×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) כְּאִישׁ הַמְעוֹרֶה בַּלְּוָיָיה שֶׁלּוֹ אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ גּוֹיִם1 לַהֵיכָל רָאוּ כְּרוּבִים הַמְעוֹרִין זֶה בָּזֶה הוֹצִיאוּן לַשּׁוּק וְאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל הַלָּלוּ שֶׁבִּרְכָתָן בְּרָכָה וְקִלְלָתָן קְלָלָה יַעַסְקוּ בִּדְבָרִים הַלָּלוּ מִיָּד הִזִּילוּם שֶׁנֶּאֱמַר {איכה א׳:ח׳} כׇּל מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כִּי רָאוּ עֶרְוָתָהּ.:
It means like a man joined and clinging to his livaya, his partner, i.e., his wife. In other words, the cherubs appeared to be embracing one another. Reish Lakish said: When gentiles destroyed the Second Temple and entered the Sanctuary, they saw these drawings of cherubs clinging to one another. They peeled them from the wall, took them out to the market, and said: These Jews, whose blessing is a blessing and whose curse is a curse, due to their great fear of God, should they be occupied with such matters, making images of this kind? They immediately debased and destroyed them, as it is stated: “All who honored her debase her because they have seen her nakedness” (Lamentations 1:8).
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרים״.
ר׳ חננאלרש״יתוספות ישניםריטב״אמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ובשעה שנכנסו נכרים להיכל מצאו כרובים מעורים זה בזה אמרו הללו הן שברכתן ברכה וקללתן קללה הזילום דכתיב כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה ואסיקנא במקדש ראשון שהיה הארון והכרובים ומאי פרוכת. פרוכת של פתח פתוח בכותל הנקרא טרקסין היו בו פרוכת כר׳ זירא דא׳ י״ג פרוכות הם במקדש ז׳ בז׳ שערים. וא׳ בפתח ההיכל וא׳ בפתח האולם וב׳ בדביר אלו שאמרנו שהיו בפתח שנכנסין בו לקודש הקדשים וב׳ כנגדו בעליה.
רב אחא אמר במקדש שני ומאי כרובים. כרובים מצויירים בקיר דכתיב וקלע עליהן מקלעות כרובים. ותימורות ופטורי ציצים וגו׳.
משניטל הארון. ירושלמי תני עד שלא ניטל הארון היה נכנס ויוצא לאורו של ארון ומשניטל היה מגשש ונכנס. מגשש ויוצא. אבן היתה שם ושתיה היתה נקראת שממנה העולם נשתת.
תנן כחכמים שאומרים מציון נברא העולם שנאמר אל אלהים י״י דבר ויקרא ארץ וגו׳ מציון מכלל יופי אלהים הופיע וכתיב לכן כה אמר י״י הנני יסד בציון אבן וגו׳ תניא אידך ר׳ אליעזר אומר אלה תולדות השמים והארץ מן השמים נבראו תולדות השמים ומן הארץ נבראו תולדות הארץ.
כאיש המעורה בלוייה שלו – הנדבק וחבוק באשתו בין זרועותיו.
הוציאום לשוק – קיפלום מן הכותל.
שברכתן ברכה וקללתן קללה. דכתיב אורריך ארור ומברכיך ברוך וחשיבותן גדול כל כך:
בשעה שנכנסו גוים להיכל מצאו כרובין מעורין זה בזה – הקש׳ הרב בן מאוש ז״ל דהא בב״ב אמרינן שלא היו פניהם איש אל אחיו אלא כשהיו עושין רצונו של מקום. ויש מתרצים דהתם בכרובין דמשה אבל הכא בכרובים דצורתא שבכותלים תמיד היו מעורין. ותימה דא״כ היכי אמרינן לעיל שהיו מראין להם כרובים דצורתא להראות חיבתן לפני המקום. והנכון כמו שפי׳ הרא״ם ז״ל דהני נמי בנס היו מעורין עכשיו אלא שנעשה נס לרעה כדי לגלות ערותן.
בא״ד המשמשין לפני במרום כגון חמה כו׳ ומשני שאני ר״ג כו׳ ולא תעשו לכם איצטריך כו׳ ואלהי זהב לא תעשו לכם נדרוש כו׳ עובר בלא תעבדם אפילו כשאחרים עשו לו י״ל לעבור עליו כו׳ כצ״ל:
שברכתן ברכה כו׳. לכאורה יש לפרש ע״פ מ״ש שניתנה הברכה לאברהם ולזרעו לברך אחרים אבל אין לזה מקום כאן ונראה לפרש ע״פ מ״ש אוי להם לאומות שלא יודעין מה אבדו שהרי ע׳ פרי החג כנגד ע׳ אומות והיינו שברכתן של ישראל בקרבנות ברכה ג״כ לעובדי כוכבים ובהיפך קללתן כו׳ יעסקו בדברים הללו שהם דבר ערוה וע״ז כענין שאחז״ל גבי תפלצת ועי״ל ע״פ מ״ש לעיל שמה שהיו מעורין זה בזה הוא סימן ברכה וחיבה לישראל ובהיפך בקללתן אם לא היו מעורין הוא סימן קללה ושנאה וע״ז אמרו בשעת החורבן שזה אינו שהרי גם בשעת החורבן וסימן קללה היו מעורין כדמפורש לעיל בשם הרא״ם וע״כ מיד הזילוה שנאמר כל מכבדיה שהוא סימן ברכה וקללה הזילוה שאינו כן כי ראו ערותה שהיו גם עתה מעורין ולפירוש קמא כל מכבדיה שהקרבנות מכפרין על עובדי כוכבים הזילוה כי ראו ערותה דהיינו שחשבו שהם דבר ערוה ועבודת כוכבים וק״ל:
כאיש המעורה ודבוק בלוייה (באשה) שלו, שהיו הכרובים נראים מחובקים יחד. אמר ריש לקיש: בשעה שנכנסו גוים להיכל בבית שני ראו ציורים של כרובים המעורין זה בזה, קלפום מן הקיר והוציאון לשוק ואמרו: ישראל הללו, שברכתן ברכה וקללתן קללה שהם מלאים ביראת שמים יעסקו בדברים הללו ויעשו שם דמויות כגון אלה? מיד הזילום (התיכו אותם) והשמידום, שנאמר: ״כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה״ (איכה א, ח).
It means like a man joined and clinging to his livaya, his partner, i.e., his wife. In other words, the cherubs appeared to be embracing one another. Reish Lakish said: When gentiles destroyed the Second Temple and entered the Sanctuary, they saw these drawings of cherubs clinging to one another. They peeled them from the wall, took them out to the market, and said: These Jews, whose blessing is a blessing and whose curse is a curse, due to their great fear of God, should they be occupied with such matters, making images of this kind? They immediately debased and destroyed them, as it is stated: “All who honored her debase her because they have seen her nakedness” (Lamentations 1:8).
ר׳ חננאלרש״יתוספות ישניםריטב״אמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) וּשְׁתִיָּה הָיְתָה נִקְרֵאת.: תָּנָא שֶׁמִּמֶּנָּה הוּשְׁתַּת הָעוֹלָם תְּנַן כְּמַאן דְּאָמַר מִצִּיּוֹן נִבְרָא הָעוֹלָם דְּתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר עוֹלָם מֵאֶמְצָעִיתוֹ נִבְרָא שֶׁנֶּאֱמַר {איוב ל״ח:ל״ח} בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק וּרְגָבִים יְדוּבָּקוּ.

§ The mishna taught that a stone sat in the Holy of Holies and it was called the foundation [shetiyya] rock. A Sage taught in the Tosefta: Why was it called shetiyya? It is because the world was created [hushtat] from it. The Gemara comments: We learned the mishna in accordance with the opinion of the one who said that the world was created from Zion. As it was taught in a baraita that Rabbi Eliezer says: The world was created from its center, as it is stated: “When the dust runs into a mass, and the clods cleave fast together” (Job 38:38). The world was created by adding matter to the center, like the formation of clumps of earth.
רש״ימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מציון נברא – ציון נבראת תחילה וסביביה נדבקו רגבים עד סוף העולם מכל צד.
בצקת עפר למוצק – מוצק אחד היה לו ומשם נדבקו רגבים סביביו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מאמצעיתו נברא כו׳. בפרק אין דורשין פליגי בית שמאי ובית הלל וחכמים בשמים וארץ איזה נברא תחלה ושם מפורש אבל הכא לא פליגי אלא בארץ לחוד מאיזה מקום התחיל בריאתה ולפום ריהטא דאמר תנא כמאן דאמר מציון נברא היינו כחכמים דסבירא ליה הכי ופליגי ארבי אליעזר דאמר מאמצעיתו נברא ואם כן ציון לאו אמצעיתו של עולם אבל בכמה מקימות מוכח דציון ובתוכו אבן שתיה הוא אמצעיתו של עולם ועוד דדוחק לומר הא דאמרי׳ פ״ב כל מידי מאמצעיתו מתצר לא אתי כחכמים אלא כרבי אליעזר ואין סברא לחלק בין בריאת תולדות ארץ ובין בריאת כל דבר אחר וי״ל דחכמים לא פליגי אדר״א בהא דמאמצעיתו נברא אלא שבאו לפרש דהיינו אמצעיתו אבן שתיה שבציון ובצקת עפר למוצק גו׳ דאייתי ר״א היינו אבן שתיה וק״ל:
א שנינו במשנה כי אבן היתה בקודש הקדשים ו״שתיה״ היתה נקראת. תנא [שנה החכם] בתוספתא: מדוע נקראת שתיה — שממנה הושתת [נברא] העולם. ומעירים: הרי תנן כמאן דאמר [שנינו במשנה כשיטת מי שאמר]: מציון נברא העולם. דתניא הרי שנינו בברייתא]: ר׳ אליעזר אומר: עולם מאמצעיתו נברא, שנאמר: ״בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו״ (איוב לח, לח), וכשם שעושים ברגבי עפר, שמתחילים מן האמצע תחילה, ומוסיפים רגבים מסביב, כך היתה גם בריאת העולם.
§ The mishna taught that a stone sat in the Holy of Holies and it was called the foundation [shetiyya] rock. A Sage taught in the Tosefta: Why was it called shetiyya? It is because the world was created [hushtat] from it. The Gemara comments: We learned the mishna in accordance with the opinion of the one who said that the world was created from Zion. As it was taught in a baraita that Rabbi Eliezer says: The world was created from its center, as it is stated: “When the dust runs into a mass, and the clods cleave fast together” (Job 38:38). The world was created by adding matter to the center, like the formation of clumps of earth.
רש״ימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר עוֹלָם מִן הַצְּדָדִין נִבְרָא שֶׁנֶּאֱמַר {איוב ל״ז:ו׳} כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵי אָרֶץ וְגֶשֶׁם מָטָר וְגֶשֶׁם מִטְרוֹת עוּזּוֹ רַבִּי יִצְחָק (נַפָּחָא) אָמַר אֶבֶן יָרָה הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיָּם מִמֶּנּוּ נִשְׁתַּת הָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר {איוב ל״ח:ו׳} עַל מָה אֲדָנֶיהָ הׇטְבָּעוּ אוֹ מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ.

Rabbi Yehoshua says: The world was created from the sides, as it is stated: “For He said to the snow: Become the earth, likewise to the shower of rain, and to the showers of His mighty rain” (Job 37:6). This verse indicates that the rains fell from all sides, which led to the creation of the earth. Rabbi Yitzḥak Nappaḥa said: The Holy One, Blessed be He, cast a stone into the sea, from which the world was created, as it is stated: “Upon what were its foundations fastened; or who laid its cornerstone?” (Job 38:6).
רש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מן הצדדין נברא – ארבע מוצקות היו לו ונמתח והלך מכל צד עד שנדבק באמצעיתו.
כי לשלג יאמר הוא ארץ – תעשה ארץ ומהיכן גשם מטר וגשם מטרות מארבע צדדין הורידו והגשימו להעשות ארץ.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ר׳ יהושע אומר: עולם מן הצדדין נברא, שנאמר: ״כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו״ (איוב לז, ו), כלומר: שמכל צד היו הגשמים יורדים, ומשם נבראת הארץ. ר׳ יצחק אמר: אבן ירה הקדוש ברוך הוא בים, וממנה נשתת העולם, שנאמר: ״על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה״ (איוב לח, ו).
Rabbi Yehoshua says: The world was created from the sides, as it is stated: “For He said to the snow: Become the earth, likewise to the shower of rain, and to the showers of His mighty rain” (Job 37:6). This verse indicates that the rains fell from all sides, which led to the creation of the earth. Rabbi Yitzḥak Nappaḥa said: The Holy One, Blessed be He, cast a stone into the sea, from which the world was created, as it is stated: “Upon what were its foundations fastened; or who laid its cornerstone?” (Job 38:6).
רש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מִצִּיּוֹן נִבְרָא שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים נ׳:א׳} מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱלֹהִים ה׳ וְאוֹמֵר מִצִּיּוֹן מִכְלַל יוֹפִי מִמֶּנּוּ מוּכְלָל יׇפְיוֹ שֶׁל עוֹלָם.

And the Rabbis say: The world was created from Zion, as it is stated: “A Psalm of Asaph. God, the Lord God has spoken and called the earth, from the rising of the sun to its place of setting” (Psalms 50:1), and it states: “Out of Zion, the perfection of beauty, God has shined forth” (Psalms 50:2). The mishna is taught in accordance with this last opinion.
רש״ימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מציון מכלל יופי – בתריה כתיב.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מציון מכלל יופי כו׳. רישא דענינא אל ה׳ דבר ויקרא ארץ דהיינו לבראה בדבור היה מכלל יופי מציון:
וחכמים אומרים: מציון נברא העולם, שנאמר: ״מזמור לאסף אל אלהים ה׳ דיבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבואו״ (תהלים נ, א) ואומר: ״מציון מכלל יפי אלהים הופיע״ (תהלים נ, ב). כלומר: ממנו מציון מוכלל (נבנה) יפיו של עולם. ומשנתנו כשיטה זו היא.
And the Rabbis say: The world was created from Zion, as it is stated: “A Psalm of Asaph. God, the Lord God has spoken and called the earth, from the rising of the sun to its place of setting” (Psalms 50:1), and it states: “Out of Zion, the perfection of beauty, God has shined forth” (Psalms 50:2). The mishna is taught in accordance with this last opinion.
רש״ימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) תַּנְיָא ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר {בראשית ב׳:ד׳} אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה׳ אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם תּוֹלְדוֹת שָׁמַיִם מִשָּׁמַיִם נִבְרְאוּ תּוֹלְדוֹת הָאָרֶץ מֵאֶרֶץ נִבְרְאוּ.

It was taught in a baraita that Rabbi Eliezer the Great says: “These are the generations of the heaven and the earth when they were created, on the day that the Lord God made earth and heaven” (Genesis 2:4) means that the generations of the heavens, i.e., all things found in the heavens, were created from the heavens, while the generations of the earth were created from the earth.
רש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תולדות השמים – מאורות וכוכבים.
ה״ג: תולדות השמים משמים נבראו ותולדות הארץ מן הארץ נבראו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תניא [שנויה ברייתא]: ר׳ אליעזר הגדול אומר: נאמר: ״אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה׳ אלהים ארץ ושמים״ (בראשית ב, ד), תולדות שמים, כלומר: כל הנמצאים בשמים — משמים נבראו, תולדות הארץ — מארץ נבראו.
It was taught in a baraita that Rabbi Eliezer the Great says: “These are the generations of the heaven and the earth when they were created, on the day that the Lord God made earth and heaven” (Genesis 2:4) means that the generations of the heavens, i.e., all things found in the heavens, were created from the heavens, while the generations of the earth were created from the earth.
רש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִצִּיּוֹן נִבְרְאוּ שֶׁנֶּאֱמַר מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱלֹהִים ה׳ דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ וְאוֹמֵר מִצִּיּוֹן מִכְלַל יוֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ מִמֶּנּוּ מוּכְלָל יוֹפְיוֹ שֶׁל עוֹלָם.:

And the Rabbis say: Both these and those were created from Zion, as it is stated: “A Psalm of Asaph. God, the Lord God has spoken and called the earth, from the rising of the sun to its place of setting,” and it says: “Out of Zion, the perfection of beauty, God has shined forth,” i.e., from Zion the beauty of the world was perfected, which includes both the generations of the heavens and the generations of the earth.
ר׳ חננאלתוספותתוספות ישניםמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וחכמים אומרים אלו ואלו מציון נבראו שנאמר מזמור לאסף אל אלהים י״י דבר וגו׳ מציון הוכלל יופיו של עולם כל אלו הדברים פשוטין הן.
אלו ואלו מציון נבראו – פירוש שאמצעיתן של עולם והצדדין מציון נבראו.
וחכמים אומרים אלו ואלו מציון נבראו. אאמצע עולם ואבן פנה שבתהום קאי שהתחיל כנגד ציון וה״ר יוסף לא היה גורס בהך ברייתא קמייתא אלו ואלו:
ולא היה מתכוין להזות לא למעלה כו׳. לעיל בפ״ק (דף טו.) פירש במשנה דכל ז׳ ימים זורק כו׳ (אינו אלא פני קדים):
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וחכ״א אלו ואלו מציון נבראו כו׳. פירשו בתוס׳ פי׳ אמצעיתו והצדדין מציון נבראו עכ״ל ולכאורה הוא קשה דהיאך הוזכר בהך ברייתא אמצע וצדדין אלא דאיכא לפרושי דהא כר״א הגדול קאי ובין תולדות שמים ובין תולדות ארץ מציון נבראו וי״ל דלא ניחא להו למימר דתולדות שמים מציון נבראו ולהכי קאמרי דהני חכמים היינו חכמים דלעיל וקאי אדר״א ור״י דפליגי אי מאמצעיתו נברא אי מצדדין נברא וקאמרי אינהו דאלו ואלו מציון נבראו וק״ק לפי מ״ש לעיל דמציון היינו מציעותיה ודו״ק:
תוס ד״ה כרובים כו׳ ונראה לי דאפילו ישראל מותר. ק״ל דלפי דסברי תחלה דלישראל אסור לציירן אף ע״י אחרים ליתסר דאמירה לנכרי שבות עי׳ תוס׳ ר״ה כד ע״ב ד״ה שאני ר״ג ואחרים עשו לו דתירצו במקום מצוה שאני והכא דל״ש כן ליתסר:
וחכמים אומרים: אלו ואלו מציון נבראו, שנאמר: ״מזמור לאסף אל אלהים ה׳ דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו״ (תהלים נ, א), משמע שמדבר הכתוב בבריאת העולם. ואומר ״מציון מכלל יפי אלהים הופיע״ (תהלים נ, ב), כלומר: ממנו מציון מוכלל יפיו של עולם, בין בתולדות השמים ובין בתולדות הארץ.
And the Rabbis say: Both these and those were created from Zion, as it is stated: “A Psalm of Asaph. God, the Lord God has spoken and called the earth, from the rising of the sun to its place of setting,” and it says: “Out of Zion, the perfection of beauty, God has shined forth,” i.e., from Zion the beauty of the world was perfected, which includes both the generations of the heavens and the generations of the earth.
ר׳ חננאלתוספותתוספות ישניםמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) נָטַל אֶת הַדָּם מִמִּי שֶׁמְּמָרֵס בּוֹ וְכוּ׳.: מַאי כְּמַצְלִיף מַחְוֵי רַב יְהוּדָה

§ The mishna taught that the High Priest took the blood of the bull from the one who was stirring it so it would not coagulate, and he entered and sprinkled it like one who whips. The Gemara asks: What is the meaning of: Like one who whips? Rav Yehuda demonstrated the action with his hand,
ר׳ חננאלמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
נטל את הדם ממי שהוא ממרס כגון בוחש כדאמרינן שבוחשין את השתית כמצליף כמנגדנא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ב שנינו במשנה שנטל הכהן את הדם של פר החטאת ממי שהיה ממרס בו שלא יקרוש, ומזה ממנו כמצליף. ושאלו: מאי [מה פירוש המילה] כמצליף? היה מחוי [מראה בידו] רב יהודה כדי להסביר זאת
§ The mishna taught that the High Priest took the blood of the bull from the one who was stirring it so it would not coagulate, and he entered and sprinkled it like one who whips. The Gemara asks: What is the meaning of: Like one who whips? Rav Yehuda demonstrated the action with his hand,
ר׳ חננאלמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144