×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) הַשַּׁפּוּד אוְהָאַסְכָּלָא מַגְעִילָן בְּחַמִּין.:
With regard to the spit and the metal grill [askela], one purges them in hot water.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
האסכלא – גרדיל״י וצולין עליו צלי ובגמ׳ דמסכת ע״ז פריך הא ליבון בעי.
השפוד והאסכלא מגעילן בחמין – אית דלא גרסי בחמין משום דבעי רבה למימר בסוף ע״ז (דף עו.) מאי הגעלה דקתני מריקה ושטיפה א״ל אביי מי דמי מריקה ושטיפה בצונן הגעלה בחמין ואי גרסינן במשנה גופה בחמין היכי טעי רבה ונראה דשפיר גרסינן ליה וקסבר רבה מריקה בחמין והא דנקט רבה שטיפה אגב מריקה נקט ושטיפה לאו דוקא והכי קאמר מאי הגעלה בחמין דקאמר היינו מריקה דאיירי בה לעיל דאיכא למ״ד בגמ׳ דמריקה בחמין.
השפוד שתוחבים בבשר כדי לצלותו, והאסכלא שהיא מעין רשת שצולים עליה בשר, אם צלה בהם בשר קדשים — מגעילן בחמין.
With regard to the spit and the metal grill [askela], one purges them in hot water.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) גְּמָ׳: מַאי טַעְמָא דר״טדְּרַבִּי טַרְפוֹן דְּאָמַר קְרָא {דברים ט״ז:ז׳} וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶךָ הַכָּתוּב עשאו לְכוּלָּן בֹּקֶר אֶחָד.

GEMARA: The mishna teaches that Rabbi Tarfon says: If one cooked a sin offering in a vessel from the beginning of the Festival, one may cook in it for the entire Festival without scouring and rinsing the vessel after every use and without being concerned that he is eating forbidden leftover meat. The Gemara asks: What is the reasoning of Rabbi Tarfon? The Gemara answers: It is as the verse states with regard to the Paschal offering: “And you shall roast and eat it in the place that the Lord your God shall choose; and you shall turn in the morning, and go to your tents” (Deuteronomy 16:7). Although one does not leave Jerusalem on the first morning of Passover, the verse has rendered all of those days over which one remains there equal to one morning.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ ופנית בבקר – על כרחך בקר של חול קאמר וקרי ליה בקר ראשון.
ופנית בבקר – פי׳ בקונטרס על כרחין בקר של חול קאמר וקרי ליה בקר ראשון וקשה דלמא בי״ט וכגון שאהלו בתוך התחום ואפי׳ תימא לומר דבעי ראיית פנים ביום ראשון שמביא קרבנו מ״מ י״ל למחרתו שהוא חה״מ כל ז׳ מנא ליה ונראה לפרש דמשמע ליה כולהו בקר אחד משום דכולהו ז׳ תשלומין דראשון דחגיגה יש לה תשלומים כל ז׳ ומכאן קשה ללשון אחר שפירש בקונטרס בפסחים בפרק מי שהיה טמא (פסחים צה:) גבי פסח ראשון טעון לינה פסח שני אין טעון לינה דראשון טעון יום אחד והכא מוכח דבעי לינה ז׳ וכן בסוכה בפרק לולב וערבה (סוכה מז.) דקתני כשם ששבעת ימי החג טעונין קרבן שיר וברכה ולינה כך שמיני טעון קרבן שיר וברכה ולינה מאי לאו זמן לא ברכת המזון ותפלה ה״נ מסתברא דאי ס״ד זמן זמן כל ז׳ מי איכא משמע דקרבן ולינה ניחא ליה דהוה כל ז׳ ושמא י״ל דה״ה דהוה מצי למיפרך מלינה וליטעמיך ולשינויא דהתם אתי הכל שפיר דמשני דזמן כל ז׳ משכחת לה אי לא בריך ביומא קמא בריך באידך יומי וכן נמי מצי למימר מלינה דעולת ראייה יש לה תשלומין כל ז׳ ויום הבאת קרבנו טעון לינה ולא יותר (הג״ה) והך דשמעתין נמי מעיקרא ס״ד דהוי כל ז׳ מטעמא דפרישית אבל לא קאי הכי ובספרי מוכח דלא הוי אלא יום אחד דקתני אין לי אלא אלו מנין לרבות המנחות והעופות כו׳ ת״ל ופנית בבקר כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא כאלו משמע דלא הויא לינה אלא יום אחד דומיא דשלמים של כל השנה וקשיא לי אי לינה ברגל אינו רק יום א׳ אמאי פסח שני אין טעון לינה מי גרע ממביא עוף או מנחה בחול דטעון לינה יום אחד אבל אי רגל טעון לינה ז׳ אתי שפיר דקמ״ל דפסח שני אין טעון לינה רק יום אחד. ברוך.
א גמרא שנינו במשנה את שיטת ר׳ טרפון שאם בישל בשר קדשים בכלי בתחילת הרגל, מבשלים בו כל ימי הרגל בלא מריקה ושטיפה, ואין אדם צריך לחשוש שמא הוא אוכל מבשר קדשים שנותר לאחר זמן אכילתו. ומבררים: מאי טעמא [מה הטעם, המקור] לשיטתו זו של ר׳ טרפון? שכן אמר קרא [הכתוב] במצות הפסח: ״ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר ה׳ אלהיך בו ופנית בבקר והלכת לאהלך״ (דברים טז, ז). והרי חג הפסח אינו נגמר בלילה הראשון! אלא מכאן שהכתוב עשאו (החשיב) לכולן לכל ימי החג, בקר אחד למחרת הרגל, כאילו כולם יום אחד הם.
GEMARA: The mishna teaches that Rabbi Tarfon says: If one cooked a sin offering in a vessel from the beginning of the Festival, one may cook in it for the entire Festival without scouring and rinsing the vessel after every use and without being concerned that he is eating forbidden leftover meat. The Gemara asks: What is the reasoning of Rabbi Tarfon? The Gemara answers: It is as the verse states with regard to the Paschal offering: “And you shall roast and eat it in the place that the Lord your God shall choose; and you shall turn in the morning, and go to your tents” (Deuteronomy 16:7). Although one does not leave Jerusalem on the first morning of Passover, the verse has rendered all of those days over which one remains there equal to one morning.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָדְבוּי בַּר אַמֵּי וְכִי אֵין פִּיגּוּל בָּרֶגֶל וְאֵין נוֹתָר בָּרֶגֶל.

Rav Aḥadvoi bar Ami objects to this: Can it be that all of the days of the Festival are considered a single day? But is there no prohibition against bringing an offering that was sacrificed with the intent to consume it after its appointed time [piggul] during a pilgrimage Festival? And is there no prohibition of notar, consuming sacrificial meat beyond its appointed time, during a pilgrimage Festival? Both these prohibitions are based on the premise that each offering may be eaten over a limited time far less than the duration of the entire Festival.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אין פיגול ברגל – אם שחט ע״מ לאכול למחר אינו פיגול.
ואין נותר ברגל – אם הותיר בשר חטאת למחר אינו נותר דחד יומא הוא לר״ט.
מתקיף לה [מקשה על הסבר זה] רב אחדבוי בר אמי: וכיצד יכול אתה לומר כן? וכי אין דין פיגול ברגל, שאם חשב הכהן בשעת עבודת הקרבן לאוכלו למחרת לא ייפסל הקרבן משום פיגול, כיון שכל ימי הרגל נחשבים כיום אחד?! וכיוצא בזה, האם אין דין נותר בימי הרגל, שאין בשר הקדשים שנותר לאחר זמנו, נפסל בכך?!
Rav Aḥadvoi bar Ami objects to this: Can it be that all of the days of the Festival are considered a single day? But is there no prohibition against bringing an offering that was sacrificed with the intent to consume it after its appointed time [piggul] during a pilgrimage Festival? And is there no prohibition of notar, consuming sacrificial meat beyond its appointed time, during a pilgrimage Festival? Both these prohibitions are based on the premise that each offering may be eaten over a limited time far less than the duration of the entire Festival.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) וְכִי תֵּימָא ה״נהָכִי נָמֵי וְהָתַנְיָא ר׳רַבִּי נָתָן אוֹמֵר לֹא אָמַר ר״טרַבִּי טַרְפוֹן אֶלָּא זוֹ בִּלְבַד.

And if you would say: Indeed, neither piggul nor notar apply during a Festival, that is difficult: But it is taught in a baraita that Rabbi Natan says: Rabbi Tarfon said that an entire Festival is considered a single day only with regard to this, the halakhot of scouring and rinsing, alone, and not with regard to other halakhot, including piggul and notar. Evidently, his opinion is not based on the cited verse.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא זו בלבד – לענין מריקה ושטיפה לחודה ולא לענין פיגול ונותר ואי טעמיה מהאי קרא הוא אפילו לענין פיגול ונותר נמי.
וכי תימא הכי נמי [ואם תאמר אכן כך הוא הדין גם כן] שאין דין פיגול ונותר בימי הרגל — והתניא [והרי שנויה ברייתא], ר׳ נתן אומר: לא אמר ר׳ טרפון את דבריו אלא לענין הלכה זו בלבד, של מריקה ושטיפה, ולא לעניינים אחרים, כגון פיגול ונותר!
And if you would say: Indeed, neither piggul nor notar apply during a Festival, that is difficult: But it is taught in a baraita that Rabbi Natan says: Rabbi Tarfon said that an entire Festival is considered a single day only with regard to this, the halakhot of scouring and rinsing, alone, and not with regard to other halakhot, including piggul and notar. Evidently, his opinion is not based on the cited verse.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אֶלָּא כדר״נכִּדְרַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ דְּאָמַר ר״נרַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ כׇּל יוֹם וָיוֹם נַעֲשֶׂה גִּיעוּל לַחֲבֵירוֹ.:

The Gemara continues: Rather, one must explain that Rabbi Tarfon’s opinion accords with that which Rav Naḥman says citing Rabba bar Avuh. As Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: Scouring and rinsing does not need to be done every day in order to avoid eating the taste of forbidden leftover meat, because while the vessels are used for repeatedly cooking various types of sacrificial meat, the meat of each and every day becomes a purging agent for the other food, that which is already absorbed in the vessel from the prior day. Therefore, only after the Festival, when the vessel is not being used, must the pot be scoured and rinsed.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
נעשה גיעול לחבירו – מתוך שהשלמים מצויין ברגל אין בלוע שלה נעשה נותר שהרי זמן שלמים לב׳ ימים וכי מבשל ביה שלמים האידנא הדר מבשל ביה שלמים למחר ובולע משלמים שנשחטו ביום המחרת ופולט מה שבלע אתמול ובולע מן האחרונים נמצא שאינו בא לידי נותר ואם בא לבשל חטאת זהיר לבשל אחריו שלמים בו ביום ופולט את החטאת ובולע את השלמים.
אלא צריכים לפרש בהסבר שיטת ר׳ טרפון כדברי רב נחמן אמר רבה בר אבוה, שכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: הואיל והשלמים מצויים הרבה ברגל אין הבלוע שבתוך הכלים נעשה נותר, שהרי זמן אכילת השלמים הוא שני ימים, ומה שהוא מבשל כל יום ויום מימי הרגל נעשה גיעול (מפליט) לחבירו שנתבשל ביום הקודם, ולכן רק לאחר הרגל, כאשר יפסיקו לבשל בו, יתחייב בשטיפה ומריקה.
The Gemara continues: Rather, one must explain that Rabbi Tarfon’s opinion accords with that which Rav Naḥman says citing Rabba bar Avuh. As Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: Scouring and rinsing does not need to be done every day in order to avoid eating the taste of forbidden leftover meat, because while the vessels are used for repeatedly cooking various types of sacrificial meat, the meat of each and every day becomes a purging agent for the other food, that which is already absorbed in the vessel from the prior day. Therefore, only after the Festival, when the vessel is not being used, must the pot be scoured and rinsed.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים עַד זְמַן אֲכִילָה כּוּ׳.: מַאי קָאָמַר אָמַר ר״נרַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ מַמְתִּין לָהּ עַד זְמַן אֲכִילָה וַהֲדַר עָבֵיד לַהּ מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה.

§ The mishna teaches: And the Rabbis say: One may not continue using it in this manner; rather, one must perform scouring and rinsing before the end of the period during which partaking of the particular cooked offering is permitted. What is the mishna saying? Rav Naḥman said that Rabba bar Avuh said: One waits for the copper vessel so long as it remains the period of partaking, and then he performs scouring and rinsing on it.
תוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ממתין להם כל זמן אכילה והדר עביד מריקה ושטיפה – אין לפרש דמריקה ושטיפה קודם שיעשה נותר כדי שלא יבואו קדשים לבית הפסול דהא משמע הכא דלאחר זמן אכילה עביד מריקה ושטיפה ומיהו יש ספרים דגרסי ממתין להו עד זמן אכילה ועוד יש קצת לדקדק מדקאמר לעיל לרבי טרפון כל יום ויום נעשה גיעול לחבירו ואם קודם שעשה נותר עביד מריקה ושטיפה ה״נ ליעביד דכי בשיל ביה שלמים אתמול כשבא היום והוזקק למריקה ושטיפה אי בשיל ביה שלמים דהאידנא קודם מריקה ושטיפה ליתסרו אלא ודאי לא חייב הכתוב עד אחד שנעשה נותר.
ב עוד שנינו במשנה: וחכמים אומרים עד זמן אכילה מריקה ושטיפה. ומבררים: מאי קאמר [מה הוא אומר]? מה פירוש הדברים? אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: ממתין לה לכלי הנחושת עד זמן אכילה, כל זמן שמותר לאכול מחטאת זו, והדר עביד אז עושה] לה מריקה ושטיפה.
§ The mishna teaches: And the Rabbis say: One may not continue using it in this manner; rather, one must perform scouring and rinsing before the end of the period during which partaking of the particular cooked offering is permitted. What is the mishna saying? Rav Naḥman said that Rabba bar Avuh said: One waits for the copper vessel so long as it remains the period of partaking, and then he performs scouring and rinsing on it.
תוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) מְנָהָנֵי מִילֵּי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן אַבָּא כְּתִיב {ויקרא ו׳:כ״א} וּמוֹרַק וְשׁוּטַּף וּכְתִיב {ויקרא ו׳:כ״ב} כׇּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכַל הָא כֵּיצַד מַמְתִּין לָהּ עַד זְמַן אֲכִילָה וַהֲדַר עָבֵיד לַהּ מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה.:

From where are these matters derived? Rabbi Yoḥanan says in the name of Abba Yosei bar Abba: It is written about a copper vessel in which a sin offering was cooked: “It shall be scoured and rinsed in water” (Leviticus 6:21); and it is written in the following verse: “Every male among the priests may eat it.” How so, i.e., what are the verses teaching through this juxtaposition? One waits with it until the end of the period of partaking and then performs scouring and rinsing on it.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הא כיצד – כלומר למה סמכן הכתוב לומר שממתין זמן אכילה כו׳.
ושואלים: מנהני מילי [מנין הדברים הללו]? אמר ר׳ יוחנן משום (בשם) אבא יוסי בן אבא: כתיב [נאמר] בדין כלי נחושת שבושלה בו חטאת: ״ומרק ושטף במים״ (ויקרא ו, כא), וכתיב [ונאמר] בפסוק שלאחריו: ״כל זכר בכהנים יאכל אותה״, הא (הרי) כיצד? והרי ממרקים ושוטפים לאחר אכילה! ממתין לה לכלי הנחושת עד זמן אכילה, והדר עביד אז עושה] לה מריקה ושטיפה.
From where are these matters derived? Rabbi Yoḥanan says in the name of Abba Yosei bar Abba: It is written about a copper vessel in which a sin offering was cooked: “It shall be scoured and rinsed in water” (Leviticus 6:21); and it is written in the following verse: “Every male among the priests may eat it.” How so, i.e., what are the verses teaching through this juxtaposition? One waits with it until the end of the period of partaking and then performs scouring and rinsing on it.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) מְרִיקָה כִּמְרִיקַת הַכּוֹס שְׁטִיפָה כִּשְׁטִיפַת הַכּוֹס.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה בְּצוֹנֵן דִּבְרֵי רַבִּי וַחֲכָמִים אוֹמְרִים במְרִיקָה בְּחַמִּין וּשְׁטִיפָה בְּצוֹנֵן.

§ The mishna teaches: Scouring is like the scouring of a cup, and rinsing is like the rinsing of a cup; and scouring and rinsing are both performed with cold water. The Sages taught in a baraita: Scouring and rinsing are both performed with cold water; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. And the Rabbis say: Scouring is performed with hot water, and rinsing is performed with cold water.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ג שנינו במשנה באופן בו נעשית המריקה והשטיפה, כי המריקהכמריקת הכוס, שטיפהכשטיפת הכוס. מכאן שנינו כי השטיפה והמריקה בצונן. ועוד בענין זה תנו רבנן [שנו חכמים]: מריקה ושטיפהבצונן, אלו דברי רבי. וחכמים אומרים: מריקהבחמין, ושטיפהבצונן.
§ The mishna teaches: Scouring is like the scouring of a cup, and rinsing is like the rinsing of a cup; and scouring and rinsing are both performed with cold water. The Sages taught in a baraita: Scouring and rinsing are both performed with cold water; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. And the Rabbis say: Scouring is performed with hot water, and rinsing is performed with cold water.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) מ״טמַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן מִידֵּי דְּהָוֵה אַגִּיעוּלֵי גוֹיִם1 וְרַבִּי אָמַר לָךְ הַגְעָלָה לָא קָאָמֵינָא כִּי קָאָמֵינָא לִמְרִיקָה וּשְׁטִיפָה דְּבָתַר הַגְעָלָה.

What is the reasoning of the Rabbis? They hold that this halakha is just as it is with regard to purging the used vessels acquired from gentiles, for which purging the forbidden absorptions must be performed with hot water. And Rabbi Yehuda HaNasi could have said to you: I do not say this statement about purging, which must certainly be performed with hot water. Rather, when I say my opinion, it is with regard to the mitzva of scouring and rinsing, which is performed after purging.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מידי דהוה אגיעולי עובדי כוכבים – דחמין בעינן דכתיב (במדבר לא) כל דבר אשר יבא באש.
ומסבירים: מאי טעמא דרבנן [מה טעמם של חכמים]? מידי דהוה [כמו שהוא הדין] לגבי גיעולי גוים שצריכים לעשות הגעלה בחמין לכלי שבישלו בו גוים, כדי לפלוט את האיסור הבלוע בו. ורבי אמר לך [יכול היה לומר לך]: לענין הגעלה לא קאמינא [איני אומר], שודאי יש להגעיל בחמין. כי קאמינא [כאשר אומר אני] הרי זה למצות מריקה ושטיפה דבתר [שאחר] הגעלה, ששתיהן בצונן.
What is the reasoning of the Rabbis? They hold that this halakha is just as it is with regard to purging the used vessels acquired from gentiles, for which purging the forbidden absorptions must be performed with hot water. And Rabbi Yehuda HaNasi could have said to you: I do not say this statement about purging, which must certainly be performed with hot water. Rather, when I say my opinion, it is with regard to the mitzva of scouring and rinsing, which is performed after purging.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) וְרַבָּנַן א״כאִם כֵּן לִכְתּוֹב קְרָא אוֹ מוֹרַק מוֹרַק אוֹ שׁוּטַּף שׁוּטַּף מַאי וּמוֹרַק וְשׁוּטַּף ש״משְׁמַע מִינַּהּ מְרִיקָה בְּחַמִּין וּשְׁטִיפָה בְּצוֹנֵן.

And the Rabbis could reply: If so, that scouring and rinsing are both performed in the same manner, let the verse write the same verb to describe both processes, namely either: It shall be scoured and scoured in water, or: It shall be rinsed and rinsed in water. What is meant by the formula: “It shall be scoured and rinsed in water”? Conclude from the use of two verbs that scouring is performed with hot water, and rinsing is performed with cold water.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
א״כ – דתרוייהו חדא היא ומריקה לאו היינו הגעלה לכתוב קרא לשון שוה בשניהם.
ה״ג: ומאי מורק ושוטף ש״מ מריקה בחמין שטיפה בצונן.
ורבנן [וחכמים], משיבים על כך: אם כן, שהמריקה והשטיפה ענין אחד הן, לכתוב קרא [שיכתוב המקרא] לשון זהה, או ״מרק מרק״, או ״שטף שטף״, מאי [מה ענין] שינוי הלשון ״ומרק ושטף״? שמע מינה [למד מכאן]: מריקהבחמין, ושטיפהבצונן.
And the Rabbis could reply: If so, that scouring and rinsing are both performed in the same manner, let the verse write the same verb to describe both processes, namely either: It shall be scoured and scoured in water, or: It shall be rinsed and rinsed in water. What is meant by the formula: “It shall be scoured and rinsed in water”? Conclude from the use of two verbs that scouring is performed with hot water, and rinsing is performed with cold water.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) וְרַבִּי אִי כְּתִיב וּמוֹרַק מוֹרַק ה״אהֲוָה אָמֵינָא תְּרֵי זִימְנֵי מוֹרַק אוֹ תְּרֵי זִימְנֵי שׁוּטַּף לְכָךְ כְּתִיב וּמוֹרַק וְשׁוּטַּף לוֹמַר לָךְ מְרִיקָה כִּמְרִיקַת הַכּוֹס שְׁטִיפָה כִּשְׁטִיפַת הַכּוֹס.:

And Rabbi Yehuda HaNasi could reply: If it were written: It shall be scoured and scoured, or: It shall be rinsed and rinsed, I would say that the vessel must be scoured two times, or that it must be rinsed two times. Therefore, it is written: “It shall be scoured and rinsed,” to tell you that even if both are performed with cold water, there are two distinct actions: Scouring is like the scouring of the inside of a cup, and rinsing is like the rinsing of the outside of a cup.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ורבי – אמר לך מריקה כמריקת הכוס ושטיפה כשטיפת הכוס לכך שינה בלשון שזה מבחוץ וזה מבפנים.
ורבי, מה הוא משיב לטענה זו? אי כתיב [אם היה כתוב] ״ומרק מרק״, או שהיה כתוב ״ושוטף שוטף״, הוה אמינא [הייתי אומר] שכוונת הכתוב שיעשה תרי זימני [שתי פעמים] ״מרק״ (מריקה) או תרי זימני [שתי פעמים] ״שטף״ (שטיפה), לכך כתיב [נאמר] ״ומרק ושטף״, לומר לך שהן שתי פעולות שונות: מריקהכמריקת הכוס מבפנים, שטיפהכשטיפת הכוס מבחוץ.
And Rabbi Yehuda HaNasi could reply: If it were written: It shall be scoured and scoured, or: It shall be rinsed and rinsed, I would say that the vessel must be scoured two times, or that it must be rinsed two times. Therefore, it is written: “It shall be scoured and rinsed,” to tell you that even if both are performed with cold water, there are two distinct actions: Scouring is like the scouring of the inside of a cup, and rinsing is like the rinsing of the outside of a cup.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) מַתְנִי׳: גבִּישֵּׁל בּוֹ קָדָשִׁים וְחוּלִּין אוֹ קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים וְקָדָשִׁים קַלִּים אִם יֵשׁ בָּהֶן בְּנוֹתֵן טַעַם הֲרֵי הַקַּלִּים נֶאֱכָלִין כַּחֲמוּרִין שֶׁבָּהֶן וְאֵינָן טְעוּנִין מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה דוְאֵינָן פּוֹסְלִים בְּמַגָּע.

MISHNA: If one cooked in one vessel sacrificial meat and non-sacred meat, or the meat of offerings of the most sacred order and the meat of offerings of lesser sanctity, the status of the food depends upon the taste of the stringent substance. If there is enough of the more sacred meat to impart flavor to the less sacred or non-sacred meat, then the lenient components of the mixtures must be eaten in accordance with the restrictions of the stringent components therein, insofar as who may partake of them, as well as the time when and the place where they may be eaten. And the copper vessels in which the lenient components were cooked do not require scouring and rinsing, and the lenient components do not disqualify pieces of meat through contact. With regard to these principles, the lenient components do not assume the status of the stringent components.
קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מתני׳ הרי הקלים נאכלין כחמורין – לפנים מן הקלעים ליום ולילה.
ואין טעונין מריקה ושטיפה – לסוף זמן אכילת חמורים אלא לסוף זמן אכילת קלים ובגמ׳ פריך מאי קאמר הרי יש בהן בנותן טעם ואמר הרי הקלין נאכלין כחמורין.
ואין פוסלין במגע – אם נפסלו הקלין ונגע בהן בשר ובלע מהן אין נפסלין ובגמ׳ מפרש לה.
ד משנה אם בישל בו בכלי אחד בשר קדשים ובשר חולין, או בשר קדשי קדשים ובשר קדשים קלים, אם יש בהן בקדשים (שהתבשלו עם החולין) או בקדשי הקדשים (שהתבשלו עם הקדשים הקלים) שיעור בנותן (נתינת) טעם במה שהתבשל אתם בכלי — הרי דינם של הקלים שבתערובת שיהו נאכלין כדינם של החמורין שבהן, בהגבלת הראויים לאכול, וכן זמן ומקום האכילה. והקלים שבתערובת זו אינן טעונין (חייבים) מריקה ושטיפה של כלי נחושת שנתבשלו בו, ואינן פוסלים במגע, שהנוגע בהם אינו מקבל את דינם של החמורים, ואם פסולים הם — אף הדבר הנוגע נפסל, ואם כשרים הם — הדבר הנוגע צריך להיאכל כדינם.
MISHNA: If one cooked in one vessel sacrificial meat and non-sacred meat, or the meat of offerings of the most sacred order and the meat of offerings of lesser sanctity, the status of the food depends upon the taste of the stringent substance. If there is enough of the more sacred meat to impart flavor to the less sacred or non-sacred meat, then the lenient components of the mixtures must be eaten in accordance with the restrictions of the stringent components therein, insofar as who may partake of them, as well as the time when and the place where they may be eaten. And the copper vessels in which the lenient components were cooked do not require scouring and rinsing, and the lenient components do not disqualify pieces of meat through contact. With regard to these principles, the lenient components do not assume the status of the stringent components.
קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) הרָקִיק שֶׁנָּגַע בְּרָקִיק וַחֲתִיכָה בַּחֲתִיכָה לֹא כׇּל הָרְקִיקִין וְלֹא כׇּל הַחֲתִיכוֹת אֲסוּרִין אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁבָּלַע.:

In the case of a fit wafer that touched an unfit wafer or a piece of sacrificial meat that touched an unfit piece of sacrificial meat, neither all the wafers nor all the pieces of meat are forbidden. No part is forbidden other than that which is in the place where the item absorbed taste from the unfit wafers or pieces.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רקיק – פסול שהגיע ברקיק כשר ובלע ממנו.
רקיק כשר שנגע ברקיק פסול, או חתיכה של בשר קדשים שנגעה בחתיכה של בשר פסול — לא כל הרקיקין הכשרים שנגעו נאסרים בנגיעה זו, וכמו כן לא כל החתיכות אסורין, שאינו אסור אלא במקום שבלע אחד מן השני.
In the case of a fit wafer that touched an unfit wafer or a piece of sacrificial meat that touched an unfit piece of sacrificial meat, neither all the wafers nor all the pieces of meat are forbidden. No part is forbidden other than that which is in the place where the item absorbed taste from the unfit wafers or pieces.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) גְּמָ׳: מַאי קָאָמַר אִם יֵשׁ בָּהֶן בְּנוֹתֵן טַעַם הֲרֵי הַקַּלִּין נֶאֱכָלִין כַּחֲמוּרִין וּטְעוּנִין מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה וּפוֹסְלִין בְּמַגָּע.

GEMARA: According to the mishna, if the more sacred meat imparts flavor to the less sacred or non-sacred meat, then the lenient meat is to be treated in the same manner as the more sacred meat. Concurrently, their vessels do not require scouring and rinsing, and the lenient components do not disqualify pieces of meat through contact. The Gemara asks: What is the mishna saying? Is this not inconsistent? The Gemara answers: The mishna must be understood otherwise: If there is enough of the more sacred meat to impart flavor to the less sacred or non-sacred meat, then the lenient components of the mixtures must be eaten in accordance with the restrictions of the stringent components. Moreover, the copper vessels in which the lenient components were cooked do require scouring and rinsing, and the lenient components do disqualify pieces of meat through contact.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ וטעונים מריקה ושטיפה – כדין החמורין.
ופוסלין במגע – אם היו החמורין פסולין והקלים כשרין נעשו הקלים כחמורין לפסול את הנוגעין בהן כדכתיב (ויקרא ו) כל אשר יגע בבשרה יקדש ואומר לקמן להיות כמוהו שאם פסולה תפסל.
ה גמרא ומבררים את הנאמר בתחילת המשנה, מאי קאמר [מה הוא אומר]? שהרי יש לכאורה סתירה בדברים, שאם יש בקדשי קדשים כדי נתינת טעם בקלים, והקלים נאכלים כחמורים, מדוע אינם טעונים מריקה ושטיפה ואינם פוסלים במגע כמותם? ומשיבים: אכן, צריך להוסיף ולשנות כך את המשנה: אם יש בהן בנותן טעםהרי הקלין נאכלין כחמורין, וטעונין מריקה ושטיפה, ופוסלין במגע.
GEMARA: According to the mishna, if the more sacred meat imparts flavor to the less sacred or non-sacred meat, then the lenient meat is to be treated in the same manner as the more sacred meat. Concurrently, their vessels do not require scouring and rinsing, and the lenient components do not disqualify pieces of meat through contact. The Gemara asks: What is the mishna saying? Is this not inconsistent? The Gemara answers: The mishna must be understood otherwise: If there is enough of the more sacred meat to impart flavor to the less sacred or non-sacred meat, then the lenient components of the mixtures must be eaten in accordance with the restrictions of the stringent components. Moreover, the copper vessels in which the lenient components were cooked do require scouring and rinsing, and the lenient components do disqualify pieces of meat through contact.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) אֵין בָּהֶן בְּנוֹתֵן טַעַם אֵין הַקַּלִּין נֶאֱכָלִין כַּחֲמוּרִים וְאֵין טְעוּנִין מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה וְאֵין פּוֹסְלִין בְּמַגָּע.

The Gemara continues: If the more sacred meat is not sufficient to impart flavor to the less sacred or non-sacred meat, then the lenient components of the mixtures are not eaten in accordance with the restrictions of the stringent components. Moreover, the copper vessels in which the lenient components were cooked do not require scouring and rinsing, and the lenient components do not disqualify pieces of meat through contact.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
(ואם לא הקלין כו׳) ואין טעונין מריקה – לקמיה פריך ליטעון מיהא כדין קלין לסוף זמן אכילתן.
ואין פוסלין במגע – אם היה החמור שנתבשל עם הקלין פסול הואיל ומועט ואין בו בנותן טעם בקלין לא נעשו הקלים כמוהו לפסול את הנוגעין בהן שהרי אף הם לא נפסלו ואיידי דתנא רישא פוסלין נקט סיפא אין פוסלין.
אם אין בהן בנותן טעםאין הקלין נאכלין כחמורים, ואין טעונין מריקה ושטיפה, ואין פוסלין במגע.
The Gemara continues: If the more sacred meat is not sufficient to impart flavor to the less sacred or non-sacred meat, then the lenient components of the mixtures are not eaten in accordance with the restrictions of the stringent components. Moreover, the copper vessels in which the lenient components were cooked do not require scouring and rinsing, and the lenient components do not disqualify pieces of meat through contact.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) נְהִי דְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים לָא בָּעוּ קָדָשִׁים קַלִּים נִיבְעֵי.

The Gemara asks: If the offerings of the most sacred order do not impart taste to the offerings of lesser sanctity, granted, the vessels do not require scouring and rinsing commensurate with vessels used to cook offerings of the most sacred order. But isn’t it so that the vessels should nevertheless require scouring and rinsing by virtue of having been used for offerings of lesser sanctity?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
נהי דקדשי קדשים לא בעו – כלומר נהי דלא בעו מריקה לסוף זמן אכילת חמורין דהא מועטין ובטלי ניבעי מיהא משום קלים לסוף זמן אכילתן.
ושואלים: ואם אין בקדשי קדשים כדי נתינת טעם בקדשים קלים, מדוע אין הכלים טעונים מריקה ושטיפה? נהי [גם אם אמנם] שמדין קדשי קדשים שנתבשלו בהם לא בעו [צריכים] מריקה ושטיפה, אבל קדשים קלים ניבעי [צריכים] מריקה ושטיפה!
The Gemara asks: If the offerings of the most sacred order do not impart taste to the offerings of lesser sanctity, granted, the vessels do not require scouring and rinsing commensurate with vessels used to cook offerings of the most sacred order. But isn’t it so that the vessels should nevertheless require scouring and rinsing by virtue of having been used for offerings of lesser sanctity?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) אָמַר אַבָּיֵי ומַאי אֵין טְעוּנִין דְּקָאָמַר קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים אֲבָל קָדָשִׁים קַלִּים טְעוּנִין רָבָא אָמַר הָא מַנִּי ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּאָמַר קָדָשִׁים קַלִּים אֵין טְעוּנִין מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה.

Abaye said: What is the meaning of: Do not require, which the mishna states? It means only that the vessels do not require scouring and rinsing commensurate with vessels used to cook offerings of the most sacred order, but they do require scouring and rinsing as vessels used to cook offerings of lesser sanctity. Rava said: In accordance with whose opinion is this mishna? It is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who says: Vessels used to cook offerings of lesser sanctity do not require scouring and rinsing at all.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר אביי: מאי [מה פירוש] ״אין טעונין״ דקאמר הוא אמר]? קדשי קדשים אין טעונים, אבל קדשים קלים שבושלו בהם טעונין מריקה ושטיפה. רבא אמר: הא מני [משנה זו כשיטת מי היא]? שיטת ר׳ שמעון היא, שאמר: קדשים קלים עצמם אין טעונין מריקה ושטיפה.
Abaye said: What is the meaning of: Do not require, which the mishna states? It means only that the vessels do not require scouring and rinsing commensurate with vessels used to cook offerings of the most sacred order, but they do require scouring and rinsing as vessels used to cook offerings of lesser sanctity. Rava said: In accordance with whose opinion is this mishna? It is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who says: Vessels used to cook offerings of lesser sanctity do not require scouring and rinsing at all.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) בִּשְׁלָמָא לְרָבָא הַיְינוּ דְּקָתָנֵי אוֹ קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים וְקָדָשִׁים קַלִּים אֶלָּא לְאַבָּיֵי תַּרְתֵּי לְמָה לִי.

The Gemara analyzes: Granted, according to the opinion of Rava, this explanation is consistent with that which the mishna teaches: If one cooked in one vessel sacrificial meat and non-sacred meat, or the meat of offerings of the most sacred order and the meat of offerings of lesser sanctity. The mishna provides a second scenario in order to teach that vessels used to cook offerings of lesser sanctity do not require scouring and rinsing, in accordance with the opinion of Rabbi Shimon. But according to Abaye, why do I need two cases to teach the single principle that a substance is nullified if its presence is insufficient to impart flavor?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
היינו דתנא או קדשי קדשים וקדשים קלים – לאשמועינן דסתם לן כרבי שמעון דאמר קדשים קלים אין טעונין מריקה ושטיפה.
אלא לאביי – דאמר מאי אין טעונין דקאמר כדין חמורין תרתי למה לי למיתנייה כיון דתנא קדשים וחולין ואשמועינן דבטל במיעוטו מה לי הני מה לי הני.
ודנים בדברים, בשלמא [נניח] לשיטת רבא, היינו דקתני [זהו שהוא שונה] במשנה: בישל בו קדשים וחולין או קדשי קדשים וקדשים קלים, כדי להשמיענו שגם קדשים קלים אינם טעונים מריקה ושטיפה, אם אין בהם בנותן טעם של קדשי קדשים, וכשיטת ר׳ שמעון. אלא לדעת אביי, תרתי [שני מקרים], גם של קדשים וחולין, וגם של קדשי קדשים וקדשים קלים, למה לי? הרי לכאורה יש להם אותו דין!
The Gemara analyzes: Granted, according to the opinion of Rava, this explanation is consistent with that which the mishna teaches: If one cooked in one vessel sacrificial meat and non-sacred meat, or the meat of offerings of the most sacred order and the meat of offerings of lesser sanctity. The mishna provides a second scenario in order to teach that vessels used to cook offerings of lesser sanctity do not require scouring and rinsing, in accordance with the opinion of Rabbi Shimon. But according to Abaye, why do I need two cases to teach the single principle that a substance is nullified if its presence is insufficient to impart flavor?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) צְרִיכִי דְּאִי תְּנָא קָדָשִׁים וְחוּלִּין ה״אהֲוָה אָמֵינָא חוּלִּין הוּא דִּמְבַטְּלִי קָדָשִׁים דְּלָאו מִינַּיְיהוּ אֲבָל קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים וְקָדָשִׁים קַלִּים אֵימָא לָא.

The Gemara answers: Even according to Abaye, both cases are necessary, in order to teach a halakha with regard to nullification. As, had the mishna taught only the case of sacrificial meat and non-sacred meat, I would say that it is non-sacred meat that can nullify sacrificial meat, as sacrificial meat is not its type. But with regard to offerings of the most sacred order and offerings of lesser sanctity, I would say: The offerings of lesser sanctity do not nullify those other offerings, because they are of the same type.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומשיבים: צריכי [צריכים הם], אבל לא לענין מריקה ושטיפה, אלא לעצם דין הבישול, דאי תנא [שאם היה שונה] רק קדשים וחולין, הוה אמינא [הייתי אומר]: חולין הוא דמבטלי [שמבטלים] את הקדשים אם אין בקדשים כדי לתת בהם טעם, כיון דלאו מינייהו [שאינם מינם], אבל קדשי קדשים וקדשים קלים אימא [אמור] שלא, כיון שהם נחשבים כמין אחד.
The Gemara answers: Even according to Abaye, both cases are necessary, in order to teach a halakha with regard to nullification. As, had the mishna taught only the case of sacrificial meat and non-sacred meat, I would say that it is non-sacred meat that can nullify sacrificial meat, as sacrificial meat is not its type. But with regard to offerings of the most sacred order and offerings of lesser sanctity, I would say: The offerings of lesser sanctity do not nullify those other offerings, because they are of the same type.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) וְאִי תְּנָא קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים וְקָדָשִׁים קַלִּים ה״אהֲוָה אָמֵינָא קָדָשִׁים הוּא דְּאַלִּימִי לְבַטּוֹלֵי קָדָשִׁים אֲבָל חוּלִּין אֵימָא לָא צְרִיכָא.:

And had the mishna taught only the case of offerings of the most sacred order and offerings of lesser sanctity, I would say that it is sacrificial meat that is strong enough to nullify other sacrificial meat; but with regard to non-sacred meat, I would say: It is not strong enough to nullify sacrificial meat. Therefore, it is necessary for the mishna to teach both cases.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ולהיפך, ואי תנא [ואם היה שונה] רק קדשי קדשים וקדשים קלים, הוה אמינא [הייתי אומר]: קדשים הוא דאלימי לבטולי [שתקיפים לבטל] קדשים אחרים, אבל חולין אימא [אמור] שלא, על כן צריכא [צריך] שייאמרו שני הדברים.
And had the mishna taught only the case of offerings of the most sacred order and offerings of lesser sanctity, I would say that it is sacrificial meat that is strong enough to nullify other sacrificial meat; but with regard to non-sacred meat, I would say: It is not strong enough to nullify sacrificial meat. Therefore, it is necessary for the mishna to teach both cases.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) רָקִיק שֶׁהִגִּיעַ בְּרָקִיק כּוּ׳.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע יָכוֹל אפי׳אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא בָּלַע ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר בִּבְשָׂרָהּ

§ The mishna teaches: In the case of a fit wafer that reached an unfit wafer or a piece of sacrificial meat that touched an unfit piece of sacrificial meat, neither all the wafers nor all the pieces are forbidden. No part is forbidden other than that which is in the place where the item absorbed taste from the unfit wafers or pieces. In relation to this halakha, the Sages taught in a baraita: With regard to a sin offering, the verse states: “Whatever shall touch its flesh shall be sacred” (Leviticus 6:20). One might have thought that this applies to all contact, even if the other piece did not absorb any flavor from the meat of the sin offering. To counter this, the same verse states: “With its flesh [bivsarah]” which can also be translated: In its flesh.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ו שנינו במשנה: רקיק פסול שהגיע (שנגע) ברקיק כשר — אין אסור כל הרקיק הכשר, אלא מקום הבליעה בלבד, וכן לגבי חתיכה שנגעה בחתיכה. ובענין זה תנו רבנן [שנו חכמים] על מה שנאמר בדין החטאת: ״כל אשר יגע בבשרה יקדש״ (ויקרא ו, כ): יכול יהא נוהג דין זה בכל נגיעה שהיא, אפילו שלא בלע כלל? תלמוד לומר: ״בבשרה״ (ויקרא ו, כ)
§ The mishna teaches: In the case of a fit wafer that reached an unfit wafer or a piece of sacrificial meat that touched an unfit piece of sacrificial meat, neither all the wafers nor all the pieces are forbidden. No part is forbidden other than that which is in the place where the item absorbed taste from the unfit wafers or pieces. In relation to this halakha, the Sages taught in a baraita: With regard to a sin offering, the verse states: “Whatever shall touch its flesh shall be sacred” (Leviticus 6:20). One might have thought that this applies to all contact, even if the other piece did not absorb any flavor from the meat of the sin offering. To counter this, the same verse states: “With its flesh [bivsarah]” which can also be translated: In its flesh.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

זבחים צז. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים זבחים צז., עין משפט נר מצוה זבחים צז. – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), רש"י זבחים צז., תוספות זבחים צז., פירוש הרב שטיינזלץ זבחים צז., אסופת מאמרים זבחים צז.

Zevachim 97a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Zevachim 97a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Zevachim 97a, Rashi Zevachim 97a, Tosafot Zevachim 97a, Steinsaltz Commentary Zevachim 97a, Collected Articles Zevachim 97a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144