גמרא
פירוש
תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא אוְלָא דַּרְכֵּיהּ לְמִסְפְּדֵיהּ.
נְתִינִים נִיקְרִינְהוּ וּנְפַיְּיסִינְהוּ {שמואל ב כ״א:ב׳} וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לַגִּבְעוֹנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם וּבַמָּה אֲכַפֵּר וּבָרְכוּ אֶת נַחֲלַת ה׳ וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַגִּבְעוֹנִים אֵין לָנוּ כֶּסֶף וְזָהָב עִם שָׁאוּל וְעִם בֵּיתוֹ וְאֵין לָנוּ אִישׁ וְגוֹ׳ יוּתַּן לָנוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים מִבָּנָיו וְהוֹקַעֲנוּם לַה׳ וְגוֹ׳ מיפייס וְלָא פייסינהו.
אָמַר בשְׁלֹשָׁה סִימָנִים יֵשׁ בְּאוּמָּה זוֹ הָרַחְמָנִים וְהַבַּיְישָׁנִין וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים רַחְמָנִים דִּכְתִיב {דברים י״ג:י״ח} וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ בַּיְישָׁנִין דִּכְתִיב {שמות כ׳:ט״ז} בַּעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם גּוֹמְלֵי חֲסָדִים דִּכְתִיב {בראשית י״ח:י״ט} לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ וְגוֹ׳ כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה סִימָנִים הַלָּלוּ רָאוּי לְהִדָּבֵק בְּאוּמָּה זוֹ.
{שמואל ב כ״א:ח׳} וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֶת שְׁנֵי בְּנֵי רִצְפָּה בַת אַיָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְשָׁאוּל אֶת אַרְמוֹנִי וְאֶת מפיבושת וְאֶת חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל בֶּן בַּרְזִילַּי הַמְּחוֹלָתִי מַאי שְׁנָא הָנֵי אָמַר רַב הוּנָא הֶעֱבִירוּם לִפְנֵי אָרוֹן כֹּל שֶׁאָרוֹן קוֹלְטוֹ לְמִיתָה כֹּל שֶׁאֵין אָרוֹן קוֹלְטוֹ לְחַיִּים.
מֵתִיב רַב חָנָא בַּר קַטִּינָא {שמואל ב כ״א:ז׳} וַיַּחְמוֹל הַמֶּלֶךְ עַל מפיבושת בֶּן יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל שֶׁלֹּא הֶעֱבִירוֹ.
וְכִי מַשּׂוֹא פָּנִים יֵשׁ בַּדָּבָר אֶלָּא שֶׁהֶעֱבִירוֹ וּקְלָטוֹ וּבִקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים וּפְלָטוֹ וְאַכַּתִּי מַשּׂוֹא פָּנִים יֵשׁ בַּדָּבָר אֶלָּא שֶׁבִּקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁלֹּא יִקְלְטֶנּוּ הָאָרוֹן.
וְהָא כְּתִיב {דברים כ״ד:ט״ז} לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וְגוֹ׳ אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מוּטָב שֶׁתֵּעָקֵר אוֹת אַחַת מִן הַתּוֹרָה וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא.
{שמואל ב כ״א:י׳} וַתִּקַּח רִצְפָּה בַת אַיָּה אֶת הַשַּׂק וַתַּטֵּהוּ לָהּ אֶל הַצּוּר מִתְּחִלַּת קָצִיר עַד נִתַּךְ מַיִם עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְלֹא נָתְנָה עוֹף הַשָּׁמַיִם לָנוּחַ עֲלֵיהֶם יוֹמָם וְחַיַּת הַשָּׂדֶה לַיְלָה וְהָא כְּתִיב {דברים כ״א:כ״ג} לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק גמוּטָב שֶׁתֵּעָקֵר אוֹת אַחַת מִן הַתּוֹרָה וְיִתְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים וְשָׁבִים אוֹמְרִים מָה טִיבָן שֶׁל אֵלּוּ הַלָּלוּ בְּנֵי מְלָכִים הֵם וּמָה עָשׂוּ פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בְּגֵרִים גְּרוּרִים אָמְרוּ אֵין לְךָ אוּמָּה שֶׁרְאוּיָה לְהִדָּבֵק בָּהּ כָּזוֹ וּמָה בְּנֵי מְלָכִים כָּךְ בְּנֵי הֶדְיוֹטוֹת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה וּמָה גֵּרִים גְּרוּרִים כָּךְ יִשְׂרָאֵל עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
מִיָּד נִתּוֹסְפוּ עַל יִשְׂרָאֵל מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף שֶׁנֶּאֱמַר {מלכים א ה׳:כ״ט} וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף נוֹשֵׂא סַבָּל וּשְׁמֹנִים אֶלֶף חוֹצֵב בָּהָר וְדִלְמָא יִשְׂרָאֵל הֲווֹ לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דִּכְתִיב {מלכים א ט׳:כ״ב} וּמִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא נָתַן שְׁלֹמֹה עָבֶד.
וְדִלְמָא דּוּגְזַר בְּעָלְמָא אֶלָּא מֵהָכָא {דברי הימים ב ב׳:ט״ז} וַיִּסְפֹּר שְׁלֹמֹה כׇּל הָאֲנָשִׁים הַגֵּרִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל [וְגוֹ׳] וַיִּמָּצְאוּ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף [וְגוֹ׳] וַיַּעַשׂ מֵהֶם שִׁבְעִים אֶלֶף (נוֹשֵׂא) סַבָּל וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף חוֹצֵב בָּהָר.
וּנְתִינִים דָּוִד גָּזַר עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה גָּזַר עֲלֵיהֶם דִּכְתִיב {דברים כ״ט:י׳} מֵחוֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שׁוֹאֵב מֵימֶיךָ מֹשֶׁה גְּזַר לְהָהוּא דָּרָא דָּוִד גְּזַר לְכוּלֵּי דָּרֵא.
וְאַכַּתִּי יְהוֹשֻׁעַ גְּזַר עֲלַיְיהוּ דִּכְתִיב {יהושע ט׳:כ״ז} וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא חוֹטְבֵי עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי מַיִם לָעֵדָה וּלְמִזְבַּח ה׳ דיְהוֹשֻׁעַ גָּזַר בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים דָּוִד גָּזַר בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
תוס׳ בד״ה ונתינים דוד גזר כו׳ ועוד יש לפרש דהכי פריך משה גזר עליהן עבדות ולא עבדות ממש כו׳ עכ״ל כן הוא בקצת נוסחאות בתוס׳ וכצ״ל וכן הוא בתוס׳ בר״פ אלו נערות דלא עבדות ממש גזרו עליהם דאם לא כן לא יתיישב ההוא דהבא על הנתינה יש לה קנס וההיא דחרורי ונתיני מותרים לבא זה בזה והוצרכו להך פירושא דלפי׳ קמא שכתבו לפ״ה דדוד לא גזר אלא חתנות קשיא דהיאך קאמר דבימי רבי באו להתיר נתינים הא אין ב״ד מבטל דברי ב״ד אחר ועוד מאי קאמר חלק מזבח מי יתיר דהא מזמן שבהמ״ק אינו קיים לא היה כלל עליהן שעבוד וע״כ כתבו לזה הפי׳ וניחא השתא הא דקאמר בימי רבי כו׳ דלפי׳ קמא אינו ניחא כמ״ש:
בא״ד דבכל דוכתא איירי נמי בגירות גבי קנס כו׳ עכ״ל קאי נמי על דברי ר״ת וכן הוא בתוס׳ ר״פ אלו נערות דאמה שכתב ר״ת דמסיק רבא דבגירות אית להו חתנות כתבו דכל היכא דחשיב נתינה איירי בגירות כמו גבי קנס כו׳ ע״ש:
בפרש״י בד״ה מחוטב עציך מדקרינהו כו׳ וגבעונים חוטבי עצים נינהו דלהכי אקצינהו יהושע עכ״ל פי׳ לדבריו דודאי ידע המקשה דבימי משה באו איזה אומה מכנענים ונתגיירו ושוב באו עוד גבעונים בימי יהושע ונתגיירו כדדרשינן ויעשו גם הם בערמה ואהנהו דבימי יהושע גזר דוד כדכתיב והגבעונים לא מבני ישראל גו׳ אלא דאית ליה לתלמודא דכיון דמשה גזר אחוטבי עצים שהיו בימיו שלא יהיו בכלל ישראל וגרים א״כ הגבעונים שהוקצו ג״כ בימי יהושע לחוטבי עצים נמי בכלל גזירת משה הם שגזר עבדות על חוטבי עצים ומשני דמשה לא גזר כלל עבדות אלא אחוטבי עצים שהיו בימיו:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
בא״ד דבכל דוכתא איירי נמי בגירות גבי קנס כו׳ עכ״ל קאי נמי על דברי ר״ת וכן הוא בתוס׳ ר״פ אלו נערות דאמה שכתב ר״ת דמסיק רבא דבגירות אית להו חתנות כתבו דכל היכא דחשיב נתינה איירי בגירות כמו גבי קנס כו׳ ע״ש:
בפרש״י בד״ה מחוטב עציך מדקרינהו כו׳ וגבעונים חוטבי עצים נינהו דלהכי אקצינהו יהושע עכ״ל פי׳ לדבריו דודאי ידע המקשה דבימי משה באו איזה אומה מכנענים ונתגיירו ושוב באו עוד גבעונים בימי יהושע ונתגיירו כדדרשינן ויעשו גם הם בערמה ואהנהו דבימי יהושע גזר דוד כדכתיב והגבעונים לא מבני ישראל גו׳ אלא דאית ליה לתלמודא דכיון דמשה גזר אחוטבי עצים שהיו בימיו שלא יהיו בכלל ישראל וגרים א״כ הגבעונים שהוקצו ג״כ בימי יהושע לחוטבי עצים נמי בכלל גזירת משה הם שגזר עבדות על חוטבי עצים ומשני דמשה לא גזר כלל עבדות אלא אחוטבי עצים שהיו בימיו:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush