×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) כׇּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִנְיָן אֲפִילּוּ בִּדְרַבָּנַן לָא בָּטֵיל וְכׇל שֶׁכֵּן בִּדְאוֹרָיְיתָא.
Any item that is counted, even if it is prohibited by rabbinic law, e.g., teruma of fruit, cannot be nullified, and all the more so items prohibited by Torah law, such as animals that are disqualified for the altar, as in the mishna.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
כל דבר שיש בו מנין – כל שדרכו לימנות כלל כגון ליטראות של קציעות שרוב בני אדם אין מוכרין במנין אלא דורסין אותו בעיגול ומוכר כל העיגול יחד הואיל ופעמים שמונין הליטראות לבד למוכרם במנין.
ואפילו בדרבנן – במידי דאיסוריה מדרבנן כגון תרומת קציעות לא בטיל הואיל ודרכו לימנות כלל כ״ש בדאורייתא כגון פסולי קרבן דמתני׳.
כל דבר שיש בו מנין שלפעמים מונים אותו, אפילו בדבר שאיסורו דרבנן [מדברי סופרים]לא בטיל [בטל] כמו תרומת פירות, וכל שכן באיסור שהוא דאורייתא [מן התורה], כמו בהמות פסולות להקרבה שבמשנתנו.
Any item that is counted, even if it is prohibited by rabbinic law, e.g., teruma of fruit, cannot be nullified, and all the more so items prohibited by Torah law, such as animals that are disqualified for the altar, as in the mishna.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) דְּתַנְיָא לִיטְרָא קְצִיעוֹת שֶׁדְּרָסָהּ עַל פִּי עִיגּוּל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ עִיגּוּל דְּרָסָהּ עַל פִּי חָבִית וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ חָבִית דְּרָסָהּ עַל פִּי כַּוֶּורֶת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ כַּוֶּורֶת דְּרָסָהּ.

This is as it is taught in a baraita (Tosefta, Terumot 5:11): The baraita discusses three cases, all of which relate to the tithing of figs, which is an obligation by rabbinic law. The first is the case of a litra of untithed dried figs that were pressed in different vessels and shaped into circles, that one placed into a barrel containing tithed figs, and during the process of producing a circle he pressed the figs onto the opening of one of the circular vessels in which the circles are formed, and he does not know into which circular vessel he pressed it. The second is the case in which he recalls that he pressed it on the opening of a barrel containing tithed figs, but he does not know into which barrel he pressed it. The third case is that he recalls that he pressed it on the opening of a straw receptacle containing tithed figs, but he does not know into which receptacle he pressed it. In all of these cases, there is a dispute between Rabbi Meir and Rabbi Yehuda as to the details of a dispute between Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ליטרא קציעות – משקל ליטרא של תאנים יבישות של תרומה שקיצעם באיזמל בכלי ששמו מקצוע.
שדרסה ע״פ עיגול – שם כלי הוא עגול ודורסין בה קציעות ונדבקין זו בזו ונעשין עיגול כעין גבינה.
על פי – דוקא נקט שנראית לעינים.
ואין ידוע – איזה פי כלי נאסר ובכל התחתונות פשיט ליה שאין התרומה מעורבת בהן אלא הפומין לבדם בספק האיסור.
רבי מאיר ורבי יהודה פליגי בהא אליבא דר״א ור׳ יהושע.
ר״מ אומר רבי אליעזר אומר כו׳ – תימה לר״ל דאמר לעיל גבי חבילי תלתן לר״מ כל שדרכו קשיא דר״מ גופיה קסבר דליטרא קציעות בטלה דאע״ג דהויא כל שדרכו מיהו בפ׳ הערל (יבמות פא.) משמע דלא אמר ר״ל כל שדרכו מקדש אלא תרומה דאורייתא אבל בתרומה בזמן הזה דהיא מדרבנן לא וא״ת אם תרומה בזמן הזה דרבנן א״כ בטלה קדושת הארץ א״כ כלאי הכרם נמי דרבנן ואמאי תני כל שדרכו וי״ל דכלאי הכרם הוא חד דרבנן דאם לא בטלה קדושת הארץ היה דאוריית׳ אבל הכא תרתי דרבנן חד דבטלה קדושת הארץ ועוד דתרומת תאנים מדרבנן דלא מיחייב מדאורייתא אלא דגן תירוש ויצהר א״נ דלעיל הכי פירושו שהיה ר״מ אומר כל שדרכו לימנות מקדש מדאורייתא וכיון דבדאורייתא כל שדרכו מקדש דין הוא שיקדש בדרבנן את שדרכו כגון חבילי תלתן של כלאי הכרם א״נ כלאי הכרם כיון שיש בהן איסור הנאה אע״ג דבטלה קדושת הארץ חמור כמו מדאורייתא וא״ת ובפ״ק דמגילה (דף י.) היכי בעי למימר דקסבר ר״א קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא ועוד דרבי יהושע גופיה קאמר התם בהדיא הכי אלמא קסבר לא בטלה קדושת הארץ והיכי לרבי יהושע דליטרא קציעות בטלה לר״ל והיינו יכולין לפרש דלר׳ יהושע קדושת הארץ לא בטלה ומ״מ ליטרא קציעות עולה משום דתרומת תאנים דרבנן דמטעם זה הקילו בה לומר שהתחתונות מעלות את העליונות ואע״פ שלא נתערבו בכל העיגול והא דמשמע בפרק הערל (יבמות פא.) לר״ל דאי תרומה בזמן הזה דאורייתא לא היה עיגול בעיגולין עולה דקאמר ר״ל והלא אני שונה עיגול בעיגולין עולה אלא תרומה דרבנן ואיזה הוכחה היא והלא ר׳ יהושע סבר מקריבין אע״פ שאין בית דקדושת הבית לא בטלה וכ״ש קדושת הארץ ואפי׳ הכי סובר דעיגול עולה ובטל ויש לומר דר׳ יהושע יסבור דלא מקדש אלא ו׳ דברים ור״מ דסבר כל שדרכו לא סבר כוותיה בהא א״נ י״ל בדוחק התם פרק הערל (יבמות פא.) ה״ג היינו בתרומת ביכורים דהוי דאורייתא בתאנים ומצינו סתם תרומה דאיירי בביכורים דתנן במסכת פרה פ׳ י״א (משנה פרה י״א:ג׳) דבילה של תרומה שנפלה למי חטאת נטלה ואכלה אם יש כביצה בין טמאה בין טהורה המים טמאים והאוכלה חייב מיתה פי׳ כשנטלה אדם מיד נטמא גופו מחמת נושא מי חטאת וא״א להיות האוכלה חייב מיתה בסתם תרומה דתרומת פירות דרבנן אם לא נאמר דבתרומת ביכורים מיירי וה״נ מדקדק ר״ל מהא דעיגול בעיגולין עולה אפילו בביכורים דאורייתא ודוחק הוא זה אלא יש לחלק דלענין קדושה התלויה במחיצות כגון קדושת הבית קאמר ר׳ יהושע דלא בטלה כדדריש התם במגילה (דף ג:) אשר לו חומה אע״פ שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן וכן צריך לחלק [נמי לעיל] כמו שפירשתי לעיל בפרק קדשי קדשים (דף סא. ד״ה מאי).
דתניא כן שנינו בברייתא]: ליטרא (מידת משקל) של קציעות (תאנים מיובשות) של תרומה שדרסה על פי עיגול (כלי המיועד לעשיית עיגולי דבילה) שיש בו קציעות רבות של חולין, וליטרא שבפיו ניכרת לעצמה. והיו לפניו עיגולים רבים, ובפיהם ליטרות של קציעות חולין, ואינו יודע בפיו של איזו איזו עיגול דרסה. או שדרס ליטרא קציעות של תרומה על פי חבית שיש בה קציעות חולין ואינו יודע בפיה של איזו חבית מן החביות שלפניו דרסה. או שדרסה על פי כוורת שמאחסנים בה קציעות ואינו יודע בפיה של איזו כוורת מן הכוורות שלפניו דרסה.
This is as it is taught in a baraita (Tosefta, Terumot 5:11): The baraita discusses three cases, all of which relate to the tithing of figs, which is an obligation by rabbinic law. The first is the case of a litra of untithed dried figs that were pressed in different vessels and shaped into circles, that one placed into a barrel containing tithed figs, and during the process of producing a circle he pressed the figs onto the opening of one of the circular vessels in which the circles are formed, and he does not know into which circular vessel he pressed it. The second is the case in which he recalls that he pressed it on the opening of a barrel containing tithed figs, but he does not know into which barrel he pressed it. The third case is that he recalls that he pressed it on the opening of a straw receptacle containing tithed figs, but he does not know into which receptacle he pressed it. In all of these cases, there is a dispute between Rabbi Meir and Rabbi Yehuda as to the details of a dispute between Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) ר״מרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר רוֹאִין אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת כְּאִילּוּ הֵן פְּרוּדוֹת וְהַתַּחְתּוֹנוֹת מַעֲלוֹת אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת.

Rabbi Meir says that Rabbi Eliezer says: One views the upper layers of possibly untithed dried figs as though they are separate pieces, rather than one unit. And the lower ones, which were there beforehand and have certainly been tithed, nullify the upper ones, as there are enough circles of figs to nullify the upper layer. One does not need to tithe the figs at the top of any of the containers.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רואין אותן כאילו הן פרודות – אע״פ שאין כאן ק׳ פומין של ק׳ כלים של היתר לבד האיסור לבטל האיסור והתחתונו׳ אינן בכלל הספק להצטרף עם העליונות לבטלן רואין את כל ליטראות התחתונות והעליונות שבכל הכלים פרודות וזו מעורבת בכולן והתחתונות מצטרפות להעלות את העליונות שבכל פום ופום.
והתחתונות מעלות את העליונות – אע״פ שאינן בספק דימוע הקילו בתרומת פירות דרבנן והא דתנן במס׳ תרומות בפ״ד (מ״ט) תאנה לבנה שנפלה לתוך לבנות ושחורות לבנות אסורות השחורות מותרות ואין השחורות מעלות את הלבנות לא דמי דהתם אינן השחורות ראויות להיות בספק דימוע שלעולם השחורות ניכרות מתוך לבנות.
ר׳ מאיר אומר: ר׳ אליעזר היה אומר: רואין את העליונות את הקציעות המדובקות יחד שבפי הכלי כאילו הן פרודות זו מזו, ומעורבות יחד עם הקציעות האחרות שבתוך הכלי, והתחתונות מעלות (מבטלות) את העליונות, אם יש בהן כשיעור מאה ליטרות, שתרומה בטלה במאה.
Rabbi Meir says that Rabbi Eliezer says: One views the upper layers of possibly untithed dried figs as though they are separate pieces, rather than one unit. And the lower ones, which were there beforehand and have certainly been tithed, nullify the upper ones, as there are enough circles of figs to nullify the upper layer. One does not need to tithe the figs at the top of any of the containers.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אאִם יֵשׁ מֵאָה פּוּמִּין יַעֲלוּ וְאִם לָאו הַפּוּמִּין אֲסוּרִין וְהַשּׁוּלַיִם מוּתָּרִין.

Rabbi Meir continues: By contrast, Rabbi Yehoshua says: If there are one hundred openings of containers present there, the untithed litra of figs on the opening of one of the containers is nullified in a ratio of one part of untithed figs to one hundred parts of similar, tithed figs. But if not, all of the layers of figs at the openings of the containers are prohibited, i.e., viewed as untithed, as one of them certainly contains an untithed litra that has not been nullified. And the figs on the insides of the vessels are permitted, as the untithed figs certainly did not reach there. This is Rabbi Meir’s version of the dispute.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואם לאו הפומין אסורין – שהתחתונות שאינן בכלל הספק אין מעלות הפומין.
ואילו ר׳ יהושע אומר: אם יש מאה פומין (פיות), כלומר, אם היו באותו מקום מאה כלים ובפיו של כל אחד מהם דחס ליטרא קציעות (של חולין) — יעלו (יתבטלו) ליטרת קציעות התרומה במאה, ואם לאו [לא] — כל הפומין אסורין, שמא קציעות תרומה הוא אוכל. והקציעות הנמצאות בשולים (תחתית) של כל הכלים הללו הריהן מותרין, שכיון שברור לו שהקציעות האסורות אינן שם, אין הן בכלל הספק.
Rabbi Meir continues: By contrast, Rabbi Yehoshua says: If there are one hundred openings of containers present there, the untithed litra of figs on the opening of one of the containers is nullified in a ratio of one part of untithed figs to one hundred parts of similar, tithed figs. But if not, all of the layers of figs at the openings of the containers are prohibited, i.e., viewed as untithed, as one of them certainly contains an untithed litra that has not been nullified. And the figs on the insides of the vessels are permitted, as the untithed figs certainly did not reach there. This is Rabbi Meir’s version of the dispute.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם יֵשׁ שָׁם ק׳מֵאָה פּוּמִּין יַעֲלוּ וְאִם לָאו הַפּוּמִּין אֲסוּרִין וְכוּ׳.

The baraita continues: Rabbi Yehuda says that Rabbi Eliezer says: If there are one hundred openings of containers with tithed figs present there, in addition to the untithed figs, it is nullified in the one hundred. But if not, all of the layers of figs at the openings of the containers are prohibited, i.e., viewed as untithed, as one of them certainly contains an untithed litra that has not been nullified. And the figs on the insides of the vessels are permitted, as the untithed figs certainly did not reach there.
תוספותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רבי יהודה אומר כו׳ – וא״ת לר׳ יהודה מאי איריא דבר שבמנין אפילו כל מילי אוסר בכל שהוא דהא שמעי׳ ליה לר׳ יהודה לקמן בפירקין דמין במינו לא בטיל ובסיפא נמי דקתני דברי הכל לרבי יהודה יעלו אמאי יעלו וכן לקמן דנקט ר״י רימוני בדן אפילו כל מילי נמי וכן בפ׳ הנזקין (גיטין נד:) נפלו ונתפצעו בשוגג יעלו דברי רבי יהודה אמאי והא מין במינו לא בטיל לר׳ יהודה ועוד תנן בפ׳ נוטל (שבת קמא:) רבי יהודה אומר מעלין את המדומע באחד ומאה ואומר ר״ת דלא א״ר יהודה מין במינו בכל שהוא אלא בדבר לח דומיא דדם הפר ודם השעיר דיליף מינה לקמן דדבר המתערב הוא והא דאמרי׳ בסוף ביצה (דף לח:) דחטין בחטין לא בטיל לר׳ יהודה בקמח מיירי דהוי דבר המתערב תדע דגבי חטין בשעורין קאמר התם דבטל משום דהוי מין בשאינו מינו ואמאי הא מינכרי מהדדי אלא ודאי בקמח מיירי ולא גרסי׳ בגיטין נפלו לגת ונתפצעו אלא נפלו ונתפצעו דלא מיירי בלח אלא ביבש ובענין זה מפרש ר״ת הא דא״ר יוחנן בסוף ע״ז (דף עג:) ב׳ כוסות אחד של חולין ואחד של תרומה שמזגן וערבן זה בזה סלק את מינו כמו שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו וקשיא ליה כיון דתרומה עולה בא׳ ומאה א״כ מינו נמי יסייע לשאינו מינו לבטל התרומה אלא ש״מ דבמינו במשהו והא דא״ר יוחנן התם (דף עג:) דכל איסורין שבתורה במינו בנותן טעם חוץ מטבל ויין נסך ולא חשיב תרומה משום דבכלל טבל היא דכיון דבחד טעמא הוא דמפרש התם טעמא דטבל דכהיתרו כך איסורו דחיטה אחת פוטרת את הכרי והוא הדין תרומה כעלייתה כך איסורה ובכל דוכתא דתרומה עולה באחד ומאה בדבר יבש ומתני׳ דהקומץ רבה (מנחות כג.) שתי מנחות שלא נקמצו דלא מבטלי ליה שירים לטיבלא דמוקמינן התם כר׳ יהודה במנחת סולת איירי שנתערב לגמרי בדבר לח ולא במאפה תנור ומחבת ומרחשת וההיא דנבילה בשחוטה בהקומץ רבה (שם כג.) בשנימוחה וה״ר יום טוב מפלנצ״י הקשה לר״ת מההיא דפסחים (דף טו.) דחבית של תרומה שנשברה בגת העליונה והתחתונה חולין טמאין דאמרי׳ התם (דף כא.) דאם נפלה לק׳ חולין דברי הכל תרד ותטמא אלמא דאפי׳ לא עולה באחד ומאה ונראה שכמו כן היה יכול להקשות מההיא דשאור של חולין ושל תרומה שנפלו בעיסה דאין לח מתערב יותר ממנו ועוד תניא במסכת תרומה בתוספתא פרק סאה תרומה לוג יין צלול שנפל לתוך ק׳ לוגין עכורין וחזר בו ר״ת דודאי אין חילוק בין לח ליבש ותירץ דהא דתרומה עולה בא׳ ומאה בנפלה לתוך חולין מתוקנין דאי אפשר למבטל דהיינו חולין להיות כבטל דהיינו תרומה וההיא דב׳ כוסות א׳ של תרומה וא׳ של חולין שאינן מתוקנין דאפשר להם ליעשות תרומה קסבר לה ר׳ יוחנן כמאן דאמר בהקומץ רבה (מנחות כג:) בתר מבטל אזלינן והוי מין במינו וההיא דפסחים (דף כא.) ל״ק למ״ד בתר בטל אזלי׳ דמשקין לכי סריחי אין שם משקין עליהן ולא אפשר לה לתרומה שתיעשה חולין וא״ת וטבל במינו במשהו היכי משכחת לה הא א״א למבטל דהיינו החולין שיעשו טבל וי״ל שנפל טבל טבול לתרומה בטבל שאינו טבול לתרומה דהוי מין במינו כיון דשם טבל עליהם על שניהם א״נ טבל שראה פני הבית בטבל שלא ראה פני הבית א״נ נפל לתוך חולין מתוקנין ובעודה לתרומה ביד בעלים דאפשר לאיתשולי עלה והשתא דאתינן להכי איכא לאוקומי ההיא דב׳ כוסות בחולין מתוקנין וכגון דתרומה ביד בעלים וההיא דפסחים בתרומה ביד כהן ועוד י״ל לתירוץ קמא כר״ת ההיא דפסחים (דף כא.) כר׳ חייא דאית ליה לר׳ יהודה נבלה ושחוטה בטלות זו בזו ולהכי חשיב התם מין בשאינו מינו לענין משהו אע״פ שחשובין מין במינו לענין אחד ומאה דלא סגי להו בס׳ אבל רבי יוחנן דלא כרבי חייא דה״נ מוכח בהקומץ רבה (מנחות כג:) דלאו כ״ע אית להו דר׳ חייא וההיא משנה דאין דם מבטל דם פירש בקונטרס בהקומץ רבה (מנחות כג:) לרב חסדא דאזיל בתר מבטל הויא דלא כרבי חייא ואפילו לרבי חנינא דאזיל בתר בטל נראה דאיכא טובא ההיא דאין רוק מבטל רוק ואין מי רגלים מבטל מי רגלים לקמן בפירקין וגבי דם כסוי (חולין דף פז:) שנתערב בדם בהמה דא״ר יהודה אין דם מבטל דם כולהו א״א לזה להיות כזה אפילו לרבי חנינא דלא דמי לדם קדשים דאפשר להיות כחולין כמו שפי׳ בקונטרס בהקומץ רבה (מנחות כג:) דכשילין לילה אחת יצא מקדושתו כחולין וכוליה סתמא דהש״ס לרב חסדא דלא כרבי חייא דאמר בפ׳ גיד הנשה (חולין ק.) חתיכה עצמה נעשית נבילה ואוסרת כל החתיכות לרבי יהודה וגבי זרוע בשלה (חולין דף צח:) דקאמר לא נצרכא [אלא] לר׳ יהודה דאמר מין במינו לא בטיל וגבי ציר (חולין צט:) דקאמר רבי יהודה שיעורו במאתים ופריך והא א״ר יהודה מין במינו לא בטל [ומשני שאני כו׳] וההיא דביצה דמין במינו לא בטל לר׳ יהודה ודם תבוסה דאמרינן בנדה (דף עא:) דאין דם מבטל דם לרבי יהודה ואפילו לרבי חנינא צ״ע דנראה שיש מהנך שהבאתי דלא כרבי חייא ועוד יש ליישב תירוץ ר״ת שמחלק בין לח ליבש ולא קשיא ההיא דפסחים (פסחים כא.) לר׳ יוחנן דלאו אליבא דכולי עלמא קאמר טבל ויין נסך במשהו דמודה ר׳ יוחנן דלרבנן דר׳ יהודה בנותן טעם אלא רבי יוחנן סבר כדרבנן בשאר איסורים וכר׳ יהודה בטבל ויין נסך וכן ברייתא דתניא כוותיה דרבי יוחנן והשתא ההיא דפסחים (פסחים כא.) כרבנן דמין במינו בטל מק״ו ואיכא השתא ג׳ מחלוקת של תנאים בדבר דהא תניא כוותיה דרבי יוחנן והא דתניא בפרק הנודר מן הירק (נדרים נח.) כלל אמר ר״ש [כל] דבר שיש לו מתירין כו׳ אמרו לו הרי שביעית שאין לה מתירין ותנן השביעית אוסרת כל שהוא במינו אמר להם לא אמרו שביעית במינו אלא לביעור אבל לאכילה לא ולא מצי למיפרך מטבל ויין נסך דהתם סבירא להו כרבנן דכל איסורין בטילין אפי׳ במינן וה״ר יצחק הלבן תירץ [הא דידיה] הא דרביה דההיא דלקמן דאין דם מבטל דם רבי יהודה משום רבן גמליאל קאמר לה והכי נמי משני אביי לקמן (דף עט.) (אם כן) קשה דרבא פליג עליה ויש עוד לפרש ההיא דשני כוסות דהא דאין החולין מסייעין למים לבטל את התרומה לאו משום דבמינו במשהו אלא משום דהאי באחד ומאה והאי בששים ולהתבטל בששים קאמר דלא מסייע ליה דכיון דדינו במאה וכגון דליכא מאה בין המים ויין של חולין אבל המים רבין על התרומה ששים דאי לאו אמרינן סלק את מינו כמי שאינו היה נאסר היין של חולין משום דליכא מאה והיה הכל נאסר שאין המים רבים על החולין ועל התרומה בששים.
תוס׳ ד״ה רבי יהודה אומר וכו׳ ואומר ר״ת דלא אמר ר׳ יהודה. עיין לקמן דף עז ע״ב תוס׳ ד״ה הא בסה״ד:
ואילו ר׳ יהודה אומר באופן שונה את מחלוקתם של ר׳ אליעזר ור׳ יהושע, שכך היה ר׳ אליעזר אומר: אם יש שם מאה פומין ובפיהם קציעות — יעלו, ואם לאו [לא]הקציעות שבפומין אסורין, והקציעות שבשוליים מותרות.
The baraita continues: Rabbi Yehuda says that Rabbi Eliezer says: If there are one hundred openings of containers with tithed figs present there, in addition to the untithed figs, it is nullified in the one hundred. But if not, all of the layers of figs at the openings of the containers are prohibited, i.e., viewed as untithed, as one of them certainly contains an untithed litra that has not been nullified. And the figs on the insides of the vessels are permitted, as the untithed figs certainly did not reach there.
תוספותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אֲפִילּוּ יֵשׁ שָׁם שְׁלֹשָׁה מֵאוֹת פּוּמִּין לֹא יַעֲלוּ.

Rabbi Yehuda continues his statement: By contrast, Rabbi Yehoshua says: Even if there are three hundred openings present there, the layer at the top of the container is not nullified. This litra cannot be nullified in any manner, as Rabbi Yehoshua maintains that even an item occasionally sold by unit, such as a circle of dried figs, can never be nullified.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אפילו יש שם ג׳ מאות פומין לא יעלו – דכל שדרכו לימנות לא בטיל.
ואילו ר׳ יהושע אומר: אפילו יש שם שלשה מאות פומין ובפיהם ליטרות קציעות — לא יעלו את ליטרת הקציעות של התרומה, משום שהיא דבר שיש בו מנין, שיש שאדם מוכר ליטרות קציעות במנין.
Rabbi Yehuda continues his statement: By contrast, Rabbi Yehoshua says: Even if there are three hundred openings present there, the layer at the top of the container is not nullified. This litra cannot be nullified in any manner, as Rabbi Yehoshua maintains that even an item occasionally sold by unit, such as a circle of dried figs, can never be nullified.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) בדְּרָסָהּ בְּעִיגּוּל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מְקוֹם בְּעִיגּוּל דְּרָסָהּ אוֹ לִצְפוֹנָהּ אוֹ לִדְרוֹמָהּ דִּבְרֵי הַכֹּל יַעֲלוּ.

Rabbi Yehuda continues: But if one pressed the litra of dried figs into a circular vessel along with other dried figs, but does not know onto which place, i.e., which side, of the circular vessel he pressed it, whether, e.g., to its northern side or to its southern side, in this case, as the prohibited litra is not located in a defined place and it cannot be distinguished from the others, it is not considered an item of significance, and everyone agrees that it is nullified. Accordingly, the ruling of the mishna that animals that are disqualified from being sacrificed are not nullified is in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua as stated by Rabbi Eliezer, that an item occasionally sold by unit is not nullified. Rabbi Yoḥanan’s statement, that only an item whose manner is exclusively to be counted is significant and cannot be nullified, is in accordance with the opinion of Rabbi Meir.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דרסה בעיגול ואינו יודע באיזה מקום כו׳ – שדרסה במקום השולים שהכלי רחב והרבה ליטראות סדורות לרחבו.
דברי הכל יעלו – הואיל וליתיה לאיסוריה בעיניה שנדרס ונדבק באחרות מלמעלה ומלמטה ומן הצד אין כאן דבר שבמנין כלל.
אבל דרסה לאותה ליטרא של קציעות תרומה בעיגול, ואינו יודע באיזה מקום בעיגול דרסה, או לצפונה או לדרומהדברי הכל יעלו, שהרי אינה ניכרת כלל לעצמה. ויש לומר, איפוא, שמשנתנו בענין בהמות פסולות להקרבה, שאינן בטלות, היא כשיטת ר׳ יהושע לפי דברי ר׳ יהודה, שכל שדרכו לימנות אינו בטל. ומה שאמר ר׳ יוחנן שרק מה שדרכו לימנות תמיד אינו בטל, הרי לשיטת ר׳ מאיר נאמר.
Rabbi Yehuda continues: But if one pressed the litra of dried figs into a circular vessel along with other dried figs, but does not know onto which place, i.e., which side, of the circular vessel he pressed it, whether, e.g., to its northern side or to its southern side, in this case, as the prohibited litra is not located in a defined place and it cannot be distinguished from the others, it is not considered an item of significance, and everyone agrees that it is nullified. Accordingly, the ruling of the mishna that animals that are disqualified from being sacrificed are not nullified is in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua as stated by Rabbi Eliezer, that an item occasionally sold by unit is not nullified. Rabbi Yoḥanan’s statement, that only an item whose manner is exclusively to be counted is significant and cannot be nullified, is in accordance with the opinion of Rabbi Meir.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) רַב אָשֵׁי אָמַר אפי׳אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן גבַּעֲלֵי חַיִּים חֲשִׁיבִי וְלָא בָּטְלִי.

Rav Ashi says: You may even say that the mishna is in accordance with the opinion of the Rabbis, i.e., Rabbi Meir, who maintains that an item that is not always counted is nullified in a majority. The reason is that living creatures are significant, and therefore they are not nullified.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רב אשי אמר: אפילו תימא [תאמר] כי משנתנו רבנן [שיטת חכמים היא], כלומר, ר׳ מאיר, הסבור שדבר שאינו נמנה תמיד בטל ברוב, יש להבין כי בעלי חיים חשיבי [חשובים] הם, ולכן הם לא בטלי [בטלים].
Rav Ashi says: You may even say that the mishna is in accordance with the opinion of the Rabbis, i.e., Rabbi Meir, who maintains that an item that is not always counted is nullified in a majority. The reason is that living creatures are significant, and therefore they are not nullified.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) וְנִמְשׁוֹךְ וְנַקְרֵב חַד מִינַּיְיהוּ וְנֵימָא כֹּל דְּפָרֵישׁ מֵרוּבָּא פָּרֵישׁ נִמְשׁוֹךְ הָוֵה לה קָבוּעַ

§ The Gemara raises a difficulty with the ruling of the mishna that all of the animals are prohibited. And let us draw out and sacrifice one animal from the mixture, and say, i.e., apply the principle: Any item that separates from a group is assumed to have separated from the majority. Accordingly, the animal that was sacrificed is presumed to be fit. One can continue in this manner until only two animals from the mixture remain. The Gemara questions this suggestion: Should we draw out an animal from the mixture? But this is the removal of an item from its fixed place,
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ה״ג: ונמשך חד וחד מינייהו ונקריב כו׳ – יטלם אחד אחד ובכל חד וחד נימא מרובא הוא.
ופרכינן נמשך – בתמיה משמע יקחם אחד אחד מתוך העדר הא הוה לו האיסור קבוע ועומד ביניהם וקיימא לן בסנהדרין (דף עט.) מוארב לו פרט לזורק אבן לגו דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי.
א ושואלים: הרי יש דרך אחרת להתיר את כל תערובת הקרבנות, וכך יעשו: נמשוך ונקרב חד מינייהו [ונקריב אחד מהם], ונימא [ונאמר]: כל דפריש מרובא פריש [כל שפורש מתערובת שיש בה רוב ומיעוט, מהרוב הוא פורש], ואם כן, זה שנלקח מן התערובת היה כשר. וכך נעשה עד שישארו שנים מן התערובת! על העצה הזו תוהים: נמשוך מן התערובת? הוה לה [הרי זה] מתוך דבר שהוא קבוע, כלומר, תערובת שהאיסור שבה קבוע במקומו,
§ The Gemara raises a difficulty with the ruling of the mishna that all of the animals are prohibited. And let us draw out and sacrifice one animal from the mixture, and say, i.e., apply the principle: Any item that separates from a group is assumed to have separated from the majority. Accordingly, the animal that was sacrificed is presumed to be fit. One can continue in this manner until only two animals from the mixture remain. The Gemara questions this suggestion: Should we draw out an animal from the mixture? But this is the removal of an item from its fixed place,
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

זבחים עג. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה זבחים עג. – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), רש"י זבחים עג., תוספות זבחים עג., גליון הש"ס לרע"א זבחים עג., פירוש הרב שטיינזלץ זבחים עג., אסופת מאמרים זבחים עג.

Zevachim 73a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Zevachim 73a, Rashi Zevachim 73a, Tosafot Zevachim 73a, Gilyon HaShas Zevachim 73a, Steinsaltz Commentary Zevachim 73a, Collected Articles Zevachim 73a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144