דבראי לגואי – וא״ת הא אמר ר׳ עקיבא לקמן (דף פא:) דכל דמים שהכניס לפנים פסולין וי״ל דשירים אין מכפרין לרבי עקיבא ולא קרינן בהו לכפר בקודש.
(1) 
דְּבָרַאי לְגַוַּאי וּדְגַוַּאי לְבָרַאי הָא אֵין לוֹ יְסוֹד לִפְנִימִי עַצְמוֹ.
דְּבָרַאי לְגַוַּאי וּדְגַוַּאי לְבָרַאי הָא אֵין לוֹ יְסוֹד לִפְנִימִי עַצְמוֹ.such that with regard to an offering for which he sprinkles the blood on the external altar he should pour the remainder of the blood on the inner altar, and this is analogous to the halakha that he pours the remainder of the blood sprinkled on the inner altar on the base of the external altar, this is not possible. But the inner altar itself does not have a base, and therefore it is not possible to pour the remainder of the blood on the base of the inner altar. Therefore, the verse must teach that the remainder of the blood of the burnt offering is poured on the base of the external altar.
דבראי לגואי ודגואי לבראי [של הניתנים בחוץ שופך בפנים וכשם שהוא שופך של פנים בחוץ] — הא [הרי] אין לו כלל יסוד למזבח פנימי עצמו, ואיך ניתן לשפוך על יסודו! אלא בא הדבר ללמד על שיירי דם העולה שיישפכו על היסוד. וממשיכים בביאור הברייתא.
such that with regard to an offering for which he sprinkles the blood on the external altar he should pour the remainder of the blood on the inner altar, and this is analogous to the halakha that he pours the remainder of the blood sprinkled on the inner altar on the base of the external altar, this is not possible. But the inner altar itself does not have a base, and therefore it is not possible to pour the remainder of the blood on the base of the inner altar. Therefore, the verse must teach that the remainder of the blood of the burnt offering is poured on the base of the external altar.
הכל
(2) אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מזבח שֶׁל עוֹלָה יְהֵא לַיְסוֹד מִי כְּתִיב אֶל יְסוֹד הָעוֹלָה אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעוֹלָה כְּתִיב.
The Gemara analyzes the next clause of the baraita: Or perhaps it is not so, but rather the verse serves to teach that any sprinkling of blood on the corners of the altar of the burnt offering will be done on a part of the altar where there is a base. The Gemara asks: How can the verse mean that? Is it written: At the base of the burnt offering? This would indicate that the blood of the burnt offering must be placed where there is a base. It is written in the verse: “At the base of the altar of burnt offering” (Leviticus 4:25).
או אינו כו׳ – ואי ס״ד לגופיה אתא הני למה לי מה בא ללמדנו לשירים אשר ישפך שיריו למזבח החיצון פשיטא דעליו ישפכם דהא תחילת מתנותיו בחוץ נעשו וכי תימא אי (לא) כתיב אל יסוד מזבח סתמא הוה אמינא נפיך מיפך שירי הדם הפנימיים הצריך הכתוב לשפוך בחוץ ומהם אתה לומד ששירי החיצון יתננו לפנימי הא אין לו יסוד לפנימי עצמו הילכך על כרחך תן יסוד למזבח של עולה קאמר.
מי כתיב אל יסוד העולה אל יסוד מזבח העולה כתיב – בשלמא אי דרשת ליה ליתן תורת שפיכת שיריים לכל דמים החיצונים שפיר כתיב מזבח העולה ליתן תורת יסוד למזבח העולה לכל דמים הנזרקים עליו אלא אי לתחילת דמים קא דרשת ליה תו ליכא למימר ליתן תורה כנגד היסוד למזבח העולה לכל דמיו דהא חטאת טעונה מתן על ארבע קרנות וקרן דרומית מזרחית בכלל ועל כרחך אעולה לחודיה תדרשיה הוה ליה למיכתב אל יסוד העולה שתהא העולה כנגד היסוד מזבח העולה מאי היא.
ששאלו: ״אל יסוד מזבח העולה״ האמור בשעיר נשיא (ויקרא ד, כה), או אינו בא אלא לומר: מזבח של עולה יהא ליסוד כלומר, שיש לזרוק את דם העולה על קרנות המזבח שיש להן יסוד! ותוהים: כיצד יכול אתה לפרש כן? מי כתיב [האם נאמר] ״אל יסוד העולה״ שתפרש: אל מקום היסוד יינתן דם העולה? ״אל יסוד מזבח העלה״ כתיב [נאמר]!
The Gemara analyzes the next clause of the baraita: Or perhaps it is not so, but rather the verse serves to teach that any sprinkling of blood on the corners of the altar of the burnt offering will be done on a part of the altar where there is a base. The Gemara asks: How can the verse mean that? Is it written: At the base of the burnt offering? This would indicate that the blood of the burnt offering must be placed where there is a base. It is written in the verse: “At the base of the altar of burnt offering” (Leviticus 4:25).
הכל
(3) אִי הֲוָה כְּתִיב אֶל יְסוֹד הָעוֹלָה הֲוָה אָמֵינָא בִּזְקִיפָה אֶל יְסוֹד הַשְׁתָּא דִּכְתִיב אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעוֹלָה אאַגַּגּוֹ דִּיסוֹד.
The Gemara answers: Even if the verse were to be speaking about sprinkling the blood of the burnt offering and is not referring to pouring the remainder of the blood, the term “altar of” is necessary, because if it were written: At the base of the burnt offering, I would say that the priest must sprinkle the blood on the upright wall of the base of the altar, i.e., the side of the base, rather than on the upper surface of the base. Now that it is written: “At the base of the altar of the burnt offering,” it means that the blood must be sprinkled on the upper surface of the base.
בזקיפה דיסוד – שיזרוק תחילת מתנות העולה בעליית אמה שמן הארץ עד הכניסה שהיא כנוס אמה דכולה ההוא אמה בין בגובהה בין בכניסה יסוד מיקרייא השתא דכתיב אל יסוד המזבח יסוד שהוא דומה למזבח דהיינו גג של יסוד.
ומסבירים: גם לפירוש זה שמדובר בזריקת דם העולה, ולא בשפיכת שיריים, יש צורך ב״מזבח״, שכן אי הוה כתיב [אם היה נאמר] ״אל יסוד העולה״, הוה אמינא [הייתי אומר] בזקיפה אל יסוד שיזרוק את הדם על קיר היסוד, השתא דכתיב [עכשיו שנאמר] ״אל יסוד מזבח העולה״, כוונתו שזורק את הדם על גגו של היסוד כלומר מעליו. וממשיכים בביאור הברייתא לדרך זו.
The Gemara answers: Even if the verse were to be speaking about sprinkling the blood of the burnt offering and is not referring to pouring the remainder of the blood, the term “altar of” is necessary, because if it were written: At the base of the burnt offering, I would say that the priest must sprinkle the blood on the upright wall of the base of the altar, i.e., the side of the base, rather than on the upper surface of the base. Now that it is written: “At the base of the altar of the burnt offering,” it means that the blood must be sprinkled on the upper surface of the base.
הכל
(4) א״ר אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל גַּג יְסוֹד לְמָה לִי קְרָא ק״ו קַל וָחוֹמֶר הוּא וּמָה שְׁיָרֵי חַטָּאת שֶׁאֵינָהּ מְכַפֶּרֶת טְעוּנָה גַּג יְסוֹד תְּחִלַּת עוֹלָה שֶׁמְּכַפֶּרֶת אֵינוֹ דִּין שֶׁטְּעוּנָה גַּג יְסוֹד.
The Gemara explains the next clause of the baraita based on this understanding: Rabbi Yishmael said: Why do I need a verse to teach that the blood must be sprinkled on the upper surface of the base of the altar? It can be derived via an a fortiori inference: Just as the remainder of the blood of a sin offering, which does not effect atonement, nevertheless requires that it must be poured on the upper surface of the base of the altar, with regard to the initial sprinkling of the blood of a burnt offering, which effects atonement, is it not logical that it requires the upper surface of the base of the altar?
גג יסוד למה לי קרא ק״ו – הקשה ה״ר חיים לקמן פרק התערובת (זבחים פא.) אמרינן גבי דם חטאת שנתערב בדם עולה דפליגי רבי אליעזר ורבנן אמר אביי לא שנו אלא תחילת חטאת ועולה אבל סוף חטאת ותחילת עולה דברי הכל מקום עולה מקום שירים פירוש דאם נתערבו שירי חטאת בתחילת עולה לכולי עלמא יתנם למטה מן החוט דמקום תחילת מתן עולה כשר לשירי חטאת ויזרקם לקיר המזבח ומאליהם שותתין ליסוד ואין כאן שנוי מקום א״ל רב יוסף הכי אמר רב יהודה שיריים צריכין איצטבא פירוש שישפכם על גג היסוד ממש העשוי כאיצטבא ולא יזרקם לקיר הזקוף כמשפט עולה דמשמע דעולה אינה טעונה גג יסוד וי״ל דהאי דבעינן הכא בתחילת עולה גג יסוד לא אתא אלא למעוטי אמה אדמה התחתונה של מזבח שמן הארץ עד הכניסה אבל קיר הזקוף של מעלה עד היסוד פשיטא דעדיף (בעולה) מגג יסוד ממש דחודה עדיף משום דבעינן שתי מתנות שהן ארבע.
אמר ר׳ ישמעאל: שיתן את דם העולה על גג יסוד למה לי קרא [כתוב] מפורש? קל וחומר הוא: ומה שפיכת שירי חטאת שנתפרשה בכתוב, שאינה מכפרת — בכל זאת טעונה גג יסוד, תחלת עולה שמכפרת אינו דין שטעונה גג יסוד?
The Gemara explains the next clause of the baraita based on this understanding: Rabbi Yishmael said: Why do I need a verse to teach that the blood must be sprinkled on the upper surface of the base of the altar? It can be derived via an a fortiori inference: Just as the remainder of the blood of a sin offering, which does not effect atonement, nevertheless requires that it must be poured on the upper surface of the base of the altar, with regard to the initial sprinkling of the blood of a burnt offering, which effects atonement, is it not logical that it requires the upper surface of the base of the altar?
הכל
(5) אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא וּמָה שְׁיָרֵי חַטָּאת שֶׁאֵין מְכַפְּרִין וְאֵין בָּאִין לְכַפֵּר טְעוּנָה גַּג יְסוֹד תְּחִלַּת עוֹלָה שֶׁמְּכַפֶּרֶת וּבָאָה לְכַפֵּר אֵינוֹ דִּין שֶׁטְּעוּנָה גַּג יְסוֹד אִם כֵּן מָה ת״ל תַּלְמוּד לוֹמַר אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעוֹלָה תֵּן יְסוֹד למזבח שֶׁל עוֹלָה.
Rabbi Akiva explained similarly and said: And just as the remainder of the blood of a sin offering, which does not effect atonement and does not come for atonement, nevertheless requires that it must be poured on the upper surface of the base, with regard to the initial sprinkling of the blood of a burnt offering, which effects atonement and comes for atonement, is it not logical that it requires the upper surface of the base of the altar? The baraita concludes: If so, why must the verse state: “At the base of the altar of burnt offering” (Leviticus 4:25)? It is to teach that you must give a base to the altar of the burnt offering, i.e., that the remainder of any blood sprinkled on the altar must be poured on the base.
אמר ר׳ עקיבא באופן אחר: ומה שירי חטאת שאין מכפרין ואין באין לכפר בכל זאת טעונה גג יסוד, תחלת עולה שמכפרת ובאה לכפר אינו דין שטעונה גג יסוד? אם כן, מה תלמוד לומר ״אל יסוד מזבח העלה״? לומר תן יסוד למזבח של עולה.
Rabbi Akiva explained similarly and said: And just as the remainder of the blood of a sin offering, which does not effect atonement and does not come for atonement, nevertheless requires that it must be poured on the upper surface of the base, with regard to the initial sprinkling of the blood of a burnt offering, which effects atonement and comes for atonement, is it not logical that it requires the upper surface of the base of the altar? The baraita concludes: If so, why must the verse state: “At the base of the altar of burnt offering” (Leviticus 4:25)? It is to teach that you must give a base to the altar of the burnt offering, i.e., that the remainder of any blood sprinkled on the altar must be poured on the base.
הכל
(6) מַאי בֵּינַיְיהוּ אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה שִׁירַיִם מְעַכְּבִים אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מָר סָבַר מְעַכְּבִי וּמָר סָבַר לָא מְעַכְּבִי.
The Gemara asks: What is the difference between the explanations of Rabbi Yishmael and Rabbi Akiva? Rav Adda bar Ahava says: The difference between them is whether failure to pour the remainder of the blood disqualifies the offering, so that all the sprinklings must be done again. One Sage, Rabbi Yishmael, holds that failure to pour the remainder of the blood does disqualify the offering. And one Sage, Rabbi Akiva, who adds the words: Which does not come for atonement, holds that failure to pour the remainder of the blood does not disqualify the offering.
שיריים מעכבין איכא בינייהו – ר׳ ישמעאל סבר כפרה הוא דלא מכפרי אבל עכובי מעכבי רבי עקיבא דמוסיף ואין באין לכפרה אשמעינן דאין מתן דמים של מתנות תלוי בהן דלא מעכבי להו שיריים להזאות.
דכולי עלמא שיריים לא מעכבי – בחטאות ואפי׳ פנימיות והנך שיריים דאיפלוג בהו ר׳ ישמעאל ור׳ עקיבא במיצוי חטאת העוף שהוא שירי הזאתו דכתיב והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם וגו׳ (ויקרא ה).
ושואלים: מאי בינייהו [מה ההבדל ביניהם] בין ר׳ עקיבא ור׳ ישמעאל? שלכאורה שניהם אומרים אותו דבר. אמר רב אדא בר אהבה: שירים מעכבים איכא בינייהו [יש ביניהם], האם כשלא שפכם ליסוד, צריך לחזור וליתן מחדש את כל מתנות הדם, מר סבר [חכם זה ר׳ ישמעאל סבור]: מעכבי [מעכבים], ומר [וחכם זה ר׳ עקיבא], שהוסיף ואמר גם: ״ואין באים לכפר״, סבר [סבור]: לא מעכבי [אין מעכבים] כלל.
The Gemara asks: What is the difference between the explanations of Rabbi Yishmael and Rabbi Akiva? Rav Adda bar Ahava says: The difference between them is whether failure to pour the remainder of the blood disqualifies the offering, so that all the sprinklings must be done again. One Sage, Rabbi Yishmael, holds that failure to pour the remainder of the blood does disqualify the offering. And one Sage, Rabbi Akiva, who adds the words: Which does not come for atonement, holds that failure to pour the remainder of the blood does not disqualify the offering.
הכל
(7) רַב פָּפָּא אָמַר דְּכוּלֵּי עָלְמָא בשִׁירַיִם אֵין מְעַכְּבִים וְהָכָא בְּמִיצּוּי חַטַּאת הָעוֹף מְעַכֵּב קָא מִיפַּלְגִי מָר סָבַר ג מְעַכֵּב וּמָר סָבַר לָא מְעַכֵּב.
Rav Pappa says: Everyone agrees that failure to pour the remainder of the blood on the base does not disqualify the offering. But here they disagree with regard to the issue of whether failure to squeeze the blood from a bird sin offering after sprinkling the blood disqualifies the offering or not. One Sage, Rabbi Yishmael, holds that it does disqualify the offering, and one Sage, Rabbi Akiva, holds that it does not disqualify the offering.
רב פפא אמר: דכולי עלמא [לדעת הכל] שירים אין מעכבים, והכא [וכאן] בשאלה האם מיצוי דם חטאת העוף מגופה לאחר הזאת הדם מעכב קא מיפלגי [חלוקים הם], שהוא כעין נתינת שיריים לאחר ההזאה, מר סבר [חכם זה, ר׳ ישמעאל, סבור]: מעכב, ומר סבר [וחכם זה, ר׳ עקיבא, סבור]:
Rav Pappa says: Everyone agrees that failure to pour the remainder of the blood on the base does not disqualify the offering. But here they disagree with regard to the issue of whether failure to squeeze the blood from a bird sin offering after sprinkling the blood disqualifies the offering or not. One Sage, Rabbi Yishmael, holds that it does disqualify the offering, and one Sage, Rabbi Akiva, holds that it does not disqualify the offering.
הכל
(8) תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב פָּפָּא {ויקרא ד׳:ז׳} וְאֵת כׇּל (הדם) [דם הפר] ישפך מָה ת״ל תַּלְמוּד לוֹמַר הַפָּר לִימֵּד דעַל פַּר יוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁטָּעוּן מַתַּן דָּמִים לַיְסוֹד דִּבְרֵי רַבִּי.
It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rav Pappa that even Rabbi Yishmael agrees that failure to pour the remainder of the blood on the base does not disqualify the offering. The verse states: “And the priest shall sprinkle the blood upon the corners of the altar of sweet incense before the Lord, which is in the Tent of Meeting; and all the remaining blood of the bull he shall pour out at the base of the altar of burnt offering, which is at the entrance of the Tent of Meeting” (Leviticus 4:7). What is the meaning when the verse states “of the bull”? This seems superfluous, as the entire passage is referring to the bull. This serves to teach the halakha of another bull, i.e., the bull of Yom Kippur, which also requires placement of blood on the base of the external altar. This is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi.
תניא כוותיה דרב פפא – דאית ליה לר׳ ישמעאל נמי לא מעכבי שירים.
ואת כל דם הפר – בכהן משיח כתיב ואת כל הדם ישפוך היה יכול לכתוב מה ת״ל הפר כו׳.
לימד על פר יוה״כ שטעון מתן דמים ליסוד – לעיל פרק בית שמאי (זבחים מ:) גבי ועשה לפר כאשר עשה דריש סמיכה ושירי הדם בפר יוה״כ ותימא להאי תנא סמיכה מנא ליה ושם פירשנו.
לא מעכב. תניא כוותיה [שנויה ברייתא כשיטתו] של רב פפא, שאף ר׳ ישמעאל מודה שאין שיריים מעכבים: נאמר בפר כהן משיח ״ואת כל דם הפר ישפך אל יסוד מזבח העולה״ (ויקרא ד, ז) — ויכול היה לכתוב רק ״ואת כל הדם ישפך״, מה תלמוד לומר ״הפר״? שהרי בפר מדובר בכתוב. אלא לימד על ידי כך על פר אחר, והוא פר יום הכיפורים שגם הוא טעון מתן דמים ליסוד, אלו דברי רבי.
It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rav Pappa that even Rabbi Yishmael agrees that failure to pour the remainder of the blood on the base does not disqualify the offering. The verse states: “And the priest shall sprinkle the blood upon the corners of the altar of sweet incense before the Lord, which is in the Tent of Meeting; and all the remaining blood of the bull he shall pour out at the base of the altar of burnt offering, which is at the entrance of the Tent of Meeting” (Leviticus 4:7). What is the meaning when the verse states “of the bull”? This seems superfluous, as the entire passage is referring to the bull. This serves to teach the halakha of another bull, i.e., the bull of Yom Kippur, which also requires placement of blood on the base of the external altar. This is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi.
הכל
(9) אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל קַל וָחוֹמֶר וּמָה אִם מִי שֶׁאֵין נִכְנָס דָּמוֹ לִפְנִים חוֹבָה טָעוּן יְסוֹד מִי שֶׁנִּכְנַס דָּמוֹ לִפְנִים חוֹבָה אֵינוֹ דִּין שֶׁטָּעוּן יְסוֹד.
The baraita continues: Rabbi Yishmael said: It is not necessary for the Torah to write that the blood of the bull of Yom Kippur requires placement of blood on the base of the external altar. This is because it can be derived via an a fortiori inference: And just as if the bull of the anointed priest, i.e., the sin offering of a High Priest, with regard to which it is not obligatory to bring its blood inside the Sanctuary, i.e., it is not an obligatory offering, as he brings it only if he sins, nevertheless requires sprinkling blood on the base of the altar; with regard to the bull of Yom Kippur, with regard to which it is obligatory to bring its blood inside the Sanctuary, i.e., it must be brought every year, is it not logical that it requires sprinkling of its blood on the base of the altar?
א״ר ישמעאל כו׳ – לא לחלוק הוא בא אלא ללמד שאין שיריים מעכבין בו והכי קאמר פר יוה״כ מק״ו הוא בא וכתבו הכתוב יכול לעכב כתבו לך ת״ל וכלה מכפר כו׳ מסקנא דמילתא דרבי ישמעאל אתיא.
מי שאין נכנס דמו לפנים חובה – כגון פר כהן משיח שכניסת דמו לפנים אינה חובה קבועה שלא היה מצוה לחטוא ולהביא חטאת.
טעון יסוד – שפיכת שיריים.
מי שנכנס דמו לפנים חובה – פר יום הכפורים שהוא חובה קבועה בכל שנה ורבי עקיבא בא להוסיף על דבריו עד שאתה לומדו מהיכל שדם פר נכנס לו למצוה צא ולמדו מלפני ולפנים שאינו נכנס לו לא לחובה ולא למצוה וזה נכנס לו אפילו לחובה אינו דין שיטעון.
ומה מי שאין נכנס דמו לפנים חובה – תימה מה לפר כהן משיח שכן מכפר על עבירת מצוה ידועה כדפריך לעיל פ׳ בית שמאי (זבחים מ:) וי״ל דסמיך אהאי דאתי בקל וחומר משעירי רגלים ושעירי ראשי חדשים דדבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בק״ו.
אמר ר׳ ישמעאל: זה אינו צריך לכתוב מיוחד, אלא קל וחומר הוא: ומה אם מי שאין נכנס דמו לפנים חובה כלומר, פר כהן משיח, שאינו חובה קבועה, אלא שאם חטא הכהן צריך להביא פר זה — בכל זאת טעון יסוד, מי שנכנס דמו לפנים חובה כלומר, פר יום הכיפורים, שהוא חובה קבועה לישראל — אינו דין שטעון יסוד?
The baraita continues: Rabbi Yishmael said: It is not necessary for the Torah to write that the blood of the bull of Yom Kippur requires placement of blood on the base of the external altar. This is because it can be derived via an a fortiori inference: And just as if the bull of the anointed priest, i.e., the sin offering of a High Priest, with regard to which it is not obligatory to bring its blood inside the Sanctuary, i.e., it is not an obligatory offering, as he brings it only if he sins, nevertheless requires sprinkling blood on the base of the altar; with regard to the bull of Yom Kippur, with regard to which it is obligatory to bring its blood inside the Sanctuary, i.e., it must be brought every year, is it not logical that it requires sprinkling of its blood on the base of the altar?
הכל
(10) אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא וּמָה מִי שֶׁאֵין דָּמוֹ נִכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים בֵּין לְחוֹבָה בֵּין לְמִצְוָה טָעוּן יְסוֹד מִי שֶׁנִּכְנַס דָּמוֹ חוֹבָה לִפְנַי וְלִפְנִים אֵינוֹ דִּין שֶׁטָּעוּן יְסוֹד.
Rabbi Akiva said: Just as the bull of a High Priest, with regard to which its blood does not enter the innermost sanctum, whether as a fixed obligation or as a mitzva, nevertheless requires pouring of blood on the base of the altar, concerning the bull of Yom Kippur, with regard to which its blood enters the innermost sanctum as an obligation, is it not logical that it requires pouring of blood on the base of the altar?
וכן אמר ר׳ עקיבא באופן אחר: ומה מי שאין דמו נכנס לפני ולפנים כלומר, פר כהן משיח, שאין מכניסים את דמו כלל לקודש הקדשים, בין לחובה קבועה בין למצוה מזדמנת — בכל זאת טעון יסוד, מי שנכנס דמו חובה לפני ולפנים כלומר, פר יום הכיפורים, אינו דין שטעון יסוד? ואם כן, לא לשם כך הוצרך ״הפר״ המיותר, ללמדנו שפר יום הכיפורים טעון יסוד.
Rabbi Akiva said: Just as the bull of a High Priest, with regard to which its blood does not enter the innermost sanctum, whether as a fixed obligation or as a mitzva, nevertheless requires pouring of blood on the base of the altar, concerning the bull of Yom Kippur, with regard to which its blood enters the innermost sanctum as an obligation, is it not logical that it requires pouring of blood on the base of the altar?
הכל
(11) יָכוֹל יְעַכְּבֶנּוּ ת״ל תַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא ט״ז:כ׳} וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת הַקֹּדֶשׁ שָׁלְמוּ כָּל הַכַּפָּרוֹת כּוּלָּן דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
The baraita continues: One might have thought that the reason the Torah writes the phrase “of the bull” is to teach that failure to place the blood on the base of the external altar disqualifies the offering. Therefore, the verse states with regard to the service of Yom Kippur, after sprinkling the blood in the Sanctuary: “And when he has made an end of atoning for the Sanctuary, and the Tent of Meeting, and the altar, he shall present the live goat” (Leviticus 16:20). This teaches that once he has sprinkled the blood in the innermost sanctum all the atonements are completed. This is the statement of Rabbi Yishmael.
יכול יעכבנו – דניהוי כמי ששנה עליו הכתוב לעכב שהרי לא הוצרך לכתוב וכתבו.
תלמוד לומר – באחרי מות וכלה מכפר שלמו כל הכפרות כולן בעבודות הללו האמורות בענין ושפיכת שיריים לא נאמרו שם.
יכול בא הדבר להדגיש דין זה ולומר שמתן שיריים ליסוד יעכבנו את הקרבן? תלמוד לומר בעבודת יום הכיפורים, לאחר הזאת הדם בהיכל: ״וכלה מכפר את הקדש״ (ויקרא טז, כ), לומר שלאחר מתן דמים בפנים שלמו כל הכפרות כולן, אלו דברי ר׳ ישמעאל.
The baraita continues: One might have thought that the reason the Torah writes the phrase “of the bull” is to teach that failure to place the blood on the base of the external altar disqualifies the offering. Therefore, the verse states with regard to the service of Yom Kippur, after sprinkling the blood in the Sanctuary: “And when he has made an end of atoning for the Sanctuary, and the Tent of Meeting, and the altar, he shall present the live goat” (Leviticus 16:20). This teaches that once he has sprinkled the blood in the innermost sanctum all the atonements are completed. This is the statement of Rabbi Yishmael.
הכל
(12) קַל וָחוֹמֶר לְפַר כֹּהֵן מָשִׁיחַ (מִשְּׂעִיר נָשִׂיא) מֵעַתָּה וּמָה מִי שֶׁאֵין נִכְנָס דָּמוֹ לִפְנִים לֹא חוֹבָה וְלָא מִצְוָה טָעוּן יְסוֹד מִי שֶׁנִּכְנַס דָּמוֹ לִפְנִים בֵּין לְחוֹבָה בֵּין לְמִצְוָה אֵינוֹ דִּין שֶׁטָּעוּן יְסוֹד.
The baraita continues: From now, i.e., based on this, one can state an a fortiori inference to derive the halakha of the bull of the anointed priest from the halakha of the goat of the king. Just as the goat sin offering of a king, with regard to which its blood does not enter inside the Sanctuary, whether as a fixed obligation or as a mitzva, but is sprinkled, like other individual sin offerings, on the external altar, requires that the blood be poured on the base of the altar (see Leviticus 4:25); with regard to the sin offering of a High Priest, the blood of which enters inside the Sanctuary, whether as a fixed obligation or as a mitzva, is it not logical that it should require pouring on the base of the altar?
קל וחומר לפר כהן משיח מעתה – מאחר שבאנו לכלל קל וחומר יש לנו לדרוש קל וחומר כיוצא בו ולומר ששיריים מעכבין בפר כהן משיח מריבוי הכתוב שהרי בקל וחומר היה למד לשפיכת שיריים משעיר נשיא יכול יעכבנו מעתה תלמוד לומר וכלה.
ומה מי שאין נכנס דמו לפנים – כגון שעיר נשיא וחטאת יחיד שאין נכנסים להיכל לא חובה ולא מצוה טעונין יסוד פר משיח שנכנס דמו לפנים מצוה אינו דין שטעון יסוד נראה בעיני דלא גרסינן בהאי מסקנא בין לחובה בין למצוה אלא למצוה גרידתא ואי גרסינן לה לא תיקשה אדתנא ברישא על דם פר משיח שאינו נכנס לפנים חובה וכאן הוא שונה בין חובה בין מצוה לגבי פר יום הכפורים לא הוי כניסת פר משיח חובה שאינו חובה כמותו אבל לגבי שעיר נשיא דלא עייל ליה כלל קרי לה לכניסת פר משיח חובה ובמסכת סוטה (דף מד:) אמרינן כהאי גוונא מצוה לגבי רשות חובה קרי ליה.
ולפי דרך זו של קל וחומר, יש לדרוש גם קל וחומר לפר כהן משיח משעיר נשיא מעתה: ומה שעיר נשיא, מי שאין נכנס דמו לפנים לא בגדר חובה קבועה ולא בגדר מצוה, והוא מוקרב כשאר חטאות היחיד על המזבח החיצון — טעון יסוד (ויקרא ד, כה), פר כהן משיח, מי שנכנס דמו לפנים בין לחובה בין למצוה, אינו דין שטעון יסוד? ואם כן מתן יסוד שנאמר בו מיותר.
The baraita continues: From now, i.e., based on this, one can state an a fortiori inference to derive the halakha of the bull of the anointed priest from the halakha of the goat of the king. Just as the goat sin offering of a king, with regard to which its blood does not enter inside the Sanctuary, whether as a fixed obligation or as a mitzva, but is sprinkled, like other individual sin offerings, on the external altar, requires that the blood be poured on the base of the altar (see Leviticus 4:25); with regard to the sin offering of a High Priest, the blood of which enters inside the Sanctuary, whether as a fixed obligation or as a mitzva, is it not logical that it should require pouring on the base of the altar?
הכל
(13) יָכוֹל יְעַכְּבֶנּוּ תַּלְמוּד לוֹמַר וְאֶת כׇּל (הַדָּם) [דַּם הַפָּר] יִשְׁפֹּךְ.
If so, the verse that states that there is a requirement that the blood of the sin offering of a High Priest is poured on the base of the altar is apparently superfluous. One might have thought that the reason the Torah writes it is to teach that failure to pour the blood there disqualifies the offering. Therefore, the verse states: “And the priest shall sprinkle of the blood upon the corners of the altar of sweet incense before the Lord, which is in the Tent of Meeting, and all the remaining blood of the bull he shall pour out at the base of the altar of burnt offering, which is at the entrance of the Tent of Meeting” (Leviticus 4:7).
יכול יעכבנו – מעתה דניהוי כמי ששנה עליו לעכב.
ת״ל ואת כל דם הפר וגו׳ נתקו הכתוב – מסדר שאר העבודות ועשאו שירי מצוה ששנה בהילוך לשונו שכל העבודות כתיב ולקח והזה ונתן על קרנות וכאן לא כתיב ושפך דמו אל יסוד אלא שנה במשמעה לנתקו מכלל שאר העבודות לומר שאינה חובה כמו אותם לעכב.
יכול יעכבנו? כלומר, שמא בא ללמד שיהא בזה עיכוב לפר כהן משיח אם לא שפך שיירי הדם? תלמוד לומר לאחר שנאמר בו ״ונתן מן הדם״ וכו׳ — ״ואת כל הדם ישפך״ (ויקרא ד, ז), ומתוך שלא השתמש הכתוב בלשון ״ושפך את כל הדם״, כהמשך לאמור קודם —
If so, the verse that states that there is a requirement that the blood of the sin offering of a High Priest is poured on the base of the altar is apparently superfluous. One might have thought that the reason the Torah writes it is to teach that failure to pour the blood there disqualifies the offering. Therefore, the verse states: “And the priest shall sprinkle of the blood upon the corners of the altar of sweet incense before the Lord, which is in the Tent of Meeting, and all the remaining blood of the bull he shall pour out at the base of the altar of burnt offering, which is at the entrance of the Tent of Meeting” (Leviticus 4:7).
הכל
(14) נִתְּקוֹ הַכָּתוּב לַעֲשֵׂה וַעֲשָׂאוֹ שְׁיָרֵי מִצְוָה לוֹמַר לְךָ שִׁירַיִם אֵין מְעַכְּבִין.
The baraita explains: Since the verse inverted the terms in the clause, writing: “And all the remaining blood of the bull he shall pour out,” and not: He shall pour out all the remaining blood of the bull, the verse detaches this positive mitzva of pouring the remaining blood from the other mitzvot in the verse. And the verse thereby made this a non-essential mitzva, to tell you that failure to pour the remainder of the blood on the base of the altar does not disqualify the offering. This baraita supports Rav Pappa’s interpretation, that Rabbi Yishmael agrees that failure to pour the remainder of the blood on the base of the altar does not disqualify the offering.
נתקו הכתוב לעשה זה מן הציוויים הקודמים, ועשאו שירי מצוה, לומר שאינו חלק מעיקר המצוה. ובכך בא לומר לך: שירים אין מעכבין. ומכאן ראיה לדברי רב פפא, שאף לדעת ר׳ ישמעאל שיריים אינם מעכבים. ולכן פירש שנחלקו במיצוי חטאת העוף.
The baraita explains: Since the verse inverted the terms in the clause, writing: “And all the remaining blood of the bull he shall pour out,” and not: He shall pour out all the remaining blood of the bull, the verse detaches this positive mitzva of pouring the remaining blood from the other mitzvot in the verse. And the verse thereby made this a non-essential mitzva, to tell you that failure to pour the remainder of the blood on the base of the altar does not disqualify the offering. This baraita supports Rav Pappa’s interpretation, that Rabbi Yishmael agrees that failure to pour the remainder of the blood on the base of the altar does not disqualify the offering.
הכל
(15) וְסָבַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מִיצּוּי חַטַּאת הָעוֹף מְעַכֵּב וְהָתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל {ויקרא ה׳:ט׳} וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה וְהַנִּשְׁאָר יִמָּצֵה
The Gemara asks: But does Rabbi Yishmael hold that failure to squeeze out the blood of a bird sin offering disqualifies the offering, as Rav Pappa explained? But the school of Rabbi Yishmael taught: The verse states: “And he shall sprinkle of the blood of the sin offering upon the side of the altar; and the remainder of the blood shall be squeezed out at the base of the altar; it is a sin offering” (Leviticus 5:9). This means: And the remainder shall be squeezed out, i.e., it needs to be squeezed out only if some blood remains.
ושואלים: וכי סבר ר׳ ישמעאל מיצוי חטאת העוף מעכב כפי שהסביר רב פפא? והתנא דבי [והרי שנה החכם מבית מדרשו] של ר׳ ישמעאל על הכתוב בחטאת העוף ״והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח״ (ויקרא ה, ט) — והנשאר ימצה כלומר, אם נשאר דם — ימצה,
The Gemara asks: But does Rabbi Yishmael hold that failure to squeeze out the blood of a bird sin offering disqualifies the offering, as Rav Pappa explained? But the school of Rabbi Yishmael taught: The verse states: “And he shall sprinkle of the blood of the sin offering upon the side of the altar; and the remainder of the blood shall be squeezed out at the base of the altar; it is a sin offering” (Leviticus 5:9). This means: And the remainder shall be squeezed out, i.e., it needs to be squeezed out only if some blood remains.
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.