×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) יִדָּלֵקוּ נִתְעָרְבוּ בַּאֲחֵרִים (וַאֲחֵרִים בַּאֲחֵרִים) כּוּלָּן יִדָּלְקוּ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים איַעֲלוּ בְּאֶחָד וּמָאתַיִם.
those bundles must be burned. If the bundles were intermingled with others, and those others were intermingled with others, they all must be burned. This is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: They can be nullified when the total is 201 items, i.e., one prohibited item intermingled with two hundred permitted ones.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ידלקו – דכתיב פן תוקדש תוקד אש.
באחד ומאתים – זו היא עליית ערלה וכלאי הכרם דתרומה עולה באחד ומאה וכיון שכפל את האיסור שאיסורו איסור הנאה כפל את העלייה הכי תניא לה בספרי גבי מכל חלבו את מקדשו ממנו דמשתעי בתרומת מעשר שהיא אחד ממאה וקרי ליה מקדשו ומשמע שמקדשו מקדש את המתערבין בו.
נתערבו באחרות ואחרות באחרות – ר״ת ל״ג בשום מקום ואחרות באחרות בהך משנה ששנויה בסוף מסכת ערלה ובהנהו דמסכת ע״ז בסוף פרק כל הצלמים גבי אפה בו את הפת כו׳ וגבי בגד שצבעו בקליפי ערלה ובכמה מקומות כיוצא באלו מדפריך לקמן (זבחים עד.) על שמואל דאסר ספק ספיקא בעבודת כוכבים מברייתא שמתרת דלא משכח דקאי כשמואל אלא רבי יהודה שאוסר אפילו בשאר איסורין ספק ספיקא כגון רמוני בדן ושמואל סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא ואי הוה גרסינן הכא ובמסכת ע״ז ואחרות באחרות הוה ליה לאיתויי ראייה לשמואל מהנך משניות ולא היה דוחק להביא מברייתא דרבי יהודה ועוד יש לדקדק מגופה דמתניתין דהתם במסכת ערלה (פ״ג) גבי בגד שצבעו בקליפי ערלה וגבי תבשיל שבשלו בקליפי ערלה והך דחבילי תלתן קתני נתערבו באחרים וגבי צובע מלא הסיט בקליפי ערלה וארגו בבגד ואינו יודע איזהו וגבי אורג מלא הסיט מצמר בכור בבגד לא קתני נתערבו באחרים והיינו טעמא משום דאם נתערב בשאר בגדים יכול להסיר מכל אחד מלא הסיט ומישתרי מטעם ספק ספיקא דמותר ומיהו איכא חדא ברייתא בריש מסכת ביצה (דף ג:) דאסרה ספק ספיקא דקתני וספיקה אסור ומוקי לה בספק טריפה וקתני התם נתערבה באלף כולן אסורות ואין לחוש בהא דלא מייתי לקמן כיון דברייתא היא דמאי אולמא מברייתא דרבי יהודה וההיא נמי מוקי רב פפא בביצה כרבי יהודה אליבא דרבי יהושע ועדיפא ליה לאתויי ברייתא דמפורש בה רבי יהודה בהדיא ועוד אומר רבינו תם דהא דקתני נתערבה באלף כולן אסורות לא קאי אספיקה אלא אודאה תדע דאפילו רבי יהודה דאסר לקמן ספק ספיקא היינו דוקא ברימוני בדן כדקתני בברייתא רבי יהודה אומר רימוני בדן כו׳ משמע דוקא רימוני את שדרכו ועדיף דהוי אחד מששה דברים בהנהו אסר ר׳ יהודה ספק ספיקא דמאי טעמא נקט רימוני בדן והא אפילו כל שדרכו מקדש לר׳ יהודה כדמוכח בברייתא דליטרא קציעות וגבי חתיכה בחתיכות דאמר ר׳ יהודה לא תעלה פ׳ הערל (יבמות פא:) וחתיכה הוי כל שדרכו כדמוכח התם דאמר רבי יוחנן והלא חתיכה עולה (למנין) משום דהוי כל שדרכו ואנן את שדרכו בעינן והש״ס דמוקי לה בנימוחה היינו דוקא לריש לקיש ומיהו מצי למימר דנקט רימוני בדן לרבי שמעון דפליג עליה דאפילו ברימוני בדן שרי ספק ספיקא ובענין זה צריך לפרש חדא ברייתא לקמן (דף עד.) דבסתמא דקתני כוס של עבודת כוכבים שנפל לאוצר מלא כוסות כולן אסורות פירש אחד מהן לריבוא ומריבוא לריבוא מותרין דאמאי נקט מריבוא לריבוא הא בפירש אחד מהן לריבוא שרי כ״ש מריבוא לריבוא דהוי ספיקא שלישית אלא נקטיה לאשמועינן דמאן דאסר אסר אפילו בכמה ספיקות וכן צריך לומר בעל כרחין דרימוני בדן לר׳ יהודה לאו דוקא ומדתנן במסכת כלים (פי״ז מ״ה) הרימון שאמרו לא גדול ולא קטן אלא בינוני ולמה הוזכרו רימוני בדן שיהו מקדשין כל שהן דברי רבי מאיר רבי יוחנן בן נורי אומר לשער בהן את הכלים רבי עקיבא אומר לכך ולכך הוזכרו לשער בהן את הכלים ושהן מקדשין בכל שהן רבי יהודה אומר לא הוזכרו רימוני בדן וחצירי גבע אלא שיהו מתעשרין ודאי בכל מקום פירוש דסתמייהו מבין העובדי כוכבים כך פירש בערוך בערך חצר ומאותה משנה יש לדקדק דסתם רימונים אפילו כל שדרכו לא חשיבי דלא תקשי דרבי מאיר אדרבי מאיר לריש לקיש דאמר כל שדרכו לימנות שנינו ולרבי יהודה כל הרימונים חשובים כל שדרכו דהא רבי יהודה סבר דליטרא קציעות לא בטלה וקתני לא הוזכרו רימוני בדן לענין קידוש אלמא כל הרימונים מקדשים ושוו לרימוני בדן דאי רימוני בינונים אינן מקדשין א״כ היה לו להזכירן לענין קידוש כמו רבי מאיר וצריך עיון בירושלמי בפרק בתרא דערלה וכמדומה שיש שם טעות סופר ויש מפרשים דאפילו גרסינן בכל הנך משניות ואחרות באחרות לא מצי לאתויי ראיה דספק ספיקא אסור דדילמא הכי קאמר וכל האחרות באחרות ואין לתמוה מה חידוש הוא לשנות ב׳ פעמים כיון דקאי אכל האחרות באחרות דאיצטריך ליה לאשמועינן דאע״ג דאיכא תרי רובי דגבי שאר מילי אסרינן חדא רובא ושרינן תרי רובא גבי יוחסין בסוף פ״ק דכתובות (כתובות טו.) דאמר הולכין אחר רוב העיר והוא דאיכא רוב סיעה בהדיה ואפילו עיר קטנה ואין הולכין אחר רוב עיר גרידתא ואפילו גדולה כאנטוכיא ואחרי רוב סיעה גרידתא.
כולן ידלקו – ואם תאמר מאי שנא הכא דקתני ידלקו כשנתערבו וכן בכל האיסורין השנויים שם במסכת ערלה (פ״ג) ולא פליג רבי אליעזר דלימא יוליך הנאה לים המלח כמו בס״פ כל הצלמים (ע״ז מט:) לענין עבודת כוכבים וכוותיה הילכתא כדפסקינן מיהו רבינו שמואל פירש שם דהוא הדין בכל האיסורין אמר רבי אליעזר יוליך הנאה לים המלח ונראה דרבי אליעזר פליג דווקא גבי עבודת כוכבים לפי שתופסת דמיה וכשמוליך הנאה לים המלח נראה כאילו מוליך האיסור ומהאי טעמא הוה אמרינן נמי הכי לענין שביעית גבי הא דתניא בפרק הגוזל עצים (ב״ק קא) בגד שצבעו בקליפי שביעית ידלק אם היה מתערב באחרים הוה אמרינן יוליך הנאה לים המלח אבל בערלה וכלאים ושער נזיר ופטר חמור וכל שאר איסורים דלא תפסי דמיהם אמרינן לרבי אליעזר ידלק אפילו נתערב ולפי טעם זה טבעת וכוסות דלקמן דמיירי בעבודת כוכבים סגי בהולכת הנאה לים המלח עוד יש לפרש דדוקא בתנור שהסיקו בעצי עבודת כוכבים ואפה בו את הפת ונטל ממנה כרכר וארג בה את הבגד אמרי׳ יוליך הנאה לים המלח כשנתערב לפי שאין ממשות האיסור בעין וההוא גברא דאיתערב ליה חביתא דחמרא כיון דאי אפשר להנות בהולכת הנאה אלא היתר הנאה שאינה בגוף של עצמו אלא או למכור או ליתן לפועלין אבל שיהנה הוא עצמו לא דאיסורא בשתיה שרי על ידי ב׳ זוזי ואם תאמר מאי טעמא לא אמרי׳ בכל הני דמסכת ערלה ימכרו כולן לעובד כוכבים חוץ מדמי איסור הנאה שבו כדקאמר רבן שמעון בן גמליאל בפרק בתרא דמסכת ע״ז (ע״ז עד.) גבי יין נסך ובירושלמי פריך לה ומשני דחיישינן בכולהו אם ימכרו לעובד כוכבים שמא יחזור העובד כוכבים וימכור לישראל אבל ביין נסך ליכא למיחש וכן בפת ובגד דכל הצלמים (ע״ז מט:) דאע״ג דפת של עובד כוכבים אסור באכילה בהנאה מיהא שרי וחיישינן שמא יקנה ממנו ישראל ויתן לפועליו וחביתא דההוא גברא אם היה רוצה למכור כל יינו יחד ה״ה דהוה מצי למכור חוץ מדמי איסורא שבו וחביות סתומות נמי איכא למיחש שימכרם העובד כוכבים לישראל דמיירי בשמן זית או ביין תפוחים.
ידלקו (יישרפו באש) שכן כלאי הכרם אסורים בהנאה. נתערבו חבילות תלתן אלה באחרים (ואחרים באחרים) — אין חבילות התלתן האסורות בטלות ברוב, והרי הן אוסרות את שאר החבילות שבתערובת, ולכן כולן ידלקו, דברי ר׳ מאיר. וחכמים אומרים: יעלו (יתבטלו) החבילות האסורות בשיעור של אחד ומאתים. שאם היו מאתיים או יותר כנגד האיסור, הרי הוא בטל.
those bundles must be burned. If the bundles were intermingled with others, and those others were intermingled with others, they all must be burned. This is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: They can be nullified when the total is 201 items, i.e., one prohibited item intermingled with two hundred permitted ones.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כֹּל שֶׁדַּרְכּוֹ לִמָּנוֹת מְקַדֵּשׁ וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ אֶלָּא שִׁשָּׁה דְּבָרִים בִּלְבַד רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר בשִׁבְעָה וְאֵלּוּ הֵן אֱגוֹזֵי פֶרֶךְ וְרִימּוֹנֵי בָאדָן וְחָבִיּוֹת סְתוּמוֹת וְחִילְפֵי תְרָדִין וְקִילְחֵי כְרוּב וְדַלַּעַת יְוָנִית ר׳רַבִּי עֲקִיבָא מוֹסִיף אַף כִּכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת.

The mishna continues: Rabbi Meir holds that they all must be burned, as Rabbi Meir would say: Any item whose manner is to be counted renders its mixture prohibited, as it is considered significant and cannot be nullified. And the Rabbis say: Only six items are sufficiently significant to render their mixture prohibited. Rabbi Akiva says: There are seven. And they are: Nuts with brittle shells, and pomegranates from Badan, and sealed barrels of wine, and beet greens, and cabbage stalks, and Greek gourd. Rabbi Akiva adds: Loaves of a homeowner are also in this category.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אינו מקדש – אלא בטל.
אלא ששה דברים בלבד – הן שמקדשין את כל המתערבים בהן מתוך שהן גדולים ודמיהן יקרים וחשובין במינן.
פרך ובדן – מקומות הן.
חילפי תרדין וקלחי כרוב – לשון קלח בירק שלו.
ה״ג אגוזי פרך – על שם שנפרכין כדאמר בפסיקתא בפרשתא דיהודה וישראל רבים אחר פרשת כי תשא על אל גינת אגוז דדרשינן שנמשלו ישראל לאגוז שיש בו שלשה מינין של פרך שנפרך מעצמו.
אף ככרות של בעל הבית – אבל של נחתום לא שהם קטנות והא דמשמע בסוף הערל (יבמות דף פא:) דחתיכה של לחם הפנים בשל חולין לא בטלה שאני לחם הפנים דסמידא טפי וראוי להתכבד בחתיכה ואפה בו את הפת בפ׳ כל הצלמים (ע״ז מט:) צריך לאוקמא בככרות של בעל הבית דהא קתני נתערבו באחרים כולן אסורין בהנאה ואפה בו את הפת דתנן במסכת ערלה (פ״ג מ״ה) לא בשל בעל הבית דהא קתני תעלה באחד ומאתים ואי לאו ההיא דמסכת ערלה לא היינו צריכין לחלק בין לחם הפנים לשאר לחם והוה מצי לאוקומי מתניתין דמסכת ע״ז אפילו בשל נחתום וכדרבי מאיר דאמר את שדרכו לימנות מקדש או כל שדרכו לריש לקיש אבל מתניתין דמסכת ערלה מוכחא דסתם פת אפילו לרבי מאיר עולה באחד ומאתים.
ומסבירים את שיטותיהם, שכך היה ר׳ מאיר אומר: כל דבר שדרכו למנות (להימנות, להיספר) אחד אחד — הרי הוא חשוב ואינו בטל, ולפיכך מקדש (אוסר) את כל התערובת בה הוא התערב. ואף חבילות אלה דרכן להימנות. וחכמים אומרים: אינו מקדש את תערובתו אלא ששה דברים בלבד, שיש להם חשיבות יתירה. ואילו ר׳ עקיבא אומר שבעה. ואלו הן: אגוזי פרך אגוזים מיוחדים, שקליפתם נפרכת (נשברת) בקלות, ורימוני המקום באדן וחביות יין סתומות, וחילפי תרדין, וקילחי (גבעולי) כרוב, ודלעת יונית. ור׳ עקיבא מוסיף עליהם אף ככרות לחם של בעל הבית.
The mishna continues: Rabbi Meir holds that they all must be burned, as Rabbi Meir would say: Any item whose manner is to be counted renders its mixture prohibited, as it is considered significant and cannot be nullified. And the Rabbis say: Only six items are sufficiently significant to render their mixture prohibited. Rabbi Akiva says: There are seven. And they are: Nuts with brittle shells, and pomegranates from Badan, and sealed barrels of wine, and beet greens, and cabbage stalks, and Greek gourd. Rabbi Akiva adds: Loaves of a homeowner are also in this category.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) הָרָאוּי לְעׇרְלָה עׇרְלָה הָרָאוּי לְכִלְאֵי הַכֶּרֶם כִּלְאֵי הַכֶּרֶם.

The mishna continues: Different prohibitions apply to these items. That which is fit to be forbidden due to the prohibition against eating the fruit of a tree during the first three years after its planting [orla], i.e., nuts, pomegranates, and sealed barrels of wine, prohibit their mixture as orla. That which is fit to be forbidden due to diverse kinds planted in a vineyard, i.e., beets, cabbage, and gourd, prohibit their mixture as diverse kinds in a vineyard.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כל הראוי לערלה ערלה – מה שיש באילן מין אילן וראוי לערלה מקדש את עירובו באיסור ערלה.
הראוי לערלה ערלה – ירושלמי מדקדק אמאי לא תנא נמי הראוי לתרומה תרומה דבתרומה נמי כיון דחשיבי לא בטלי ואין עולין באחד ומאה ומשני משום דכולם ראויים לתרומה ולא שייך למיתני האי לישנא ונראה שיש עדיין לתרץ משום דקתני ידלקו ועולין באחד ומאתים ואין דין זה נוהג בתרומה ועוד הוה מצי לשנויי דהאי תנא תרתי אית ליה דבר שבמנין ואיסורי הנאה כדאמרינן במסכת ע״ז (דף עד.) אמתניתין דהתם פרק בתרא.
ומן הדברים הללו, זה הראוי לאיסור ערלה כגון אגוזים ורימונים וחביות יין, שהם מפרי העץ ויש בהם איסור ערלה — מקדש תערובתו לענין ערלה, וזה הראוי לאיסור כלאי הכרם תרדים, כרוב ודלעת מקדש את תערובתו באיסור כלאי הכרם.
The mishna continues: Different prohibitions apply to these items. That which is fit to be forbidden due to the prohibition against eating the fruit of a tree during the first three years after its planting [orla], i.e., nuts, pomegranates, and sealed barrels of wine, prohibit their mixture as orla. That which is fit to be forbidden due to diverse kinds planted in a vineyard, i.e., beets, cabbage, and gourd, prohibit their mixture as diverse kinds in a vineyard.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) וְאִיתְּמַר עֲלַהּ רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר גאֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִמָּנוֹת שָׁנִינוּ רשב״לרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר כׇּל שֶׁדַּרְכּוֹ לִמָּנוֹת שָׁנִינוּ.

And it was stated that there is a dispute between amora’im with regard to the wording of Rabbi Meir’s opinion in this mishna. Rabbi Yoḥanan says that we learned: Only an item whose manner is exclusively to be counted is significant and cannot be nulli-fied, and it therefore renders its mixture prohibited according to the opinion of Rabbi Meir. And Rabbi Shimon ben Lakish says that we learned: Any item whose manner is also to be counted is significant and cannot be nullified.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואיתמר עלה [ונאמר עליה על משנה זו] שנחלקו אמוראים ביחס לנוסח המדוייק של שיטת ר׳ מאיר שבמשנה, ר׳ יוחנן אמר: ״את שדרכו למנות מקדש״ שנינו כלומר, מה שנמכר אך ורק במנין, ר׳ שמעון בן לקיש אומר: ״כל שדרכו למנות מקדש״ שנינו, וגם מה שלעתים נמכר בלא מנין.
And it was stated that there is a dispute between amora’im with regard to the wording of Rabbi Meir’s opinion in this mishna. Rabbi Yoḥanan says that we learned: Only an item whose manner is exclusively to be counted is significant and cannot be nulli-fied, and it therefore renders its mixture prohibited according to the opinion of Rabbi Meir. And Rabbi Shimon ben Lakish says that we learned: Any item whose manner is also to be counted is significant and cannot be nullified.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) הָנִיחָא לְרֵישׁ לָקִישׁ אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן מַאי אִיכָּא לְמֵימַר אָמַר רַב פָּפָּא הַאי תַּנָּא תַּנָּא דְּלִיטְרָא קְצִיעוֹת הוּא דְּאָמַר

The Gemara reiterates its question: This works out well according to the opinion of Reish Lakish, but according to the opinion of Rabbi Yoḥanan, what can be said? According to his opinion, since animals are not sold exclusively by unit, they are not sufficiently significant. Therefore, a prohibited animal should be nullified in a simple majority. Rav Pappa says: According to Rabbi Yoḥanan, this tanna, who says that a prohibited animal cannot be nullified, is the tanna of the halakha concerning a litra of dried figs, who says:
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואם כן, מה ששנינו במשנתנו, שבעלי חיים אינם בטלים ברוב — הניחא [זה נוח] לריש לקיש, אלא לר׳ יוחנן מאי איכא למימר [מה יש לומר]? והרי פעמים מוכרים בעלי חיים כעדר! אמר רב פפא: האי תנא [תנא זה של המשנה שבדין כלאי הכרם] התנא ששנה בענין ליטרא קציעות הוא, דאמר הוא אומר, שסובר]:
The Gemara reiterates its question: This works out well according to the opinion of Reish Lakish, but according to the opinion of Rabbi Yoḥanan, what can be said? According to his opinion, since animals are not sold exclusively by unit, they are not sufficiently significant. Therefore, a prohibited animal should be nullified in a simple majority. Rav Pappa says: According to Rabbi Yoḥanan, this tanna, who says that a prohibited animal cannot be nullified, is the tanna of the halakha concerning a litra of dried figs, who says:
פירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

זבחים עב: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה זבחים עב: – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), רש"י זבחים עב:, תוספות זבחים עב:, פירוש הרב שטיינזלץ זבחים עב:

Zevachim 72b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Zevachim 72b, Rashi Zevachim 72b, Tosafot Zevachim 72b, Steinsaltz Commentary Zevachim 72b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144