×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) זָר שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם עָבַד חִילֵּל.
then with regard to a non-priest, who may not partake of the meat of offerings of the most sacred order, is it not right that if he performed sacrificial rites he has desecrated the service?
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
זר שאינו אוכל – בקדשי קדשים.
זר שאינו אוכל כו׳ – ואין לומר דטמא בקרבן צבור וכהן גדול אונן יוכיח שאינן אוכלין ועובדים דמה להנך שכן אינן מוזהרים תאמר בזר דמוזהר.
זר שאינו אוכל בקדשי קדשים — אינו דין שאם עבד חילל?
then with regard to a non-priest, who may not partake of the meat of offerings of the most sacred order, is it not right that if he performed sacrificial rites he has desecrated the service?
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) מָה לְבַעַל מוּם שֶׁכֵּן עָשָׂה בּוֹ קָרֵב כְּמַקְרִיב.

The Gemara rejects the inference: One cannot draw an a fortiori inference from a blemished priest, as what is notable about the case of a blemished priest? It is notable in that the Torah rendered an animal that is sacrificed like the priest who sacrifices it, i.e., both blemished animals and blemished priests are disqualified. Since there is an added element of stringency with regard to the case of a blemished priest, one cannot draw an a fortiori inference from it.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שכן עשה בו קרב כמקריב – המום פוסל בקרבן כדרך שפוסל בכהן.
ודוחים: מה לבעל מום שיש בו צד חומרה, שכן עשה בו קרב כמקריב שאף קרבן בעל מום פסול כדרך שפוסל בכהן!
The Gemara rejects the inference: One cannot draw an a fortiori inference from a blemished priest, as what is notable about the case of a blemished priest? It is notable in that the Torah rendered an animal that is sacrificed like the priest who sacrifices it, i.e., both blemished animals and blemished priests are disqualified. Since there is an added element of stringency with regard to the case of a blemished priest, one cannot draw an a fortiori inference from it.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) טָמֵא יוֹכִיחַ מָה לְטָמֵא שֶׁכֵּן מְטַמֵּא.

The Gemara suggests: The case of an impure priest will prove that this is no reason to reject the a fortiori inference. While an animal and the priest are not equated with regard to ritual impurity, as an animal cannot become impure while alive but a priest can, an impure priest desecrates the service. The Gemara rejects this as well: What is notable about the case of an impure priest? It is notable in that an impure priest imparts impurity to others.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
טמא יוכיח – שלא עשה בו קרב כמקריב שאין בהמה מקבלת טומאה מחיים כשם שהכהן טמא מחיים וכתיב וינזרו ולא יחללו אלמא טמא שעבד חילל.
מה לטמא שכן מטמא – לא מצי למיפרך שכן עשה בו קריבים כמקריבים [כדפי׳ בקונטרס].
ואומרים: אם כן טמא יוכיח, שאינו שייך בקרבן אלא רק במקריב, ומחלל. ודוחים: מה לטמא שיש בו חומרה אחרת, שכן מטמא אחרים!
The Gemara suggests: The case of an impure priest will prove that this is no reason to reject the a fortiori inference. While an animal and the priest are not equated with regard to ritual impurity, as an animal cannot become impure while alive but a priest can, an impure priest desecrates the service. The Gemara rejects this as well: What is notable about the case of an impure priest? It is notable in that an impure priest imparts impurity to others.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) בַּעַל מוּם יוֹכִיחַ וְחָזַר הַדִּין לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁמּוּזְהָרִין וְאִם עָבְדוּ חִילְּלוּ אַף אֲנִי אָבִיא זָר שֶׁהוּא מוּזְהָר וְאִם עָבַד חִילֵּל.

The Gemara responds: A blemished priest will prove that this is no reason to reject the inference, as he cannot impart his blemish to others. And the inference has reverted to its starting point. Therefore, one may derive the halakha of a non-priest from the combination of the case of a blemished priest and that of an impure priest: The aspect of this case is not like the aspect of that case, and the aspect of that case is not like the aspect of this case. Their common element is that they are prohibited from performing sacrificial rites and if they performed these rites they have desecrated the service. Therefore, I will also include a non-priest, who is prohibited from performing sacrificial rites, and conclude that if he performed sacrificial rites he has desecrated the service.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שמוזהרין – שלא לעבוד טמא מוינזרו בעל מום מולא יגש.
היכא מוזהר – זר.
אף אני אביא זר שמוזהר כו׳ – לכך צריך לטעמא דאזהרה משום דלא תימא טמא בקרבן צבור וכהן גדול אונן יוכיח כדפרישית ומהאי טעמא נמי צריך לקמן בערל הלכתא גמירי לה דלא אתי בק״ו.
ומשיבים: בעל מום יוכיח שאינו פוסל אחרים. וחזר הדין מבעל מום לטמא, ואפשר ללמוד משניהם: לא ראי (הרי) זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה, הצד השוה שבהן שמוזהרין שלא לעשות עבודה, ואם עבדו חיללו, אף אני אביא זר שהוא מוזהר, ולפיכך אם עבד חילל.
The Gemara responds: A blemished priest will prove that this is no reason to reject the inference, as he cannot impart his blemish to others. And the inference has reverted to its starting point. Therefore, one may derive the halakha of a non-priest from the combination of the case of a blemished priest and that of an impure priest: The aspect of this case is not like the aspect of that case, and the aspect of that case is not like the aspect of this case. Their common element is that they are prohibited from performing sacrificial rites and if they performed these rites they have desecrated the service. Therefore, I will also include a non-priest, who is prohibited from performing sacrificial rites, and conclude that if he performed sacrificial rites he has desecrated the service.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) מְנָלַן דְּמוּזְהָר אִי מִוְּיִנָּזְרוּ חִילּוּל בְּגוּפֵיהּ כְּתִיב בֵּיהּ אֶלָּא {במדבר י״ח:ד׳} מִוְּזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם.

The Gemara asks: From where do we derive that a non-priest is prohibited from performing sacrificial rites? If it is derived from the verse: “Speak to Aaron and to his sons, that they separate themselves from the sacred items of the children of Israel, and that they not profane My holy name” (Leviticus 22:2), then the a fortiori inference is unnecessary, since profanation itself is writ-ten in the verse. Rather, it must be that it is derived from the verse: “Keep the charge of the Tent of Meeting, whatever the service of the Tent may be; but a common man shall not draw close to you” (Numbers 18:4).
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אי נימא מוינזרו – דרשת ליה להאי קרא בני ישראל להזהיר זרים כדאמר לעיל.
חילול בגופיה כתיב – וק״ו למה לך.
היכן מוזהר – תימה נימא מוהקריבו בני אהרן דדרשי׳ (לקמן דף לב.) מקבלה ואילך מצות כהונה מיהו עדיפא משני לאו גמור מוכל זר לא יקרב.
ושואלים: ובאמת, מנלן [מנין לנו] שהזר מוזהר שלא לעבוד? אי [אם] אתה אומר שלומדים דבר זה מהפסוק ״וינזרו״ (ויקרא כב, ב), ואתה מפרש שיש שם איסור לזרים לעבוד (כמבואר בעמוד הקודם), אם כן אין צורך בקל וחומר לומר שהוא מחלל עבודה, שהרי חילול בגופיה כתיב ביה [בגופו כתוב בו] ״ולא יחללו״! אלא יש לומר כי למדים דבר זה מ״ושמרו את משמרת אהל מועד לכל עבודת האהל וזר לא יקרב אליכם״ (במדבר יח, ד).
The Gemara asks: From where do we derive that a non-priest is prohibited from performing sacrificial rites? If it is derived from the verse: “Speak to Aaron and to his sons, that they separate themselves from the sacred items of the children of Israel, and that they not profane My holy name” (Leviticus 22:2), then the a fortiori inference is unnecessary, since profanation itself is writ-ten in the verse. Rather, it must be that it is derived from the verse: “Keep the charge of the Tent of Meeting, whatever the service of the Tent may be; but a common man shall not draw close to you” (Numbers 18:4).
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אִיכָּא לְמִיפְרַךְ מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁכֵּן לֹא הוּתְּרוּ בְּבָמָה.

The Gemara asks: Still, the a fortiori inference drawn from the cases of a blemished priest and an impure priest can be refuted: What is notable about their common element? It is notable in that a blemished priest and an impure priest were not permitted to perform sacrificial rites on a private altar during times when there was no Temple or permanent Tabernacle. Since it was permitted for non-priests to perform rites on private altars, perhaps non-priests do not desecrate the sacrificial rites performed in the Temple.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ה״ג: מה להצד כו׳ שכן לא הותרה בבמה – בבמת יחיד (בבמה) בשעת היתר הבמות דתנן בפ׳ בתרא (לקמן קיג.) הזמן והנותר והטמא שוין בזה ובזה ובברייתא תניא עלה דברים ששוותה במה קטנה לבמה גדולה דם מתיר ומפגל ומומין תאמר בזר שכשר בבמה כדתנן התם אלו דברים שבין במה גדולה לבמה קטנה וקתני התם כיהון ובגדי שרת וקראי נמי מוכחי בגדעון ומנוח ושמואל שהקריבו בבמה.
ומקשים: את הלימוד מבעל מום וטמא איכא למיפרך [יש לפרוך]: מה להצד השוה שבהן שכן שניהם, בעל מום וטמא, לא הותרו בבמה משנכנסו ישראל לארץ ולא היה משכן קבוע, והותר אז להקריב בבמה. מה שאין כן בזר המותר בבמה!
The Gemara asks: Still, the a fortiori inference drawn from the cases of a blemished priest and an impure priest can be refuted: What is notable about their common element? It is notable in that a blemished priest and an impure priest were not permitted to perform sacrificial rites on a private altar during times when there was no Temple or permanent Tabernacle. Since it was permitted for non-priests to perform rites on private altars, perhaps non-priests do not desecrate the sacrificial rites performed in the Temple.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) לָא תֵּימָא טָמֵא יוֹכִיחַ אֶלָּא אֵימָא אוֹנֵן יוֹכִיחַ מָה לְאוֹנֵן שֶׁכֵּן אָסוּר בַּמַּעֲשֵׂר [בַּעַל מוּם] יוֹכִיחַ.

The Gemara responds: Do not say that the case of an impure priest will prove the a fortiori inference with the case of a blemished priest; rather, say that the case of an acute mourner will prove it, as it is prohibited for him to perform the service and, if he were to perform it, he would desecrate it. This, too, is rejected: What is notable about the case of an acute mourner? It is notable in that he is prohibited from partaking of second tithe, whereas a non-priest may partake of second tithe. The Gemara responds: A blemished priest will prove the inference, as he may partake of second tithe.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אונן – ילפינן לקמן מקראי אם עבד חילל.
שכן אסור במעשר – דכתיב לא אכלתי באוני (דברים כו).
ואומרים: לא תימא [אל תאמר] טמא יוכיח יחד עם בעל מום, אלא אימא [אמור]: אונן יוכיח, שגם הוא הוזהר שלא לעבוד, ומחלל את העבודה. ודוחים: מה לאונן שכן אסור באכילת מעשר שני ולא רק בעבודה, כזר! ומשיבים: [בעל מום] יוכיח שמותר במעשר.
The Gemara responds: Do not say that the case of an impure priest will prove the a fortiori inference with the case of a blemished priest; rather, say that the case of an acute mourner will prove it, as it is prohibited for him to perform the service and, if he were to perform it, he would desecrate it. This, too, is rejected: What is notable about the case of an acute mourner? It is notable in that he is prohibited from partaking of second tithe, whereas a non-priest may partake of second tithe. The Gemara responds: A blemished priest will prove the inference, as he may partake of second tithe.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) וְחָזַר הַדִּין לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁמּוּזְהָרִין כּוּ׳.

And the inference has reverted to its starting point. The aspect of this case is not like the aspect of that case. Their common element is that they are prohibited from performing sacrificial rites ab initio, and they desecrate the service if they do so. Therefore, with regard to a non-priest, who is prohibited from performing sacrificial rites, if he performed sacrificial rites he has desecrated the service.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אונן מוזהר שלא יעבוד – דכתיב בכהן גדול ומן המקדש לא יצא ולא יחלל הא אחר שלא יצא חילל.
וחזר הדין, לא ראי זה כראי זה, הצד השוה שבהן שמוזהרין כו׳ שלא לעבוד ואם עבדו חיללו — אף זר שהוזהר כמותם, אם עבד — חילל.
And the inference has reverted to its starting point. The aspect of this case is not like the aspect of that case. Their common element is that they are prohibited from performing sacrificial rites ab initio, and they desecrate the service if they do so. Therefore, with regard to a non-priest, who is prohibited from performing sacrificial rites, if he performed sacrificial rites he has desecrated the service.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) ה״נהָכָא נָמֵי לִפְרוֹךְ מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁכֵּן לֹא הוּתְּרוּ בְּבָמָה מַתְקֵיף לַהּ רַב סַמָּא בְּרֵיהּ דְּרָבָא וּמַאן לֵימָא לַן דְּאוֹנֵן אָסוּר בְּבָמָה דִּלְמָא שְׁרֵי בְּבָמָה.

The Gemara asks: Here, too, let one refute the inference: What is notable about their common element? It is notable in that both an acute mourner and a blemished priest were not permitted to perform sacrificial rites on a private altar, unlike a non-priest. Rav Samma, son of Rava, objects to this: And who shall say to us that an acute mourner was prohibited from performing rites on a private altar? Perhaps it was permitted for him to perform the rites on a private altar.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דלמא שרי בבמה – דגבי אונן כתיב ומן המקדש.
הג״ה דלמא שרי בבמה – והאי דלא חשיב אונן לקמן בסוף מכילתין (דף קיג.) בדברים שבין במה גדולה לבמה קטנה כדחשיב כיהון ובגדי שרת דילמא תנא ושייר דשייר נמי יושב.
ומקשים: הכא נמי לפרוך [כאן גם כן נקשה]: מה להצד השוה שבהן בבעל מום ואונן שכן לא הותרו בבמה! מתקיף לה [מקשה על כך] רב סמא בריה [בנו] של רבא: ומאן לימא לן [ומי יאמר לנו] שאונן אסור בבמה? דלמא שרי [שמא מותר] בבמה!
The Gemara asks: Here, too, let one refute the inference: What is notable about their common element? It is notable in that both an acute mourner and a blemished priest were not permitted to perform sacrificial rites on a private altar, unlike a non-priest. Rav Samma, son of Rava, objects to this: And who shall say to us that an acute mourner was prohibited from performing rites on a private altar? Perhaps it was permitted for him to perform the rites on a private altar.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) רַב מְשַׁרְשְׁיָא אָמַר אָתְיָא ק״וקַל וָחוֹמֶר מִיּוֹשֵׁב מָה יוֹשֵׁב שֶׁאוֹכֵל אִם עָבַד חִילֵּל זָר שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם עָבַד חִילֵּל.

Rav Mesharshiyya says: The halakha that a non-priest desecrates the service is derived by an a fortiori inference from the case of a priest who performed sacrificial rites while sitting: Just as with regard to a priest who was sitting, who may partake of the meat of offerings, if he performed sacrificial rites he has desecrated the service, then with regard to a non-priest, who may not partake of the meat of offerings of the most sacred order, is it not right that if he performed sacrificial rites he has desecrated the service?
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
יושב אם עבד חילל – לקמן ילפינן לה בפירקין (זבחים כג:).
ומה יושב שאוכל – כגון במורם מקדשים ובכור.
רב משרשיא אמר מקור אחר לדינו של זר: אתיא [נלמד הדבר] בקל וחומר מפסול של כהן העובד כשהוא יושב: מה יושב שאוכל קדשים, אם עבד כשהוא יושב — חילל, זר שאינו אוכלאינו דין שאם עבד חילל?
Rav Mesharshiyya says: The halakha that a non-priest desecrates the service is derived by an a fortiori inference from the case of a priest who performed sacrificial rites while sitting: Just as with regard to a priest who was sitting, who may partake of the meat of offerings, if he performed sacrificial rites he has desecrated the service, then with regard to a non-priest, who may not partake of the meat of offerings of the most sacred order, is it not right that if he performed sacrificial rites he has desecrated the service?
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) מָה לְיוֹשֵׁב שֶׁכֵּן פָּסוּל לְעֵדוּת מִיּוֹשֵׁב ת״חתַּלְמִיד חָכָם.

The Gemara rejects this: What is notable about the case of a sitting priest? It is notable in that one who sits is disqualified from bearing witness, as witnesses must stand when testifying. Since there is an added aspect of stringency with regard to the case of a sitting priest, one cannot derive the halakha with regard to a non-priest from it. The Gemara responds: Learn instead from the halakha of a sitting Torah scholar, as the court may allow a Torah scholar to sit while testifying.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שכן פסול לעדות – דאמרי׳ במס׳ שבועות (דף ל.) ועמדו שני האנשים בעדים הכתוב מדבר.
ומשני: מיושב תלמיד חכם – הכא מייתי לה דכשר לעדות כדאמרי׳ התם (שם) שבית דין חולקים לו כבוד ומושיבים אותו.
מה ליושב שכן פסול לעדות – צריך ליזהר שלא לדון ע״פ עדות דמיושב ובגט אשה צריך ליזהר יותר ושמא דיעבד אין לחוש דאמר בירושלמי פרק ד׳ מיתות גבי מברך את השם והדיינין עומדין על רגליהם מיכן לדיינין שקבלו עדות מעומד שדנין על פי עדותן ומשמע התם דכי היכי דאין עכובא בישיבת הדיינין אע״פ שיש להם לישב מן התורה ה״נ אין עכובא בעמידת העדים אע״פ שיש להם לעמוד מן התורה הקשה ה״ר אפרים כהן גזלן יהא פסול לעבודה קל וחומר מבעל מום שכשר לעדות ואם עבד חילל ולייתי מבעל מום ומחד מהנך ולאו קושיא היא דכיון דגזלן אינו מוזהר לא אתי מינייהו כדפרישית לעיל.
מיושב תלמיד חכם – א״כ הא דאמרי׳ (שבועות דף ל:) דתלמיד חכם לא ליזל אסהודי לקמיה דזוטר מיניה לאו משום דצריך לעמוד אלא משום זילותא דהא אי אזיל לאסהודי (מנפשיה) מעיד מיושב ותו דאמרינן בפרק שבועת העדות (שבועות ל:) הני מילי לממונא אבל לאיסורא ילך להעיד אין חכמה ואין תבונה לנגד ה׳ ותימה בסנהדרין (יט.) דאמרו לו לינאי עמוד על רגליך ויעידו בך והא מלך עדיף מתלמיד חכם דמלך אין יכול למחול על כבודו ותלמיד חכם יכול למחול וי״ל דלא דמי דטעמא דמחיל תלמיד חכם משום דתורה דידיה היא אבל מלך כתיב שתהא אימתו עליך אין זה שלו אלא של אחרים ואין יכול למחול זה ולגבי מצות יכול למחול דאם מוחל על כבודו בשביל כך לא יניח שלא תהא אימתו עליך ועוד יש לומר דעובדא דינאי דיני נפשות הוה ובדיני נפשות אפילו תלמיד חכם עומד ואם תאמר היכי גמר מיושב תלמיד חכם מה ליושב תלמיד חכם שכן פסול לחליצה דחליצה בעי מעומד כדאמר שילהי מצות חליצה (יבמות קו.) בתי עמודי וטעמא משום דכתיב ועמד ואמר ומיהו טעמא על כרחין דחליצה מעומד לאו משום ועמד ואמר דמי כתיב ויעמד ויאמר כדדייק פ׳ בתרא דמועד קטן (מו״ק כא.) גבי קריעה אלמא טעמא משום דהוי כמו דין ויכול תלמיד חכם לישב ובדיעבד אם חלצה מיושב כשרה תדע דהא תניא חלצה בין עומד בין יושב בין מוטה כשרה ואי מקרא דועמד ואמר בעינן מעומד אם כן ליהוי עכובא מקרא דככה אלא מטעם דין הוי כדפרישית ובספרי דדריש עומד מקרא דועמד ואמר אסמכתא הוא.
הגה״ה ואם תאמר מה ליושב שכן אסור בעזרה – כדאמר (יומא דף כה) אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד ושמא אינו מן התורה תדע דאי דאורייתא אמאי צריך קרא לקמן (דף כג:) ליושב למצוה תיפוק ליה דאפילו בלאו עבודה אין ישיבה ומיהו איצטריך קרא לעובד בהשתחוואה.
ודוחים: מה ליושב שכן פסול לעדות לפי שהעדים צריכים לעמוד בשעה שמעידים, ונמצא שיש ביושב צד חומרה! ומשיבים: למדים זאת מיושב תלמיד חכם, כי תלמיד חכם שבא להעיד — מותר להושיב אותו.
The Gemara rejects this: What is notable about the case of a sitting priest? It is notable in that one who sits is disqualified from bearing witness, as witnesses must stand when testifying. Since there is an added aspect of stringency with regard to the case of a sitting priest, one cannot derive the halakha with regard to a non-priest from it. The Gemara responds: Learn instead from the halakha of a sitting Torah scholar, as the court may allow a Torah scholar to sit while testifying.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) מָה לְשֵׁם יוֹשֵׁב שֶׁכֵּן פָּסוּל לְעֵדוּת שֵׁם יוֹשֵׁב לָא פָּרֵיךְ וְאִם ת״לתִּמְצָא לוֹמַר פָּרֵיךְ אָתְיָא מִיּוֹשֵׁב וּמֵחֲדָא מֵהָנָךְ.

The Gemara challenges: Still, one cannot derive the halakha from this, as what is notable about the category of a sitting priest? It is notable in that generally speaking, one who sits is disqualified from bearing witness, even though there are exceptions. The Gemara responds: The category of a sitting priest cannot refute the derivation. One can refute a derivation only from concrete cases, not general concepts. And even if you say it can refute the derivation, the halakha with regard to a non-priest can be derived from the case of a sitting priest and from one of those other cases, i.e., a blemished priest, an impure priest, or an acute mourner, all of whom may testify.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[שם יושב] – מצינו שם יושב בעלמא שפסול לעדות משום שם יושב תאמר בשם זר שאינו נפסל לעדות משום שם זרות.
שם יושב לא פריך – הואיל וההוא יושב ת״ח דמייתי מיניה לק״ו כשר לעדות.
ומחד מהנך – אונן או טמא או בעל מום.
ומקשים: על כל פנים יש ביושב חומרה, מה לשם יושב לעיקר דינו שכן באופן עקרוני יושב פסול לעדות! ומשיבים: שם יושב לא פריך [אינו מקשה], כי אפשר להקשות מדין מסויים, אבל לא ממושג כללי שיש בו יוצאים מן הכלל. ואם תמצא לומר פריך [ואם שבכל זאת מקשה] משם יושב, אתיא [בא, נלמד הדבר] מיושב ומחדא מהנך [ומאחד מאלה], בעל מום, טמא או אונן.
The Gemara challenges: Still, one cannot derive the halakha from this, as what is notable about the category of a sitting priest? It is notable in that generally speaking, one who sits is disqualified from bearing witness, even though there are exceptions. The Gemara responds: The category of a sitting priest cannot refute the derivation. One can refute a derivation only from concrete cases, not general concepts. And even if you say it can refute the derivation, the halakha with regard to a non-priest can be derived from the case of a sitting priest and from one of those other cases, i.e., a blemished priest, an impure priest, or an acute mourner, all of whom may testify.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) וְיוֹשֵׁב דְּכָשֵׁר בְּבָמָה מְנָלַן אָמַר קְרָא {דברים י׳:ח׳} לַעֲמוֹד לִפְנֵי ה׳ לְשָׁרְתוֹ לִפְנֵי ה׳ וְלֹא לִפְנֵי בָּמָה.:

The Gemara asks: And from where do we derive that one who is sitting is fit to perform sacrificial rites on a private altar? If he is not, one can refute the common element in the same manner as above. The Gemara responds: The verse states: “The Lord separated the tribe of Levi to bear the Ark of the Covenant of the Lord, to stand before the Lord to minister to Him” (Deuteronomy 10:8). The verse indicates that the sacrificial rites must be performed while standing only before the Lord, i.e., in the Temple, where the Divine Presence resides, and not before a private altar, which is a mere place of worship.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ויושב דכשר בבמה מנא לן – דלא נפרך שכן לא הותרו בבמה דהא מדשבקיה רב משרשיא לקל וחומר דלעיל דאונן וטמא ובעל מום ונקט יושב משום הני פירכי שבקיה דלא משכחת היתר בבמה בהדיא לחד מינייהו הכא מנליה.
לעמוד לפני ה׳ – במקדש הוא דבעי׳ עמידה.
ושואלים: ויושב שכשר בבמה מנלן [מנין לנו]? שהרי ניתן להקשות אותה קושיה שהקשינו לעיל: מה לצד השווה ביניהם שכן לא הותרו בבמה! ומשיבים, אמר קרא [הכתוב]: ״לעמד לפני ה׳ לשרתו״ (דברים י, ח), ללמד כי חובה זו לעמוד בזמן השירות הריהי דווקא ״לפני ה׳ ״כלומר, במקדש, שהוא מקום שכינה, ולא לפני במה, שאינה אלא מקום עבודה.
The Gemara asks: And from where do we derive that one who is sitting is fit to perform sacrificial rites on a private altar? If he is not, one can refute the common element in the same manner as above. The Gemara responds: The verse states: “The Lord separated the tribe of Levi to bear the Ark of the Covenant of the Lord, to stand before the Lord to minister to Him” (Deuteronomy 10:8). The verse indicates that the sacrificial rites must be performed while standing only before the Lord, i.e., in the Temple, where the Divine Presence resides, and not before a private altar, which is a mere place of worship.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) אוֹנֵן.: מְנָלַן דִּכְתִיב {ויקרא כ״א:י״ב} וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל הָא אַחֵר שֶׁלֹּא יָצָא חִילֵּל.

§ The mishna teaches that rites performed by an acute mourner are disqualified. The Gemara asks: From where do we derive this? As it is written with regard to a High Priest who is an acute mourner: “And he shall not leave the Sanctuary, and he will not profane the Sanctuary of his God” (Leviticus 21:12). One can infer: But any other ordinary priest who did not leave the Sanctuary while he was an acute mourner and continued to perform the service has desecrated the rites he performed.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אונן מנלן – דפסול כדקתני מתני׳.
ומן המקדש וגו׳ – לעיל מיניה כתיב לאביו ולאמו לא יטמא ובכהן גדול משתעי וסמיך ליה ומן המקדש וגו׳ כלומר אף ביום שמתו אביו ואמו אין צריך לצאת מן המקדש אלא עומד ומקריב ולא יחלל שאין הקדשים מתחללין בכך הא הדיוט שלא יצא ועבד חילל.
א שנינו במשנה שאונן פסול לעבודה. ושואלים: מנלן [מנין לנו]? דכתיב [שנאמר] בכהן גדול שמתו הוריו: ״ומן המקדש לא יצא ולא יחלל״ (ויקרא כא, יב), כלומר, ואינו מחלל בכך את עבודתו. ומכאן נלמד: הא [אבל] אחר (כהן הדיוט) שלא יצא ועבד — חילל.
§ The mishna teaches that rites performed by an acute mourner are disqualified. The Gemara asks: From where do we derive this? As it is written with regard to a High Priest who is an acute mourner: “And he shall not leave the Sanctuary, and he will not profane the Sanctuary of his God” (Leviticus 21:12). One can infer: But any other ordinary priest who did not leave the Sanctuary while he was an acute mourner and continued to perform the service has desecrated the rites he performed.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר מֵהָכָא {ויקרא י׳:י״ט} הֵן הִקְרִיבוּ אֲנִי הִקְרַבְתִּי מִכְּלָל דְּאִי אִינְהוּ אַקְרִיב שַׁפִּיר אִישְׂתְּרוּף.

Rabbi Elazar says: One can derive it from here instead: When Moses asked Aaron why the sin offering that was sacrificed on the day that Nadav and Avihu died was burned and not eaten, he suspected that Aaron’s other sons, Eleazar and Itamar, had sacrificed the sin offering while acute mourners, which disqualified it and forced them to burn it. Aaron responded to Moses: “This day have they offered their sin offering?” (Leviticus 10:19). Rather, I offered it. As High Priest, I do not desecrate the Temple service even when I am an acute mourner; I burned it only because, as acute mourners, my sons and I are prohibited from partaking of the meat. Rabbi Elazar continues: By inference, one can derive that if they had offered the sin offering they would have disqualified it, and it would have been proper that it was burned.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הן הקריבו – הן היום הקריבו וגו׳ מתשובתו של אהרן אתה לומד מה אמר לו משה מדוע לא אכלתם כו׳ שמא בניך הקריבוה באנינות שהיו אוננים על נדב ואביהוא ופסלתיה ולכך נשרפה אמר לו אהרן וכי הן הקריבו והלא הדיוטות הן ופסולין לעבודה אני הקרבתי שאמרת לי ועשה את קרבן העם וגו׳ ואני כהן גדול ומקריב אונן מכלל דאי אינהו אקרוב דשפיר אשתרוף ולא היה משה אומר להם מדוע לא אכלתם.
רבי אלעזר אמר: מהכא [מכאן] אפשר ללמוד, שכשסבור היה משה ששעיר חטאת נפסל ונשרף משום שבני אהרן הקריבוהו כשהיו אוננים על אחיהם, ענה לו אהרן: ״הן היום הקריבו את חטאתם ואת עולתם״? (ויקרא י, יט), כלומר: וכי בני שהם כהנים הדיוטים הקריבו? אני הקרבתי, מכלל הדברים אתה לומד דאי אינהו אקריב שפיר אישתרוף [שאם הם היו מקריבים יפה היה נשרף הקרבן], ומשמע שכהן הדיוט ששימש באנינות פוסל את הקרבן.
Rabbi Elazar says: One can derive it from here instead: When Moses asked Aaron why the sin offering that was sacrificed on the day that Nadav and Avihu died was burned and not eaten, he suspected that Aaron’s other sons, Eleazar and Itamar, had sacrificed the sin offering while acute mourners, which disqualified it and forced them to burn it. Aaron responded to Moses: “This day have they offered their sin offering?” (Leviticus 10:19). Rather, I offered it. As High Priest, I do not desecrate the Temple service even when I am an acute mourner; I burned it only because, as acute mourners, my sons and I are prohibited from partaking of the meat. Rabbi Elazar continues: By inference, one can derive that if they had offered the sin offering they would have disqualified it, and it would have been proper that it was burned.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) וְרַבִּי אֶלְעָזָר מַאי טַעְמָא לָא אָמַר מִוּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא אָמַר לָךְ מִי כְּתִיב הָא אַחֵר שֶׁלֹּא יָצָא חִילֵּל.

The Gemara asks: And what is the reason that Rabbi Elazar does not say that this halakha is derived from the verse: “And he shall not leave the Sanctuary”? The Gemara responds: He could have said to you: Is it written: But any other ordinary priest that did not leave the Sanctuary has desecrated the rites he performed? It is only an inference, and so it is not conclusive.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מי כתיב הא אחר כו׳ – דלמא אחר נמי לא חילל ובדידיה איצטריך ליה למישרייה דלא תימא מתוך חישובו וקדושתו יתירא הוא פסול אונן.
ושואלים: ורבי אלעזר מאי טעמא [מה טעם] לא אמר מהפסוק שהובא תחילה ״ומן המקדש לא יצא״? ומשיבים: אמר לך [יכול היה לומר לך]: מי כתיב [האם נאמר במפורש שם] הא [הרי] אחר שלא יצא חילל? ואין מסקנה זו מחוייבת מן הכתוב.
The Gemara asks: And what is the reason that Rabbi Elazar does not say that this halakha is derived from the verse: “And he shall not leave the Sanctuary”? The Gemara responds: He could have said to you: Is it written: But any other ordinary priest that did not leave the Sanctuary has desecrated the rites he performed? It is only an inference, and so it is not conclusive.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) וְאִידַּךְ מ״טמַאי טַעְמָא לָא אָמַר מֵהֵן הִקְרִיבוּ קָסָבַר מִפְּנֵי טוּמְאָה נִשְׂרְפָה.

The Gemara asks: And the other Sage, who derives it from the verse: “And he shall not leave the Sanctuary,” what is the reason that he did not say to derive it from the verse: “This day have they offered their sin offering?” The Gemara responds: He holds that the sin offering was burned because it became ritually impure, not because Aaron and his sons were acute mourners.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
קסבר מפני טומאה – שנגע בה נשרפה ולא הוזכר שם אנינות לענין הקרבה והן הקריבו ה״ק הן היום הלא עדיין יום הוא והיינו אסורין בקדשים לאכול עד הערב ומתוך כך אירע בה טואמה באונס ואיכא תנאי דפליגי לקמן (דף קא.) בהא חד אמר מפני טומאה נשרפה וחד אמר מפני אנינות נשרפה שלא היו יכולין לאוכלה אפילו לערב דקסבר אנינות לילה נמי אסור ואפילו נקבר המת ולפי שלא היו לה אוכלין נשרפה וכדר׳ יוחנן בן ברוקה דאמר בפסחים (דף פב.) גבי נטמאו בעלים של פסח אף זה ישרף מיד שאין לו אוכלין ואין טעון עבור צורה.
קסבר מפני טומאה נשרפה – הוה מצי למימר כדבסמוך לתנא דבי רבי ישמעאל דקסבר מפני אנינות נשרפה והן הקריבו אתי לאזהרה שאמר להם משה שמא עברתם על איסור הקרבת אנינות וטעיתם מחמת כך לשורפו ומיהו לא יחול כדפי׳ בקונטרס בסמוך וסוגיא זו לא כחד מהנך תנאי דפ׳ טבול יום (לקמן קא.) ואין לתמוה על זה דהנהו תנאי דרשי קראי דהתם לפי האמת דקי״ל דאונן מחיל עבודה מקרא אחרינא אבל אי לאו דנפקא לן מקרא אחרינא מהתם לא הוה שמעינן דהוה דרישנא לקרא כי הכא וכדמפרש ליה בקונטרס.
ושואלים: ואידך [והאחר] שלמד מאותו פסוק, מאי טעמא [מה הטעם] לא אמר מ״הן הקריבו״ כר׳ אלעזר? ומשיבים: לדעתו אין לפרש כך את הפסוק, משום שהוא קסבר [סבור] שחטאת זו לא מפני אנינות נשרפה, אלא מפני טומאה שאירעה בה נשרפה.
The Gemara asks: And the other Sage, who derives it from the verse: “And he shall not leave the Sanctuary,” what is the reason that he did not say to derive it from the verse: “This day have they offered their sin offering?” The Gemara responds: He holds that the sin offering was burned because it became ritually impure, not because Aaron and his sons were acute mourners.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא אָתְיָא בק״ובְּקַל וָחוֹמֶר מִבַּעַל מוּם וּמָה

A tanna of the school of Rabbi Yishmael taught: The halakha is derived by an a fortiori inference from the case of a blemished priest: And just as
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דבי [מבית מדרשו] של ר׳ ישמעאל תנא [שנה]: אתיא [בא הדבר ונלמד] פסולו של אונן בקל וחומר מבעל מום, ובדרך זו: ומה
A tanna of the school of Rabbi Yishmael taught: The halakha is derived by an a fortiori inference from the case of a blemished priest: And just as
פירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

זבחים טז. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), רש"י זבחים טז., תוספות זבחים טז., פירוש הרב שטיינזלץ זבחים טז.

Zevachim 16a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Rashi Zevachim 16a, Tosafot Zevachim 16a, Steinsaltz Commentary Zevachim 16a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144