×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) חַטַּאת הָעוֹף פְּסוּלָה הֵיכִי מַזֶּה מִדָּמָהּ הָוֵה לֵיהּ יָרוּד שְׁאָר פְּסוּלִים הֵיכִי זָרֵיק לְהוּ מִדָּמָהּ.
then with regard to the case of a disqualified bird sin offering that was pinched at the top of the altar, how does one sprinkle from its blood on the wall of the altar? When the priest raises the bird in his hand in order to sprinkle its blood, the bird is considered to have descended from upon the altar and he cannot sprinkle its blood, as the halakha with regard to all disqualified items is that once they have descended from upon the altar they shall not ascend. Likewise, concerning the blood of other offerings that were disqualified that ascended upon the altar, how does he sprinkle from their blood, since it is sprinkled from the airspace above the altar? Rather, it must be that the airspace above the altar is considered as the altar.
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
ערך נתר
נתרא(שבת פט:) מי רגלים נתר ובורית (נדה סא: כלים פ״י) כלי חרס וכלי נתר (זבחים פח.) נתגעלו אין מכבסין אותן לא בנתר ולא בחול מאי כלי נתר א״ר יוסי בר אבין כלי מחפורת של צריף כבר פי׳ בערך חפר. פ״א כלים המדובקים במגביא והוא כמו אבנים ושורין אותו במים ונימוח ובלעז אלומי וי״א כלי עשוי מן מגביא ענמה וי״מ נתר בלשון ישמעאל אנטרוך והוא כמו אבן מתלחלח במים חמים ורוחצין בו במרחץ ראשן בארץ מערב (ירושלמי בפרק א״ר עקיבא) מניין לעבודת אלילים נתר ניטרין (א״ב כן נקרא בלשון יוני ורומי) בורית נוריתא קימוניא קלייה (א״ב פירוש קלי בלשון ישמעאל מין עשב אשר מאפרו עושים זכוכית וגם מערבין אותו בשמן ועושים בורית לכבס הבגדים):
ערך שכשך
שכשךב(זבחים פח.) זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב ושכשכי ליה מסאניה (מנחות כג.) משכשכו בשירי הלוג ומעלהו (עבודה זרה לג) דבר שאין מכניסו לקיום משכשכן במים והן טהורין (עבודה זרה נו) הוה חמרא בדולא שדא ביה ידיה ושכשך ביה (א״ב פי׳ קינוח ביד והעראת מים):
א. [קרייד.]
ב. [אבוואשען.]
חטאת העוף פסולה – שמלקה בראש המזבח שלא לשמה ופסל דאף על גב דנעשית למטן הא אמר מר לעיל (דף סג:) מלקה בכל מקום במזבח כשרה ולא פסול מעלה דידיה אלא בהזאה והיכא דמלקה בפסול בראש המזבח וקי״ל בכל הפסולין אם עלו לא ירדו היכי שרי ליה מר להזות מדמה הרי מגביה ומתיז כשאוחז בה ומזה והוה ליה ירוד.
שאר פסולים – דמים בבהמה לר״ג דאמר במתני׳ הדם פסול שעלה לא ירד.
היכי זריק – מדמן הרי זריקה מרחוק הוא זורק והוה ליה אויר המזבח.
חטאת העוף פסולה היכי מזה מדמה – פירש בקונטרס וקי״ל בכל הפסולין (לעיל דף פד.) דאם עלו יזרוק הדם לכתחילה וא״ת מנא ליה הא דקודם זריקה קאמר דלא ירדו דילמא היינו לאחר זריקה ויש קצת ראיה ממליקת חטאת העוף דאין מטמא בבית הבליעה שמתרת את האסור ואם אין יכול לזרוק לכתחילה במה מתרת את האכילה דלענין אם זרק את הדם לא יקנחנו לא קאמר דאפי׳ למאן דאמר תרד לא יקנחנו כדפי׳ לעיל (דף פז: ד״ה כלי).
חטאת העוף פסולה, אם מלקה בראש המזבח היכי [כיצד] מזה מדמה על קיר המזבח? הרי כשמגביה בידו את העוף לשם כך הוה ליה [הריהו] נעשה ירוד ושוב אינו יכול להזותו, כדין פסולים שאם ירדו שוב לא יעלו! וכן שאר דמי קרבנות פסולים שעלו למזבח היכי זריק להו [כיצד זורק] מדמה כאשר בשעת הזריקה הוא באויר המזבח? אלא ודאי אויר מזבח נחשב כמזבח.
then with regard to the case of a disqualified bird sin offering that was pinched at the top of the altar, how does one sprinkle from its blood on the wall of the altar? When the priest raises the bird in his hand in order to sprinkle its blood, the bird is considered to have descended from upon the altar and he cannot sprinkle its blood, as the halakha with regard to all disqualified items is that once they have descended from upon the altar they shall not ascend. Likewise, concerning the blood of other offerings that were disqualified that ascended upon the altar, how does he sprinkle from their blood, since it is sprinkled from the airspace above the altar? Rather, it must be that the airspace above the altar is considered as the altar.
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) דְּמַגַּע לְהוּ הָא הַזָּאָה הִיא מִיצּוּי הִיא הָא זְרִיקָה שְׁפִיכָה הִיא.

The Gemara rejects this proof: It is possible that in such cases one does not sprinkle the blood in its normal fashion, but in such a manner that he presses it against the wall of the altar immediately without the blood passing through the air. The Gemara rejects this suggestion: Is this considered sprinkling? It is squeezing, an act that is performed for a bird burnt offering, not for a bird sin offering. Likewise, if one sprinkles the blood of other disqualified offerings in this manner, is this sprinkling? It is pouring.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומשני: דמגע להו – לכותל מזבח כשמזה בחטאת העוף וכן בזריקת דם פסול.
ופרכינן הא הזאה היא – בתמיה מיצוי הוא ולענין דמים פסולים נמי אי מגע להו שפיכה הוי ולא זריקה ועוד וכי דרך הזאה וזריקה בכך אלא לאו משום דאויר מזבח כמזבח דמי.
ודוחים: אפשר לומר שאינו זורק את הדם כדרכו, אלא דמגע להו [שמגיע, מצמיד אותם] לקיר המזבח, כך שהדם נוגע מיד במזבח ואינו נמצא באויר. את התירוץ הזה דוחים: וכי שעושה כן בחטאת העוף הא [זו] הזאה היא? מיצוי היא, האמור בעולת העוף, ואין עושים כן בחטאת! וכן בשאר קרבנות פסולים, שעושה כן, הא [זו] זריקה היא? הלוא שפיכה היא!
The Gemara rejects this proof: It is possible that in such cases one does not sprinkle the blood in its normal fashion, but in such a manner that he presses it against the wall of the altar immediately without the blood passing through the air. The Gemara rejects this suggestion: Is this considered sprinkling? It is squeezing, an act that is performed for a bird burnt offering, not for a bird sin offering. Likewise, if one sprinkles the blood of other disqualified offerings in this manner, is this sprinkling? It is pouring.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וְעוֹד דֶּרֶךְ הַזָּאָה בְּכָךְ דֶּרֶךְ זְרִיקָה בְּכָךְ.

And furthermore, with regard to a disqualified bird burnt offering, is the manner of sprinkling in such a fashion? And in the case of other disqualified offerings, is the manner of sprinkling in such a fashion? It is not. Rather, the airspace above the altar must be considered as the altar.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ועוד, וכי דרך הזאה בכך? וכי דרך זריקה בכך! אלא מכאן שאויר המזבח כמזבח הוא נחשב.
And furthermore, with regard to a disqualified bird burnt offering, is the manner of sprinkling in such a fashion? And in the case of other disqualified offerings, is the manner of sprinkling in such a fashion? It is not. Rather, the airspace above the altar must be considered as the altar.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אָמַר רַב אָשֵׁי אִי דְּנָקֵט לְהוּ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ ה״נהָכִי נָמֵי כִּי קָאָמַר דִּתְלָנְהוּ בְּקַנְיָא מַאי תֵּיקוּ.:

Rav Ashi said: If the question concerns a case where the priest held the blood or limbs while standing at the top of the altar, they would indeed be considered as having ascended the altar, and shall not descend from it. But when the dilemma was stated with regard to the airspace above the altar, it was with regard to an instance where he suspended them with a pole above the altar, while he himself stood on the floor of the Temple courtyard. What is the halakha in such a case? The Gemara responds that the dilemma shall stand unresolved.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר רב אשי – לעולם בעיין מהא לא תפשוט דהא גברא בראש המזבח קאי ונקיט להו וכה״ג לא מיבעיא לן באויר מזבח לעיל דהנחת גופו בראש המזבח כהנחת קרבן דמי וכי קמבעיא לן כגון דקאי אארעא ותלינהו בקניא באויר המזבח.
אמר רב אשי: אי דנקט להו [אם במקרה שאוחז אותם הכהן] בראש המזבח, את הדם או את האיברים הפסולים, הכי נמי [אכן כך], הרי זה נחשב כאילו הגיעו למזבח עצמו, ושוב לא ירדו. ואולם כי קאמר [כאשר אמר] כאשר נשאלה השאלה הרי זה במקרה דתלנהו עומד על רצפת העזרה ותולה אותם] את האיברים בקניא [בקנה] מעל המזבח. ובזה נשאלה השאלה: מאי [מה] הדין? שאלה זו לא נפתרה ונשארה בתיקו [תעמוד] השאלה במקומה.
Rav Ashi said: If the question concerns a case where the priest held the blood or limbs while standing at the top of the altar, they would indeed be considered as having ascended the altar, and shall not descend from it. But when the dilemma was stated with regard to the airspace above the altar, it was with regard to an instance where he suspended them with a pole above the altar, while he himself stood on the floor of the Temple courtyard. What is the halakha in such a case? The Gemara responds that the dilemma shall stand unresolved.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) מַתְנִי׳: כְּלֵי הַלַּח מְקַדְּשִׁין אֶת הַלַּח וּמִדּוֹת יָבֵשׁ מְקַדְּשׁוֹת אֶת הַיָּבֵשׁ אאֵין כְּלִי הַלַּח מְקַדֶּשֶׁת אֶת הַיָּבֵשׁ וְלֹא יָבֵשׁ מְקַדֵּשׁ אֶת הַלַּח בכְּלֵי הַקּוֹדֶשׁ שֶׁנִּיקְּבוּ אִם עוֹשִׂין בָּהֶן מֵעֵין מְלַאכְתָּן שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין וְהֵן שְׁלֵימִים מְקַדְּשִׁין וְאִם לָאו אֵין מְקַדְּשִׁין גוְכוּלָּן אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא בַּקּוֹדֶשׁ.:

MISHNA: The mishna elaborates on the halakha taught in the previous mishna (86a) that service vessels sanctify items placed in them. The service vessels used for liquids sanctify only liquids used in the service, and the service vessels that serve as dry measures sanctify only dry items used in the service. The service vessels used for liquids do not sanctify dry items, and the service vessels used for dry items do not sanctify liquids. With regard to sacred vessels that were perforated, if one continues to utilize them for a use similar to the use for which they would utilize them previously when they were whole, they continue to sanctify their contents. And if not, they do not sanctify their contents. And all of these vessels sanctify items only when they are in the sacred area, i.e., the Temple courtyard.
קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מתני׳ כלי הלח – קערות ומזרקות לדם וליין ולשמן.
מדות היבש – שתי מדות של יבש היו שם עשרון וחצי עשרון עשרון למדידת כל המנחות וחצי עשרון לחצות בו מנחת חביתי כ״ג מחציתה בבוקר ומחציתה בערב להכי נקט גבי יבש מדות שאין כלים מיוחדים ליבש אלא אלו דכלי שנותנין בו מנחה כלי לח הוא שמזרקות וקערות ראוין לכך.
ואין כלי לח מקדשות את היבש – בגמרא מתרגם לה אמדות הלח.
שהיו עושין והן שלימים – כשהן שלימים.
אלא בקדש – בעזרה.
מדות היבש – פירש בקונטרס דלהכי קרי ליה ליבש מדה וללח כלי שאין שום כלי מקדש ליבש אלא שתי מדות עשרון וחצי עשרון ותימה והאיכא ביסא פרק הקומץ [רבה] (מנחות דף כד.) והאיכא מחתה לקטורת והאיכא כף והאיכא מכתשת בשבועות (דף יא.) והאיכא בזיכין ושולחן ופי׳ ר״ת דלהכי קרי לי׳ ליבש מדה ולא כלי לפי שיבש יכולין למדוד מחוק או גדוש בכל ענין שירצה אבל דבר לח לא שייך מדה גביה שהרי מדת לח אינה שוה דדבר לח אינו יכול להיות גדוש ופעמים שמדת לח זה יתירה מזה כמו מדת יין יתירה ממדת מים לפי שיין עב יותר וכן שמן מיין להכי לא קרי ליה מדה.
א משנה ולענין מה ששנינו במשנה הקודמת, שכלי שרת מקדשים את הניתן בתוכם, מוסיפים: כלי הלח המשמשים לנוזלים (כגון דם ויין ושמן) — מקדשין את הלח בלבד, ומדות יבש הכלים המשמשים לדברים יבשים מקדשות את היבש בלבד. אבל אין כלי הלח מקדשת את היבש, ולא כלי היבש מקדש את הלח, שלא לצורך זה נעשו. כלי הקודש שניקבו, אם עדיין עושין בהן מעין מלאכתן שהיו עושין כאשר הן שלימיםמקדשין, ואם לאו [לא]אין מקדשין. וכולן כל המידות הללו אין מקדשין אלא בהיותם בקודש בעזרה, ולא מחוצה לו.
MISHNA: The mishna elaborates on the halakha taught in the previous mishna (86a) that service vessels sanctify items placed in them. The service vessels used for liquids sanctify only liquids used in the service, and the service vessels that serve as dry measures sanctify only dry items used in the service. The service vessels used for liquids do not sanctify dry items, and the service vessels used for dry items do not sanctify liquids. With regard to sacred vessels that were perforated, if one continues to utilize them for a use similar to the use for which they would utilize them previously when they were whole, they continue to sanctify their contents. And if not, they do not sanctify their contents. And all of these vessels sanctify items only when they are in the sacred area, i.e., the Temple courtyard.
קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) גְּמָ׳: אָמַר שְׁמוּאֵל לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מִדּוֹת דאֲבָל מִזְרָקוֹת מְקַדְּשִׁין שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר ז׳:י״ג-ע״ט} שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סוֹלֶת.

GEMARA: With regard to the statement of the mishna that the vessels used for liquids do not sanctify dry items, Shmuel says: The Sages taught this halakha only with regard to measures used for liquids, i.e., wine or oil. But cups, which are used for collecting the blood of offerings, sanctify dry items as well, as it is stated in the verse: “One silver cup of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary; both of them full of fine flour mingled with oil for a meal offering” (Numbers 7:13), indicating that the cups were also fashioned for use with flour, a dry item.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ לא שנו – דאין כלי הלח מקדשין את היבש.
אלא מדות – ז׳ מדות הלח שהיו שם הין וחצי הין ושליש ההין וכו׳ דכיון דהנך לא חזו ליבש למידי למדוד והן לא נמשחו אלא למדידה לפיכך אין מקדשין אלא ע״י מדידה.
אבל מזרקות – אע״ג דכלי הלח נינהו מקדשין יבש דכי היכי דחזו ללח חזו לסלת שהוא יבש.
ב גמרא על דברי המשנה שכלי הלח אינם מקדשים את היבש, אמר שמואל: לא שנו אלא מדות של לח, שמודדים בהם את היין והשמן, אבל מזרקות שמקבלים בהם את דם הקדשים מקדשין גם את היבש, שנאמר: ״מזרק אחד כסף... שניהם מלאים סלת״ (במדבר ז, יג), הרי שנעשים גם לצורך סולת שהיא יבשה.
GEMARA: With regard to the statement of the mishna that the vessels used for liquids do not sanctify dry items, Shmuel says: The Sages taught this halakha only with regard to measures used for liquids, i.e., wine or oil. But cups, which are used for collecting the blood of offerings, sanctify dry items as well, as it is stated in the verse: “One silver cup of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary; both of them full of fine flour mingled with oil for a meal offering” (Numbers 7:13), indicating that the cups were also fashioned for use with flour, a dry item.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) א״לאֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא מִנְחָה לַחָה הִיא א״לאֲמַר לֵיהּ לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לַיָּבֵשׁ שֶׁבָּהּ אִיבָּעֵית אֵימָא מִנְחָה לְגַבֵּי דָּם כְּיָבֵשׁ דָּמֵי.

Rav Aḥa of Difti said to Ravina: The meal offering of the verse is also considered a liquid, as it is mixed with oil, and one cannot derive from it the halakha with regard to items that are entirely dry. Ravina said to him: The verse cited by Shmuel was only necessary to derive the halakha of the dry portions of a meal offering, teaching that even flour that remained dry because it did not get thoroughly mixed with the oil is sanctified by the cups as well. If you wish, say instead: A meal offering, even though it is mixed with oil, is, in comparison to blood, considered as a dry item. Accordingly, one can derive from the verse that the cups sanctify all dry items.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לחה היא – דהא כתיב בלולה בשמן והיכי ילפת מהאי קרא דמקדשין יבש.
ליבש שבה – שאי אפשר ליבלל כולה שלא יהו בה קרטין קרטין של יבש שלא נגע בהן השמן וקדשינהו מזרקות. כ״ש.
כיבש דמיא – ושפיר תפשוט מינה ליבש גמור.
אמר ליה [לו] רב אחא מדיפתי לרבינא: הלוא מנחה לחה היא כיון שהיא בלולה בשמן (במדבר ז, יג), ואין מכאן ראייה לדבר שהוא יבש לגמרי, כגון סולת! אמר ליה [לו]: לא נצרכה הוכחה זו שאמר שמואל אלא ליבש שבה, שהרי גם אם נבללה בשמן יש בה חלקים שנשארו יבשים. איבעית אימא [אם תרצה אמור] תירוץ אחר: מנחה אף שהיא בלולה בשמן לגבי דם כיבש דמי [נחשבת], ומכאן יש ללמוד לכל דבר יבש.
Rav Aḥa of Difti said to Ravina: The meal offering of the verse is also considered a liquid, as it is mixed with oil, and one cannot derive from it the halakha with regard to items that are entirely dry. Ravina said to him: The verse cited by Shmuel was only necessary to derive the halakha of the dry portions of a meal offering, teaching that even flour that remained dry because it did not get thoroughly mixed with the oil is sanctified by the cups as well. If you wish, say instead: A meal offering, even though it is mixed with oil, is, in comparison to blood, considered as a dry item. Accordingly, one can derive from the verse that the cups sanctify all dry items.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אָמַר שְׁמוּאֵל הכְּלֵי שָׁרֵת אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא שְׁלֵימִין אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא מְלֵאִין אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא מִתּוֹכָן וְאָמְרִי לָהּ אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא שְׁלֵימִין וּמְלֵאִים וּמִבִּפְנִים.

Additionally, Shmuel says: Service vessels sanctify items only when the vessels are whole, i.e., they do not have a hole; they sanctify only full measures, i.e., when they contain a measurement fit for offering; and they sanctify items only from within them and not items that merely touched their exterior. And some say there is another version of the statement of Shmuel: Service vessels sanctify items only when the vessels are whole, and when they contain full measures, and from inside.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא שלימין – לאפוקי נקבו.
ואין מקדשין אלא מלאין – כלומר שיהא בהן שיעור שלם הצריך לדבר אם יבש הוא שיהיה שם עשרון שלם למנחה ואם מנחת נסכים היא שניתנה בכלי יהא שם ג׳ עשרונים לפר ושני עשרונים לאיל אבל אם חסר השיעור אין הכלי מקדשן שאינו ראוי לכלי כך שמעתי במנחות (דף ח.).
אלא בפנים – בעזרה.
ועוד אמר שמואל: כלי שרת אין מקדשין אלא כשהם שלימין ולא נקובים, אין מקדשין אלא מלאין כשיש בהם שיעור הראוי להקרבה, אין מקדשין אלא מתוכן, ולא מה שנגע בחלק החיצון של הכלי. ואמרי לה [ויש אומרים אותה] בלשון אחרת: אין מקדשין אלא שלימין, ומלאים, ומבפנים כלומר, כשהם מצויים בעזרה.
Additionally, Shmuel says: Service vessels sanctify items only when the vessels are whole, i.e., they do not have a hole; they sanctify only full measures, i.e., when they contain a measurement fit for offering; and they sanctify items only from within them and not items that merely touched their exterior. And some say there is another version of the statement of Shmuel: Service vessels sanctify items only when the vessels are whole, and when they contain full measures, and from inside.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ ובֵּירוּצֵי מִדּוֹת בְּמַתְנִיתָא תָּנָא אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא שְׁלֵימִין וּמְלֵאִים וּמִתּוֹכָן וּבְפָנִים.

The Gemara asks: What is the difference between these two versions? The Gemara responds: The difference between them is with regard to heaping measures. According to the first version, that service vessels sanctify only items that are within them, nothing that overflows is included. The Gemara notes that it was taught in a baraita in accordance with both versions: Service vessels sanctify items only when they are whole, and only full measurements, and from within them, and inside.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בירוצי מדות איכא בינייהו – למאן דתני אין מקדשין אלא מתוכן קסבר בירוצי מדות לא נתקדשו אלא מה שבתוך חללו של כלי בירוצי מדות גודשי מדות ופלוגתא היא במנחות בפרק שתי מדות (דף צ.).
אלא בפנים – פי׳ בקונטרס בעזרה ותימה למה שינה לשון המשנה הוה ליה למימר בקדש ומפ׳ רבינו חיים דמבפנים לכלי קאמר ואתי למעוטי חקק מושבו מבחוץ.
תוס׳ ד״ה אלא וכו׳ חקק מושבו מבחוץ. עי׳ פסחים דף סג ע״ב תוס׳ ד״ה מידי וסוכה דף נ ע״א תוס׳ ד״ה ואי:
ושואלים: מאי בינייהו [מה ההבדל ביניהם] בין שתי הלשונות הללו? ומשיבים: איכא בינייהו [יש ביניהם הבדל] לענין בירוצי מדות מה שעולה וגודש מעל גובה שפתו של הכלי, שלפי הלשון ״מתוכן״ משמע שמה שאינו בתוך הכלי ממש — אינו מתקדש. ומעירים: במתניתא תנא [בברייתא שנה] כשתי הלשונות: אין מקדשין אלא שלימין ומלאים ומתוכן ובפנים.
The Gemara asks: What is the difference between these two versions? The Gemara responds: The difference between them is with regard to heaping measures. According to the first version, that service vessels sanctify only items that are within them, nothing that overflows is included. The Gemara notes that it was taught in a baraita in accordance with both versions: Service vessels sanctify items only when they are whole, and only full measurements, and from within them, and inside.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) א״ראָמַר רַבִּי אַסִּי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן זלֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לְהוֹסִיף אֲבָל דַּעְתּוֹ לְהוֹסִיף רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קוֹדֶשׁ.

With regard to the halakha that service vessels sanctify only full measurements, Rabbi Asi says that Rabbi Yoḥanan says: They taught this halakha only when the priest’s initial intention was not to add to that which was already placed inside the vessel. But if his initial intention was to add, then each initial amount placed in the vessel becomes sacred, no matter how small.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לא שנו – הא דאמרינן דאין מקדשין אלא מלאים.
אלא שאין דעתו להשלים – ולהוסיף עד כשיעור.
ולענין שאין מקדשים אלא מלאים, אמר ר׳ אסי אמר ר׳ יוחנן: לא שנו אלא שאין דעתו מתחילה להוסיף על מה שהכניס לכלי, אבל אם היתה דעתו להוסיףראשון ראשון קודש, אפילו בכמות קטנה.
With regard to the halakha that service vessels sanctify only full measurements, Rabbi Asi says that Rabbi Yoḥanan says: They taught this halakha only when the priest’s initial intention was not to add to that which was already placed inside the vessel. But if his initial intention was to add, then each initial amount placed in the vessel becomes sacred, no matter how small.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) תַּנְיָא נָמֵי הָכִי מְלֵאִין אֵין מְלֵאִין אֶלָּא שְׁלֵימִין אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לְהוֹסִיף אֲבָל דַּעְתּוֹ לְהוֹסִיף רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קוֹדֶשׁ.:

This distinction is also taught in a baraita: With regard to the halakha that service vessels sanctify full measurements, full measurements are nothing other than whole measurements. Rabbi Yosei said: When are full measurements whole ones? It is at a time that the priest’s intention was not to add. But if his intention was to add, each initial amount is sacred.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תניא נמי הכי מלאים – שניהם מלאים סלת.
אלא שלימים – שהיו עשרונים ולוגין שלימים לאפוקי שיעור חסר דלא מקדשי.
תניא נמי הכי [שנויה ברייתא גם כן כך]: מלאיןאין מלאין אלא שלימין. אמר ר׳ יוסי: אימתי? בזמן שאין דעתו להוסיף, אבל דעתו להוסיףראשון ראשון קודש.
This distinction is also taught in a baraita: With regard to the halakha that service vessels sanctify full measurements, full measurements are nothing other than whole measurements. Rabbi Yosei said: When are full measurements whole ones? It is at a time that the priest’s intention was not to add. But if his intention was to add, each initial amount is sacred.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אֵין כְּלִי הַלַּח מְקַדֵּשׁ [וְכוּ׳].: אָמַר רַב וְאִיתֵּימָא רַב אַסִּי אֵין מְקַדְּשִׁין לִיקְרַב חאֲבָל מְקַדְּשִׁין לִיפָּסֵל.

§ The mishna teaches that the service vessels used for liquids do not sanctify dry items. With regard to this halakha, Rav says, and some say that Rav Asi says: The service vessels used for liquids do not sanctify dry items to permit them for sacrifice upon the altar, but they sanctify dry items in order for the items to be disqualified by them, i.e., dry items placed in such vessels may be disqualified by that which disqualifies only sanctified items, e.g., if they are touched by one who immersed that day, or if they emerged from the Temple courtyard.
עין משפט נר מצוהרש״יגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אבל מקדשין כלי הלח את היבש ליפסל – שאם יצא חוץ לקלעים או נגע בו טבול יום נפסל דאהני ליה כלי להכשירו ליפסל כדתניא מעילה (דף י.) המנחות מועלין בהן משהוקדשו קדשו בכלי הוכשרו ליפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים.
רש״י ד״ה אבל מקדשין וכו׳ שאם יצא. עיין לעיל דף כ ע״ב תוס׳ ד״ה יציאה:
ג שנינו במשנה: אין כלי הלח מקדש את היבש. אמר רב, ואיתימא [ויש אומרים] רב אסי: אין מקדשין כדי להכשיר את מה שבתוכם ליקרב למזבח, אבל מקדשין ליפסל שנפסלים בדברים הפוסלים את הקדשים, כגון שנגע בהם טבול יום, שאינו פוסל במגעו אלא קדשים, או שיצאו חוץ לעזרה.
§ The mishna teaches that the service vessels used for liquids do not sanctify dry items. With regard to this halakha, Rav says, and some say that Rav Asi says: The service vessels used for liquids do not sanctify dry items to permit them for sacrifice upon the altar, but they sanctify dry items in order for the items to be disqualified by them, i.e., dry items placed in such vessels may be disqualified by that which disqualifies only sanctified items, e.g., if they are touched by one who immersed that day, or if they emerged from the Temple courtyard.
עין משפט נר מצוהרש״יגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַהָא אֵין טמְבִיאִין מְנָחוֹת וּנְסָכִים וּמִנְחַת בְּהֵמָה וּבִיכּוּרִים מִן הַמְדוּמָּע וְאֵין צ״לצָרִיךְ לוֹמַר מֵעׇרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וְאִם הֵבִיא לֹא קִדֵּשׁ אָמַר רַב וְאִיתֵּימָא רַב אַסִּי ילֹא קִדֵּשׁ לִיקְרַב אֲבָל קָדַשׁ לִיפָּסֵל.

There are those who teach this statement with regard to this halakha: One may not bring meal offerings, or libations, or meal offerings accompanying an animal, or first fruits, from a mixture containing teruma, since that which may not be consumed by all Jews may not be used for an offering. And needless to say, one may not bring these items from the fruit of a tree that is orla, i.e., a tree during the first three years after its planting, from which it is prohibited to eat, or from diverse kinds sown in a vineyard, both of which are prohibited for consumption to priests as well. And if he brought an offering from them, it is not sanctified. With regard to this issue, Rav says, and some say that Rav Asi says: It is not sanctified for sacrifice upon the altar, but it is sanctified in order to be disqualified.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מנחות ונסכים ומנחת בהמה מן המדומע – ואע״פ שמותר לכהנים דבעינן מותר לכל ישראל שנאמר (יחזקאל מה) ממשקה ישראל מן המותר לישראל.
ואין צ״ל מערלה – שאסורה אף לכהנים.
ליפסל – דלא נפקי לחול וישרפו שקדשם הכלי והא דרב אסי לא מהדר אבכורים אלא אמנחות דבכורים לאו קדושת כלי הוא ומאי ליפסל איכא ומאי ליקרב איכא הא לא קרבו.
מן המדומע – פירש בקונטרס מדומע דתרומה ורבינו חיים פירש מעורב בערלה וכלאי הכרם אבל ערלה וכלאי הכרם לא איצטריך למיתני ופי׳ הקונטרס צ״ע איך יתיישב ממשקה ישראל כיון דשרי לכהנים ומההיא דחגיגה (דף כד:) דקאמר אם אמר הפרשתי לתוכה רביעית קדש נאמן על התרומה לא שייכא לכאן דהתם לאו מדומע הוי שהרי אין מקדיש הרביעית ואין קורא שם על התרומה בעוד שהיא בחבית אלא יחדה ושמרה בטהרה ליקח ממנה רביעית אחר שיתרום ויעשה אותה [תרומה].
איכא דמתני לה אהא [יש ששונים אותה את המימרה הזו על הלכה זו]: אין מביאין מנחות ונסכים ומנחת בהמה וביכורים מן המדומע (ממה שנתערב בו מקצת תרומה). שכל שאינו כשר לאכילה לכל ישראל, אלא רק לכהנים — אין מביאים אותו כקרבן. ואין צריך לומר שאין מביאים מנחות ונסכים מערלה וכלאי הכרם, שאסורים גם לכהנים. ואם הביאלא קדש. ועל כך אמר רב, ואיתימא [ויש אומרים] רב אסי: לא קדש ליקרב, אבל קדש כדי ליפסל.
There are those who teach this statement with regard to this halakha: One may not bring meal offerings, or libations, or meal offerings accompanying an animal, or first fruits, from a mixture containing teruma, since that which may not be consumed by all Jews may not be used for an offering. And needless to say, one may not bring these items from the fruit of a tree that is orla, i.e., a tree during the first three years after its planting, from which it is prohibited to eat, or from diverse kinds sown in a vineyard, both of which are prohibited for consumption to priests as well. And if he brought an offering from them, it is not sanctified. With regard to this issue, Rav says, and some say that Rav Asi says: It is not sanctified for sacrifice upon the altar, but it is sanctified in order to be disqualified.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן ככְּלֵי קֹדֶשׁ שֶׁנִּיקְּבוּ אֵין מַתִּיכִין אוֹתָן וְאֵין מַתִּיכִין לְתוֹכָן אֲבָר נִפְגְּמוּ אֵין מְתַקְּנִין אוֹתָן לסַכִּין שנפגם אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת פְּגִימָתָהּ נִשְׁמְטָה אֵין מַחְזִירִין אוֹתָהּ אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר סַכִּין מַטְרֶפֶת הָיְתָה בַּמִּקְדָּשׁ וְנִמְנוּ עָלֶיהָ כֹּהֲנִים וּגְנָזוּהָ.

§ With regard to perforated vessels, the Sages taught: In the case of sacred vessels that were perforated, one may not melt them in order to seal the perforation, and one may not melt lead into them for such a purpose. If the vessels were damaged, one may not repair them. Concerning a knife that was damaged, one may not sharpen the spot of its damage. If the blade separated from the handle, one may not restore it. Abba Shaul says: There was a certain knife in the Temple whose metal was soft and easily damaged, such that when used it would often render animals prohibited, thereby disqualifying them. Accordingly, the priests voted concerning it, and elected to hide it.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אין מתיכין אותן – כמו שעושין למדות מנוקבות שמתיכין אותן סביבות הנקב ונסתם הנקב.
ואין מתיכין לתוכן אבר – לסתום הנקב וכולהו משום דמיחזי כעניות ולאו אורח ארעא.
נפגמו – פגימה גדולה שתיקון השחזתה ניכר.
סכין מטרפת – שהיתה רכה ליפגם פגימות דקות תמיד ומטרפת את הקדשים.
נשמטה אין מחזירין אותה – לקתה דאין עניות במקום עשירות.
גמ׳ נפגמו אין מתקנין. עיין שבועות דף יא ע״א תוס׳ ד״ה מ״מ קשיא. שם הוגעו במים מכבסים. עי׳ סוטה דף טו ע״ב תוס׳ ד״ה נתאכמו:
ד כיון שנזכרו במשנה כלים שניקבו, מביאים בענין זה: תנו רבנן [שנו חכמים]: כלי קדש שניקבואין מתיכין אותן במקום הנקב כדי לסתום אותו, ואין מתיכין לתוכן אבר (עופרת) לצורך זה. נפגמו הכלים בשפתם — אין מתקנין אותן. סכין שנפגםאין משחיזין את פגימתה, נשמטה מן הקת — אין מחזירין אותה. אבא שאול אומר: סכין מטרפת היתה במקדש, שהיתה נפגמת בקלות, ופעמים רבות עשתה את הבהמה טריפה, ונמנו (עשו הצבעה) עליה כהנים וגנזוה.
§ With regard to perforated vessels, the Sages taught: In the case of sacred vessels that were perforated, one may not melt them in order to seal the perforation, and one may not melt lead into them for such a purpose. If the vessels were damaged, one may not repair them. Concerning a knife that was damaged, one may not sharpen the spot of its damage. If the blade separated from the handle, one may not restore it. Abba Shaul says: There was a certain knife in the Temple whose metal was soft and easily damaged, such that when used it would often render animals prohibited, thereby disqualifying them. Accordingly, the priests voted concerning it, and elected to hide it.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן בִּגְדֵי כְהוּנָּה אֵין עוֹשִׂין אוֹתָם מַעֲשֵׂה מַחַט אֶלָּא מַעֲשֵׂה אוֹרֵג שֶׁנֶּאֱמַר {שמות כ״ח:ל״ב} מַעֲשֵׂה אוֹרֵג נִתְגַּעֲלוּ אֵין מְכַבְּסִין לֹא בְּנֶתֶר וְלֹא בְּאָהָל.

The Sages taught: Priestly vestments are not fashioned by needlework, i.e., by stitching various parts together, but rather through woven work, whereby the entire garment is initially woven into one entity, as it is stated: “Woven work” (Exodus 28:32). If the garments were soiled one may not launder them, neither with natron nor with soap, two common detergents.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אין עושין אותן מעשה מחט – לאורגן כמין יריעה ולעשותן אחרי כן לבוש תפור במחט אלא כמין מלבוש אורגין אותן בכליהם.
אהל – מין כיבוס הוא שמעביר את הגיעול וכן נתר.
תנו רבנן [שנו חכמים]: בגדי כהונה אין עושין אותם מעשה מחט, כדרך שתופרים בגד העשוי מחתיכות שונות, אלא מעשה אורג באריגה שלימה אחת, שנאמר בהם: ״מעשה ארג״ (שמות לח, כז). נתגעלו (נתלכלכו), אין מכבסין אותם לא בנתר ולא באהל המשמשים כחומרי כיבוס.
The Sages taught: Priestly vestments are not fashioned by needlework, i.e., by stitching various parts together, but rather through woven work, whereby the entire garment is initially woven into one entity, as it is stated: “Woven work” (Exodus 28:32). If the garments were soiled one may not launder them, neither with natron nor with soap, two common detergents.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) הָא בַּמַּיִם מְכַבְּסִין אָמַר אַבָּיֵי ה״קהָכִי קָאָמַר הוּגְּעוּ בְּמַיִם מְכַבְּסִין אותו בְּנֶתֶר וְאָהָל

The Gemara asks: But may it be inferred from this that with water one may launder the priestly vestments? Abaye said: This is what the baraita is saying: If the dirtied garments have only reached the point where laundering them with water alone would suffice, one may launder them with natron and soap, as they are not considered soiled.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הא במים מכבסין – בתמיה כיון דטעמא משום דמיחזי כעניות הוא מה לי נתר מה לי מים הרי נתגעלו וכבסן כל שכן דכי לא מחוור להו שפיר גריעי טפי.
ושואלים בתמיהה: הא [אבל] במים מכבסין אותם? אמר אביי, הכי קאמר [כך אמר]: הוגעו במים אם נתלכלכו באופן שדי להם במים בלבד כדי לנקותם — מכבסין אותו בנתר ואהל,
The Gemara asks: But may it be inferred from this that with water one may launder the priestly vestments? Abaye said: This is what the baraita is saying: If the dirtied garments have only reached the point where laundering them with water alone would suffice, one may launder them with natron and soap, as they are not considered soiled.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

זבחים פח. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים זבחים פח., עין משפט נר מצוה זבחים פח. – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), הערוך על סדר הש"ס זבחים פח., רש"י זבחים פח., תוספות זבחים פח., גליון הש"ס לרע"א זבחים פח., פירוש הרב שטיינזלץ זבחים פח., אסופת מאמרים זבחים פח.

Zevachim 88a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Zevachim 88a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Zevachim 88a, Collected from HeArukh Zevachim 88a, Rashi Zevachim 88a, Tosafot Zevachim 88a, Gilyon HaShas Zevachim 88a, Steinsaltz Commentary Zevachim 88a, Collected Articles Zevachim 88a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144