשום לשון הרע בלבד קא יהיב להו דלמא משום הכי חמיר האי לשון הרע דגרים לה ביה קטלא.
ב גמרא שנינו במשנה כי מעונשו של מוציא שם רע למדנו שחמור עונשו של האומר בפיו יותר מהעושה מעשה. ושואלים: ממאי [ממה, מניין] אתה מוכיח? דלמא [שמא עונשו חמור] משום דקא גרים לה קטלא [שהוא עומד לגרום לה מיתה] באמירה זו, דכתיב [שנאמר]: ״ואם אמת היה הדבר וגו׳ והוציאו את הנערה אל פתח בית אביה וסקלוה״ (דברים כב, כ—כא)!
GEMARA: The mishna teaches that one who utters malicious speech with his mouth is a more severe sinner than one who performs an action. The Gemara asks: From where is this proven? Perhaps the punishment for the one who defames is more severe because the defamation has the potential to cause his wife’s death. As it is written: “But if this thing be true, that the signs of virginity were not found in the young woman, then they shall bring out the young woman to the door of her father’s house, and the men of her city shall stone her with stones that she die” (Deuteronomy 22:20–21).
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אָמַר רָבָא אָמַר קְרָא {דברים כ״ב:י״ט} כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל שֵׁם רַע שֶׁהוֹצִיא.:

Rava said that the verse states: “And they shall fine him a hundred shekels of silver, and give them unto the father of the young woman, because he has defamed a virgin of Israel; and she shall be his wife; he may not send her away all his days” (Deuteronomy 22:19). This indicates that he is punished severely for his words, for the defamation, not because she might be put to death.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

על שם רע – משום לשון הרע בלבד.
אמר רבא, אמר קרא [הכתוב] בענין זה: ״וענשו אתו מאה כסף... כי הוציא שם רע״ (שם כב, יט), משמע שעל שם רע שהוציא עליה הוא נענש.
Rava said that the verse states: “And they shall fine him a hundred shekels of silver, and give them unto the father of the young woman, because he has defamed a virgin of Israel; and she shall be his wife; he may not send her away all his days” (Deuteronomy 22:19). This indicates that he is punished severely for his words, for the defamation, not because she might be put to death.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) וְכֵן מָצִינוּ שֶׁלֹּא נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּין וְכוּ׳.: מִמַּאי דִּלְמָא דְּאַכַּתִּי לָא מְלָא סְאָתָן דְּאָמַר רַב הַמְנוּנָא אֵין הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע מִן הָאָדָם עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {איוב כ׳:כ״ב} בִּמְלֹאת סִפְקוֹ יֵצֶר לוֹ.

§ The mishna teaches: As we found that the sentence imposed on our ancestors in the wilderness was sealed only due to the malicious speech disseminated by the spies. The Gemara asks: From where is known that their punishment was due to the malicious speech of the spies? Perhaps until that time their se’a, the measure of their sins warranting punishment, was not yet filled, as Rav Hamnuna says: The Holy One, Blessed be He, does not punish a person until his se’a is filled, as it is stated: “In the fullness of his sufficiency he shall be in straits” (Job 20:22). In other words, one is punished only when he has committed a sufficient number of sins, and the malicious speech of the spies was simply the last of a series of transgressions.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וכן מצינו – [באבותינו וכו׳] כדכתיב וינסו אותי זה עשר פעמים וכתיב בתריה אם יראו את הארץ וגו׳ שעל כל אותן עשר פעמים [שנסו] שלא בטחו בהקב״ה לא נגזרה עליהן גזרה שיפלו במדבר עד שאמרו לשון הרע על הארץ:
על שם רע שהוציא – וענשו אותו מאה כסף:
במלאות ספקו – כשימלא עונות כמו שמספקות המדה להכיל יצר לו. פורע ממנו:
במלאת ספקו יצר לו – כשתמלא סאתו בעונות הרבה אז יצר לו תבא עליו צרה.
אין הקב״ה נפרע מן האדם כו׳ מבואר סוטה פ״ק:
שנינו במשנה: וכן מצינו שלא נתחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע. ושואלים: ממאי [ממה, מניין] שעוון זה כשלעצמו גרם עונש זה? דלמא דאכתי [שמא לא נענשו עד אז משום שעדיין] לא מלא סאתן כלומר, מידת העבירות הראויה להם לקבלת העונש. שאמר רב המנונא: אין הקדוש ברוך הוא נפרע מן האדם עד שתתמלא סאתו, שנאמר: ״במלאת ספקו יצר לו״ (איוב כ, כב), כלומר, כשתתמלא מידתו דיה (״ספקו״) בעבירות — אז יצר לו!
§ The mishna teaches: As we found that the sentence imposed on our ancestors in the wilderness was sealed only due to the malicious speech disseminated by the spies. The Gemara asks: From where is known that their punishment was due to the malicious speech of the spies? Perhaps until that time their se’a, the measure of their sins warranting punishment, was not yet filled, as Rav Hamnuna says: The Holy One, Blessed be He, does not punish a person until his se’a is filled, as it is stated: “In the fullness of his sufficiency he shall be in straits” (Job 20:22). In other words, one is punished only when he has committed a sufficient number of sins, and the malicious speech of the spies was simply the last of a series of transgressions.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אָמַר ר״לרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר קְרָא וַיְנַסּוּ אוֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים עַל זֶה נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּין.:

Reish Lakish said that the verse states: “All those men who have seen My glory, and My signs, which I wrought in Egypt and in the wilderness, yet they have tried Me now [zeh] ten times and have not listened to My voice” (Numbers 14:22). The extra word “now [zeh]” teaches that their sentence was sealed for this specific sin, i.e., the malicious speech of the spies.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

על זה נתחתם – ולאו משום צירוף דאחריני.
שם אמר קרא וינסו אותי זה י׳ פעמים על זה נתחתם כו׳. מלת זה יתורא היא דריש וק״ל:
אמר ריש לקיש, אמר קרא [הכתוב]: ״וינסו אותי זה עשר פעמים״ (במדבר יד, כב), והמלה ״זה״, המיותרת לכאורה, באה להדגיש: על זה, כלומר, על הוצאת דיבת הארץ, נתחתם גזר דין.
Reish Lakish said that the verse states: “All those men who have seen My glory, and My signs, which I wrought in Egypt and in the wilderness, yet they have tried Me now [zeh] ten times and have not listened to My voice” (Numbers 14:22). The extra word “now [zeh]” teaches that their sentence was sealed for this specific sin, i.e., the malicious speech of the spies.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) תַּנְיָא א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחַ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע מְנָלַן מִמְּרַגְּלִים וּמָה הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע עַל עֵצִים וַאֲבָנִים כָּךְ הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע עַל חֲבֵירוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

It is taught in a baraita that Rabbi Elazar ben Perata says: Come and see how great the power of malicious speech is. From where do we derive this? From the punishment received by the spies. And if one who defames the wood and rocks of Eretz Yisrael received such a severe punishment, then with regard to one who defames another person, all the more so will he be punished severely.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

על עצים [ועל] אבנים – כדכתיב ערים גדולות ובצורות בשמים וארץ אוכלת יושביה היא:
תניא [שנויה ברייתא], אמר ר׳ אלעזר בן פרטא: בוא וראה כמה גדול כח של לשון הרע, מנלן [מנין לנו]? מהעונש שבא על חטא מרגלים; ומה המוציא שם רע על עצים ואבנים של ארץ ישראל כך עונשו, המוציא שם רע על חבירו על אחת כמה וכמה!
It is taught in a baraita that Rabbi Elazar ben Perata says: Come and see how great the power of malicious speech is. From where do we derive this? From the punishment received by the spies. And if one who defames the wood and rocks of Eretz Yisrael received such a severe punishment, then with regard to one who defames another person, all the more so will he be punished severely.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) מִמַּאי דִּלְמָא מִשּׁוּם דר׳דְּרַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא דָּבָר גָּדוֹל דִּבְּרוּ מְרַגְּלִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה דִּכְתִיב {במדבר י״ג:ל״א} כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנוּ אַל תִּיקְרֵי כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנוּ אֶלָּא מִמֶּנּוּ כִּבְיָכוֹל בַּעַל הַבַּיִת אֵין יָכוֹל לְהוֹצִיא כֵּלָיו מִשָּׁם.

The Gemara asks: From where is it known that the punishment of the spies was for malicious speech? Perhaps their punishment was due to the sin explained by Rabbi Ḥanina bar Pappa. As Rabbi Ḥanina bar Pappa says: The spies uttered a great statement of blasphemy at that time. As it is written: “But the men that went up with him said: We are not able to go up against the people; for they are stronger than us [mimmennu]” (Numbers 13:31). Do not read this as “for they are stronger than us [mimmennu]” but rather read it as: For they are stronger than Him [mimmennu]. i.e., stronger than God. They were saying, as it were, that the owner, i.e., God, cannot remove His utensils, the inhabitants of Eretz Yisrael, from there. If so, one can explain that the spies were punished for their blasphemy rather than for their malicious speech.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלא ממנו – כלפי מעלה והיינו בעל הבית שבראם:
בעל הבית – הקדוש ברוך הוא.
1אל תקרי ממנו אלא ממנו – פירוש אל תקרי ממנו רפי אלא ממנו דגש ואינו כן שכל ממנו שבתורה דגושין ואינו מחליף כלל זה בזה וכן מצינו בסיפרי ולא נס ליחה אין כתיב כאן אלא ולא נס ליחה.
1. תוס׳ ד״ה ״אל תקרי״ מופיע בדפוס וילנא בדף ט״ו:.
שם כביכול בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם כו׳. מפורש פ״ק דסוטה:
ושואלים: ממאי [ממה, מנין] שזה הוא הטעם? דלמא [שמא] נענשו כך משום העוון שהוזכר בדברי ר׳ חנינא בר פפא, שאמר ר׳ חנינא בר פפא: דבר גדול, חמור במיוחד, דברו מרגלים באותה שעה, דכתיב [שנאמר]: ״לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו״ (במדבר יג, לא), אל תיקרי (תקרא) ״כי חזק הוא ממנו״ במשמעות: חזק מאיתנו, אלא: ממנו, ורמזו לקדוש ברוך הוא, כביכול, בעל הבית אין יכול להוציא כליו משם, אינו יכול לשלוט בארץ זו. ואולי נענשו בחומרה על דברי הכפירה שדיברו!
The Gemara asks: From where is it known that the punishment of the spies was for malicious speech? Perhaps their punishment was due to the sin explained by Rabbi Ḥanina bar Pappa. As Rabbi Ḥanina bar Pappa says: The spies uttered a great statement of blasphemy at that time. As it is written: “But the men that went up with him said: We are not able to go up against the people; for they are stronger than us [mimmennu]” (Numbers 13:31). Do not read this as “for they are stronger than us [mimmennu]” but rather read it as: For they are stronger than Him [mimmennu]. i.e., stronger than God. They were saying, as it were, that the owner, i.e., God, cannot remove His utensils, the inhabitants of Eretz Yisrael, from there. If so, one can explain that the spies were punished for their blasphemy rather than for their malicious speech.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אֶלָּא אָמַר רַבָּה אָמַר ר״לרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר קְרָא {במדבר י״ד:ל״ז} וַיָּמוּתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִיאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה עַל דִּבַּת הָאָרֶץ שֶׁהוֹצִיאוּ.

Rather, Rabba says that Reish Lakish says that the verse states: “Those men that brought up an evil report of the land died by the plague before the Lord” (Numbers 14:37). This teaches that they were punished not for their blasphemy but for the evil report of the land that they brought.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

על דבת הארץ שהוציאו – קאמר דמתו.
שם על דיבת הארץ שהוציאו גם שאמרו גם זבת חלב ודבש היא וזה פריה הוציאו דבת הארץ במה שאמרו ארץ אוכלת יושביה וכפי מה שפירשנו במסכת סוטה במה שאמרו וזה פריה הוציאו דבה ממש על הארץ שאין מגדלת דברים שיש בהן חיי נפש ע״ש:
אלא אמר רבה אמר ריש לקיש, אמר קרא [הכתוב]: ״וימותו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה״ (שם יד, לז), משמע כי על דבת הארץ שהוציאו נענשו.
Rather, Rabba says that Reish Lakish says that the verse states: “Those men that brought up an evil report of the land died by the plague before the Lord” (Numbers 14:37). This teaches that they were punished not for their blasphemy but for the evil report of the land that they brought.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) תַּנְיָא אָמַר ר׳רַבִּי יְהוּדָה עֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת נִיסּוּ אֲבוֹתֵינוּ להקב״הלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנַיִם בַּיָּם וּשְׁנַיִם בַּמַּיִם שְׁנַיִם בַּמָּן שְׁנַיִם בַּשְּׂלָיו אַחַת בָּעֵגֶל וְאַחַת בְּמִדְבַּר פָּארָן.

It is taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: Our ancestors tried the Holy One, Blessed be He with ten trials: Two at the sea, and two with water, two with the manna, two with the quail, one with the golden calf, and one in the wilderness of Paran.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ג תניא [שנויה ברייתא]: אמר ר׳ יהודה, עשר נסיונות ניסו אבותינו להקדוש ברוך הוא: שנים בים (בים סוף), ושנים במים, שנים במן, שנים בשליו, אחת בעגל, ואחת במדבר פארן.
It is taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: Our ancestors tried the Holy One, Blessed be He with ten trials: Two at the sea, and two with water, two with the manna, two with the quail, one with the golden calf, and one in the wilderness of Paran.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) שְׁנַיִם בַּיָּם אַחַת בַּיְּרִידָה וְאַחַת בָּעֲלִיָּיה בַּיְּרִידָה דִּכְתִיב {שמות י״ד:י״א} הַמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם.

The Gemara lists the ten trials in detail. Two at the sea: One when the Jews descended into the sea, and one when they ascended from the sea. The Jews tried God when they descended into the sea, as it is written: “And they said to Moses: Because there were no graves in Egypt, have you taken us away to die in the wilderness? What is this you have done to us, to take us out of Egypt” (Exodus 14:11).
רי״ףמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שם א׳ בעליה וא׳ בירידה כו׳. התימה מדברי הרמב״ם בפ״ד דאבות שתפס לו דרך אחרת בחשבון י׳ נסיונות דלא חשיב הך דעלייה ולא חשיב נמי רק חדא בשליו דכתיב והאספסוף אשר בקרבו ולא חשיב בשבתנו על סיר הבשר ועייל שלישי במן דהיינו בקשתו ואפשר דהיינו דשליו דכתיב מי יתן מותנו בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם וגו׳ מיהו הא דחשיב הך דתבערה ומפיק הך דעלייה מן הים הוא קשה דלא חשיב לי׳ תלמודא אלא דהיינו הך דהאספסוף וגו׳ ודו״ק:
ומפרטים: שנים בים — פעם אחת בירידה ופעם אחת בעלייה. בירידהדכתיב [שנאמר] קודם שנקרע להם הים: ״המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר״ (שמות יד, יא).
The Gemara lists the ten trials in detail. Two at the sea: One when the Jews descended into the sea, and one when they ascended from the sea. The Jews tried God when they descended into the sea, as it is written: “And they said to Moses: Because there were no graves in Egypt, have you taken us away to die in the wilderness? What is this you have done to us, to take us out of Egypt” (Exodus 14:11).
רי״ףמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) בָּעֲלִיָּיה כִּדְרַב הוּנָא דא״רדְּאָמַר רַב הוּנָא יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה הָיוּ כִּדְרַבָּה בַּר מָרִי דְּאָמַר רַבָּה בַּר מָרִי מַאי דִּכְתִיב {תהלים ק״ו:ז׳} וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מַמְרִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְאוֹמְרִים כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ עוֹלִים מִצַּד זֶה כָּךְ מִצְרַיִם עוֹלִים מִצַּד אַחֵר.

And they also tried God when they ascended from the sea, in accordance with the opinion of Rav Huna, as Rav Huna says: The Jewish people of that generation, during the Exodus, were of little faith. This is in accordance with a statement of Rabba bar Mari. As Rabba bar Mari says: What is the meaning of that which is written: “But they were rebellious at the sea, even at the Red Sea. Nevertheless, He saved them for His Name’s sake” (Psalms 106:7–8)? This teaches that the Jews were rebellious at that time, and they said: Just as we are ascending from one side, so too perhaps the Egyptians are ascending from the other side, and we will not be saved.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כך מצרים עולין מצד אחר – אע״פ שהבטיחם הקב״ה לא תוסיפו לראותם:
ממרים – מורדים.
כשם שאנו עולין מצד זה (אמרו) כך מצרים עולין מצד אחר – יש לתמוה איך היו ישראל באותו הדור כ״כ מקטני אמנה שסברו שכך יעשה הקב״ה נסים למצרים להעבירם מארצם לא״י ואומר ר׳ בשם אביו רבי שמואל שישראל לא עברו הים לרחבו מצד זה לזה שא״כ היו ממהרים ללכת אל א״י אלא רצועה אחת עברו בים לאורך הים עד שפנו למדבר לצד אחד כי לא היו יכולין ללכת מכל צד אם לא יעברו הים ומצרים היו להם מימינם ומשמאלם לפיכך עברו הים רצועה אחת עד שפנו למדבר מצד אחד וזה כשם שאנו עולין מצד זה ובאנו׳ למדבר כך מצרים עולין מצד אחר מן המדבר וירדפו אחרינו וישיגו כי סבורים שלא יעברו המצריים בים אלא יבאו מצד אחר ובהכי ניחא הא דכתיב (במדבר לג) ויסעו ממרה וגו׳ ויחנו על ים סוף ואם עברו רוחב הים עד עבר הים מצד אחר היאך פגעו עוד בים וכי חזרו לאחוריהם אלא ש״מ לאחר שנסעו באורך הים ויצאו כמו כן לאורך הים לדרום מצרים שמצרים כמו כן לרוח דרומית של א״י קרוב לסוף דרומית לצד מערב ונילוס מפסיק בין מצרים ובין א״י והים מצד דרומית של ארץ מצרים ממזרח למערב ונסעו לחוף הים מצפון הים שהוא דרומית של מצרים ואח״כ יצאו לאחר שהלכו כחצי גורן עגולה ויצאו בצד צפוני שלהם שהיא דרומית של ארץ אדום ומזרחית של ארץ מצרים ואח״כ הלכו קצת ימים עד מרה ואח״כ היו עדיין אצל הים וכשהוצרכו ליכנס לא״י לא הוצרכו לעבור הים אלא סיבבו ארץ אדום וארץ מואב שהוא בדרומית של א״י ומזרחית של ארץ מצרים.
שם בעלייה כו׳ דכתיב וימרו על ים בים סוף וגו׳. ולא ניחא ליה למימר דהיינו דירידה שאמרו המבלי אין קברים וגו׳ וכ״פ הרד״ק דא״כ לא לכתוב רק וימרו על ים סוף ומדכתיב על ים בים סוף משמע שאחר שהיו בים סוף המרו בהקב״ה דהיינו בעלייה שאמרו כשם שאנו עולין כו׳ ועיין בזה בתוספות באורך וכה״ג כתב הרמב״ם שם פ״ד דאבות וז״ל שהיה נבקע לדרכים רבים כמספר השבטים כעין קשת עגולה עכ״ל:
בעלייהכמו שאמר רב הונא, שאמר רב הונא: ישראל שבאותו הדור מקטני אמנה היו, ולא האמינו שהם נגאלים, כדברי רבה בר מרי, שאמר רבה בר מרי, מאי דכתיב [מהו שנאמר]: ״וימרו על ים בים סוף ויושיעם למען שמו״ (תהלים קו, ז—ח)? מלמד שהיו ישראל ממרים באותה שעה, ולא האמינו במה שאמר להם ה׳ ״לא תוסיפו לראותם עוד״ (שמות יד, יג), והיו אומרים: כשם שאנו עולים מצד זה כך מצרים עולים מצד אחר.
And they also tried God when they ascended from the sea, in accordance with the opinion of Rav Huna, as Rav Huna says: The Jewish people of that generation, during the Exodus, were of little faith. This is in accordance with a statement of Rabba bar Mari. As Rabba bar Mari says: What is the meaning of that which is written: “But they were rebellious at the sea, even at the Red Sea. Nevertheless, He saved them for His Name’s sake” (Psalms 106:7–8)? This teaches that the Jews were rebellious at that time, and they said: Just as we are ascending from one side, so too perhaps the Egyptians are ascending from the other side, and we will not be saved.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) אָמַר לוֹ הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשַׂר שֶׁל יָם פְּלוֹט אוֹתָם לַיַּבָּשָׁה אָמַר לְפָנָיו רבש״ערִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כְּלוּם יֵשׁ עֶבֶד שֶׁנּוֹתֵן לוֹ רַבּוֹ מַתָּנָה וְחוֹזֵר וְנוֹטְלָהּ הֵימֶנּוּ אָמַר לוֹ אֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶחָד וּמֶחֱצָה שֶׁבָּהֶם.

The Holy One, Blessed be He, said to the ministering angel of the sea: Spew out the dead Egyptians onto dry land. The ministering angel said before Him: Master of the Universe, is there a servant whose master gives him a gift and then takes it from him? Since the dead Egyptians were given to me for my fish to eat, how can You retract Your gift? God said to the sea: I will give you one and a half times their number. Although I am taking them back now, later I will give you one and a half times as many people. In the case of the Egyptians it is stated: “Six hundred chosen chariots” (Exodus 14:7), whereas with regard to Sisera, who was defeated at the Kishon Brook, it is written: “Nine hundred chariots of iron” (Judges 4:13).
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

פלוט אותם ליבשה – כשהן מתים:
שנותן לו רבו מתנה – פרנסה לדגים.
אחד ומחצה – דבפרעה כתיב (שמות יד) שש מאות רכב ובסיסרא כתיב (שופטים ד) תשע מאות רכב.
אחד ומחצה שבהם – במצרים כתיב (שמות יד) שש מאות רכב בחור ובסיסרא כתיב (שופטים ד) תשע מאות רכב ואף על גב דכתיב (שמות יד) כל רכב מצרים לא קא חשיב אלא השרים של ארץ מצרים היה נתלה אחר השש מאות רכב ומלכים של סיסרא היו תלוים אחר התשע מאות רכב ברזל ואם חיל אנשים בזה יותר מבזה אינו חושש.
שם כלום יש עבד כו׳ אני נותן לך א׳ ומחצה כו׳. כולה מפורש בפרק ע״פ ע״ש:
אמר לו הקדוש ברוך הוא לשר (מלאך, ממונה) של ים: פלוט אותם את המצרים המתים ליבשה, כדי שיראו ישראל ויאמינו. אמר שר הים לפניו: רבונו של עולם, כלום יש עבד שנותן לו רבו מתנה (את המתים האלו) וחוזר ונוטלה הימנו? אמר לו: אני נותן לך תמורת המצרים פי אחד ומחצה שבהם, שכנגד שש מאות רכב של מצרים יקבל שר הים תשע מאות רכב של סיסרא (שופטים ד, יג).
The Holy One, Blessed be He, said to the ministering angel of the sea: Spew out the dead Egyptians onto dry land. The ministering angel said before Him: Master of the Universe, is there a servant whose master gives him a gift and then takes it from him? Since the dead Egyptians were given to me for my fish to eat, how can You retract Your gift? God said to the sea: I will give you one and a half times their number. Although I am taking them back now, later I will give you one and a half times as many people. In the case of the Egyptians it is stated: “Six hundred chosen chariots” (Exodus 14:7), whereas with regard to Sisera, who was defeated at the Kishon Brook, it is written: “Nine hundred chariots of iron” (Judges 4:13).
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) אָמַר לְפָנָיו רבש״ערִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כְּלוּם יֵשׁ עֶבֶד שֶׁתּוֹבֵעַ אֶת רַבּוֹ אָמַר לוֹ נַחַל קִישׁוֹן יִהְיֶה עָרֵב מִיָּד פְּלָטָן לַיַּבָּשָׁה דִּכְתִיב {שמות י״ד:ל׳} וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל וְגוֹ׳.

The ministering angel said before Him: Master of the Universe, is there a servant who issues a claim against his master for a gift promised to him? Who will be the guarantor? God said to the ministering angel: The Kishon Brook will be a guarantor for Me. Immediately, the sea spewed the Egyptians out onto the land, and the Jewish people came and saw that they were dead. As it is written: “And Israel saw the Egyptians dead upon the seashore” (Exodus 14:30).
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר לפניו: רבונו של עולם, כלום יש עבד שתובע את רבו? וממי אתבע את חובי? אמר ללו הקדוש ברוך הוא: נחל קישון יהיה ערב, ותוכל לתבוע אותו. מיד פלטן ים סוף ליבשה, דכתיב [שנאמר]: ״וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים״ (שמות יד, ל), ורק אז נאמר: ״ויאמינו בה׳ ובמשה עבדו״ (שם לא).
The ministering angel said before Him: Master of the Universe, is there a servant who issues a claim against his master for a gift promised to him? Who will be the guarantor? God said to the ministering angel: The Kishon Brook will be a guarantor for Me. Immediately, the sea spewed the Egyptians out onto the land, and the Jewish people came and saw that they were dead. As it is written: “And Israel saw the Egyptians dead upon the seashore” (Exodus 14:30).
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) שְׁנַיִם בַּמַּיִם בְּמָרָה וּבִרְפִידִים בְּמָרָה דִּכְתִיב {שמות ט״ו:כ״ג} וַיָּבוֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת וּכְתִיב {שמות י״ז:ג׳} וַיָּלֶן הָעָם עַל מֹשֶׁה.

The Gemara continues its list of the Jewish people’s trials of God: Two with water: One in Mara and one in Rephidim. The Jewish people tested God in Mara as it is written: “And when they came to Mara, they could not drink of the waters of Mara, for they were bitter. Therefore the name of it was called Mara” (Exodus 15:23), as Mara means bitter. And it is written: “And the people murmured against Moses, saying: What shall we drink?” (Exodus 15:24).
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[שנים במים] במרה וברפידים – וקשיא לי מ״ט לא קא חשיב מים במדבר צין:
שם שנים במים במרה וברפידים כו׳. דאלו נעשו קודם מעשה המרגלים דכתיב ביה וינסו אותי זה עשר וגו׳ אבל לא חשיב הך דמים דפרשת חקת ולא היה מים לעדה וגו׳ דזה נעשה בשנת ארבעים אחר מיתת מרים ומעשה מרגלים היה בשנת שניה לצאתם מארץ מצרים ולכך לא חשיב הא דפרשת חקת ותקצר נפש העם בדרך ומעשה קרח ומעשה פעור שכל זה נעשה אחר מעשה מרגלים ודו״ק:
שנים, שני נסיונות שניסו אבותינו את הקב״ה במים — אחד במרה ואחד ברפידים. אחד במרהדכתיב [שנאמר]: ״ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות״ (שם טו, כג), וכתיב [ונאמר] שם: ״וילן העם על משה״ (שם טו, כד).
The Gemara continues its list of the Jewish people’s trials of God: Two with water: One in Mara and one in Rephidim. The Jewish people tested God in Mara as it is written: “And when they came to Mara, they could not drink of the waters of Mara, for they were bitter. Therefore the name of it was called Mara” (Exodus 15:23), as Mara means bitter. And it is written: “And the people murmured against Moses, saying: What shall we drink?” (Exodus 15:24).
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) בִּרְפִידִים דִּכְתִיב {שמות י״ז:א׳} וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתּוֹת וּכְתִיב {שמות י״ז:ב׳} וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה.

The Jewish people also tested God in Rephidim, as it is written: “And all the congregation of the children of Israel journeyed from the wilderness of Sin, by their stages, according to the commandment of the Lord, and encamped in Rephidim; and there was no water for the people to drink” (Exodus 17:1). And it is written: “And the people fought with Moses, and said: Give us water that we may drink. And Moses said to them: Why do you fight with me? Why do you test the Lord?” (Exodus 17:2).
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אחד ברפידיםדכתיב [שנאמר]: ״ויחנו ברפידים ואין מים לשתות״ (שם יז, א), וכתיב [ונאמר] שם: ״וירב העם עם משה״ (שם יז, ב).
The Jewish people also tested God in Rephidim, as it is written: “And all the congregation of the children of Israel journeyed from the wilderness of Sin, by their stages, according to the commandment of the Lord, and encamped in Rephidim; and there was no water for the people to drink” (Exodus 17:1). And it is written: “And the people fought with Moses, and said: Give us water that we may drink. And Moses said to them: Why do you fight with me? Why do you test the Lord?” (Exodus 17:2).
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) שְׁנַיִם בַּמָּן דִּכְתִיב

The Gemara continues: Two with manna, as it is written:
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שנים במן: פעם אחת דכתיב [שנאמר]: בדברי משה אל העם:
The Gemara continues: Two with manna, as it is written:
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

ערכין טו. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים ערכין טו., עין משפט נר מצוה ערכין טו., רי"ף ערכין טו. – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., מיוחס לר׳ גרשום ערכין טו., רש"י ערכין טו., תוספות ערכין טו., מהרש"א חידושי אגדות ערכין טו., פירוש הרב שטיינזלץ ערכין טו., אסופת מאמרים ערכין טו.

Arakhin 15a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Arakhin 15a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Arakhin 15a, Rif by Bavli Arakhin 15a, Attributed to R. Gershom Arakhin 15a, Rashi Arakhin 15a, Tosafot Arakhin 15a, Maharsha Chidushei Aggadot Arakhin 15a, Steinsaltz Commentary Arakhin 15a, Collected Articles Arakhin 15a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144