גמרא
פירוש
וּמָה עֲבוֹדָה שֶׁהִיא חֲמוּרָה וְדוֹחֶה שַׁבָּת רְצִיחָה דּוֹחָה אוֹתָהּ שֶׁנֶּאֱמַר {שמות כ״א:י״ד} מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת שַׁבָּת שֶׁנִּדְחֵת מִפְּנֵי עֲבוֹדָה אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא רְצִיחָה דּוֹחָה אוֹתָהּ.
וּמַאי אוֹ אֵינוֹ דְּקָאָמַר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
רציחה דוחה אותה – שאם היה רוצח כהן ורוצה לעבוד עבודה ב״ד שולחים ומביאין אותו למות אלא א״כ היה על גגו של מזבח ועבודה בידו. שנאמר מעם מזבחי תקחנו למות – ולא מעל מזבחי. ומאי או אינו דקאמר – הואיל ומקל וחומר אתיא דדחיא היכי מצינו למימר או אינו אלא אפי׳ מיתת ב״ד לא דחיא. קבורת מת מצוה – דחיא עבודה מולאחותו בפ״ק דמגילה (דף ג:) ואינו דוחה את השבת אף אני אביא רציחה דאף על פי שדוחה עבודה לא תדחה שבת. והאי דהדר אמר או אינו אלא אפילו בשבת הכי הדר ואמר קבורת מת מצוה גופה תדחה שבת כו׳. ולמאי דסליק אדעתיה למימר מעיקרא – דהאי דאיצטריך ליה קרא משום דאי לא כתביה ה״א אתי עשה ודחי לא תעשה. מאי או אינו – היכי מצי למימר או אינו דלא דחי במאי תיתי לן דלא תדחה. אימור דאמרינן כו׳ – היינו דהדר ואמר או אינו אלא אפי׳ במיתת ב״ד לא תדחי לאו דשבת שהרי יש בו כרת. הדר אמר אטו עשה דדחי וכו׳ – היינו דהדר ואמר או אינו אלא אפילו בשבת. לאו לא תעשה חמור מיניה – שהרי לוקין עליו. אלא סלקא דעתך – לעיל קאי דאוקימנא דהא דאיצטריך לא תבערו משום דאי לא כתב רחמנא הוה מייתינן בק״ו ולאו משום דאתי עשה ודחי ל״ת דכרת ועליה למה לי אלא סד״א כו׳. שהיה בכלל – כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו כלל בכל העריות כרת. ויצא מן הכלל ללמד – שאם אין לה בנים תתייבם. בכלל כל הקדשים היו – שכבר כלל כרת בכולן כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו וגו׳. ולמה יצאו – בפסוק זה שני. יצאו קדשי בדק הבית – שאם אכלן בטומאת הגוף פטור. למה יצתה – יבמה יבא עליה. מי דמי התם כלל באיסור וכו׳ – איכא למיתני למה יצתה. הכא פרט בהיתר וכלל באיסור – ולאו להך דרשא דמי דהא בדבר החדש יצא לידון. אלא – להך דרשא דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש. אי אתה יכול להחזירו – ולהשוותו לכללו ולא להשוות כללו לו. עד שיחזירנו לך הכתוב – הילכך בלאו עליה נמי לא אתי לן שאר עריות לייבום. ושחט את הכבש – באשם מצורע כתי׳. כי כחטאת האשם הוא – כדין החטאת כך דין אשם זה. שאין ת״ל כחטאת – דהא אשם זה אם לשחיטה בצפון הלא כבר נאמר בו ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואם למתן דמים ואכילתו הרי הוא ככל אשמות בכלל זאת תורת האשם בצו את אהרן. לפי שיצא אשם מצורע – מכלל שאר אשמות. לידון בדבר החדש – שאינו בשאר אשמות בבהן יד ובבהן רגל והואיל ויצא מכללו יכול לא יהא טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח ת״ל כו׳.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush