×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות ע״ט:גמרא
;?!
אָ
בִּימֵי רַבִּי בִּקְּשׁוּ לְהַתִּיר נְתִינִים אָמַר לָהֶם רַבִּי חֶלְקֵנוּ נַתִּיר חֵלֶק מִזְבֵּחַ מִי יַתִּיר. וּפְלִיגָא דר׳דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא דְּאָמַר ר׳רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן חֵלֶק עֵדָה לְעוֹלָם אָסוּר חֵלֶק מִזְבֵּחַ בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים אָסוּר אֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים שְׁרֵי.: מתני׳מַתְנִיתִין: אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שָׁמַעְתִּי שֶׁהַסָּרִיס חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ וְהַסָּרִיס לֹא חוֹלֵץ וְלֹא חוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ וְאֵין לִי לְפָרֵשׁ. א״ראָמַר רַבִּי עֲקִיבָא אֲנִי אֲפָרֵשׁ אסְרִיס אָדָם חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר בסְרִיס חַמָּה לֹא חוֹלֵץ וְלֹא חוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר. ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא כִי אֶלָּא סְרִיס חַמָּה חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְפוּאָה סְרִיס אָדָם לֹא חוֹלֵץ וְלֹא חוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ רְפוּאָה. הֵעִיד ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא עַל בֶּן מְגוּסַת שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם סְרִיס אָדָם וְיִבְּמוּ אֶת אִשְׁתּוֹ לְקַיֵּים דִּבְרֵי ר״ערַבִּי עֲקִיבָא. הַסָּרִיס לֹא חוֹלֵץ וְלֹא מְיַיבֵּם גוְכֵן אַיְילוֹנִית לֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת. דהַסָּרִיס שֶׁחָלַץ לִיבִמְתּוֹ לֹא פְּסָלָהּ בְּעָלָהּ פְּסָלָהּ המִפְּנֵי שֶׁהִיא בְּעִילַת זְנוּת וְכֵן אַיְילוֹנִית שֶׁחָלְצוּ לָהּ אַחִין לֹא פְּסָלוּהָ בְּעָלוּהָ פְּסָלוּהָ מִפְּנֵי שֶׁבְּעִילָתָהּ בְּעִילַת זְנוּת.: גמ׳גְּמָרָא: מִכְּדִי שָׁמְעִינַן לר״עלְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר חַיָּיבֵי לָאוִין כְּחַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת דָּמוּ וְחַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת לָאו בְּנֵי חֲלִיצָה וְיִיבּוּם נִינְהוּ. אָמַר ר׳רַבִּי אַמֵּי הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן וכְּגוֹן שֶׁנָּשָׂא אָחִיו גִּיּוֹרֶת ור״עוְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר לַהּ כר׳כְּרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר קְהַל גֵּרִים לָא אִקְּרִי קָהָל. אִי הָכִי יַבּוֹמֵי נָמֵי מְיַיבֵּם אִין הָכִי נָמֵי וְאַיְּידֵי דְּאָמַר ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ חוֹלֵץ אָמַר אִיהוּ נָמֵי חוֹלֵץ. דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי הֵעִיד ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא עַל בֶּן מְגוּסַת שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם סְרִיס אָדָם וְיִבְּמוּ אֶת אִשְׁתּוֹ לְקַיֵּים דִּבְרֵי ר״ערַבִּי עֲקִיבָא ש״משְׁמַע מִינַּהּ. מֵתִיב רַבָּה זפְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שׇׁפְכָה סְרִיס אָדָם וְהַזָּקֵן אוֹ חוֹלְצִין אוֹ מְיַיבְּמִין כֵּיצַד מֵתוּ וְלָהֶם נָשִׁים וְלָהֶם אַחִין וְעָמְדוּ אַחִין וְעָשׂוּ מַאֲמָר בִּנְשׁוֹתֵיהֶן וְנָתְנוּ גֵּט אוֹ שֶׁחָלְצוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ עָשׂוּ וְאִם בָּעֲלוּ קָנוּ. מֵתוּ אַחִין וְעָמְדוּ הֵן וְעָשׂוּ מַאֲמָר בִּנְשׁוֹתֵיהֶן וְנָתְנוּ גֵּט אוֹ חָלְצוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ עָשׂוּ חוְאִם בָּעֲלוּ קָנוּ וְאָסוּר לְקַיְּימָן מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר {דברים כ״ג:ב׳} לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שׇׁפְכָה בִּקְהַל ה׳ אַלְמָא בְּקָהָל עָסְקִינַן. אֶלָּא אָמַר רַבָּה כְּגוֹן שֶׁנָּפְלָה לוֹ וּלְבַסּוֹף נִפְצַע. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְלַיְתֵי אִיסּוּר פָּצוּעַ וְנִידְחֵי עֲשֵׂה דְּיִיבּוּם מִי לָא תְּנַן ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אִם מֵיאֲנָה מֵיאֲנָה. וְאִם לָאו תַּמְתִּין עַד שֶׁתַּגְדִּיל וְתֵצֵא הַלֵּזוּ מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה אַלְמָא אָתֵי אִיסּוּר אֲחוֹת אִשָּׁה וְדָחֵי הָכָא נָמֵי נֵיתֵי אִיסּוּר פָּצוּעַ וְנִידְחֵי. אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף הַאי תַּנָּא הָךְ תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי עֲקִיבָא הִיא דְּאָמַר מֵחַיָּיבֵי לָאוִין דִּשְׁאָר הָוֵי מַמְזֵר מֵחַיָּיבֵי לָאוִין גְּרִידִי לָא הָוֵי מַמְזֵר. אִיקְּרִי כָּאן {דברים כ״ה:ז׳} לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם וְהָא לָאו בַּר הָכִי הוּא. אָמַר רָבָא אִם כֵּן אֵין לְךָ אִשָּׁה שֶׁכְּשֵׁרָה לְיַבֵּם שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה בַּעְלָהּ סְרִיס חַמָּה שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם לְמִיתָתוֹ. לר׳לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פֵּירוּקָא דְרָבָא פִּירְכָא הִיא. הָתָם כְּחִישׁוּתָא דְּאַתְחִילָה בֵּיהּ. הֵיכִי דָּמֵי סְרִיס חַמָּה אָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כֹּלמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
חלקנו נתיר – דיכולין בית דין להתיר ולהפקיר חלקם של ישראל דקי״ל (לקמן דף פט:) הפקר בית דין היה הפקר. ופליגא דר׳ חייא – האי דקאמר חלק המזבח מי יתיר ואע״ג דמזבח בימי רבי לא הוה קאמר דחלק מזבח אסור פליגא דרבי חייא. חלק עדה לעולם אסור – עד שיתירוהו. מתני׳ והסריס לא חולץ כו׳ – דכתיב לא ימחה שמו מישראל פרט לסריס ששמו מחוי. ואין לי לפרש – איני יודע אי זה סריס בן חליצה ואי זה פטור. סריס אדם – שנסתרס לאחר שנולד. סריס חמה – ממעי אמו. לקיים דברי ר״ע – עדות זו של רבי יהושע ב״ב לקיים דברי ר״ע העיד. לא פסלה – מן הכהונה שאין חליצתן חליצה. בעילת זנות – שאסורה לו משום אשת אח שלא במקום מצוה. גמ׳ כחייבי כריתות דמי – דא״ר עקיבא בהחולץ (לעיל מט.) יש ממזר מחייבי לאוין וסריס אדם מחייבי לאוין הוא דכתיב (דברים כג) לא יבא פצוע דכא והיכי קאמר ר״ע סריס [חולץ] את אשת אחיו הא לא רמיא קמיה ואבראי קיימא כחייבי כריתות וקאי עלה באיסור אשת אח. ואיידי דאמר ר׳ יהושע חולץ – דלרבי יהושע יבומי לא דאית ליה קהל גרים מיקרי קהל ומיהו מיחלץ חלצה דחייבי לאוין לר׳ יהושע בני חליצה נינהו. דיקא נמי – דלר׳ עקיבא יבומי נמי שרי דקתני וכו׳ ויבמו את אשתו. סריס אדם – הואיל והיתה לו שעת הכושר ור״ע היא. זקן – נקט ליה בהדי הנך משום דדמי להו דהיתה לו שעת הכושר והשתא פסק מלידה. ונתנו גט – כלומר או נתנו לה גט. מה שעשו עשו – וצריכות גט למאמרן או אם נתנו גט אסורין שוב לייבמן. ואסור לקיימן – לאו אזקן קאי. שנפלה לו – והוזקקה לייבום. ולבסוף נפצע – דהשתא בעיא חליצה לאפקועי זיקה. דרבן גמליאל בפרק ב״ש בגדולה שנפלה לפני בעל אחות קטנה. אלמא אתי איסור אחות אשה ודחי אע״ג דבשעת נפילה איחזיא. אלא אמר רב יוסף – שנפצע ואח״כ נפלה לו ודקאמרת הא אית ליה לר״ע חייבי לאוין כחייבי כריתות האי תנא דמתניתין הך תנא דבי ר״ע היא דאמר בהחולץ ליבמתו (לעיל מט.) אי זהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא ודלא כרבי סימאי דאמר (כתובות דף כט:) מן הכל היה עושה רבי עקיבא ממזר חוץ מאלמנה לכ״ג שהרי אמרה תורה לא יקח ולא יחלל אבל מכל חייבי לאוין גרידי אפילו ליכא קורבה הולד ממזר. ופרכינן: ואמאי סריס חולץ ואפילו היתה לו שעת הכושר איקרי כאן להקים כו׳. אמר רבא אם כן – דשעת הכושר דמעיקרא לאו מלתא היא הואיל ובשעת מיתה לא חזי אין לך אשה כו׳. סמוך למיתתו – ייסורי מיתה מתישים כחו. אלא אמרינן הואיל ומעיקרא בר הקמה הוה בת חליצה היא הכא נמי לא שנא. לרבי אליעזר פירוקא דרבא פירכא היא – גמרא פריך. כלומר האי פירוקא דרבא פירכא היא לרבי אליעזר דהא ודאי חזינן דשעת הכושר מילתא היא ואמאי קאמר רבי אליעזר סריס אדם אין חולץ דלא מהניא ליה שעת הכושר דמעיקרא הא ודאי סריסות של מיתה אין לו רפואה אפילו הכי מתייבמת האשה משום שעת הכושר דמעיקרא. כחישותא הוא דאתחילה ביה – ולאו סריס הוא אלא מיתה מכחשת כחו. היכי דמי סריס חמה – דקאמרת שלא היתה לו שעת הכושר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144