(1) 
מתני׳ מַתְנִיתִין : א{ויקרא ט״ז:י״ח} וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי ה׳ זֶה מִזְבַּח הַזָּהָב הִתְחִיל מְחַטֵּא וְיוֹרֵד ב מֵהֵיכָן הוּא מַתְחִיל מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית צְפוֹנִית מַעֲרָבִית מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית דְּרוֹמִית מִזְרָחִית ג מָקוֹם שֶׁהוּא מַתְחִיל בַּחַטָּאת עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן מִשָּׁם הָיָה גּוֹמֵר עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי.
MISHNA: It is stated: “And he shall go out to the altar that is before the Lord, and make atonement for it; and he shall take of the blood of the bull, and of the blood of the goat, and place it upon the corners of the altar round about” (Leviticus 16:18). This altar is the golden altar, since the outer altar is not before the Lord in the Sanctuary. He began to cleanse the altar, sprinkling the blood downward. From where does he begin? He begins from the northeast corner, and proceeds to the northwest corner, and then to the southwest corner, and finally to the southeast corner. A way to remember this is: At the place where he begins sprinkling the blood for a sin-offering sacrificed on the outer altar, the southeast corner, there he finishes sprinkling the blood on the inner altar.
מתני׳ זה מזבח הזהב – דאילו מזבח החיצון לאו לפני ה׳ הוא.
התחיל מחטא ויורד – משום דסבירא ליה להאי תנא הקפה ברגל כדאמר בגמרא וכל מתנה ומתנה היתה בקרן שלפניו וסמוך לו וצריך ליתן מלמעלה למטה כי היכי דלא נתווסי מאניה שהמזבח גבוה אמתים ואי אפשר לצדד ראשי אצבעותיו למטה ולתת המתנה בקרן מלמטה למעלה ועל כרחו ראשי אצבעותיו למעלה וכשהוא נותן באצבע כנגד חודה של קרן ונותן מתנה ארוכה ומשוכה אם מושך מלמטה למעלה הדם זב לתוך בית יד כתונת שלו וצריך ליתן מלמעלה למטה נקט לשון מחטא ויורד מחטא לשון ירידה היא כדאמרינן במנחות [סו:] נושא עולה ומתחטא.
מקום שהוא מתחיל בחטאת על מזבח החיצון – דהיינו בקרן דרומית מזרחית כדתנן באיזהו מקומן (זבחים דף נג.) שם גומר על מזבח הפנימי וטעמא אמרי׳ בגמ׳.
כבר ביארנו שפר ושעיר של יום הכפורים טעונים הזאה על בין הבדים ועל הפרכת ועל מזבח הזהב צריך שתדע שכשהיה מזה על הפרכת היה עומד סמוך לפרכת לפנים מן המזבח הפנימי וכשכלו הזאותיו על הפרכת הולך לו משם אצל המזבח של זהב ומזה אבל פר כהן משיח אינו טעון הזיה בין הבדים אלא על הפרכת ועל מזבח הזהב וכשמזה על הפרכת עומד לו חוץ למזבח הזהב והמזבח מפסיק בינו ובין הפרכת ומזה בזריקה וזהו שאמרו ויצא אל המזבח וכו׳ מה תלמוד לומר והלא כשהזה על הפרכת בהיכל היה אלא לפי שמצינו בפר כהן משיח שכהן עומד חוץ מן המזבח ומזה על הפרכת יכול אף זה כן תלמוד לומר ויצא וכו׳ כלומר שתהא הליכתו מן הפרכת למזבח כעין יציאה והוא שיהא הוא עומד לפנים מן המזבח ויזה על הפרכת וכשישלים הזאותיו ימשך כלפי חוץ אצל המזבח ובהזאות של מזבח יעמוד חוץ למזבח ובפר כהן משיח כתוב ונתן [הכהן] מן הדם על קרנות מזבח קטרת הסמים לפני ד׳ אשר באהל מועד ואחר שכתוב באהל מועד מה תלמוד לומר לפני ד׳ ללמדך מזבח לפני ד׳ ולא כהן לפני ד׳ כלומר שיהא המזבח מפסיק בינו ובין הפרכת כשיזה על הפרכת ואע״פ שמקרא זה במתנות מזבח כתיב הואיל ולא נכתב שם ויצא משמע שאף בהזאות של פרכת עומד לו לשם:
זה שביארנו כמה פעמים שכל פונות שאדם פונה אינן אלא לצד ימין יש בה רמז ממה שכתוב בים של נחשת שעשה שלמה שהיה עומד על שנים עשר בקר ונאמר בהם שלשה פונות צפונה ושלשה פונות ימה ושלשה פונות נגבה ושלשה פונות מזרחה והרי שנחשבו ארבע הרוחות דרך ימין המקיפה שהוא בא מן הצפון למערב ועומד לו בחדו של רוח צפוני מזרחי ימינו למערב ושמאלו למזרח והולך לו לצד ימינו לרוח מערב עד שעומד לחדו של רוח צפוני מערבי וממערב לדרום [ומדרום למזרח] וממזרח לצפון על הדרך שביארנו במשנתינו בקרנות המזבח ואין בה חלוק בין חוץ לפנים אלא כשם שבחוץ כולם לימין כמו שביאר בים זה וכן שבמזבח החיצון כך בפנים ר״ל במזבח פנימי ולא נאמר לר׳ עקיבא שאחר שהתחיל בקרן מזרחית דרומית יקיף לו לשמאל לדרומית מערבית אלא מטעם שהזכרנו במשנתנו:
א משנה נאמר: ״ויצא אל המזבח אשר לפני ה׳ וכיפר עליו, ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב״ (ויקרא טז, יח) מזבח זה זה מזבח הזהב, שהרי המזבח החיצוני אינו ״לפני ה׳ ״. התחיל מחטא (מזה) מן הדם, ויורד, מהיכן הוא מתחיל — מקרן מזרחית צפונית, ומשם הולך לקרן צפונית מערבית, ולאחריה לקרן מערבית דרומית, ואחר כך לקרן דרומית מזרחית. וסימן לדבר: מקום אותה קרן שהוא מתחיל להזות בה בחטאת על מזבח החיצון, שהיא קרן דרומית מזרחית — משם היה גומר על מזבח הפנימי.
MISHNA: It is stated: “And he shall go out to the altar that is before the Lord, and make atonement for it; and he shall take of the blood of the bull, and of the blood of the goat, and place it upon the corners of the altar round about” (Leviticus 16:18). This altar is the golden altar, since the outer altar is not before the Lord in the Sanctuary. He began to cleanse the altar, sprinkling the blood downward. From where does he begin? He begins from the northeast corner, and proceeds to the northwest corner, and then to the southwest corner, and finally to the southeast corner. A way to remember this is: At the place where he begins sprinkling the blood for a sin-offering sacrificed on the outer altar, the southeast corner, there he finishes sprinkling the blood on the inner altar.
הכל
(2) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בִּמְקוֹמוֹ הָיָה עוֹמֵד וּמְחַטֵּא.
Rabbi Eliezer says: The priest would not circle the altar; rather, he stood in one place and sprinkled the blood from there. Since the altar was only one square cubit, he could sprinkle the blood on all four corners without moving.
ר׳ אליעזר אומר – לא היה מקיפו ברגליו שהרי כולו אינו אלא אמה על אמה מרובעת וכיון שאין שלשת הקרנות סמוכות לו יכול ליתן מלמטה למעלה.
ר׳ אליעזר אומר: לא היה הכהן מסתובב סביבות המזבח, אלא במקומו היה עומד ומחטא (מזה), שמידתו של מזבח זה היתה רק אמה על אמה ויכול איפוא להזות על קרנותיו בלא לזוז ממקומו.
Rabbi Eliezer says: The priest would not circle the altar; rather, he stood in one place and sprinkled the blood from there. Since the altar was only one square cubit, he could sprinkle the blood on all four corners without moving.
הכל
(3) דוְעַל כּוּלָּן הָיָה נוֹתֵן מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה חוּץ מִזּוֹ שֶׁהָיְתָה לְפָנָיו שֶׁהָיָה נוֹתֵן מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה הִזָּה ה עַל טׇהֳרוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים ו וּשְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן ז וְשֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן הָיָה שׁוֹפֵךְ אֶל יְסוֹד דְּרוֹמִי ח אֵלּוּ וְאֵלּוּ מִתְעָרְבִין בָּאַמָּה וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן ט וְנִמְכָּרִין לַגַּנָּנִין לְזַבֵּל י וּמוֹעֲלִין בָּהֶן.:
And on all the corners he would present the blood from below upward, except for that corner that was directly before him, on which he would present the blood from above downward. He sprinkled blood on the pure gold of the altar seven times after clearing away the ashes. And he would pour the remainder of the blood on the western base of the outer altar. On a related topic, the mishna teaches that he would pour the remaining blood of an offering, after it was sprinkled, on the outer altar, on its southern base. These remainders of blood from the outer altar and those remainders of blood from the inner altar are mixed in the canal beneath the altar and flow out with the water used to rinse the area to the Kidron River. This water was sold to gardeners for use as fertilizer. The gardeners paid for this water and thereby redeemed it from its sanctity. Failure to do so would render them guilty of misuse of consecrated property.
ד. ד רמב״ם הלכות עבודת יום הכיפורים ד׳:ב׳
ה רמב״ם הלכות עבודת יום הכיפורים ד׳:ב׳
רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ה׳:י״א-י״ב
רמב״ם הלכות עבודת יום הכיפורים ג׳:ה׳-ו׳
ו רמב״ם הלכות עבודת יום הכיפורים ד׳:ב׳
רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ה׳:י״א-י״ב
רמב״ם הלכות עבודת יום הכיפורים ג׳:ה׳-ו׳
ז רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ה׳:י׳
ח רמב״ם הלכות בית הבחירה ב׳:י״א
ט רמב״ם הלכות מעילה ב׳:י״א
סמ״ג מצוות עשה ר״י
י רמב״ם הלכות מעילה ב׳:י״א
סמ״ג מצוות עשה ר״י
ה רמב״ם הלכות עבודת יום הכיפורים ד׳:ב׳
רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ה׳:י״א-י״ב
רמב״ם הלכות עבודת יום הכיפורים ג׳:ה׳-ו׳
ו רמב״ם הלכות עבודת יום הכיפורים ד׳:ב׳
רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ה׳:י״א-י״ב
רמב״ם הלכות עבודת יום הכיפורים ג׳:ה׳-ו׳
ז רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ה׳:י׳
ח רמב״ם הלכות בית הבחירה ב׳:י״א
ט רמב״ם הלכות מעילה ב׳:י״א
סמ״ג מצוות עשה ר״י
י רמב״ם הלכות מעילה ב׳:י״א
סמ״ג מצוות עשה ר״י
ערך טהר
טהר – א(יומא יד זבחים לח) והא תנן (יומא נח:) הזה על טהרו של מזבח ז׳ פעמים מאי לאו אפלגי׳ דמזבח כדאמרי אינשי טהר טיהרא והוי פלגא דיומא כלומר כמו שקורים ב״א חציו של יום טיהרא כך קורין לחציו של מזבח טיהרא תרגום והיית ממשש בצהרים בטיהרא אמר רבה ב״ר שילא לא אגילויא דמזבח דכתיב וכעצם השמים לטוהר פי׳ מקום נקי שנראה ונתגלה זהבו שאין שם עיכולי קטרת בשמים נקיים ואין בהן עבים. (יבמות פ:) אמר אביי כל המטיל מים ואין עושה כיפה ממאי הוי דאפיא אימיה בטיהרא ושתיה שכרא מרחא. (נזיר לא) אביי אמר מאי סלקא דעתיך דקאים בצפרא לא הכא במאי עסיקנן דקאים בטיהרא (חולין ס) שרגא בטיהרא למאי מהניא. רוח צח שפיים תרגום רוח טיהרין (מנחות נז) התחתונה אינה צריכה כל עיקר שמונח׳ על טהרו של שלחן.
א. [לויטער.]
חוץ מזו – שהוא עומד אצלה שהיא לפניו שאי אפשר לו לצדד ראשי אצבעותיו למטה אלא למעלה וצריך למשוך המתנה מלמעלה למטה שאם מושכה מלמטה למעלה הדם זב לתוך בית יד כתנתו.
הזה על טהרו – אחר שגמר מתנות הקרנות מזה עליו שבע פעמים כדכתיב (ויקרא טז) והזה עליו מן הדם וגו׳.
טהרו – מפ׳ בגמ׳.
של מזבח החיצון – שירי דמי חטאות החיצונות היה שופך על יסוד דרומי וטעמא מפרש בגמרא.
אלו ואלו – דמים החיצוני׳ והפנימיים הנשפכים על יסוד מזבח העולה היו שותתין ונופלים מן היסוד על הרצפה.
ומתערבין באמה – סילון שבעזרה היוצא לנחל קדרון.
לגננין – בעלי גנות.
ומועלין בהן – יש בהן איסור ליהנות בלא דמים.
ועל כל הקרנות כולן, היה נותן את הדם מלמטה למעלה, חוץ מזו בקרן שהיתה לפניו, שבה היה נותן את הדם מלמעלה למטה. הזה על טהרו של מזבח שבע פעמים, ושירי הדם שנשארו בתוך המזרק היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון, ואגב כך הוא מלמדנו, כי שיירי הדם שהיו נשארים מן ההזאות של מזבח החיצון היה שופך אל יסוד דרומי שלו. אלו ואלו, כלומר: בין שיירי דם מזבח פנימי ובין שיירי דם מזבח חיצון היו לבסוף מתערבין באמה (בתעלת המים) ויוצאין עם מי השטיפה לנחל קדרון, והיו מים אלה נמכרין לגננין לזבל שהדם יפה לזיבול, והיו מקבלים מן הגננים בנחל קדרון את דמי השימוש במים מיוחדים אלה. וכיון שמים אלה רכוש הקדש הם — מועלין בהן אם לא שילמו תמורתם.
And on all the corners he would present the blood from below upward, except for that corner that was directly before him, on which he would present the blood from above downward. He sprinkled blood on the pure gold of the altar seven times after clearing away the ashes. And he would pour the remainder of the blood on the western base of the outer altar. On a related topic, the mishna teaches that he would pour the remaining blood of an offering, after it was sprinkled, on the outer altar, on its southern base. These remainders of blood from the outer altar and those remainders of blood from the inner altar are mixed in the canal beneath the altar and flow out with the water used to rinse the area to the Kidron River. This water was sold to gardeners for use as fertilizer. The gardeners paid for this water and thereby redeemed it from its sanctity. Failure to do so would render them guilty of misuse of consecrated property.
הכל
(4) גמ׳ גְּמָרָא : תָּנוּ רַבָּנַן וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּפַר הַבָּא עַל כׇּל הַמִּצְוֹת שֶׁכֹּהֵן עוֹמֵד חוּץ לַמִּזְבֵּחַ וּמַזֶּה עַל הַפָּרוֹכֶת בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזֶּה יָכוֹל אַף זֶה כֵּן.
GEMARA: The Sages taught: “And he shall go out to the altar” (Leviticus 16:18). What is the meaning when the verse states this? Upon his exit, after sprinkling toward the curtain, the High Priest must necessarily reach the golden altar. Rabbi Neḥemya said: It is because we find with regard to the bull brought for a violation of all the mitzvot, i.e., the bull that must be brought in the event that the community errs with regard to any of the mitzvot, which is called the bull for an unwitting communal sin, that when the priest sprinkles toward the curtain he stands past the altar and sprinkles back toward the curtain; therefore, one might have thought that here, too, the rite should be performed in the same manner.
תנו רבנן ויצא אל המזבח מה ת״ל א״ר נחמיה לפי שמצינו בפר הבא על כל המצות שכהן עומד חוץ למזבח ומזה על הפרוכת יכול אף זה כן ת״ל אשר לפני י״י ואיכן היה לפנים מן המזבח או אינו אלא במזבח החיצון ת״ל אשר לפני י״י הנה מזבח הפנימי.
גמ׳ תנו רבנן וכו׳ – הכי גר׳ לה בת״כ ויצא אל המזבח מה ת״ל אמר רבי נחמיה לפי שמצינו בפר הבא על כל המצות שהוא עומד חוץ למזבח ומזה על הפרכת בשעה שהוא מזה יכול אף זה כן ת״ל ויצא אל המזבח היכן היה לפנים מן המזבח תניא אידך לפני ה׳ מה תלמוד לומר אמר רבי נחמיה לפי שמצינו בפר יום הכפורים שהוא עומד לפנים מן המזבח ומזה על הפרכת בשעה שהוא מזה יכול אף זה כן תלמוד לומר מזבח קטרת הסמים (אשר) לפני ה׳ ואין הכהן לפני ה׳ הכי גרסינן נמי להך גבי פר כהן משיח בת״כ והכי פירושה דתרווייהו ויצא אל המזבח מה תלמוד לומר היה לו לכתוב וכפר על המזבח אשר לפני ה׳ מה ת״ל ויצא אמר רבי נחמיה לפי שמצינו בפר כהן משיח ופר העדה שהכהן עומד חוץ למזבח כשהוא מזה הזאות שעל הפרוכת ואינו עומד בין המזבח לפרוכת כדקתני בהך אידך ברייתא לקמן תלמוד לומר ויצא אל המזבח למדנו שעד עכשיו היה עומד בפנים מן המזבח תניא אידך גבי פר כהן משיח לפני ה׳ מה תלמוד לומר ליכתוב ונתן הכהן מן הדם על קרנות מזבח קטרת הסמים יודע אני שהיא לפני ה׳ מה תלמוד לומר לפני ה׳ מזבח לפני ה׳ ואין כהן לפני ה׳ המזבח מפסיק בין הכהן לפרוכת בשעת מתן הקרנות וכשהזה על הפרוכת באותו מעמד עצמו היה שהרי לא נאמרה יציאה בינתיים למדנו שהיה עומד חוץ למזבח ומזה ואם תאמר והלא לא כתיב אשר לפני ה׳ אלא לפני ה׳ ואיכא למימר דאנתינה קאי והכהן לפני ה׳ אי אפשר לומר כן שהרי בפר העדה נאמר אשר לפני ה׳ ועל כרחיך אמזבח קאי ועבודת שניהן היה שוה.
ב גמרא תנו רבנן [שנו חכמים]: נאמר: ״ויצא אל המזבח״, (ויקרא טז, יח) מה תלמוד לומר? שהרי לכאורה בהכרח יוצא הכהן ומגיע לשם. אמר ר׳ נחמיה: לפי שמצינו בפר הבא על כל המצות, שהוא פר החטאת שמביא הציבור אם שגגו כל העם בשאר המצוות (פר העלם דבר של ציבור) שכהן עומד חוץ למזבח ומזה על הפרוכת בשעה שהוא מזה עליה, יכול אף זה יהיה כן,
GEMARA: The Sages taught: “And he shall go out to the altar” (Leviticus 16:18). What is the meaning when the verse states this? Upon his exit, after sprinkling toward the curtain, the High Priest must necessarily reach the golden altar. Rabbi Neḥemya said: It is because we find with regard to the bull brought for a violation of all the mitzvot, i.e., the bull that must be brought in the event that the community errs with regard to any of the mitzvot, which is called the bull for an unwitting communal sin, that when the priest sprinkles toward the curtain he stands past the altar and sprinkles back toward the curtain; therefore, one might have thought that here, too, the rite should be performed in the same manner.
הכל
(5) תַּלְמוּד לוֹמַר וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ הֵיכָן הָיָה כלִפְנִים מִן הַמִּזְבֵּחַ.
Therefore, the verse states: “And he shall go out to the altar.” Where was he before? He was on the inner side of the altar, i.e., the western side, close to the curtain, when he sprinkled, not on the outer side of the altar.
תלמוד לומר: ״ויצא אל המזבח״ ללמד: היכן היה קודם — לפנים מן המזבח בצד מערב, סמוך אל הפרוכת ששם היה מזה.
Therefore, the verse states: “And he shall go out to the altar.” Where was he before? He was on the inner side of the altar, i.e., the western side, close to the curtain, when he sprinkled, not on the outer side of the altar.
הכל
(6) תַּנְיָא אִידַּךְ לִפְנֵי ה׳ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּפַר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁכֹּהֵן עוֹמֵד לִפְנִים מִן הַמִּזְבֵּחַ וּמַזֶּה עַל הַפָּרוֹכֶת בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזֶּה יָכוֹל אַף זֶה כֵּן.
It was taught in another baraita: With regard to the bull for an unwitting communal sin the verse states: “And he shall sprinkle seven times before the Lord in front of the curtain” (Leviticus 4:17). What is the meaning when the verse states: Before the Lord? Rabbi Neḥemya said: It is because we find with regard to the bull and the goat of Yom Kippur that when he sprinkles the High Priest stands on the inner side of the altar, close to the curtain, and sprinkles toward the curtain; therefore, one might have thought that here, too, in the case of the bull for an unwitting communal sin, it should be the same rite.
תניא אידך [שנויה ברייתא אחרת]: נאמר שם בפר הבא על כל המצוות: ״והזה שבע פעמים לפני ה׳ את פני הפרוכת״ (ויקרא ד, יז), מה תלמוד לומר? אמר ר׳ נחמיה: לפי שמצינו בפר ושעיר של יום הכפורים שכהן עומד לפנים מן המזבח קרוב אל הפרוכת ומזה על הפרוכת בשעה שהוא מזה, יכול אף זה, פר העלם דבר של ציבור, יהיה דינו כן,
It was taught in another baraita: With regard to the bull for an unwitting communal sin the verse states: “And he shall sprinkle seven times before the Lord in front of the curtain” (Leviticus 4:17). What is the meaning when the verse states: Before the Lord? Rabbi Neḥemya said: It is because we find with regard to the bull and the goat of Yom Kippur that when he sprinkles the High Priest stands on the inner side of the altar, close to the curtain, and sprinkles toward the curtain; therefore, one might have thought that here, too, in the case of the bull for an unwitting communal sin, it should be the same rite.
הכל
(7) תַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא ד׳:ז׳} מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים לִפְנֵי ה׳ אֲשֶׁר בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִזְבֵּחַ לִפְנֵי ה׳ וְאֵין כֹּהֵן לִפְנֵי ה׳ הָא כֵּיצַד עוֹמֵד חוּץ לַמִּזְבֵּחַ וּמַזֶּה.:
Therefore, the verse states: “And the priest shall put the blood upon the corners of the altar of sweet incense before the Lord, which is in the Tent of Meeting” (Leviticus 4:7). This verse teaches that the altar is before the Lord, but the priest is not before the Lord. How so? The priest stands on the outer side of the altar and sprinkles.
תנו רבנן מזבח קטורת הסמים לפני י״י מה ת״ל א״ר נחמיה לפי שמצינו בפרו של יום הכיפורים שעומד לפנים מן המזבח ומזה על הפרוכת יכול אף זה כן ת״ל מזבח קטורת הסמים לפני י״י מזבח לפני י״י ולא כהן לפני י״י הא כיצד עומד חוץ למזבח ומזה. ופשוטות הן לא כתבנום אלא שיש נוסחאות שלא כזה הענין ונוסחאתנו מתורת כהני׳.
תלמוד לומר: ״ונתן הכהן מן הדם על קרנות מזבח קטרת הסמים לפני ה׳ אשר באהל מועד״ (ויקרא ד, ז), והדגשת הכתוב ״מזבח קטורת הסמים לפני ה׳ ״ באה ללמדנו כי על המזבח להיות לפני ה׳, ואין כהן לפני ה׳. הא כיצד? — עומד הכהן חוץ למזבח ומזה.
Therefore, the verse states: “And the priest shall put the blood upon the corners of the altar of sweet incense before the Lord, which is in the Tent of Meeting” (Leviticus 4:7). This verse teaches that the altar is before the Lord, but the priest is not before the Lord. How so? The priest stands on the outer side of the altar and sprinkles.
הכל
(8) הִתְחִיל מְחַטֵּא וְיוֹרֵד וְכוּ׳.: תָּנוּ רַבָּנַן הִתְחִיל מְחַטֵּא וְיוֹרֵד מֵהֵיכָן הָיָה מַתְחִיל מִקֶּרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית מַעֲרָבִית צְפוֹנִית צְפוֹנִית מִזְרָחִית דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית צְפוֹנִית מַעֲרָבִית מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית דְּרוֹמִית מִזְרָחִית.
§ The mishna taught: He began to cleanse the altar, sprinkling the blood downward. The Sages taught in a baraita: He began to cleanse downward. From where would he begin? He would begin from the southeast corner of the altar, and from there he would turn to the southwest corner, onward to the northwest corner, and finally to the northeast corner. This is the statement of Rabbi Akiva. Rabbi Yosei HaGelili says: He began from the northeast corner, from which he turned to the northwest corner, then to the southwest corner, and finished at the southeast corner.
התחיל [מחטא] ויורד כו׳ תנו רבנן התחיל מחטא ויורד מיכן הוא מתחיל מקרן מזרחית צפונית צפונית מערבי׳ [מערבי׳] דרומית דרומי׳ מזרחית דברי ר״י הגלילי ר״ע אומר מקרן מזרחית דרומית דרומית מערבי׳ מערבית צפונית צפונית מזרחית. מקום שריה״ג מתחיל בקרן מזרחית צפונית שם ר״ע גומר ומקום שר״ע מתחיל בקרן מזרחית דרומית שם ריה״ג גומר תרוייהו אית להו עד דנפיק מכוליה מזבח כדכתיב ויצא אל המזבח עד שיצא כל המזבח כו׳ מיהו ריה״ג בעי עד דנפיק אורכיה ופותיה דכולי מזבח הלכך כי נפיק כ״ג מקדשי הקדשים פגע תחלה בקרן מערבית דרומית ונפיק מכוליה מזבח לאורכו עד דמטי בקרן דרומית מזרחית ונפיק תוב לפותיה וימינו למזרח עד דמטי מזרחית צפונית ומדי עליה ואזיל לימינו למזרח עד דמטי לקרן צפונית מערבית ומדי וכן לקרן מערבית דרומית ודרומית מזרחית. ור״ע לא סבר דבעי למיפק אלא מארכו דכוליה מזבח ולא מרחבו הלכך כי נפיק מקדש הקדשים פגע תחלה מקרן מערבית דרומית ומן הדין הוה לאדויי עליה תחלה דאין מעבירין על המצות אלא כיון דכתיב ויצא אל המזבח בעי למיפק מכוליה מזבח ולאדויי עליה הלכך נפיק ואזיל מערבית דרומית כוליה מזבח עד דמטי בקרן מזרחית דרומית ומדי עליה והולך בקרן ומזה הקרן מערבית דרומית וזהו טעם דר״ע מדמדי אקרן דינא א׳ ליה חוזר ומזה בההוא דאיחייב בה ברישא ומתניתין שייכא כר׳ יוסי הגלילי כו׳. אבל מזבח החיצון תנן וכבש היה לדרומו של מזבח לפיכך כהן שעולה להזות כשעולה לכבש שהוא לדרום פונה על הסובב ומקיף בו וימינו למזרח וכי פגע ברישא בקרן מזרחית דרומית פגע ומתחיל להזות עליו ומהלך עוד וימינו למזרח עד שמגיע לקרן מזרחית צפונית ומזה אחריה (מזה) בקרן צפונית מערבית ואחריה בקרן מערבית דרומית נמצא מקום שהתחיל במזבח החיצון והוא דרומית מזרחית שם ריה״ג גומר במזבח הזהב. הניחא לריה״ג מקיף דרך ימין אלא לר״ע מאי טעמא מקיף דרך שמאל נימא בדרמי בר יחזקאל פליגי דאמר ים שעשה שלמה היה עומד על י״ב בקר שלשה פונים בצפון כו׳ הא למדת שכל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין למזרח ריה״ג אית ליה דרמי בר יחזקאל ור״ע לית ליה. ודחי לא כולי עלמא אית להו הא דרמי וכי אמר רמי בחוץ ריה״ג סבר ילפינן פנים מחוץ ור״ע סבר לא ילפינן פנים מחוץ למה מחייבו דרך שמאל איבעי דרך ימין נמי ליעביד. ומשנינן ר״ע אמר לך מן הדין להזות בתחלה בקרן מערבית דרומית שבו פגע בתחילה בצאתו מן קדש הקדשים ונתחייב להזות בו כריש לקיש דאמר אין מעבירין על המצות ומאי טעמא לא מדי התם דרחמנא אמר ויצא אל המזבח עד דנפיק מכוליה מזבח והדר מדי הלכך מדי ברישא בההוא קרן דנפיק ליה מכוליה מזבח והוא דרומית מזרחית והדר מדי בההוא קרן דאיחייב ביה ברישא והוא קרן דרומית מערבית איבעית אימא אי סבירא לן דהקפה במזבח הפנימי ברגל הוא ילפינן פנים מחוץ והכא בהא פליגי ר׳ יוסי הגלילי סבר הקפה ברגל ור״ע סבר הקפה ביד ואב״א כולי עלמא הקפה ביד. ונדחה דליכא למימר דר׳ יוסי הגלילי סבר הקפה ביד דהא מתניתין לר׳ יוסי הגלילי היא. וקתני סיפא ר׳ אלעזר אומר במקומו היה עומד ומחטא כלומר בידו היה מקיף ולא ברגל מכלל דתנא קמא דהוא ריה״ג סבר הקפה ברגל דאלת״ה ר׳ אלעזר מאי אתא לאשמעינן היינו תנא [קמא] אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא והוא ריה״ג סובר הקפה ברגל ור״ע סבר הקפה ביד.
מהיכן מתחיל מקרן מזרחית דרומית – קסבר שתי פרוכת היו והחיצונה פרופה מן הדרום כדתנן במתניתין וכשיצא מבית קדשי הקדשים דרך הדרום הזה על הפרוכת וכשהשלים בא לו למזבח לדרומית מערבית שהיא ראשונה לו ושם לא היה נותן כדאמרינן לקמן דבעינן ויצא עד דנפיק מכוליה מזבח לפיכך יוצא למזרחית דרומית ומתחיל שם וחוזר דרך שמאל למערבית דרומית ולקמן פריך לקיף דרך ימין.
ר״י הגלילי אומר כו׳ – סבר לה כרבי יוסי דמתני׳ דאמר לא היתה שם אלא פרוכת אחת ופרופה מן הצפון וכשגמר מתנות פנים ויצא דרך הצפון פגע תחילה בצפונית מערבית דמזבח ושם לא נתן עד שיצא ובא לו למזרחית צפונית ונותן שם וחזר לצפונית מערבית דרך ימין.
ג שנינו במשנה: התחיל מחטא (מזה) ויורד. תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא: התחיל מחטא ויורד. מהיכן היה מתחיל — מקרן מזרחית דרומית, ומשם פנה לקרן דרומית מערבית, והלאה לקרן מערבית צפונית, ואחר כך לקרן צפונית מזרחית אלו דברי ר׳ עקיבא. ר׳ יוסי הגלילי אומר: מקרן מזרחית צפונית היה מתחיל, ומשם פונה לקרן צפונית מערבית, ומשם לקרן מערבית דרומית, ומסיים בקרן דרומית מזרחית.
§ The mishna taught: He began to cleanse the altar, sprinkling the blood downward. The Sages taught in a baraita: He began to cleanse downward. From where would he begin? He would begin from the southeast corner of the altar, and from there he would turn to the southwest corner, onward to the northwest corner, and finally to the northeast corner. This is the statement of Rabbi Akiva. Rabbi Yosei HaGelili says: He began from the northeast corner, from which he turned to the northwest corner, then to the southwest corner, and finished at the southeast corner.
הכל
(9) מָקוֹם שֶׁרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מַתְחִיל שָׁם רַבִּי עֲקִיבָא פּוֹסֵק מָקוֹם שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא מַתְחִיל שָׁם רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי פּוֹסֵק.
The Gemara notes: The place where the High Priest begins according to the opinion of Rabbi Yosei HaGelili, i.e., the northeast corner, there is where Rabbi Akiva says he ends; and the place where the High Priest begins according to the opinion of Rabbi Akiva, the southeast corner, there is where Rabbi Yosei HaGelili says he ends.
ומעירים: מקום שלדעת ר׳ יוסי הגלילי היה הכהן מתחיל, שהיא קרן דרומית מזרחית, שם באותה קרן לדעת ר׳ עקיבא היה הכהן פוסק. מקום שלדעת רבי עקיבא היה הכהן מתחיל שם לדעת רבי יוסי הגלילי היה הכהן פוסק.
The Gemara notes: The place where the High Priest begins according to the opinion of Rabbi Yosei HaGelili, i.e., the northeast corner, there is where Rabbi Akiva says he ends; and the place where the High Priest begins according to the opinion of Rabbi Akiva, the southeast corner, there is where Rabbi Yosei HaGelili says he ends.
הכל
(10) דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהָא בְּהָהוּא קֶרֶן דְּפָגַע בְּרֵישָׁא לָא עָבֵיד מַאי טַעְמָא אָמַר שְׁמוּאֵל דְּאָמַר קְרָא וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ עַד דְּנָפֵיק מִכּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ.
The Gemara asks: Everyone agrees, in any case, that he does not perform the service at the corner that he encounters first. Since the High Priest approaches the altar from the west side, the first corner he encounters is located on the west side. What is the reason for this? Shmuel said: The reason is that the verse states: “And he shall go out to the altar,” which indicates that he does not begin until he goes out from the sacred area beyond the entire area of the altar. At this stage, he is no longer on the western side of the altar but on its eastern side.
דכולי עלמא מיהת בההוא קרן דפגע ברישא לא עביד – פי׳ שהרי כשיוצא מקדש הקדשים פוגע במערבו של מזבח והא לכולי עלמא בקרנות של מזבח הוא מתחיל או בצפוני מזרחי או בדרומי מזרחי ואמאי דהא אין מעבירין על המצות. ובלאו הכי אית לן למיבעי מנא תיתי שיהא חייב לעשות כן אי בעי הכי נעביד ואי בעי הכי נעביד.
גמרא דאמר קרא ויצא אל המזבח [עד] דנפיק מכוליה כו׳ רש״י הביא הך דרשא בחומש והקשה עליו הרא״ם דמקרא דויצא לא שמעינן דבמתנות המזבח זקוק לעמוד מן המזבח ולחוץ לצד מזרחו כמו שפרש״י אלא לאשמועינן דבהזאה על הפרוכת זקוק לעמוד מן המזבח ולפנים לצד מערבו וצ״ע עכ״ל ודבריו תמוהים דדברי רש״י הם בעצמם דברי שמואל דהכא דלכ״ע גמרינן מויצא עד דנפיק מכוליה מזבח דהיינו במתנות המזבח זקוק לעמוד מן המזבח ולחוץ לצד מזרחו מיהו הא ודאי נמי שמעינן מיניה דבהזאה על הפרוכת זקוק לעמוד מן המזבח ולפנים לצד מערבו כדלעיל בברייתא מדכתיב ויצא אל המזבח ע״כ היכן היה בשעת הזאה על הפרוכת לפנים מן המזבח ואין מקום לתמיהתו דודאי תרוייהו שמעינן מויצא לכ״ע כדמוכח בשמעתין וק״ל:
ושואלים: דכולי עלמא מיהא [לדעת הכל על כל פנים] בההוא קרן דפגע ברישא לא עביד [באותה קרן שהוא פוגש בה בראשונה אינו עושה], שהרי מאחר והוא בא מצד מערב הריהו פוגע בראשונה בקרן הנמצאת בצד מערב. מאי טעמא [מה הטעם]? אמר שמואל: דאמר קרא [שאמר הכתוב]: ״ויצא אל המזבח״ — ללמד: עד דנפיק מכוליה [עד שהוא יוצא מן הקודש מחוץ לכל] מקום המזבח, ואם כן, שוב אינו עומד בצד המערבי של המזבח, אלא בצד המזרחי שלו.
The Gemara asks: Everyone agrees, in any case, that he does not perform the service at the corner that he encounters first. Since the High Priest approaches the altar from the west side, the first corner he encounters is located on the west side. What is the reason for this? Shmuel said: The reason is that the verse states: “And he shall go out to the altar,” which indicates that he does not begin until he goes out from the sacred area beyond the entire area of the altar. At this stage, he is no longer on the western side of the altar but on its eastern side.
הכל
(11) וּלְרַבִּי עֲקִיבָא נַקֵּיף דֶּרֶךְ יָמִין לֵימָא בִּדְרָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל קָא מִיפַּלְגִי.
The Gemara asks: And according to the opinion of Rabbi Akiva, let him go around via the right. Since the High Priest is standing at the eastern side of the altar facing the west, the corner on his right is the northeast one. Let us say that they disagree with regard to the opinion of Rami bar Yeḥezkel.
ושואלים: ולדעת ר׳ עקיבא, מדוע לא נקיף [יקיף] דרך ימין, שאם עומד הוא עכשיו במזרחו של המזבח, ופניו למערב, הרי הקרן שעומדת בצד ימינו היא קרן מזרחית צפונית. לימא [האם לומר] כי בשיטת רמי בר יחזקאל קא מיפלגי [הם חלוקים]
The Gemara asks: And according to the opinion of Rabbi Akiva, let him go around via the right. Since the High Priest is standing at the eastern side of the altar facing the west, the corner on his right is the northeast one. Let us say that they disagree with regard to the opinion of Rami bar Yeḥezkel.
הכל
(12) דְּאָמַר רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל יָם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה עוֹמֵד עַל שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר שְׁלֹשָׁה פוֹנִים צָפוֹנָה וּשְׁלֹשָׁה פוֹנִים יָמָּה וּשְׁלֹשָׁה פּוֹנִים נֶגְבָּה וּשְׁלֹשָׁה פּוֹנִים מִזְרָחָה וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה וְכׇל אֲחוֹרֵיהֶם בָּיְתָה הָא לָמַדְתָּ שֶׁכׇּל פִּינּוֹת שֶׁאַתָּה פּוֹנֶה לֹא יְהוּ אֶלָּא דֶּרֶךְ יָמִין לַמִּזְרָח מָר אִית לֵיהּ דְּרָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל וּמָר לֵית לֵיהּ דְּרָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל.
As Rami bar Yeḥezkel said: A verse describes the sea, the basin that Solomon built, in the following terms: “It stood upon twelve oxen, three looking toward the north, and three looking toward the west, and three looking toward the south, and three looking toward the east; and the sea was set upon them above, and all their hinder parts were inward” (II Chronicles 4:4). From the direction in which the text lists the groups of oxen under the basin, you learn that all turns that you turn should be only to the right and to the east side. Let us say that this Sage, Rabbi Yosei HaGelili, is of the opinion that the ruling is in accordance with the opinion of Rami bar Yeḥezkel, and this Sage, Rabbi Akiva, is of the opinion that the ruling is not in accordance with the opinion of Rami bar Yeḥezkel.
עומד על שנים עשר בקר – בים של נחושת שעשה שלמה כתיב שלשה פונים (צפון) וגו׳ (דברי הימים ב ד) מקרא זה מונה והולך דרך ימין המקיף את הים ובא מצפון למערב וממערב לדרום ומדרום למזרח דרך ימין מקיפה.
דרך ימין למזרח – לא שייך למתני הכא למזרח אלא במס׳ זבחים דמייתי לה להא מתניתא על הכבש שהוא בדרום והעולה לו ופונה לימין למזרח הוא פונה ואגב ריהטא דההיא גירסא נקיט לה בכולה הש״ס.
ולענין ביאור זה שנאמר בשמועה זו כל פונות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין למזרח לא נאמר כאן למזרח בדוקא שהרי אין כאן דרך ימין למזרח אלא במזבח חיצון נאמרה במסכת זבחים (ס״ב:) על הכבש שהיה בדרום והעולה בו פונה למזרח שהוא צד ימינו:
הא דתנן היה מחטא ויורד – פי׳ רש״י ז״ל כי הוא לשון ירידה כדאמרי׳ בבכורות נושא ועולה מתחטא ויורד ואינו מחוור דמהיכן הוי חטוי לשון ירידה. ועוד דבשלמא לת״ק דמתני׳ איכא למימר הכי משום דסבר כל ההזאות מלמעלה למטה אבל לרבי אליעזר מלמטה למעלה למה תפס לשון מחטא. והנכון דמחטא לשון חטוי והזיה וליש׳ דדכויי כההיא דאמרינן בפרק דחולין ומנא לן דחטוי ליש׳ דדכויי הוא דכתיב תחטאני באזוב ואטהר משום דכתיב הכא גבי הזאות דמזבח הזהב וטהרו וקדשו מטומאות בני ישראל נקט תנא האי לישנא וכן פי׳ הרמב״ם ז״ל.
תנו רבנן ויצא אל המזבח אשר לפני ה׳ מה תלמוד לומר אם ללמד שיצא מקדש הקדשים לא היה צריך לומר דהא פשיט׳ כי מזבח הזהב בהיכל הוא עומד אמר רבי נחמיא לפי שמצינו בפר העלם דבר שכהן עומד חוץ למזבח פי׳ כשמזה על הפרוכת עומד חוץ למזבח הזהב ומזה כדאי׳ לקמן באידך מתנייתא דבסמוך דהני מתנייתא תרוייהו כהדדי איתמרו וכל חדא מינה סמכה על חבירתה.
יכול אף זה כן ת״ל ויצא אל המזבח היכן היה לפנים מן המזבח כן גרש״י ז״ל כלו׳ דכיון דבשעת הזאות דמזבח אמ׳ ויצא אנו למדין כי קודם לכן לא יצא חוץ למזבח וכשהוא מזה על הפרוכת עומד בין המזבח והפרוכת ומזה: והאי ויצא לאו משום יציאת קדש הקדשים אלא לצאת מבין הפרוכת ולמזבח ולעמוד חוץ למזבח שמזה על המזבח ולמדנו כי בהזאת הפרוכת עדיין לא יצא. ויש גורסין ת״ל ויצא אל המזבח אשר לפני ה׳ כהן לפני ה׳ ולא המזבח לפני ה׳ הא כיצד עומד לפנים למזבח ומזה. וגרסח זו דחוקה ומשובשת לפום פשטא דהא לא משמע הכי מדכתיב המזבח אשר לפני ה׳. אבל יש לפרשה כפי הגרסא האחרת דמדכתיב ויצא שמעינן כי קודם לכן הכהן היה עומד לפני ה׳ ולא המזבח.
בפרש״י בד״ה עומד על שנים כו׳ דרך ימין מקיפה הס״ד כצ״ל:
תוס׳ בד״ה דאמר קרא אל יסוד כו׳ ולא גרסינן בההוא כו׳ עכ״ל כל זה הדבור שייך לקמן בדף נ״ט אפיסקא דשירי הדם היה שופך על יסוד מערבי כו׳ דמייתי מקרא ואת כל דם הפר ישפך וגו׳ ומסיפיה דהאי קרא דרשינן ליה דמסיים אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד זה יסוד מערבי כפרש״י לקמן ובפר כהן משיח כתיב אלא דבת״כ מרבה מהפר פר יוה״כ כפרש״י ומש״ה ל״ג לקמן בההוא פגע ברישא כדגרסינן בגמרות שלנו דהא מגופיה דקרא מפיק ליה ולא שייך התם בההוא פגע ברישא דהיינו טעמא דאין מעבירין על המצות כמו שפירשו התוס׳ כל זה בפרק אמר להם הממונה דף ל״ג ע״ש זהו כוונת דברי התוס׳ הכא וק״ל:
שאמר רמי בר יחזקאל: ים שעשה שלמה נאמר בו שהיה ״עומד על שנים עשר בקר שלשה פנים צפונה ושלושה פנים ימה ושלשה פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל אחריהם ביתה״ (דברי הימים ב׳ ד, ד), הא [הרי] למדת מכאן, מן הכיוון שבו הוא מונה את קבוצות הבקר שמתחת לים, שכל פינות (פניות) שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין, ולצד מזרח. האם נאמר כי מר [חכם זה] ר׳ יוסי הגלילי אית ליה [יש לו] מקבל את שיטת רמי בר יחזקאל, ומר [וחכם זה] ר׳ עקיבא לית ליה [אין לו] אינו מקבל את שיטת רמי בר יחזקאל?
As Rami bar Yeḥezkel said: A verse describes the sea, the basin that Solomon built, in the following terms: “It stood upon twelve oxen, three looking toward the north, and three looking toward the west, and three looking toward the south, and three looking toward the east; and the sea was set upon them above, and all their hinder parts were inward” (II Chronicles 4:4). From the direction in which the text lists the groups of oxen under the basin, you learn that all turns that you turn should be only to the right and to the east side. Let us say that this Sage, Rabbi Yosei HaGelili, is of the opinion that the ruling is in accordance with the opinion of Rami bar Yeḥezkel, and this Sage, Rabbi Akiva, is of the opinion that the ruling is not in accordance with the opinion of Rami bar Yeḥezkel.
הכל
(13) לָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל וְהָכָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי מָר סָבַר יָלְפִינַן פְּנִים מִחוּץ וּמָר סָבַר לָא יָלְפִינַן פְּנִים מִחוּץ.
The Gemara rejects this suggestion: No, everyone is of the opinion that the ruling is in accordance with the opinion of Rami bar Yeḥezkel, but here they disagree with regard to this matter: One Sage, Rabbi Yosei HaGelili, holds: We derive the order of the rite inside the Sanctuary from the manner of the sprinkling on the outside: Just as the priest sprinkles on the corners of the outer altar in that order, he sprinkles similarly on the inner altar. And one Sage, Rabbi Akiva, holds: We do not derive the order of the rite inside of the Sanctuary from the rite performed outside.
ודוחים: לא, דכולי עלמא [לדעת הכל] אית להו [יש להם הם מקבלים] את דברי רמי בר יחזקאל. והכא בהא קא מיפלגי [וכאן בדבר זה נחלקו]: מר [חכם זה] ר׳ יוסי הגלילי סבר: ילפינן [לומדים אנו] פנים מחוץ, שכשם שמזים במזבח החיצון באותו כיוון כך הוא צריך להזות במזבח הפנימי, ומר [וחכם זה] ר׳ עקיבא סבר: לא ילפינן [אין אנו למדים] פנים מחוץ.
The Gemara rejects this suggestion: No, everyone is of the opinion that the ruling is in accordance with the opinion of Rami bar Yeḥezkel, but here they disagree with regard to this matter: One Sage, Rabbi Yosei HaGelili, holds: We derive the order of the rite inside the Sanctuary from the manner of the sprinkling on the outside: Just as the priest sprinkles on the corners of the outer altar in that order, he sprinkles similarly on the inner altar. And one Sage, Rabbi Akiva, holds: We do not derive the order of the rite inside of the Sanctuary from the rite performed outside.
הכל
(14) וְרַבִּי עֲקִיבָא נְהִי דְּלָא יָלֵיף פְּנִים מִחוּץ אִי בָּעֵי הָכִי נַעֲבֵיד אִי בָּעֵי הָכִי נַעֲבֵיד אָמַר לָךְ רַבִּי עֲקִיבָא מִדִּינָא בְּהָהוּא קֶרֶן דְּפָגַע בְּרֵישָׁא בְּהָהוּא עָבֵיד בְּרֵישָׁא דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אֵין מַעֲבִירִין עַל הַמִּצְוֹת.
§ The Gemara asks: And according to the opinion of Rabbi Akiva, although he does not derive the inside from the outside, nevertheless if the High Priest wants, let him perform the rite in this manner, and if he wants, let him perform the rite in that manner. Why must he begin specifically at the southeast corner? The Gemara answers: Rabbi Akiva could have said to you: Indeed, by right he should begin sprinkling by that corner of the altar that he reaches first, as Reish Lakish said: One does not pass on an opportunity to perform mitzvot. If one has the chance to perform a mitzva, he should not put it off for later but should do it immediately.
היה מחטא. רש״י פירש לשון ירידה הוא כמו נושא עולה ומתחטא דמנחות (דף סו:) מיהו שם פירש״י ל״א וכן מצינו מתחטא לשון טיול כמו בן המתחטא לפני אביו והר״י פי׳ מחטא לשון חיטוי כמו וחטאת על המזבח דהא רבי אליעזר דאמר במקומו עומד ומחטא אית ליה דעל כולן היה נותן ממטה למעלה כו׳ וא״כ לדידיה ודאי אינו [אלא] לשון חיטוי דאכל קרנות המזבח קאי:
כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין ולהכי נקט חשבונו לצפון ואינו מתחיל במערב לפי שיכלה חשבונו למזרח כדאמר כל פינות לא יהו אלא דרך ימין למזרח:
ה״ג מן דינא בההוא קרן דפגע ברישא עביד ול״ג מודינא:
ושואלים: ור׳ עקיבא נהי דלא יליף [אומנם אינו לומד] פנים מחוץ, אולם לשיטתו אי בעי [אם רוצה] — הכי נעביד [כך יעשה], אי בעי [ואם רוצה] — הכי נעביד [כך יעשה], ומשום מה מתחיל דווקא בקרן מזרחית דרומית? ומשיבים: אמר [יכול היה לומר] לך ר׳ עקיבא: אכן מדינא [מעיקר הדין] בההוא [באותה] קרן המזבח דפגע ברישא [שבה הוא פוגש בתחילה] — בההוא עביד ברישא [בה הוא צריך לעשות תחילה], לפי שאמר ריש לקיש: אין מעבירין על המצות, שכל מצוה המזדמנת לו לאדם לעשותה אל ידחנה לזמן מאוחר יותר, אלא יעשנה מיד.
§ The Gemara asks: And according to the opinion of Rabbi Akiva, although he does not derive the inside from the outside, nevertheless if the High Priest wants, let him perform the rite in this manner, and if he wants, let him perform the rite in that manner. Why must he begin specifically at the southeast corner? The Gemara answers: Rabbi Akiva could have said to you: Indeed, by right he should begin sprinkling by that corner of the altar that he reaches first, as Reish Lakish said: One does not pass on an opportunity to perform mitzvot. If one has the chance to perform a mitzva, he should not put it off for later but should do it immediately.
הכל
(15) וְאַמַּאי לָא עָבֵיד מִשּׁוּם דִּכְתִיב וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ עַד דְּנָפֵיק מִכּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ וְכֵיוָן דְּיָהֵיב בְּהָהוּא קֶרֶן הָדַר אָתֵי לְהָהוּא קֶרֶן דְּאִיחַיַּיב לְמִיתַּב בְּרֵישָׁא
And why does he not do so; why does the High Priest not begin the sprinkling on one of the western corners? This is due to that which is written: “He shall go out to the altar,” meaning that he does not begin until he goes out from the area of the entire altar. And since he presents the blood at that corner on the outside of the altar, he then comes to that corner on the west side where he should have presented the blood first.
והדר אתי לההוא קרן דאיחייב ברישא – פי׳ ולרבי יוסי בקרן צפוני מערבי איחייב ברישא שכן דרך יציאתו מלפנים דהא לרבי יוסי פיתחא בצפון קאי ולר׳ עקיבא בקרן דרומי מערבי פגע דסבירא ליה כרבא דשתי פרוכות היו ופתחא בדרום קאי.
ואמאי לא עביד [ומדוע לא עשה] כן, ומדוע לא נתן על אחת הקרנות המערביות? — משום דכתיב [שנאמר]: ״ויצא אל המזבח״ וכוונתו: עד דנפיק מכוליה [שיוצא מכל] מקום המזבח וכיון דיהיב בההוא [שנותן באותה] קרן שהיא מחוץ למזבח — מיד הדר אתי לההוא קרן דאיחייב למיתב ברישא [חוזר ובא לאותה קרן בצד מערב שהיה חייב לתת מתחילה] את הדם עליה.
And why does he not do so; why does the High Priest not begin the sprinkling on one of the western corners? This is due to that which is written: “He shall go out to the altar,” meaning that he does not begin until he goes out from the area of the entire altar. And since he presents the blood at that corner on the outside of the altar, he then comes to that corner on the west side where he should have presented the blood first.
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.