1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "ולעובדי כוכבים".
(1) 
וְהָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן רְאוּיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל מִטַּמֵּא לָהּ שֶׁאֵין רְאוּיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל אֵין מִטַּמֵּא לָהּ שָׁאנֵי הָתָם דְּרַבִּי רַחֲמָנָא קְרוֹבָה.
וְהָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן רְאוּיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל מִטַּמֵּא לָהּ שֶׁאֵין רְאוּיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל אֵין מִטַּמֵּא לָהּ שָׁאנֵי הָתָם דְּרַבִּי רַחֲמָנָא קְרוֹבָה.Didn’t Rabbi Shimon say: If she was fit for a High Priest, her brother must become impure for her, and if she was not fit for a High Priest, her brother may not become impure for her? A divorced woman is not fit for a High Priest even if she had been only betrothed before her divorce. The Gemara answers: It is different there, as the Merciful One includes her by the term: Who is near, which includes any sister who is close to him, even if she is unfit for a High Priest.
1. ר׳ שמעון בן יוחאי אומר: חסר בכ״י פרמה .
2. האי: גכג , כ״י נ , כ״י פרמה , דפוסים. כ״י בהמ״ל 695 : ״היא״.
3. לך: כ״י פרמה : ״לה״.
4. ר׳: כ״י נ : ״לר׳ ״.
הגיורת אפילו נתגיירה פחותה מבת שלש שנים ויום אחד פסולה לכהונה ולא משום זונה כמו שכתבו גדולי המחברים ואף שגדולי הרבנים מסכימים בה לפי פירושיהם שהרי אין ביאתה ביאה אלא מדכתיב ביחזקאל בתולה מזרע ישראל כמו שביארנו באחרון של קדושין (ע״ח.) אם כן זה שנאמר במדין וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם לא להתירן לכהונה וממה שאף פנחס היה בכלל אלא לעבדים ולשפחות ואשר לא ידעו פירושו שאין ראויות לידע כגון שהן פחותות מבת שלש וכמו שאמרו רב הונא רמי כתיב וכל אשה יודעת איש הרוגו הא אינה יודעת קיימו מכלל דהטף אפילו יודעת קיימו והדר כתיב וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו הא ידעו הרוגו הוי בראויה ליבעל הכתוב מדבר כלומר כל הטף שאינן ראויות ליבעל קיימו וכל שהיא ראויה ליבעל אשה היא והרוגו ודבר זה פירשו גאוני ספרד שהוראת שעה היתה ומשום מעשה שהיה דכתיב הן הנה היו לבני ישראל אבל לדורות מותר להחיות אף הנשים הן בתולות הן בעולות כל שאינן משבעה עממין שהרי נאמר ואם לא תשלים עמך גו׳ והכית את כל זכורה גו׳ רק הנשים והטף תבוז לך:
והא [והרי] אמר ר׳ שמעון: ראויה לכהן גדול — מטמא לה, שאין ראויה לכהן גדול — אין מטמא לה. וזו, כיון שנתגרשה, שוב אינה ראויה לכהן! ומשיבים: שאני התם דרבי רחמנא [שונה שם כיון שריבתה התורה] וכתבה ״קרובה״, ומשמע: כל שהיא קרובה, גם אם איננה ראויה להינשא לכהן.
Didn’t Rabbi Shimon say: If she was fit for a High Priest, her brother must become impure for her, and if she was not fit for a High Priest, her brother may not become impure for her? A divorced woman is not fit for a High Priest even if she had been only betrothed before her divorce. The Gemara answers: It is different there, as the Merciful One includes her by the term: Who is near, which includes any sister who is close to him, even if she is unfit for a High Priest.
הכל
(2) א״ה אִי הָכִי מוּכַּת עֵץ נָמֵי [רַבִּי] קְרוֹבָה אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם וּמָה רָאִיתָ הָא אִתְעֲבִיד בַּהּ מַעֲשֶׂה הָא לָא אִתְעֲבִיד בַּהּ מַעֲשֵׂה.
The Gemara asks: If so, a woman whose hymen was torn accidentally should also be included. The Gemara responds that the term: Who is near, which is written in the singular, includes only one additional case and not two. The Gemara asks: And what did you see to render forbidden a woman whose hymen was accidentally torn and permit a divorcée who had previously been only betrothed, and not the opposite? The Gemara answers: In this case of the women whose hymen was torn, an action has been performed on her body, whereas in that case of the divorcée, no action has been performed on her body.
ומקשים: אי הכי [אם כן] מוכת עץ נמי [גם כן] נרבה לר׳ שמעון! ומשיבים: רבי [ריבה] הכתוב ״קרובה״ — אחת ולא שתים וממילא הלימוד מוגבל רק לענין אחד! ושואלים: ומה ראית לומר שמוכת עץ אתה אוסר, וגרושה אתה מתיר, אולי הנכון הוא להיפך? ומשיבים: הא [זו] מוכת עץ — אתעביד [נעשה] בה מעשה בגופה. הא [זו] הגרושה — לא אתעביד [נעשה] בה ושואלים:
The Gemara asks: If so, a woman whose hymen was torn accidentally should also be included. The Gemara responds that the term: Who is near, which is written in the singular, includes only one additional case and not two. The Gemara asks: And what did you see to render forbidden a woman whose hymen was accidentally torn and permit a divorcée who had previously been only betrothed, and not the opposite? The Gemara answers: In this case of the women whose hymen was torn, an action has been performed on her body, whereas in that case of the divorcée, no action has been performed on her body.
הכל
(3) וְרַבִּי יוֹסֵי מִדְּשַׁבְקֵיהּ לְבַר זוּגֵיהּ מִכְּלָל דִּבְמוּכַּת עֵץ כְּרַבִּי מֵאִיר סְבִירָא לֵיהּ מְנָא לֵיהּ מִלֹּא הָיְתָה לְאִישׁ.
The baraita cites Rabbi Yosei and Rabbi Shimon as holding that a priest may not become impure for his sister who was betrothed and then divorced, and it cites only Rabbi Shimon as holding that he may not become impure for his sister who was a grown woman. Based on this, the Gemara asks: From the fact that Rabbi Yosei left his partner, Rabbi Shimon, it may be inferred that with regard to a woman whose hymen was torn accidentally he holds in accordance with the opinion of Rabbi Meir, that a priest does become impure. From where does he derive this halakha? The Gemara explains that he derives it from the phrase: “Who has had no man,” as a woman whose hymen was torn accidentally has not been with a man.
מדשבקיה לבר זוגיה – דגבי מוכת עץ לא פליג אלא ר׳ שמעון לחודיה ושבקיה ר׳ יוסי דהוה בר זוגיה בארוסה מכלל דבמוכת עץ כר׳ מאיר סבירא ליה לר׳ יוסי דמטמא לה.
מלא היתה – דדריש ליה לר׳ מאיר מי שהוייתה על ידי איש.
לבר זוגיה. ר׳ ש[מעון] כדפרישנא. מלא היתה. חזינן דאחותו דאית בה הויה אינו מיטמא לה. מ[לאיש]. חזי דמוכת עץ מטמא לה, שאין הויתה על ידי איש. ופסק הר״ם באבל פרק ב׳1 כר׳ יוסי.
1. ה״י.
ור׳ יוסי, מדשבקיה לבר זוגיה [מכיון שעזב את בן זוגו] ר׳ שמעון, שלענין ארוסה הסכים אתו — מכלל הדברים אתה למד כי במוכת עץ כשיטת ר׳ מאיר סבירא ליה [סבור הוא] שמיטמא לה, ואם כן מנא ליה [מניין לו] דבר זה — ממה שנאמר שאסור לכהן להיטמא לאחותו ״אשר לא היתה לאיש״, ומוכת עץ הרי לא היתה לאיש.
The baraita cites Rabbi Yosei and Rabbi Shimon as holding that a priest may not become impure for his sister who was betrothed and then divorced, and it cites only Rabbi Shimon as holding that he may not become impure for his sister who was a grown woman. Based on this, the Gemara asks: From the fact that Rabbi Yosei left his partner, Rabbi Shimon, it may be inferred that with regard to a woman whose hymen was torn accidentally he holds in accordance with the opinion of Rabbi Meir, that a priest does become impure. From where does he derive this halakha? The Gemara explains that he derives it from the phrase: “Who has had no man,” as a woman whose hymen was torn accidentally has not been with a man.
הכל
(4) וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ חַד מִלֹּא הָיְתָה וְחַד מִלְּאִישׁ.
The Gemara asks: Haven’t you already derived the halakha of a betrothed woman from that phrase? The Gemara answers: Rabbi Yosei learns one halakha from the phrase “has had no,” which indicates that she has not even been betrothed, and he derives one halakha from the term “man,” which indicates that only a woman who was with a man is no longer considered a virgin with regard to this halakha, but not one whose hymen was torn accidentally.
והא אפקיה – ר׳ יוסי להוציא את הארוסה.
חד מלא היתה – להוציא את הארוסה.
מלאיש – למישרי מוכת עץ שאין מקולקלת על ידי איש.
ושואלים: והא אפיקתיה [והרי כבר הוצאת אותו], למדת מביטוי זה כדעת ר׳ שמעון לענין ארוסה! ומשיבים: חד [ענין אחד] למד ר׳ יוסי מ״לא היתה״ כלומר, לא התקדשה, וחד [ואחד] מ״לאיש״, שדווקא אם היא אינה בתולה בגלל איש, ולא בגלל משהו אחר.
The Gemara asks: Haven’t you already derived the halakha of a betrothed woman from that phrase? The Gemara answers: Rabbi Yosei learns one halakha from the phrase “has had no,” which indicates that she has not even been betrothed, and he derives one halakha from the term “man,” which indicates that only a woman who was with a man is no longer considered a virgin with regard to this halakha, but not one whose hymen was torn accidentally.
הכל
(5) אֵלָיו לְרַבּוֹת הַבּוֹגֶרֶת וְהָא אָמַר ר׳ רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּתוּלָה בְּתוּלָה שְׁלֵימָה מַשְׁמַע טַעְמָא דִּידֵיהּ נָמֵי הָתָם מֵהָכָא דְּדָרֵישׁ הָכִי מִדְּאֵלָיו לְרַבּוֹת הַבּוֹגֶרֶת מִכְלָל דִּבְתוּלָה בְּתוּלָה שְׁלֵימָה מַשְׁמַע.
It was stated previously that according to Rabbi Shimon, the term “to him,” comes to include a grown woman. The Gemara asks: Didn’t Rabbi Shimon say with regard to a High Priest that the term virgin indicates a complete virgin, which does not include a grown woman? The Gemara answers: His reason there is also derived from here, as he expounds as follows: From the fact that the expression “to him” is needed to include a grown woman, it may be inferred that the term virgin by itself indicates a complete virgin.
והא אמר רבי שמעון בתולה שלימה משמע – תימה דלעיל פריך למה לי לרבות הבוגרת והא אמר רבי מאיר בתולה אפילו מקצת בתולים [משמע] משמע דאי הוה סבר בתולה שלימה לא הוה קשה לן מידי והשתא פריך איפכא ואומר ר״י דהכא פריך הכי והאמר רבי שמעון בתולה שלימה משמע ולהכי מכשיר התם בכהן גדול בוגרת ואם כן למה לי הכא אליו לרבות בוגרת נילף בתולה בתולה מהתם ומשני טעמא דידיה נמי מהכא ואם תאמר מאחר דמרבינן הכא בוגרת למה לי יו״ד דבתוליה לעיל להכשיר בוגרת נילף מהכא ואמר ר״י דצריך למכתב התם בתוליה ביו״ד משום דבענין אחר לא אפשר למכתב יתור של בי״ת דבבתוליה למדרש מיניה עד שיהו כל בתוליה קיימין למעוטי שלא כדרכה ומוכת עץ כדפרישית לעיל.
והאמר ר׳ שמעון בתולה שלמה משמע – וא״ת ומאי פריך אדרבה היא הנותנת דסד״א בתולה שלמה משמע איצטריך אליו לרבות בוגרת. דהכי משמע לעיל הך סברא דפריך לר״מ האמר [בתולה] מקצת בתולה משמע משמע הא אי אמרינן בתולה שלמה משמע דניחא דאצטריך אליו לרבות בוגרת ונראה לפרש דה״ק והאמר ר״ש בתולה שלמה משמע ואינו מייתי [רק] תחלת דבר ור״ל בתולה שלמה משמע ובבתולה מקצת בתולים דהיינו מלתיה דלעיל וא״כ למה לי אליו לרבות בוגרת תיפוק ליה דניליף מהתם ודוחק הוא דהא לא מייתי קרא דבבתוליה. ונ״ל דה״ק והאמר רבי שמעון בתולה שלמה משמע ואמאי קאמר ר׳ שמעון כן הו״ל למגמר מהכא דלאו שלמה משמע דהא אמרינן אליו לרבות את הבוגרת:
טעמא דידי נמי מהכא מדאצטריך אליו לרבות את הבוגרת א״כ בתולה משמע בתולה שלמה והקשה הר׳ ידידיה היכי קאמר ר״ש מדאצטריך לרבות הבוגרת א״כ בתולה משמע בתולה שלמה דלמא לעולם אימא לך מקצת בתולים משמע ומ״מ איצטריך אליו לרבות בוגרת דלא ניליף בתולה בתולה מהתם דלדריש בתולה מקצת בתולים משמע בבתוליה עד שיהיו כל בתוליה קיימין כמו דאמר ר״מ לעיל ונראה לראש״י דהא לא קשה מידי דהכי נמי מצי להקשות אמאי לא קאמר ר״ש כר״מ בהדיא ובהא ודאי מצינו שפיר למימר טעם דדלמא ר׳ שמעון ניחא ליה שפיר לומר בתולה שלמה ואצטריך אליו למעט ממשמעותיה דקרא משנאמר כר׳ מאיר דבתולה משמע ואצטריך אליו דלא נילף בתולה מהתם דהתם נמי משמע בתולה מקצת בתולים רק דמפקינן מבתוליה עד דאיכא כל בתולים. ועוד מדקא״ל לר׳ שמעון למצוא טעם להעמיד דבתולה שלמה משמע מלומר מקצת בתולים ועוד אינו ר״ל בתולה מקצת בתולים משמע בבתוליה עד שיהיו כל בתוליה קיימין דא״כ לא מצינו לאסור שלא כדרכה דלא מצינו למדרש בבתוליה בין בכדרכה בין שלא כדרכה דא״כ לשתוק קרא מיניה ומבתוליה שמעינן לה דבעינן לעולם כל בתולים כדפרישית לעיל לר׳ מאיר וא״כ היינו צריכים לדרוש בבתוליה כדרכה אין שלא כדרכה לא בעינן כל בתולים ור׳ שמעון לא ניחא לדורשה שלא כדרכה כיון דמצינו לומר איפכא ולפסול שלא כדרכה:
תוס׳ בד״ה והאמר ר״ש כו׳ בתולה אפילו מקצת בתולים משמע דאי הוה כו׳ כצ״ל. נ״ב ול״נ לפרש אליבא דרש״י כפשוטו דבתחלה פריך שפיר והא אמר ר״מ בתולה אפילו מקצת בתולה משמע ואותו הלשון משמע שכך הוא משמעות הלשון ולא משום דהוינא ילפינן בגזירה שוה א״כ למאי צריך הכא אליו לרבות בוגרת דא״ל דהוה ילפינן בגזירה שוה מהתם דממעט לפי האמת בוגרת דס״ל לרש״י דלא ילפינן בתולה מבתוליה דאינן שוות לג״ש ואינו דומה לשב הכהן ובא הכהן דסוף סוף חד עניינא הוא אבל הכא לישנא דבתולה משמע מקצת בתולים ולישנא דבתוליה משמע למעוטי מקצת בתולים אבל הכא פריך לר״ש דאמר אליו לרבות בוגרת א״כ איך אמר אי הוה כתיב בתולה לחוד הוה בתולה שלימה משמע אמאי הוי אמרינן הכי הא איכא למילף מהכא דאפילו מקצת בתולים הוה והשתא לא מהני לתירן דהוי ילפינן מבתולה דאונס כו׳ דסוף סוף מאי חזית למילף מאונס דלא דמי נילף כהונה מכהונה ומשני אדרבה מהכא הוה אתי דהוה אמרינן בתולה שלימה משמע כמו שמפרש ואין להקשות לפי האמת לשתוק מאליו ומבתולה וליכתוב בתולה שהרי הסברא נותנת דאפילו מקצת בתולים משמע אי ליכא הוכחה מקרא די״ל הוינא ילפינן מאונס דבתולה שלימה בעינן ולא בוגרת ואין להקשות למה א״ר שמעון בתולה שלימה הלא אינו מוכח אלא מהכא דהכי נמי קאמר מדאיצטריך קרא למיכתב אליו ש״מ דבכל דוכתא שלימה משמע וזהו שפיר משמעות הלשון ודו״ק:
תוס׳ בד״ה והאמר רבי שמעון בתולה שלימה משמע תימה כו׳ עכ״ל ע״ש וליכא לאקשויי אמאי לא תקשי להו בפשיטות דמאי פריך והא אר״ש בתולה שלימה משמע דדלמא אליו לרבות בוגרת מפקא ליה מהך משמעות דבתולה שלימה משמע דכה״ג אמרינן לעיל אליבא דר״ש דהקרובה מרבה ארוסה שנתגרשה ומפקא ליה מג״ש דראויה לכ״ג בעינן די״ל דודאי ריבויא דקרא מצי להוציא מג״ש אבל משמעות לשון בתולה אית ליה לתלמודא אין סברא דאתא [ריבויא] להוציא אך הא קשיא לן דממאי קא משמע להו מהא דפריך והא אר״מ בתולה אפילו מקצת בתולים משמע דאי הוה סבר בתולה שלימה משמע לא הוה קשיא ליה מידי דדלמא בכל חד קושטא דמלתא קפריך דלר״מ דסבר לעיל דבתולה אפילו מקצת בתולים משמע לא קא קשיא ליה אלא למאי איצטריך אליו לרבות בוגרת ולר״ש דסבר דבתולה שלימה משמע לא קא קשיא ליה ל״ל אליו אלא דקשיא ליה דהיכא קא מפיק אליו לרבות בוגרת ממשמעותו דבתולה שלימה והא דמשני לעיל אליבא דר״מ דסד״א נילף בתולה בתולה מה להלן נערה אף כאן נערה קמ״ל לא קא מפיק קרא כלל ממשמעותו אלא מג״ש וי״ל דהכי קא קשיא להו מדקאמר תלמודא הכי אליבא דר״מ דסבר בתולה אפילו מקצת בתולה משמע ל״ל אליו משמע דלרבי יהודה דסבר נמי בהא כר״מ דאליו לרבות בוגרת לא קשיא מידי והיינו ע״כ משום דאית לן למימר דרבי יהודה סבר בהא כר״ש בתולה שלימה משמע והשתא פריך איפכא דמדקא פריך הכי אליבא דר״ש דסבר בתולה שלימה משמע היכא קא מפיק אליו לרבות בוגרת משמע דלר״י דסבר נמי בהא כר״ש דאליו לרבות בוגרת לא קשיא מידי והיינו ע״כ משום דאית לן למימר דר׳ יוסי בהא סבר כר״מ בתולה אפילו מקצת משמע כנ״ל לפרש דברי התוס׳:
גמ׳ בראויה ליבעל הכתוב מדבר עיין ברא״ם שהביא דברי התוס׳ וכתב בתר הכי וא״ת כיון דאשה דהכא לאו בגדולה קמיירי אלא בראויה ליבעל כו׳ דשם אשה נופל על הקטנה וכיון שכן מנ״ל לרבנן ז״ל לומר כו׳ דלמא אשה דהכא בקטנה קמיירי כו׳ טף ונבעלו הרוגו טף ולא נבעלו קיימו אע״פ שראויה ליבעל וי״ל הא דשם אשה נופל על הקטנה היינו כשנכלל בה גדולה וקטנה כו׳ עכ״ל ועוד האריך בזה ואין צורך כי מדברי התוס׳ יצא לנו לתרץ זה דא״נ הוה נופל שם אשה על הקטנה מ״מ הכא דלא איצטריך מלת אשה כלל ע״כ הקרא בראויה ליבעל קמשתעי דה״ל גדולה נמי בכלל אשה ודו״ק:
אמרנו שלדעת כולם: ״אליו״ — לרבות הבוגרת שאף לה מיטמא כל עוד אינה נשואה. ומקשים: והא [והרי] אמר ר׳ שמעון לגבי נישואי בוגרת לכהן גדול: ״בתולה״ — בתולה שלימה משמע ואין הבוגרת בכלל זה! ומשיבים: טעמא דידיה נמי התם מהכא [הטעם שלו שם, גם כן מכאן] הוא, דדריש הכי [שהוא דורש כך]: מאחר שהביטוי שנאמר ״אליו״ בא לרבות את הבוגרת, מכלל הדברים אתה למד כי ״בתולה״ בכל מקום אחר ובכלל זה לענין נישואין — בתולה שלימה משמע, והבוגרת כיון שאינה בכלל בתולה שלימה — אסורה.
It was stated previously that according to Rabbi Shimon, the term “to him,” comes to include a grown woman. The Gemara asks: Didn’t Rabbi Shimon say with regard to a High Priest that the term virgin indicates a complete virgin, which does not include a grown woman? The Gemara answers: His reason there is also derived from here, as he expounds as follows: From the fact that the expression “to him” is needed to include a grown woman, it may be inferred that the term virgin by itself indicates a complete virgin.
הכל
(6) תַּנְיָא ר׳ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר גִּיּוֹרֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּשֵׁירָה לַכְּהוּנָּה שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר ל״א:י״ח} וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הַחֲיוּ לָכֶם וַהֲרֵי פִּנְחָס עִמָּהֶם.
§ The Gemara cites another ruling of Rabbi Shimon ben Yoḥai, also related to the discussion of defining who is considered a virgin. It is taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Yoḥai says: A female convert who converted when she was less than three years and one day old is permitted to marry into the priesthood, as it is stated: “But all the women children that have not known man by lying with him, keep alive for yourselves” (Numbers 31:18). This verse indicates that these women were fit for all of the warriors, and since Pinehas the priest was with them (see Numbers 31:6), it is clear that young converts are permitted to priests.
תנא רשב״י אומר גיורת פחותה מבת ג״ש ויום א׳ כשירה לכהונה, אר״י ב״א אריב״ל הל׳ כרשב״י ולית הל׳ כוותי׳ דאמרי׳ ההוא כהנא דנסיב גיורת פחותה מבת ג״ש ויוס א׳ א״ל מאי האי היהא א״ל דאמר ר״י ב״א אריב״ל הל׳ כרשב״י א״ל אפיק ואי לא מפקיני׳ לי׳ לר״י ב״א מאונך:
אמר ר׳ שמעון בן יוחאי גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד כשרה לכהונה. פירש רש״י ז״ל דלא מחזקינן לה כזונה. ונראה שהזקיקו לרש״י ז״ל לפרש כן מדאמרינן עלה לקמן הכי השתא בשלמא התם סופה להיות בעולה תחתיו הכא סופה להיות זונה תחתיו, אלמא רבנן דפליגי עליה דרשב״י טעמייהו משום זונה. ותמיהא לי טובא דהא ביאה פחותה מבת שלש שנים ויום אחד אינה ביאה, ואם בא עליה אחד מן הפסולין לא פסלה וכדתנן בנדה פרק יוצא דופן (נדה מד:) ועוד דהא ודאי בדאורייתא פליגי כדאיתא התם בהדיא, ואי משום זונה אינה אלא מדרבנן דחיישינן דלמא בא עליה גוי דסתמן זונות הן. ועוד דהא אמרינן בהדיא בפרק עשרה יוחסין (קידושין עח.) דבפירושא דקרא פליגי, דתניא התם (גבי) [גמ׳] ר׳ אליעזר בן יעקב אומר ישראל שנשא גיורת אמר ר׳ שמעון בן יוחאי גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד כשרה לכהונה שנאמר וכל הטף בנשים וכו׳, ורבנן החיו לכם לעבדים ולשפחות אמר ר׳ יוחנן מקרא אחד דרשו (דאמר משמיה דרב) ואלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים כי אם בתולות מזרע בית ישראל, ר׳ אליעזר בן יעקב סבר מזרע ואפילו מקצת זרע ור׳ יוסי סבר משנזרעו מישראל, ר׳ שמעון בן יוחאי סבר משנזרעו בתוליה מישראל, אלמא בגזרת הכתוב תליא מלתא ובפרושא דקא פליגי, ולא בגזרת זונות כדרבנן. ואף על גב דדברי קבלה הן דאורייתא נינהו אלא דאתא יחזקאל וגלי, וכדאמרינן בעלמא (עיין תענית יז:) הא עד דאתא יחזקאל מאן אמרה אלא דאורייתא ואתא יחזקאל ופירש. וההיא דלקמן לטעמיה קאמר ליה, כלומר לטעמיך דאמרת הואיל ואנסיב אנסיב ומדמית לדרב ור׳ יוחנן, אלמא סבירא לך דטעמא לאו משום דאיפסלא לה מדאורייתא אלא מדרבנן ומשום גזרת זונה, דאי מדאורייתא אפילו כנס יוצא כממזרת ונתינה וחללה, וקא טעית נמי וסבירא לך דביאה פחות מבת שלש שנים ויום אחד אף על פי שאינה ביאה פסלה לכהונה ושויא זונה, אפילו הכי לא דמיא לדרב ור׳ יוחנן דהתם סופה להיות בעולה תחתיו אבל הכא אין סופה להיות זונה תחתיו. ומיהו קושטא דמלתא לאו משום זונה הוא כדאמרן כנ״ל. אחר כך מצאתי להרמב״ם ז״ל (הלכות איסורי ביאה פי״ח ה״ג) שכתב כדברי רש״י ז״ל, והראב״ד ז״ל תפס עליו בהשגות וז״ל א״א אינה משום זונה אלא דכתיב בתולות מזרע בית ישראל והכי איתא בקדושין ע״כ. [במגיד משנה שם: והרשב״א הסכים לדעת הר״א ז״ל ונראין לי דברי רבינו ורש״י ז״ל עיקר. ועיין ריטב״א כאן ותוס׳ יבמות ס״א. ד״ה אין זונה].
א אגב הדיון בהגדרת בתולה ובפרט לדעת ר׳ שמעון, מביאים דיון בנושא קרוב, תניא [שנויה ברייתא], ר׳ שמעון בן יוחי אומר: גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד — כשירה לכהונה, שנאמר: ״וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם״ (במדבר לא, יח), משמע — לכולכם. והרי פנחס היה עמהם, ופנחס כהן היה ואסור בגיורת, משמע שהטף, כלומר, ילדות פחותות מגיל שלוש מותרות אף לכהן.
§ The Gemara cites another ruling of Rabbi Shimon ben Yoḥai, also related to the discussion of defining who is considered a virgin. It is taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Yoḥai says: A female convert who converted when she was less than three years and one day old is permitted to marry into the priesthood, as it is stated: “But all the women children that have not known man by lying with him, keep alive for yourselves” (Numbers 31:18). This verse indicates that these women were fit for all of the warriors, and since Pinehas the priest was with them (see Numbers 31:6), it is clear that young converts are permitted to priests.
הכל
(7) וְרַבָּנַן לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת אִי הָכִי בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד נָמֵי.
The Gemara asks: And how do the Rabbis, who disagree with Rabbi Shimon, interpret this verse? The Gemara responds: They understand the phrase “keep alive for yourselves” to mean that they could keep them as slaves and as maidservants, but they could not necessarily marry them. The Gemara asks: If so, if the source for Rabbi Shimon’s ruling is this verse, a girl who converted at the age of three years and one day old should also be permitted to a priest, as long as she has never had intercourse, as stated by the verse.
אי הכי אפילו בת ג׳ שנים נמי – ליתכשר לרבי שמעון ובלבד שלא תהא נבעלת דהא קרא אנבעלה הוא דקא קפיד ליה וקאמר כל שאין נבעלת החיו לכם.
ושואלים: ורבנן [וחכמים] מה הם אומרים? לדעתם: ״החיו לכם״ אין כוונתו שתהיינה להם לנשים, אלא לעבדים ולשפחות. ומקשים: אי הכי [אם כך] בת שלש שנים ויום אחד נמי [גם כן], יהיו מותרות לדעת ר׳ שמעון ואפילו לכהן, כשלא ידעו משכב זכר?
The Gemara asks: And how do the Rabbis, who disagree with Rabbi Shimon, interpret this verse? The Gemara responds: They understand the phrase “keep alive for yourselves” to mean that they could keep them as slaves and as maidservants, but they could not necessarily marry them. The Gemara asks: If so, if the source for Rabbi Shimon’s ruling is this verse, a girl who converted at the age of three years and one day old should also be permitted to a priest, as long as she has never had intercourse, as stated by the verse.
הכל
(8) כִּדְרַב הוּנָא דְּרַב הוּנָא רָמֵי כְּתִיב {במדבר ל״א:י״ז} כׇּל אִשָּׁה יוֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרוֹגוּ הָא אֵינָהּ יוֹדַעַת קַיֵּימוּ מִכְּלָל דְּהַטַּף בֵּין יָדְעוּ בֵּין לֹא יָדְעוּ קַיֵּימוּ וּכְתִיב {במדבר ל״א:י״ח} וְכׇל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הַחֲיוּ לָכֶם הָא יָדְעִי הֲרוֹגוּ.
The Gemara replies: His reasoning is as stated by Rav Huna, as Rav Huna raised a contradiction: It is written in one verse: “Kill every woman that has known man by lying with him” (Numbers 31:17), which indicates that a woman who has not known a man in this way you may keep alive. This proves by inference that the female children, who are not classified as women, you may keep alive regardless of whether they knew a man or they did not know a man. And it is written in a different verse: “But all the women children that have not known man by lying with him, keep alive for yourselves” (Numbers 31:18), which indicates that if they have known men, you must kill them. This is an apparent contradiction.
כדרב הונא – לא מצית אמרת דבת ג׳ שנים לימא קרא החיו.
דרב הונא רמי – אשה משמע גדולה וקאמר קרא יודעת הרוגו ושאינה יודעת החיו מכלל דטף לא שנא הכי ולא שנא הכי החיו וכתיב וכל הטף וגו׳.
הא אינה יודעת יקיימוה – לא היה צריך למידק הכי אלא הא טף אפי׳ יודעת יקיימו כו׳ אלא שרוצה להקשות משניהם דכל אשה יודעת משמע דאינה יודעת קיימו וטף נמי אפילו יודעת קיימו ובאידך קרא דטף אשר לא ידעו משמע הא ידעו או גדולה ואפי׳ לא ידעה הרוגו.
ומשיבים: הטעם הוא כדברי רב הונא, שרב הונא רמי [השליך, הראה סתירה]: כתיב [נאמר] במקום אחד ״וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו״ (שם יז), הא [הרי] מכאן מובן כי זו שאינה יודעת — קיימו, ומכלל הדברים אתה למד שהטף, הקטנות, שאינן בגדר אשה, בין ידעו בין לא ידעו — קיימו. וכתיב [ונאמר] בפסוק אחר ״וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם״ (שם יח) הא ידעי [הרי אם ידעו] — הרוגו, ואפילו טף בכלל, ויש פה איפוא סתירה!
The Gemara replies: His reasoning is as stated by Rav Huna, as Rav Huna raised a contradiction: It is written in one verse: “Kill every woman that has known man by lying with him” (Numbers 31:17), which indicates that a woman who has not known a man in this way you may keep alive. This proves by inference that the female children, who are not classified as women, you may keep alive regardless of whether they knew a man or they did not know a man. And it is written in a different verse: “But all the women children that have not known man by lying with him, keep alive for yourselves” (Numbers 31:18), which indicates that if they have known men, you must kill them. This is an apparent contradiction.
הכל
(9) הֱוֵי אוֹמֵר בִּרְאוּיָה לִיבָּעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
Rav Huna explains: You must say that the verse is speaking of a woman who is fit for intercourse. The verse does not mean to distinguish between women who have actually engaged in sexual intercourse and those who have not. Rather, it distinguishes between a girl over the age of three, with whom an act of intercourse is recognized as such, and a girl below the age of three.
הוי אומר – מדקשו קראי אהדדי על כרחך יודעת דקרא ואשר לא ידעו לאו ידיעה ממש קאמר דאם כן לא מיתרצא דוקיא דקרא אלא בראויה ליבעל הכתוב מדבר דכל אשה הראויה לידע הרוגו והשתא משמע אשה אפילו טף בת ג׳ דראויה לידע ולא תידוק הא טף בין ידעי בין לא ידעי החיו דהא בראויה קא מישתעי קרא אלא החיו לכם דקאמר רחמנא בפחותה מבת שלש קאמר.
בראויה ליבעל – אע״פ שלא נבעלה.
בראויה ליבעל הכתוב מדבר – ויודעת איש היינו ראויה לדעת איש והא דכתיב אשה דמשמע דוקא גדולה היינו משום דליקשו קראי ומתוך כך מוקמינן דבראויה ליבעל הכתוב מדבר דאי לא כתיב אשה אלא סתם וכל יודעת איש הוה אמינא דהאי קרא נמי בטף איירי ובטף יודעת הרוגו ושאינה יודעת יקיימו אבל גדולה אפילו אין יודעת הרוגו.
ויש לתרץ: הוי אומר בראויה ליבעל הכתוב מדבר, שאין הכתוב מחלק בין זו שנבעלה ובין זו שלא נבעלה, אלא כשאומר ״יודעת איש״ כוונתו הראויה להיבעל, וכל קטנה מעל גיל שלוש בכלל ראויה להיבעל ואסורה.
Rav Huna explains: You must say that the verse is speaking of a woman who is fit for intercourse. The verse does not mean to distinguish between women who have actually engaged in sexual intercourse and those who have not. Rather, it distinguishes between a girl over the age of three, with whom an act of intercourse is recognized as such, and a girl below the age of three.
הכל
(10) תַּנְיָא נָמֵי הָכִי וְכׇל אִשָּׁה יוֹדַעַת אִישׁ בִּרְאוּיָה לִיבָּעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר אַתָּה אוֹמֵר בִּרְאוּיָה לִיבָּעֵל אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא נִבְעֲלָה מַמָּשׁ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְכׇל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הֱוֵי אוֹמֵר בִּרְאוּיָה לִיבָּעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
This is also taught in a baraita: “Every woman that has known man”; the verse is speaking of a woman who is fit for intercourse. The baraita proceeds to discuss this halakha: Do you say it is referring to one who is fit for intercourse, or perhaps it is referring only to one who has actually had intercourse? When the verse states: “But all the women children that have not known man by lying with him, keep alive for yourselves,” which indicates that grown women must be killed even if they have not had intercourse with a man, you must say that the verse is speaking of a woman who is fit for intercourse.
תניא נמי הכי [שנויה ברייתא גם כן כך], מה שנאמר: ״וכל אשה ידעת איש״ (שם יז) — בראויה ליבעל הכתוב מדבר. ודנה הברייתא: אתה אומר בראויה ליבעל, או אינו אלא נבעלה ממש? כשהוא אומר ״וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר״ (שם יח), יש לדייק: אבל אשה אפילו לא יודעת משכב זכר תיהרג, הוי אומר: בראויה ליבעל הכתוב מדבר.
This is also taught in a baraita: “Every woman that has known man”; the verse is speaking of a woman who is fit for intercourse. The baraita proceeds to discuss this halakha: Do you say it is referring to one who is fit for intercourse, or perhaps it is referring only to one who has actually had intercourse? When the verse states: “But all the women children that have not known man by lying with him, keep alive for yourselves,” which indicates that grown women must be killed even if they have not had intercourse with a man, you must say that the verse is speaking of a woman who is fit for intercourse.
הכל
(11) מְנָא יָדְעִי אָמַר רַב הוּנָא בַּר בִּיזְנָא אָמַר ר׳ רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא הֶעֱבִירוּם לִפְנֵי הַצִּיץ כׇּל שֶׁפָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא רְאוּיָה לִיבָּעֵל כֹּל שֶׁאֵין פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִיבָּעֵל אָמַר רַב נַחְמָן סִימָן לַעֲבֵירָה הִדְרוֹקָן.
The Gemara asks a practical question with regard to the events described by the Torah: From where did they know whether a particular girl was already three years old and fit for intercourse? Rav Huna bar Bizna said that Rabbi Shimon Ḥasida said: They passed them before the frontplate of the High Priest. Any girl whose face miraculously turned sallow, it was known that she was fit for intercourse, and any girl whose face did not turn sallow, it was thereby known that she was not fit for intercourse. Similarly, Rav Naḥman said: A sign of transgression in the area of sexual morality is the disease hidrokan, which causes one’s face to turn sallow.
סימן לעבירה הדרוקן – ע״י העבירה בא הדרוקן כדאמרינן בבמה מדליקין (שבת דף לג.) והדרוקן לאו היינו ירקון כדאמר בהרואה (ברכות דף סב:) אבל קצת יש להדרוקן ירוקת פנים כדאמר דכל שפניה מוריקות.
העבירום לפני הציץ כל שפניה כו׳. ע״ש יאר ה׳ פניו אליך שיהיו פניהם מצהיבין על ידי השם שהיה כתוב עליו דהיינו קודש לה׳ וההיפך היו פניה מוריקות וכן סימן של יין בעולה ריחה נודף כו׳ ע״ש הכתוב שהוא מורה על הזנות ועבירה דבתולות כמ״ש זנות ויין וגו׳ ותירוש ינובב בתולות וק״ל:
ושואלים לעצם המעשה: מנא ידעי [מניין ידעו] אם ילדה מסויימת הגיעה לגיל זה שראויה כבר להיבעל? אמר רב הונא בר ביזנא אמר ר׳ שמעון חסידא: העבירום לפני הציץ של כהן גדול, ובדרך נס כל שהיו פניה מוריקות — בידוע שהיא ראויה ליבעל, כל שאין פניה מוריקות — בידוע שאינה ראויה ליבעל. ובדומה לזה אמר רב נחמן: סימן לעבירה — הדרוקן שעוברי עבירה חולים במחלה זו ופניהם מוריקים.
The Gemara asks a practical question with regard to the events described by the Torah: From where did they know whether a particular girl was already three years old and fit for intercourse? Rav Huna bar Bizna said that Rabbi Shimon Ḥasida said: They passed them before the frontplate of the High Priest. Any girl whose face miraculously turned sallow, it was known that she was fit for intercourse, and any girl whose face did not turn sallow, it was thereby known that she was not fit for intercourse. Similarly, Rav Naḥman said: A sign of transgression in the area of sexual morality is the disease hidrokan, which causes one’s face to turn sallow.
הכל
(12) כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר {שופטים כ״א:י״ב} וַיִּמְצְאוּ מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד אַרְבַּע מֵאוֹת נַעֲרָה בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר מְנָא יָדְעִי אָמַר רַב כָּהֲנָא הוֹשִׁיבוּם עַל פִּי חָבִית שֶׁל יַיִן בְּעוּלָה רֵיחָהּ נוֹדֵף בְּתוּלָה אֵין רֵיחָהּ נוֹדֵף.
Similarly, you can say with regard to the verse: “And they found among the inhabitants of Jabesh-gilead four hundred young virgins that had not known man by lying with him” (Judges 21:12). From where did they know that they were virgins? Rav Kahana said: They sat them on the opening of a barrel of wine. If she was a non-virgin, her breath would smell like wine; if she was a virgin, her breath did not smell like wine.
מאנשי יבש גלעד – בימי פלגש בגבעה שנהרגו כל אנשי יבש גלעד לפי שלא באו להלחם בשבט בנימין כשאר אחים והחיו כל שלא נבעלה ונתנום לנותרים משבט בנימין לנשים.
כיוצא בדבר, במעשה של פילגש בגבעה, שהרגו את כל אנשי יבש גלעד פרט לבתולות, אתה אומר: ״וימצאו מישבי יביש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעה איש למשכב זכר״ (שופטים כא, יב), ואף כאן יש לשאול: מנא ידעי [מניין ידעו] איזו היא אשר ידעה איש? אמר רב כהנא: הושיבום על פי חבית של יין, בעולה — ריחה נודף, בתולה — אין ריחה נודף.
Similarly, you can say with regard to the verse: “And they found among the inhabitants of Jabesh-gilead four hundred young virgins that had not known man by lying with him” (Judges 21:12). From where did they know that they were virgins? Rav Kahana said: They sat them on the opening of a barrel of wine. If she was a non-virgin, her breath would smell like wine; if she was a virgin, her breath did not smell like wine.
הכל
(13) וּנְעַבְּרִינְהוּ לִפְנֵי צִיץ אֲמַר רַב כָּהֲנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן {שמות כ״ח:ל״ח} לְרָצוֹן לָהֶם כְּתִיב לְרָצוֹן וְלֹא לְפוּרְעָנוּת אִי הָכִי בְּמִדְיָן נָמֵי אָמַר רַב אָשֵׁי לָהֶם כְּתִיב לָהֶם לְרָצוֹן וְלֹא לְפוּרְעָנוּת וּלְגוֹיִם 1 אֲפִילּוּ לְפוּרְעָנוּת.
The Gemara suggests: They should have passed them before the frontplate, as described previously with regard to the daughters of Midian. Rav Kahana, son of Rav Natan, said: The verse states with regard to the frontplate: “And it shall be upon Aaron’s forehead…that they may be accepted before the Lord” (Exodus 28:38), which indicates that the frontplate is worn for acceptance but not for calamity. The Gemara raises a difficulty: If so, the frontplate should also not have been used with regard to the women of Midian. Rav Ashi said: The word “they” is written in the verse, indicating that for them, the Jewish people, the frontplate is for acceptance but not for calamity; but for gentiles it can be used even for calamity.
ושואלים: ונעברינהו [ונעביר אותן] לפני הציץ כפי שעשו לבנות מדין? אמר רב כהנא בריה [בנו] של רב נתן: ״והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עוון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנות קדשיהם והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני ה׳ ״ (שמות כח, לח), ״לרצון״ כתיב [נאמר], כלומר, לרצון ולא לפורענות, ומאחר שהבעולות נהרגו, הרי זה בכלל פורענות ואין להשתמש לכך בציץ. ומקשים: אי הכי [אם כך] במדין נמי [גם כן] מדוע השתמשו בציץ לענין של פורענות? אמר רב אשי: ״להם״ כתיב [נאמר], כלומר, להם לישראל לרצון ולא לפורענות, ולגוים — אפילו לפורענות.
The Gemara suggests: They should have passed them before the frontplate, as described previously with regard to the daughters of Midian. Rav Kahana, son of Rav Natan, said: The verse states with regard to the frontplate: “And it shall be upon Aaron’s forehead…that they may be accepted before the Lord” (Exodus 28:38), which indicates that the frontplate is worn for acceptance but not for calamity. The Gemara raises a difficulty: If so, the frontplate should also not have been used with regard to the women of Midian. Rav Ashi said: The word “they” is written in the verse, indicating that for them, the Jewish people, the frontplate is for acceptance but not for calamity; but for gentiles it can be used even for calamity.
הכל
(14) אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְּפֵירוּשׁ שְׁמִיעַ לָךְ אוֹ מִכְּלָלָא שְׁמִיעַ לָךְ.
Rabbi Ya’akov bar Idi said that Rabbi Yehoshua ben Levi said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Yoḥai. Rabbi Zeira said to Rabbi Ya’akov bar Idi: Did you hear Rabbi Yehoshua ben Levi say this explicitly or did you learn it by inference?
בפירוש שמיע לך – מיניה דרבי יהושע בן לוי.
או מכללא – דשמעת מיניה מילתא דדייקת מיניה דסבירא ליה כר׳ שמעון.
אמר ר׳ יעקב בר אידי אמר ר׳ יהושע בן לוי: הלכה כר׳ שמעון בן יוחאי, שגיורת הפחותה מבת שלוש כשרה לכהונה. אמר ליה [לו] ר׳ זירא לר׳ יעקב בר אידי: בפירוש שמיע לך [שמעת] שהלכה כן, או מכללא שמיע לך [מכלל הדברים שמעת זאת]? שלא שמעת פסק הלכה מפורש אלא הסקת זאת מדבר אחר.
Rabbi Ya’akov bar Idi said that Rabbi Yehoshua ben Levi said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Yoḥai. Rabbi Zeira said to Rabbi Ya’akov bar Idi: Did you hear Rabbi Yehoshua ben Levi say this explicitly or did you learn it by inference?
הכל
(15) מַאי כְּלָלָא דְּאָמַר ר׳ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי עִיר אַחַת הָיְתָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁקָּרָא עָלֶיהָ עַרְעָר וְשִׁגֵּר רַבִּי אֶת רַבִּי רוֹמָנוּס וּבְדָקָהּ וּמָצָא בָּהּ בַּת גִּיּוֹרֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וְהִכְשִׁירָהּ רַבִּי לַכְּהוּנָּה אֲמַר לֵיהּ בְּפֵירוּשׁ שְׁמִיעַ לִי.
The Gemara asks: What inference was Rabbi Zeira hinting at? The Gemara explains: As Rabbi Yehoshua ben Levi said: There was a certain city in Eretz Yisrael where they contested the lineage of a particular family. And Rabbi Yehuda HaNasi sent Rabbi Romanus, and he examined the family’s lineage and found that it included the daughter of a convert who had converted when she was less than three years and one day old, and she had married a priest. And Rabbi Yehuda HaNasi permitted her to the priesthood. This indicates that Rabbi Yehoshua ben Levi ruled in accordance with Rabbi Shimon. Rabbi Ya’akov bar Idi said to him: I heard explicitly that Rabbi Yehoshua ben Levi ruled in this manner.
מאי כללא – מאיזה כלל היה לו לומר.
ערער – לפסול משפחת העיר.
רומנוס גרסינן.
והכשירה – הניחה תחת בעלה כהן.
ושואלים: מאי כללא [מהו הכלל] שרמז לו ר׳ זירא? ומסבירים: שאמר ר׳ יהושע בן לוי: עיר אחת היתה בארץ ישראל שקרא עליה ערער, שהיתה שמועה שיש פסול יוחסין במשפחה אחת בעיר זו, ושגר (ושלח) רבי את ר׳ רומנוס, ובדקה, ומצא שהיתה בה בת של גיורת שנתגיירה בהיותה פחותה מבת שלש שנים ויום אחד שנישאה לכהן, והכשירה רבי לכהונה. ואם כן, מכאן היה יכול להסיק שפסק ר׳ יהושע בן לוי הלכה כר׳ שמעון. אמר ליה [לו] ר׳ יעקב בר אידי: בפירוש שמיע לי [שמעתי זאת], שכך אמר במפורש.
The Gemara asks: What inference was Rabbi Zeira hinting at? The Gemara explains: As Rabbi Yehoshua ben Levi said: There was a certain city in Eretz Yisrael where they contested the lineage of a particular family. And Rabbi Yehuda HaNasi sent Rabbi Romanus, and he examined the family’s lineage and found that it included the daughter of a convert who had converted when she was less than three years and one day old, and she had married a priest. And Rabbi Yehuda HaNasi permitted her to the priesthood. This indicates that Rabbi Yehoshua ben Levi ruled in accordance with Rabbi Shimon. Rabbi Ya’akov bar Idi said to him: I heard explicitly that Rabbi Yehoshua ben Levi ruled in this manner.
הכל
(16) וְאִי מִכְּלָלָא מַאי דִּלְמָא שָׁאנֵי הָתָם הוֹאִיל וְאִנְּסִיב אִנְּסִיב דְּהָא רַב וְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ בּוֹגֶרֶת וּמוּכַּת עֵץ לֹא יִשָּׂא וְאִם נָשָׂא נָשׂוּי.
The Gemara asks: And if Rabbi Yehoshua ben Levi’s opinion had been derived by inference, what of it? The Gemara answers: Perhaps it was different there, because since she had already married a priest, she could remain married after the fact, but it would not be permitted for her to marry a priest ab initio, as it is Rav and Rabbi Yoḥanan who both say: A High Priest may not marry a grown woman and a woman whose hymen was torn accidentally, but if he married one of them he is married and not required to divorce her.
ואי מכללא מאי – ואי מהאי כללא שמיע ליה לר׳ יעקב מאי אית ליה לרבי זירא לאותביה דקא בעי מיניה בפירוש שמיע לך או מכללא.
הואיל ואנסיב. כלומ׳ אע״ג דע[ביד] כותיה בדיעבד, לא תשמע מהכא דסבירא ליה כר׳ שמעון דשרי אף לכתחלה. דהא רב ור׳ יוחנן וכו׳. כלומ׳ יש נשים שאסורות להלן לכתחלה ואם נשא אין מוציאין. להיות זונה. בתמיהא. כלומ׳ ואי אסורה משום זונה אפי׳ דיעבד מוציאה.
ושואלים: ואי מכללא מאי [ואם מכלל הדברים שמע, מה] בכך? הרי לכאורה ראיה גמורה היא! ומשיבים: דלמא שאני התם [שמא שונה שם] בכך: הואיל ואנסיב [ונישאה] — אנסיב [נישאה], שלכתחילה אף הוא סבור שאסור, אבל בדיעבד אינו פוסל. דהא [שהרי] רב ור׳ יוחנן דאמרי תרוייהו [שאמרו שניהם]: בוגרת ומוכת עץ לא ישא כהן גדול, ואולם אם נשא — נשוי.
The Gemara asks: And if Rabbi Yehoshua ben Levi’s opinion had been derived by inference, what of it? The Gemara answers: Perhaps it was different there, because since she had already married a priest, she could remain married after the fact, but it would not be permitted for her to marry a priest ab initio, as it is Rav and Rabbi Yoḥanan who both say: A High Priest may not marry a grown woman and a woman whose hymen was torn accidentally, but if he married one of them he is married and not required to divorce her.
הכל
(17) הָכִי הַשְׁתָּא בִּשְׁלָמָא הָתָם סוֹפָהּ לִהְיוֹת בּוֹגֶרֶת תַּחְתָּיו סוֹפָהּ לִהְיוֹת בְּעוּלָה תַּחְתָּיו הָכָא סוֹפָהּ לִהְיוֹת זוֹנָה תַּחְתָּיו.
The Gemara refutes this claim: How can these cases be compared? Granted, there, in the case of a grown woman, it is reasonable for her to be permitted after the fact, as a young woman will eventually be a grown woman under him, i.e., while married to him, and she will eventually be a non-virgin under him. However, here, in the case of a convert, will she eventually be a zona under him? If she is forbidden to a priest ab initio it is because she has the status of a zona, in which case she should be prohibited after the fact as well. Consequently, it can be proven from the incident cited previously that Rabbi Yehoshua ben Levi rules in accordance with the opinion of Rabbi Shimon.
הכא סופה להיות זונה תחתיו – בתמיה. אי סבירא ליה דפסול משום זנות סבירא ליה ואם כן לא שנא לכתחלה ולא שנא דיעבד אסירא.
ודוחים: הכי השתא [כך עכשיו, כיצד אתה משווה]?! בשלמא התם [נניח שם] בבוגרת יש טעם להתירה בדיעבד מפני הנימוק כי סופה להיות בוגרת תחתיו, סופה להיות בעולה תחתיו, ולכן, אם עבר ונשאה — איננו מקפידים בכך, אבל הכא [כאן] וכי סופה להיות זונה תחתיו?! אלא אפשר היה באמת להסיק מכאן שזו דעת ר׳ יהושע בן לוי.
The Gemara refutes this claim: How can these cases be compared? Granted, there, in the case of a grown woman, it is reasonable for her to be permitted after the fact, as a young woman will eventually be a grown woman under him, i.e., while married to him, and she will eventually be a non-virgin under him. However, here, in the case of a convert, will she eventually be a zona under him? If she is forbidden to a priest ab initio it is because she has the status of a zona, in which case she should be prohibited after the fact as well. Consequently, it can be proven from the incident cited previously that Rabbi Yehoshua ben Levi rules in accordance with the opinion of Rabbi Shimon.
הכל
(18) רַב סָפְרָא מַתְנֵי לַהּ מִכְּלָלָא וְקַשְׁיָא לֵיהּ וּמְשַׁנֵּי לֵיהּ הָכִי.
The Gemara comments: Rav Safra taught this halakha after deriving Rabbi Yehoshua ben Levi’s ruling by inference, although he had never heard this ruling explicitly. And the question mentioned above was difficult for him, and he resolved it in this same manner.
וקשיא ליה – כדאקשי דלמא התם הואיל ואינסיב אינסיב.
ומשני: הכי – כדשנינן בשלמא התם סופה להיות בעולה תחתיו כו׳.
ומעירים: אכן רב ספרא מתני לה מכללא [היה שונה את ההלכה הזו מכלל הדברים], שלא קיבל אותה במפורש כהלכה פסוקה, אלא למד אותה מאותו מעשה, וקשיא ליה [והיה קשה לו] כפי שהקשינו: שמא יש לחלק ביניהם שהואיל ונישאה נישאה, ומשני ליה הכי [והיה מתרץ את הדבר כך] כפי שתירצנו.
The Gemara comments: Rav Safra taught this halakha after deriving Rabbi Yehoshua ben Levi’s ruling by inference, although he had never heard this ruling explicitly. And the question mentioned above was difficult for him, and he resolved it in this same manner.
הכל
(19) הָהוּא כָּהֲנָא דְּאִנְּסִיב גִּיּוֹרֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד אֲמַר לֵיהּ ר״נ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַאי הַאי אֲמַר לֵיהּ דְּאָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי אָמַר ר׳ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲלָכָה כר״ש כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אֲמַר לֵיהּ אזִיל אַפֵּיק וְאִי לָא מַפֵּיקְנָא לָךְ ר׳ רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי מֵאוּנָּךְ.
The Gemara relates another incident related to this halakha: A certain priest married a convert, who had converted when she was less than three years and one day old. Rav Naḥman bar Yitzḥak said to him: What is this? Why are you violating the halakha? He said to him: It is permitted for me to marry her, as Rabbi Ya’akov bar Idi said that Rabbi Yehoshua ben Levi said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Yoḥai. He said to him: Go remove her, i.e., divorce her. And if not, I will remove Rabbi Ya’akov bar Idi from your ear [me’unekh] for you. In other words, I will take the necessary action to ensure that you obey and divorce her, so that you can no longer follow Rabbi Ya’akov bar Idi’s opinion.
ערך אן
אן – אמפיקנא לך ר׳ יעקב מאונך (יבמות ס:) מפיקנא לך רב חיננא מאונך (בבא בתרא בר״פ הספינה) פי׳ אם אינך מקשיב לדברי אלה נתלה אתה ברב חיננא משמתנא לך עד שתסיר דברי רב חיננא ולא תהיה מטה אזנך לדבריו. פירוש אחר אני מיסרך שלא תזכיר שמו לעולם (א״ב: מאונך כמו מאודנך ואות דל״ת מובלעת).
א. [אוער.]
מפיקנא. משמיתנא (ליה) [לך] ותפקה על כרחך. הילכך ליתה לר׳ שמעון. שנתגיירה פחותה מבת ג׳. שאין ביאתה ביאה, ואפי׳ כנסה כהן הדיוט מוציאה משום ספק זונה.
ולענין הלכה למעשה מספרים: ההוא כהנא דאנסיב [כהן אחד שנשא] גיורת שהתגיירה כאשר היתה פחותה מבת שלש שנים ויום אחד. אמר ליה [לו] רב נחמן בר יצחק: מאי האי [מה זה] שאתה עושה שלא כדין? אמר ליה [לו] שאמר ר׳ יעקב בר אידי אמר ר׳ יהושע בן לוי: הלכה כר׳ שמעון בן יוחאי המכשיר אותה לכהונה. אמר ליה [לו]: זיל אפיק [לך, הוצא, גרש אותה] ואי [ואם] לא תגרשנה — מפיקנא לך [אוציא לך] את ר׳ יעקב בר אידי מאוניך [מאוזניך], כלומר, אנקוט כנגדך אמצעים חמורים עד שתציית ותגרש אותה ולא תוכל לסבור כר׳ יעקב בר אידי.
The Gemara relates another incident related to this halakha: A certain priest married a convert, who had converted when she was less than three years and one day old. Rav Naḥman bar Yitzḥak said to him: What is this? Why are you violating the halakha? He said to him: It is permitted for me to marry her, as Rabbi Ya’akov bar Idi said that Rabbi Yehoshua ben Levi said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Yoḥai. He said to him: Go remove her, i.e., divorce her. And if not, I will remove Rabbi Ya’akov bar Idi from your ear [me’unekh] for you. In other words, I will take the necessary action to ensure that you obey and divorce her, so that you can no longer follow Rabbi Ya’akov bar Idi’s opinion.
הכל
(20) תַּנְיָא וְכֵן הָיָה ר״ש רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר
§ It is taught in a baraita: And similarly, Rabbi Shimon ben Yoḥai would say:
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.